ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר לביא נגד גל גלובוס :

בפני כבוד ה שופטת סימי פלג קימלוב

תובעים

אמיר לביא

נגד

נתבעים

גל גלובוס

פסק דין

רקע וטענות הצדדים
בפני תביעה שהגיש התובע, שוכר דירה שברחוב דליה 10/1 בקריית ביאליק (להלן: "המושכר") , על סך 30,000 ₪ , נגד הנתבע, בעל הדירה, המשכיר לפיצוי בגין נזקי ם שנגרמו מנזילות של מים ותיקונים בסיסיים כגון שירותים, אסלה וחימום בגין נזק שהתחייב הנתבע לתקן ולא תוקן, על ימים שהתובע המתין לנתבע ולבעל מקצוע, על עגמת נפש וזלזול וכן על הזנחה פושעת כאמור בכתב התביעה בבריאות המשפחה והנזקים. כמו כן מצוין בכתב התביעה כי התובע טוען כי "כמעט הלך לעולמו בגלל חיידק בדם בגלל הקור שנכנס לבית".

כתב התביעה מגולל השתלשלות אירועים רבים ופרטים רבים כך שבית המשפט נדרש לבחון ולפרט את טענות התובע אחת לאחת. על פי כתב התביעה התובע ורעייתו שכרו את הדירה המושכר מהנתבע וכי התשלום החודשי על פי האמור בהסכם השכירות הוא 2,500 ₪. מכתב התביעה עולה כי כאשר הגיע לראשונה התובע לראות את הדירה, המושכר היה במצב רעוע וכי סוכם כי התובע יצבע את הדירה ויסדר את החשמל וכן ישלם 500 ₪ במועד חתימת ההסכם וכי "ידלג " בתשלום השכירות על חודשיים (כך לשון כתב התביעה).
למרבה הצער חלה התובע במחלת הסרטן מסוג לוקמיה והתובע התריע בפני הנתבע כי החלונות שבורים והקור העז נכנס לבית וכי לא מותקנת רשת בחלונות דבר שגורם ליתושים להיכנס מבעד לחלונות והדבר גורם לאי נעימות של התובע ובנו הפעוט. לטענת התובע, הנתבע התחייב להתקין ואולם לא עשה זאת.

בנוסף, התובע טוען בכתב התביעה כי במקלחת יש נזילת מים וכי הצינורות ישנים מאד וכי הנתבע שלח פעמיים בעלי מקצוע לאחר בקשות חוזרות ונשנות ולבסוף נעשה תיקון קל והנזילה נותרה גם לאחר התיקון כיוון שהנתבע מסרב לתקן. זאת ועוד, לטענת התובע בכתב התביעה באחד הימים הוצפו השירותים בצואה. התובע שילם את עלות התיקון והנתבע התקזז עימו לאחר מכן בתשלום דמי השכירות. זאת ועוד, טוען התובע כי הנתבע אינו מתקן את הליקויים בדירה וכי הקירות דולפים ויש עובש בקירות וכי הנתבע אינו מוכן לשלם בעבור עלות התיקון. בנוסף, נטען בכתב התביעה כי התובע נדרש לשלם בעבור תשלומי וועד בית, דבר שלא סוכם מראש בהסכם השכירות.

הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי כתב התביעה לא הוכח וכי לנתבע טענות רבות כנגד התובע. זאת ועוד, טען הנתבע כי התובע צבע את הדירה ביוזמתו וכי לאחר שנה, ביקש התובע ממנו להוריד בסכום השכירות ואולם הנתבע סירב וחרף זאת התובע חתם על חוזה חדש וחרף מצבה של הדירה לטענתו בכתב התביעה. זאת ועוד טוען הנתבע כי התובע משלם כראות עיניו ולא על פי האמור בחוזה השכירות. לגבי הטענה כי במקלחת היתה נזילה והדבר היה טעון, תיקון ציין הנתבע כי דאג לתיקון המקלחת ואף התובע שלח לו הודעה על איכות העבודה שנעשתה. בנוסף, תיקון נזילה בברז במטבח ציין ה נתבע כי גם תקלה זו תוקנה על ידו. לגבי הרשתות בחלונות ציין הנתבע כי הדבר לא צויין בהסכם השכירות ועל כן סירב לתקן את הרשתות וכי הוא לא חייב לתקן את הרשתות. לגבי הטענה כי היתה בעיה בשירותים, ציין הנתבע כי היתה סתימה בבור ביוב מרכזי של הבניין ועל כן התרחשה ההתקלה שהצביע עליה התובע. לטענת הנתבע תשלום התיקון נעשה על ידי וועד הבית וכי את התיקון במושכר שילם התובע בסך של 500 ₪ וכי הנתבע קיבל החזר מוועד הבית והוא החזיר לתובע את הסכום. לגבי נזילה בשירותים, טוען הנתבע כי אין כל בעיה ותומך טענתו בהצהרה של מי שבדק את השירותים.

בדיון בפני טען כל צד את טענותיו.
התובע חזר על טענותיו וטען כי חלה במחלת הסרן וכי הדירה לא היתה ראויה למגורים אך גם טען כי לא יכול היה לעזוב נוכח מחלתו. התובע ציין כי הדירה מלכתחילה לא היתה ראויה למגורים ואולם נכון לאותו זמן היתה ראויה לו ולתקציבו וכי הוא ומשפחתו היו חייבים לקחת את הדירה.
לגבי התיקונים של השירותים סיפר התובע כי את עלות התיקון הראשון נשא הנתבע וכי התיקון השני תוקן על ידי חבר שהביא התובע לדירתו וכי נעזר בתרומות וכי את התיקון הספציפי לא שילם וציין כי סכום התביעה מורכב מחדש שינה שלם שחמו רכש עבורם. התובע ציין כי איננו מתגורר יותר בדירה וכי הוא תובע על הנזק, השיפוץ וצביעת הדירה וכי אין לו חשבוניות וכי הוא תובע על מנת להחזיר את הכסף לחבר שעשה עבורו את התיקונים.

הנתבע טען כי כל טענותיו של התובע אינן מגובות במסמכים וכי התובע עצמו לא עמד בתשלומים כפי שסוכם. עוד טען הנתבע כי כאשר התבקש לתקן, תיקן את התקלות וכי לא היו מקרים שלא תיקן את התקלות. לעניין סיוד הדירה טען הנתבע כי סוכם בינו לבין התובע כי הנתבע לא יקזז את הסכום. לטענת הנתבע התובע החליט לתבוע בשנה השנייה וזאת נוכח העובדה שהנתבע סירב להפחית בדמי השכירות. הנתבע טען שהתקלות תמיד תוקנו על ידו וכי יש לו הוכחות על כך למשל גם טען כי בעניין השירותים והחלפת מיכל ההדחה ציין הנתבע כי התובע מעולם לא אמר לו על כך.

בתשובה לטענות הנתבע התייחס התובע ואמר בעדותו שיש לו חשבוניות לגבי רכישות שביצע. לגבי השיפוץ טען התובע כי הדבר נעשה בהתנדבות וטען כי הדבר לא נעשה כהלוואה אלא כהתנדבות של רצון טוב.

לאור דברי התובע בדיון בית המשפט אפשר לו להגיש חשבוניות או ראיות לגבי רכישות שביצע לבית נוכח הנזקים שנגרמו לו.

ביום 7.8.17 הועברו לעיון בית המשפט מסמכים לגבי הערכת הנזק שנגרם לתובע ומשפחתו. לחשבוניות צירף התובע מכתב נלווה. במכתב זה ציין התובע כי חלף זמן רב ועל כן התקשה להמציא חשבוניות וקבלות. זאת ועוד, ציין התובע כי השכר של האדון דודי סימני אשר ביצע תיקונים התקזז מהתובע בקניית רכב העסק שלו בסך של 3,900 ₪. כמו כן ציין כי חדר השינה נרכש בעקבות הצפת הדירה בצואה ואולם מאחר ובית העסק פשט רגל לטענת התובע לא יכול היה להמציא חשבונית קניה. עוד ציין התובע כי לא הצליחו להמציא חשבוניות בעבור התיקונים וכי הסכומים מוערכים במאות שקלים. בנוסף, טען בתובע במכתב הנלווה לחומר הנוסף שהוגש לבית המשפט כי אין לו קבלות ולא הצליח לשחזר עלות הציוד שנקנה לבית כגון צבע וציוד לתיקון הבית. לבית המשפט הוגשה חשבונית בגין רכישת מיטה בסכום של 3000 ₪ מיום 18.5.16 . התובע חזר על טענתו כי מצבה הרעוע של הדירה גרם לנזק במצבו הבריאותי ואולם, לא צירף כל חוות דעת רפואית למכתבו. התובע צירף אסופה של תמונות לגבי מצבה הרעוע של הדירה.

דיון הכרעה
כלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. על כן, על התובעים מוטל הנטל להוכיח את גרסתם במשפט. הואיל ובמשפט אזרחי עסקינן, ראיות הצדדים תיבחנה לפי מאזן ההסתברויות. במילים אחרות, ככל שהתובע חפץ בקבלת תביעתו, עליו מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי גרסתו עדיפה על גרסת הנתבעת, סבירה יותר ממנה וכי גרסתו מבססת עילת תביעה.

התביעה של השוכר הינה על פי חוזה שכירות, לפיצוי בגין כשל בתמורה החוזית שלה הוא זכאי על פי ההסכם. לא הוכח לי שההסכם הופר על ידי המשכיר, ואף לא שוכנעתי כי הנתבע התעכב במתן פתרונות לבעיות במושכר. לא שוכנעתי כי הנזקים בקירות ובתקרה נגרמו לאחר שהתובע שכר את המושכר. התובע בעצמו טען כי מצבה של הדירה היה בכי רע ולא התאימה למגורים, ואולם באותה עת הדבר התאים לצרכיו. אם כך, הרי שטענותיו כי הנתבע אפשר לו לחיות בתנאים מכפירים שעה שהתובע חולה במחלת הסרטן למרבה הצער אין לה כל בסיס שכן מדובר בהחלטתו לשכור את הדירה מאת המשכיר במצבה כפי שהתרשם ממנה ובחר להתגורר בה חרף כל הליקויים שציין.

התובע טען במהלך הדיון התיקונים בדירה נעשו על ידי אנשים שהתגייסו לעזור לו ואשר תרמו לו וסייעו לו בשיפוץ ביתו. כך למשל טען התובע כי נוכח היעדר יכולת כלכלית מר סימוני עשה את התיקון והשיפוץ ללא כל תמורה וכי הוא לא שילם בעבור התיקון. יתירה מכך, התובע טען כי לא מדובר בהלוואה שניתנה לו וכי הוא אמור לשלם אותה במועד מאוחר יותר. דא עקא, שמהמכתב שצירף התובע ציין כי הסכום של השיפוץ בסך של 3,900 ₪ קוזז על חשבון עסקת מכר של רכב דרך העסק של התובע. סתירה זו ללא כל הסבר יש בה כדי להשליך את מהימנות גרסתו של התובע. זאת ועוד, גם טענתו של התובע לגבי ציוד וצבע עבור הדירה שהתובע כי אין לו חשבוניות להמציא כיוון שלא הצליח לשחזר, עומדת בסתירה לגרסתו בדיון בפני שהשיפוץ לא נעשה במימון שלו ולא נשא בעלויות וזאת נוכח היעדר יכולת כלכלית. כך סיפר התובע בעדותו:
" אני כבר לא מתגורר בדירה זו. אני תובע על הנזק, על השיפוץ והצביעה. אין לי חשבוניות. אני תובע על מנת להחזיר כסף לחבר שלי שעשה בשבילי הכל. קניתי חדר שינה חדש-אני אעביר את החשבוניות" .(עמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

