ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יפה סרור נגד עירית תל-אביב-יפו :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

יפה סרור
ע"י ב"כ עו"ד יניב בסט

נגד

המשיבה

עירית תל-אביב-יפו
ע"י עו"ד פררבה

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת יסכה רוטנברג) מיום 27/8/17 בה"פ 6316-04-17 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול עיקולים שהוטלו על ידי המשיבה.

2. בבית משפט קמא מתבררת המרצת פתיחה שהגישה המבקשת נגד המשיבה (להלן גם: "העירייה") ובמסגרתה ביקשה להצהיר כי איננה חייבת לעירייה כספים, לא באמצעות תיקי הוצל"פ ולא לפי פקודת המיסים (גבייה) וכי יש להורות לעירייה להפסיק לפעול לגביית כספים ממנה.
כאשר הוגשה התובענה בחודש אפריל 2017 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לעיכוב הליכים ולביטול הליכים. הבקשה נדחתה על ידי כבוד השופט עמית יריב ביום 9/4/17.

המבקשת הגישה ביום 9/4/17 בקשה לעיון חוזר והבקשה נדחתה ביום 12/4/17.

העירייה הודיעה כי מבלי לוותר על טענותיה היא מסכימה לעכב הליכי אכיפה מנהלים אך לא מסכימה לביטולם .

המבקשת הגישה "בקשה שלישית למתן ביטול ועיכוב הליכים", וזו נדחתה בהחלטה מיום 24/4/17, תוך שהובהר למבקשת כי "עיון חוזר" אין פירושו ערעור.
גם על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור .
המבקשת הגישה ביום 25/4/17 בקשה ל"עיכוב הליכים בתיק והחזרת כספים למבקש", שכן מומשו כספי עיקולים בסך 6,000 ₪.
העירייה בתגובתה חזרה על עמדתה לפיה היא אינה מתנגדת לעיכוב הליכי אכיפה מכח פקודת המיסים (גביה) אך לא מסכימה לביטול הליכים.
נטען, כי ביטול הליכים פירושו, מתן סעד זמני למבקשת, הזהה לסעד העיקרי בתובענה.
בהחלטה מיום 8/5/17 נקבע כי הבקשה לביטול עיקול, שהיא הרביעית בעניין, תידון במועד הדיון.
בדיון שהתקיים ביום 16/5/17 נקבע כי "המצב יוקפא". היינו – יעוכבו הליכים אך לא יבוטלו. דהיינו – אין להחז יר כספים שנגבו במסגרת עיקול.
גם על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

3. ביום 4/7/17 הגישה המבקשת "בקשה נוספת לביטול הליך מסוג עיקול בבנק לאומי" (בקשה מס' 13) ובמסגרתה התבקש בית משפט "לשוב ולעיין" בבקשה לביטול הליכים ו"לשקול שוב החלטתו", זאת כיוון שחשבון הבנק המעוקל הוא חשבון יחיד למשפחה אחת כאשר בעלה של המבקשת מצוי בהליכי פש"ר.

העירייה בתגובתה הודיעה, כי היא חוזרת על הנטען בבקשות קודמות וכי עסקינן בבקשה נוספת לאחר שארבע בקשות קודמות נדחו.

המבקשת בתשובתה לתגובה לא מכחישה, כי עסקינן בבקשה העוסקת בעניין שבו עסקו בקשות קודמות שנדחו, אך טוענת כי זה מעיד על מצוקתה, וכי ככל שלא יבוטל העיקול על החשבון, היא תהפוך למוגבלת בבנק.
לאחר קבלת הבהרות ניתנה ביום 27/8/17 החלטה שקבעה כדלקמן:
"לאור הבקשה הנוספת, חמישית במספר, שבתי ובחנתי את טענות הצדדים ואת מכלול ההחלטות שניתנו עד כה. לא מצאתי לשנותן. מדובר בעיקול שהוטל על ידי המשיבה מכוח סמכותה לפי פקודת המיסים (גבייה).

מתגובות והבהרות שהוגשו עולה שלטענת המשיבה העיקולים שהוטלו הם גם בגין חובות אחרים, שאינם קשורים לחוב נשוא הליך זה. למבקשת אין מענה של ממש לטענה זו. בנסיבות אלו, ולמרות הסכמת המשיבה שלא לנקוט נגד המבקשת הליכים נוספים, אין מקום להורות על ביטול הליכים קיימים. הבקשה נדחית. זו הפעם, ללא חיוב בהוצאות".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

4. המבקשת טוענת כי החלטת בית משפט קמא "אינה נכונה ושגויה ונסמכת על נימוקים וראיות שלא היה מקום לקבלם".
נטען, כי לא היה מקום לייחס למבקשת חוסר תום לב, וכי בית משפט קמא טעה כאשר לא אפשר למבקשת לנהל חשבון בנק אחד המשמש את משפחתה, זאת כאשר העיקול אינו מועיל לעירייה – נתפסו במסגרתו רק 6,000 ₪, ומאידך – אינו מאפשר למשפחת המבקשת להתנהל.
נטען, כי בית משפט קמא לא בחן תנאים הדרושים לסעד זמני לפי תקנה 362 לתקסד"א ו"הסתפק בטענות הכוח שבדין". (מתוך סעיף 59 לבר"ע).
נטען, כי העובדה שהסעד הזמני והסעד העיקרי זהים רק מחזקים את טענות המבקשת ולא ההיפך (סעיף 41 לבר"ע) וכי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשת. מה עוד, שלא התקיים דיון ראוי בבקשה.

5. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) יש להדגיש כבר בתחילת דברי, כי אין מדובר בסעד זמני של עיקול שהתבקש מבית משפט קמא, וזה סרב לבטלו לאחר שניתן צו זמני שכזה.
הבקשה היא לביטול עיקולים שהוטלו מכוח פקודת המיסים (גבייה). זהו אחד מהסעדים העיקריים שמתבקשים בתובענה העיקרית שכן מבוקש להצהיר על היעדר חוב ועל הפסקת כל הליכי הגבייה.

ב) עוד יודגש, כי התנהלותה הדיונית של המבקשת – הגשת חמש בקשות באותו עניין, מבלי שבפועל חל שינוי נסיבות המצדיק "עיון מחדש" אין בה כדי לשרתה.
בכל המקרים עמד על הפרק עיקול חשבון הבנק ולא מצאתי כי אכן חל שינוי נסיבות באופן המצדיק "עיון מחדש".
אי שביעות רצון מהחלטה אין בו משום עילה ל"עיון מחדש".
לצורך בחינת מהות החלטה שבעל דין אינו שבע רצון ממנה – קיימת ערכאת ערעור. גם אם אצא מנקודת מוצא ול פיה עקרונית במקרה דנן ניתן היה להגיש בקשה לעיון חוזר בשל העובדה שמדובר בסעד זמני , אזי הליך של עיון חוזר צריך להיות מופעל במשורה.
בית משפט צריך להפעילו במשורה "כדי שלא יהיו הכרעות שיפוטיות משולות לשבשבת, עיון חוזר מהותי הוא איפוא נדיר". (מתוך רע"א 1687/17 קו אופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ , ניתן ביום 7.3.17 – פסקה י' )

מצוקתה של המבקשת בעקבות החלטות קודמות להותיר עיקול על כנו, אין בה, עם כל הצער, שינוי נסיבות המצדיק "עיון מחדש".

ג) לגופו של עניין, העובדה שהסעד הזמני המבוקש (ביטול עיקול) זהה לסעד העיקרי אכן מצדיקה בנסיבות הקיימות אי היעתרות לב קשה.
ראה לעניין זה: רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ( 10.9.17) – סעיף 14, מה גם שערכאת ערעור מתערבת רק במקרים חריגים בהחלטות הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים. (וראה לעניין זה: רע"א 6681/17, שם, בסעיף 15).

במקרה דנן, נבחנו טענות המבקשת מספר רב של פעמים. התקיים אף דיון ביום 16/5/17 ובעקבותיו הוחלט להקפיא את המצב. היינו – לא לבטל עיקול. אין זה המקרה שבו לא בחנה הערכאה הדיונית את הבקשה כדבעי. לא נקבעו מסמרות בנוגע לתובענה העיקרית. הקביעות הן לכאוריות כפי שנעשה במסגרת סעדים זמניים ואין מקום להתערבות בהחלטה.

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יפה סרור
נתבע: עירית תל-אביב-יפו
שופט :
עורכי דין: