ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סופר רינה נגד ביטוח לאומי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

בל 002192/05

בפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

22/01/2008

נציג עובדים: מר קוהן יהודה

נציג מעבידים: מר ליבוביץ ישראל

בעניין:

סופר רינה

ע"י ב"כ

עו"ד רוזנטל

התובעת

נ ג ד

ביטוח לאומי

ע"י ב"כ

עו"ד חן

הנתבע

פסק דין

1. תביעת התובעת להכרה בבעיות בגבה אשר ארעו לה, לטענתה, בתאריך 30.11.03 כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 23.6.04 בנימוק:

"מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה לא מצאתי כי בתאריך 30.11.03 ארע לך ארוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתך."

בהמשך מכתב הדחיה מציין הנתבע כי בעיותיה של התובעת נובעות מתהליך תחלואתי שאינו קשור לעבודה.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו.

2. הנתבע בכתב ההגנה חזר על האמור במכתב הדחיה וטען כי בתאריך 30.11.03 לא ארעה לתובעת פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק וכי בתאריך זה לא ארע לתובעת ארוע תאונתי כלשהו.

לחילופין טען הנתבע כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

הנתבע בהודעתו מ- 27.12.07 ציין כי בעבר הגישה התובעת תביעה להכרה בכאבי גב אשר ארעו בעקבות ארוע תאונתי מ- 30.11.99 כ"תאונת עבודה" וכי תאונה זו הוכרה לה בהתייחס לפגיעה בגב התחתון ואף תאונה נוספת בהתייחס ל- 18.1.07 הוכרה לתובעת כאשר שם היה מדובר בפגיעה בתאונת דרכים ובכאבים בצוואר וגב עליון.

3. ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

א. התובעת ילידת 1963 הינה אחות במקצועה.

בתפקידה כאחות עבדה התובעת במקומות עבודה שונים ובהם בית החולים איכילוב, מרפאת זבולון של קופת חולים כללית, מרפאות בקיבוצים, מחלקה פנימית בבית חולים כרמל וביחידת צינטורי הצינטורים בבית החולים כרמל (עיין עמ' 4 לפרוטוקול).

ב. בהתאם להודעת הנתבע לתיק בית הדין תביעה שהגישה התובעת בגין תאונת עבודה מ- 30.11.99, מועד בו טענה התובעת לפגיעה בגבה, הוכרה על ידי הנתבע כ"תאונת עבודה".

בהתאם לעדות התובעת בפנינו הארוע משנת 99 היה הפעם הראשונה בה החלה לסבול מכאבי גב וקודם לכן לא סבלה מבעיות בגבה.

בהתאם לעדות התובעת בשנת 99 כאבי הגב הופיעו במהלך הרמת מכשיר תיפקודי נשימה (עיין עמ' 9 שורה 24-25 לפרוטוקול).

ג. בתאריך 25.12.03 הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי טופס הודעה על פגיעה בעבודה ובו נכתב כי בתאריך 30.10.03 בסמוך לשעה 16:30 "בזמן קבלת חולה אחרי צינטור לב, במהלך חיבורו למוניטור, חשתי כאב עז בגב עליון."

בסעיף ד' במהות החבלה צויין:

"התכווצות שרירים?"

מועד קבלת הטיפול הרפואי לראשונה צויין אף הוא כ- 30.10.03.

התובעת העידה בפנינו כי המדובר בטעות ברישום התאריך וכי הכוונה היתה ל- 30.11.03 ונציין כי תביעת התובעת נבדקה על ידי הנתבע גם בהתייחס לתאריך 30.11.03.

מאחר ואין בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה תיאור של ארוע תאונתי בעקבותיו הופיעו הכאבים בכתף , נשאלה התובעת על ידי ב"כ הנתבע מדוע לא תוארה פעולה ספציפית בעקבותיה הופיעו הכאבים ותשובתה היתה כי נתנה תיאור בהודעה לחוקר ו:"אני לא יודעת למה לא מצאתי לנכון לתאר בכתב התביעה את מה שקרה"

נציין כי אין מחלוקת כי בתאריך 30.11.03 עבדה התובעת במשמרת מ- 15:00 ועד 17:00 ונעדרה לאחר מכן כאשר לטענתה המדובר בתאונת עבודה.

ד. בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה ציינה התובעת כי הודעה למעביד נמסרה ב- 2.12.03 לחיה ממשאבי אנוש ובאשר לשאלה האם נכחו עדים לפגיעה ציינה את שם האח שעבד עמה באותה משמרת ואת שם הרופא.

יחד עם זאת הודתה התובעת משנאמר לה על ידי ב"כ הנתבע כי האח דודו חכמי אמר שאין טעם שיגיע להעיד משום שאינו זוכר את המקרה, כי גם לה – לתובעת הוא אמר זאת.

בלשון התובעת:

"את אומרת לי שדיברת עם דוד חכמי אתמול והוא אמר שאינו זוכר את הארוע ואני משיבה שזה נכון, זה גם מה שהוא אמר לי מבחינתו הוא פוחד לצאת כנגד מערכת. בסידור העבודה מתועד שהוא עבד איתי." (עמ' 8 לפרוטוקול).

ה. התובעת נעדרה מעבודתה מ- 30.11.03 ועד 6.12.03 כאמור באישור מחלת משאבי אנוש של בית החולים כרמל.

ו. בתאריך 30.11.03 בסמוך לשעה 17:00 פנתה התובעת לחדר המיון בבית חולים כרמל בו עבדה ושם נרשם:

"חולה מתלונן על כאבים בגב עליון באופן פתאומי, רגישות באזור עצם השכמה משמאל ללא קיפוח נוירולוגי. חולה לא מעונינת לצילום..."

אין תיאור בחדר המיון על מה ולמה הופיעו הכאבים באופן פתאומי ואין תיאור של פעולה שעשתה התובעת במסגרת עבודתה ואשר הביאה להתפרצות הכאבים.

משהתובעת לא היתה מעונינת לבצע צילום באותה עת, גם לא ברור האם נגרם נזק לאורגינזם שלא היה קיים קודם לכן אצל התובעת.

ז. בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה המתייחסת לארוע מ- 30.11.03 צויין בתיאור התאונה:

"טופלה במיון כרמל עקב כאבים בעמוד שדרה גבי – קיים שיפור..."

ניתנה לתובעת תעודת אי כושר ל- 7 ימים מ- 30.11.03 ועד 6.12.03 כאשר תאריך הבדיקה על ידי הרופא היה ב- 2.12.03.

בהבדל מהתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה שקיבלה התובעת בעקבות הארוע מ- 30.11.99 שבה צויין:

"לדבריה בתאריך 30.11.99 בזמן עבודתה לאחר הרמת משקל כבד חשה בכאבים בגב תחתון."

לא צויין דבר בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה המתייחס לקיומו של ארוע תאונתי ב- 30.11.03.

התובעת נשאלה על ידי ב"כ הנתבע מדוע אין תיאור של ארוע תאונתי והשיבה:

"אין לי הסבר מדוע זה לא תואר, אולי תארתי את זה ולא רשמו." (עמ' 9 רישא לפרוטוקול).

ח. בהודעה לחוקר שנגבתה מהתובעת ב- 30.5.04 (נ/3) העידה התובעת כי בעיות הגב שלה החלו בשנת 99 לערך בעת שעבדה במרפאת זבולון, לאחר מכן עבדה במחלקה פנימית בבית חולים כרמל וסבלה מכאבי גב חזקים מאוד.

באשר להופעת כאבי הגב בעת עבודתה במחלקת צינטורים מסרה התובעת:

"תוך כדי החיבור של החולה למיכשור היייתי צריכה לעשות פעולות זריזות כדי לחבר אותו למוניטור וכדי לחברו נאלצתי להרים לו את הכתף ותוך כדי הרמת הכתף של החולה שהיה ערני ולא מורדם פתאום חשתי כאב חד באמצע הגב יותר לכיוון גב עליון."

ט. בחומר הרפואי המתייחס לתובעת מצוי תיעוד מחודש 8.03, כ- 4 חודשים לפני מועד הופעת הכאבים בסוף 11.03, אשר בו צויין כי בעקבות תאונת דרכים עם פרה, נבדקה התובעת בחדר מיון וכי היא סובלת גם מכאבי צוואר.

י. בפניתה של התובעת לבית הדין מחודש 12.05 מתארת התובעת ארוע תאונתי מ- 30.11.99 ומציינת כי מאז אותו ארוע היו ארועים דומים שנשנו במהלך עבודתה כאחות בבית החולים כרמל ובלשונה:

"לפחות במקרה אחד נוסף של התקפים של כאבי גב שארעו בעת שהייתי במקום עבודתי בבית החולים, נאלצתי לפנות לטיפול מידי בו במקום, ובעקבות זאת לצאת לחופשת מחלה ממושכת. מקרה זה ארע ב- 30.11.03 במהלך משמרת ערב בבית החולים. טופלתי בחדר מיון של בית החולים בזריקות..."

אין כל תיאור של ארוע תאונתי שבעקבותיו הופיעו הכאבים ב- 30.11.03 גם בכתב התביעה שהוגש לבית הדין.

התובעת נשאלה על ידי ב"כ הנתבע בחקירה נגדית מדוע לא תארה ארוע תאונתי כלשהו בתביעה שהגישה לבית הדין ב- 12.05 והשיבה כי אינה יודעת מדוע וכי יתכן שעשתה הרבה מאוד שגיאות באופן טיפולה בענין ובהיותה בלתי מיוצגת.

נציין כי איננו סבורים שזו הסיבה לאי מסירת הגירסה באשר לקיומו של ארוע תאונתי שכן גם בשנת 99 לא היתה התובעת מיוצגת אולם היא ידעה למסור לכל הגורמים הרלוונטים כי הופעת הכאבים הופיעה בעקבות הרמת מכשיר כבד.

4. בענייננו המדובר בתובעת אשר לה "מצב קודם" של כאבי גב ואף הכרה קודמת בכאבי גב כ"תאונת עבודה" בגין ארוע תאונתי מ- 30.11.99 ואין כל תיעוד בחומר הרפואי על קיומו של ארוע תאונתי, אשר בעקבותיו הופיעו כאבי הגב.

למעשה, גם התיאור שמופיע על ידי התובעת בהודעה לחוקר אינו בגדר תיאור של ארוע תאונתי, אין תיאור של תנועה בלתי נכונה אלא תיאור ממנו עולה כי כאבי הגב הופיעו בעת חיבור חולה למוניטור.

בדב"ע נה/0/181 המוסד לביטוח לאומי נ. נפתלי לפידות נפסק מפי כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז) כי מבוטח חייב להוכיח ארוע תאונתי הקשור לעבודה והחורג מתנועותיו הרגילות שאינן קשורות לעבודה (עיין פסקה 5 לפסק הדין).

באותו ענין אוזכר אף פסק הדין בענין שפיר אשר בו היה מקרה של אדם שירד מאוטובוס, דרך על מדרכה, הרגיש קליק ולא יכול היה לזוז עקב כאב חד בגבו וצויין כי פעולת הדריכה אין בה משום ארוע תאונתי שכן לא מדובר היה בדריכה לא נכונה, בהחלקה, בנפילה וכד' וכן מוזכר פסק הדין בענין דרור שם ביצע המבוטח פניה חדה ימינה וחש בקליק בגבו, וצויין כי אין לקשור בין כאבי הגב לעבודה בהעדר ארוע תאונתי, ואף בענייננו אין תיאור של התכופפות לחיבור החולה למוניטור תוך ביצוע תנועה לא נכונה.

אשר על כן בהבדל מהארוע שארע לתובעת בשנת 99 תוך כדי הרמת משקל כבד ואשר בעקבותיו הופיעו כאבי גב, במקרה זה המתייחס לחודש 11.03, הופיעו כאבי גב בלא ארוע תאונתי.

בנסיבות אלה הגענו למסקנה כי דין תביעתה של התובעת להכרה בארוע מ- 30.11.03 כ"תאונת עבודה" להדחות.

יחד עם זאת, הננו מפנים את התובעת לזכותה לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לבחון האם המדובר בהחמרת מצב של אותה תאונה שהוכרה ב- 11.99.

אין צו להוצאות.

5. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ח (22 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

נציג עובדים

מר קוהן

נציג מעבידים

מר ליבוביץ

עפרה ורבנר - שופטת

002192/05בל 710 אלונה זרגריאן