באשר לרכישת חדר השינה הרי שצורפה חשבונית מיום 26.6.17 על סך של 3000 ₪ בגין רכישת מיטה וההזמנה הינה מיום 18.5.16 ואולם הכתובת הרשומה בהזמנה איננה הכתובת של המושכר שם התגורר התובע ומשפחתו ואף איננה כתובתו הנוכחית. לא הוכח בפני מתי התרחש האירוע הנטען לגבי הסתימה בשירותים. אך מהודעות שצורפו לתיק אני למדה כי האירוע התרחש בחודש דצמבר 2015. לו אכן מצב הרהיטים היה גרוע כך שלא ניתן היה לעשות בהם שימוש היה מצופה כי התובע או מי מטעמו ירכשו את המיטה סמוך ביותר למועד שקרתה התקלה בשירותים ולא בחלוף 6 חודשים.
בעניין זה, אני דוחה את טענות התובע כי נאלץ לשלם את הטיפול בשירותים ועל כן הוא זכאי לפיצוי. גם התובע עצמו טען כי התקזז עם הנתבע בגין התיקון שנעשה. התובע טען כי פעמיים התרחש האירוע הנטען וכי בפעם השנייה תיקן מר סימני בהתנדבות את התקלה (עמ' 2 לפרוט'). הנתבע ציין כי פעל במהירות המ רבית לצורך התיקון בתקלה זו ועל כן אינני סבורה כי לא פעל כפי שהתבקש לפעול. זאת ועוד, ציין הנתבע כי היה מדובר בתקלה מערכתית של כל הבניין וכי תוצאת תופעת הלוואי קרתה בצורה החמורה בדירת המושכר ועל כן נגרמה אי הנוחות המתוארת ואין מחלוקת כי מקרה זה מעורר אי נוחות בצורה משמעותית ביותר למשפחה שהתגוררה שם. ואולם, בפני השאלה האם הנתבע התנהג באופן שאינו תואם את חוזה השכירות בין הצדדים או הפר חוזה זה. סבורני כי הנתבע לא הפר את חובותיו כמשכיר או פעל בניגוד לחוזה בין הצדדים.

באשר לנזק שאינו ממוני, קרי בגין עוגמת נפש שנגרמה לטענתו של התובע לו ולמשפחתו הרי שאני סבורה שאין לפצות את התובע בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ממועד שכירת המושכר וזאת נוכח העובדה שקבעתי כי התובע בחר להתגורר בדירה לאחר שנוכח לדעת כי מצבה בכי רע ואף לאחר מכן בחר להמשיך ולהתגורר בה שנה נוספת ₪. נתתי דעתי לטענת התובע שעקב מצבו הרפואי לא עלה בידו לעבור דירה אך אינני מקבלת הסבר זה. כאמור, לטענת התובע חלה במחלת הסרטן, אך אינני סבורה שהנתבע ניצל את מצבו הרפואי או הבריאותי על מנת להתעמר בו או להותירו בשעת חוליו להתגורר בתנאים ירודים שאינם מתאימים למגורי אדם. כן אציין, כי לא צורף כל מסמך רפואי של התובע או חוות דעת בדבר מצבו הרפואי שהחמיר נוכח מצבו הירוד של המושכר וכי מצבה של הדירה החמיר את מצבו הרפואי.
סוף דבר
נוכח האמור אני סבורה כי התובע לא הוכיח את תביעתו ועל כן אני דוחה אותה.

לפנים משורת הדין, נוכח מצבו הכלכלי והבריאותי שטוען לו התובע וחרף התוצאה אליה הגעתי אינני מטילה על התובע הוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמיר לביא
נתבע: גל גלובוס
שופט :
עורכי דין: