ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוסא ח'לף נגד או מול בע"מ :

בפני כבוד ה שופט נאסר ג'השאן

מבקשים

מוסא ח'לף

נגד

משיבים

  1. או מול בע"מ
  2. סאלח עאמר

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בעכו (כבוד הרשם הבכיר ראמי נאסר), מיום 17.8.2017 בגדרה נדחתה בקשה להטלת עיקולים זמניים על זכויות המשיבים או על נכסיהם עד לסכום 1.5 מיליון ₪ להבטחת פירעון פסק דין שיינתן , אם יינתן, בתביעה כספית שהגיש המבקש כנגד המשיבים.

2. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, החלטתי שאין הבקשה מצריכה תשובה ומצאתי לדחותה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן : "התקנות"). כפועל יוצא מכך, אין מקום לדון בבקשה במעמד צד אחד- בהתאם לסמכותי 406א לתקנות.

3. המבקש הגיש תביעה לבית המשפט קמא, בה עתר לחייב את המשיבים , ביחד ולחוד, לשלך 1,347,840 ₪ ולתת צו עשה להשיב קיר שנהרס לקדמותו. עפ" י הנטען, ביום 22.4.2015 השכיר המבקש למשיבה מס' 1 (להלן : "המשיבה") נכס בנוי שבטח 800 מ"ר באבו סנאן על מנת שהמשיבה תנהל בו אחד מסניפיה למכירת ביגוד והנעלה והיא תפסה בו חזקה למן יום 1.6.2015 לאחר שהמבקש ביצע בו "פעולות התאמה". תקופת השכירות נקבעה לחמש שנים כאשר בתום השנה הראשונה הוקנתה למשיבה זכות חד פעמית להפסיק את ההתקשרות ההסכמית. עפ"י הנטען , למרות שהמשיבה היתה אמורה להעביר שיקים בגין שנת השכירות הנוכח ית- השלישית, טרם עשתה כן. המבקש טען כי המשיבה החלה מעלה טענות כבושות להפרת ההסכם מצד המבקש , על מנת שתתנער מחובתה עפ"י ההסכם. המבקש עתר לחייב את המשיבה לשלם לו דמי השכירות בגין שלוש שנים שנותרו וטען להפרה צפויה- ועל כן ביקש הוא לפסוק לו את סכום התביעה (לפי דמי השכירות בסך 32,000 ₪ לחודש ומע"מ).
התביעה כנגד המשיב מס' 2 הוגשה בגין ערבותו לחובות המשיבה עפ"י הסכם השכירות.
4. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המבקש בקשה לעיקולים זמניים על הציוד הקבוע שבבעלות המשיבה במושכר ועל כספי המשיבים אצל המחזיקים (שני בנקים שבהם מתנהל, כך נראה, חשבונות של המשיב ים). בבקשה טען המבקש להפרת ההסכם ולהפרתו הצפויה . המבקש טען להכבדה על ביצוע פסק הדין שיינתן, ככל שלא יינתן צו עיקול זמני. בתצהיר משלים שהוגש לאחר הגשת הבקשה נטען כי המשיבה החליטה לסגור את הסניף באבו סנאן, שהתנהל במושכר החל מחודש 8/2017.

5. כבוד הרשם הבכיר, בהחלטה מנומקת, עמד על השיקולים למתן צו עיקול ומצא כי לא מתקיים אחד היסודות למתן הצו– הוא יסוד ההכבדה על ביצוע פסק הדין . כבוד הרשם הבכיר סבר כי אין די בטענה, כי המשיבה מתכוונת לסגור את העסק ולא לשלם המגיע ממנה על מנת לבסס את יסוד ההכבדה.

6. כאמור, סברתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות. אנמק מסקנתי זו בקצרה .

7. ראשית, לא בנקל יתערב בית המשפט שלערעור בהחלטה בבקשה לצו זמני (ראו רע"א 6916/15 איציק נ' גל א.מ.ר.ל.ד ייעוץ והשקעות בע"מ (ניתנה ביום 7.1.2016). סבורני כי הדברים נכונים גם כאשר ההחלטה ניתנת במעמד צד אחד.

8. אף לגוף טענות המבקש בבקשתו שלפניי לא מצאתי לקבלן. החלטת כבוד הרשם קמא מנומקת כדבעי ולא מצאתי כי נפלה בה כל שגיאה המצדיקה התערבות בית המשפט . כבוד הרשם הבכיר לא הכריע בסיכויי התביעה והוא התמקד ביסוד ההכבדה. המבקש עצמו טען בכתב בתביעה (בסעיף 3 לכתב התביעה) , כי המשיבה מפעילה מספר סניפים. אפילו אקבל הטענה כי המשיבה מתכוונת לסגור הסניף שבו מתנהל המושכר (כפי שעולה מן התצהיר המשלים שהגיש המבקש), אין בכך כדי ללמד כי המשיבה מתכוונת להפסיק את פעילותה המסחרית ואין בו כדי ללמד כי היא מתכוונת לסגור את כל סניפיה (עובדה שלא נטענה). לפיכך, אין בפניי טענה ממשית (מלבד טענה כללית), ממנה ניתן להסיק כי המשיבה לא תוכל לעמוד בתשלום סכום פסק הדין ככל שיינתן. ועוד, טענת המבקש כי המשיבה אינה מתכוונת לשלם דמי השכירות במועד וכי היא טרם משכה שיקים בגין שנת השכירות השלישית אף היא אינה מבססת את הרף הנמוך של הכבדה הדרוש בבקשה לעיקולים זמניים, מקום שהמשיבה מעלה טענות לגבי הפרת ההסכם מצד המבקש.

9. סוף דבר, מצאתי כי החלטת כבוד הרשם הבכיר קמא מבוססת כראוי, ואינה מצדיקה התערבות.

10. משלא התבקשה תשובה, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוסא ח'לף
נתבע: או מול בע"מ
שופט :
עורכי דין: