ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ב. ש . ר . נגד קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים :

בפני כבוד ה שופט אחסאן כנעאן

התובע/המבקש
ב. ש . ר .

באמצעות ב"כ עו"ד חורש ששון

נגד

הנתבעת/המשיבה
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

באמצעות ב"כ עו"ד וסים אבו חאטום ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקש להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעררים מטעם המוסד לביטוח לאומי בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן : החוק ).

רקע

1. המבקש הוא התובע בתביעה על פי החוק ב של תאונת דרכים מיום 10 /1/2013. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה (להלן : המוסד ). למבקש נקבעה על ידי ועדה רפואית שליד המוסד נכות רפואית בשטח האורתופדי בשיעור 10% וכי לא נותרה נכות רפואית צמיתה בשטח א.א.ג.. המבקש אינו חולק על קביעת המוסד בשטח האורתופדי, ובקשתו מכוונת לסתירת הקביעה בשטח הא.א.ג.

הבקשה וטענות הצדדים

2. עניינו של המבקש נדון בפורמים שונים; ועדה מדרג ראשון ועדת ערר וכן בבית הדין לעבודה (להלן : בית הדין ). בבסיס הבקשה עומד טיעון מרכזי לפיו הוועדות השונות התעלמו מבדיקות וממצאים פתולוגים פוזיטיביי ם המבססים ירידה בשמיעה. לשיטתו וועדת העררים הראשונה קבעה מסקנות אבסורדיות שאינן תואמות את הממצאים בפועל אשר נתמכים בבדיקות ואישורים רפואיים.

המבקש הגיש ערר על קביעה זו לבית הדין ועררו התקבל במובן זה שעניינו הוחזר לוועדה הרפואית לעררים לאחר שהונחתה לנמק את מסקנותיה ככל שתסיק כי לא מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה סובל לתאונה.

בעקבות פסד הדין נבדק המבקש שוב על ידי הוועדה הרפואית לעררים על ידי אותו הרכב. לטענת המבקש הוועדה הרפואית לעררים לא התייחסה לקביעות בפסק הדין ולא טרחה לברר את הטיעונים לעומק או ליישם את הנחיות פסק הדין כדבעי. מוסיף המבקש וטוען שהוועדה בררה לה אך ור ק שתי בדיקות שמיעה ועליהן התבססה בבואה לשלול את ה ליקוי הנטען, כאשר התעלמה ממצאים ומסמכים רפואיים אחרים החיוניים לשם הוכחת הימצאות הליקוי והקשר הסיבתי לתאונה . בכלל זה זנחה הוועדה לעררים את האיש ור הרפואי מטעם ד"ר ענתבי. עוד נטען שהוועדה הרפואית לעררים לא טרחה להזמין את התיק הרפואי השלם על מנת לבדוק אם נמצאו תלונות או ממצאים בעבר בנוגע לליקוי.

יתרה מכך, הועדה הרפואית לעררים התעלמה ממכשירי השמיעה שאליהן נזקק המבקש כתוצאה מהתאונה.

המבקש פנה שוב בערר לבית הדין על החלטת הוועדה הרפואית לעררים , אך בית הדין האזורי ו הארצי דחו את הערר ים שהוגשו אליהם. לשיטת המבקש, עילות ההתערבות של בית הדין מוגבלות לתחום הפגמים המשפטיים ותו לא, משכך לא התערב בממצאים שנקבעו. המבקש מגיש את בקשתו ומלין על הקביעות הרפואיות שאינן בשטח סמכותו של בית הדין.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא הצביע על טעמים המצדיקים מתן רשות להבאת ראיות לסתור. הוועדות הרפואיות של המוסד בחנו את מכלול תלונותיו של המבקש וקביעותיהן נסמכ ות על נימוקים מדויק ים. משכך יש לדחות מכל וכל את הטיעון לפיו שגו הוועדות בפרשנות הממצאים הרפואיים שהונחו בפניהן.

בנוסף טוענת המשיבה כי הועדה הרפואית התייע צה עם מומחה חיצוני בתחום הא.א.ג אשר הגיע לכלל מסקנה שלא נותרה כל נכות צמיתה בתחום הא.א.ג.

באשר לטענת המבקש בדבר דחיית העררים בבית הדין, טוענת המשיבה כי בפסקי הדין שניתנו - בניגוד לאמור בבקשת המבקש - בתי הדין ה תייחסו מפורשות לנימוקי הערר הן בהיבט הרפואי והן בהיבט המשפטי. משכך מבוקש כי תידחה הבקשה.

המצב הנורמטיבי

4. הלכה פסוקה היא כי הבאת ראיות לסתור, לפי סעיף 6ב סיפא לחוק, מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד ונסיבות יוצאות דופן (ראו: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ ' טיארה עבדול אחמד , פ"ד מה (4) 77, ,82, [להלן : הלכת הפניקס ]) . על פי נוסחו של סעיף 6ב לחוק היתר להביא ראיות לסתור יעשה אם ראוי הדבר לשם עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו.

יחד עם זאת, נקבעו בפסיקה עילות מסגרת המהוות קו מנחה למתן היתר להבאת ראיות לסתור כאשר כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו. עילות אלו עוסקות ב- " (א) טעמים משפטיים כגון: באם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי); (ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת." (ראה: ר"ע 638/85 אבו עליון עודה נ. רותם חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד לט(4) 505).

כאמור הרשות תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו : רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי, [פורסם בנבו]). מעבר לתכלית ייעול הדיון מצטרף גם רציונל של "צדק מהותי", במובן של השאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית (ראו : רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו]). עם זאת אם חל שינוי במצבו של הנפגע מאז שנקבעה לו דרגת הנכות, היינו, חלה החמרה במצבו או שנתגלתה נכות, יתיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור לאחר שנראה צודק ונכון בנסיבות העניין, (ראה : רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז (4) 822,815 (1993)).

5. לטעמי – לאור ההלכות והקווים המנחים הנ"ל - בקשה להבאת ראיות לסתור אינה יכולה לשמש אכסניה לערעור על החלטת הועדה הרפואית בגין טע ות רפואית. אם תאמר כך, הרי כל טעות רפואית שטעתה הועדה לדידו של צד זה או אחר תשמש עילה להבאת ראיות לסתור וכך יפתח פתח רחב להבאת ראיות לסתור בכל תיק כאשר לא זו הייתה מטרת המחוקק כשחוקק את סעיף 6ב לחוק . דבר חקיקה זה בא לצמצם את המחלוקת בנושא הרפואי ולא להוות פלטפורמה לפתיחת הנושא הרפואי מחדש בכל תובענה . מתן היתר להבאת ראיות לסתור בעילה של טעות רפואית תהיה לדעתי רק במקרים קיצוניים ונדירים כאשר קיימת טעות קיצונית ברורה ובולטת בקביעה רפואית (דוגמאות למקרים כאלה: ועדה קובעת שלא הייתה קטיעה באיבר מסוים ובפועל קיימת קטיעה או נכה שנקבע על ידי ועדה שהוא פרפלג ומובא תיעוד שהוא רץ בחוף הים) .

על פרוטוקול הועדה לבטא את הלך מחשבתם של חברי הועדה היושבים בדיון, כך שיתאפשר מעקב והתחקות אחר הנימוקים. ככל ולא ניתן לעקוב אחרי הממצאים או בסיטואציה של העדר התייחסות של ממש בהחלטת הועדה לנושא קרדינלי כגון הקשר הסיבתי בין התאונה למצב היום, יש להתיר הבאת ראיות לסתור, (ראה ב"ש (ת"א) 19243/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) נ' ניר (חיים) נתניה, [פורסם בנבו], ניתנה ביום 06.02.2009, ראו גם ההפניות שבהחלטה : רע"א 6547/04 גונן נ' דולב חב' לביטוח בע"מ ורע"א 4045/01 אדרי נ' איתן חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו].

דיון והכרעה

6. לאחר עיון בבקשה, בתגובה הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקש מהטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, המבקש מעלה בבקשתו טענות ערעוריות - רפואיות מובהקות. מקרהו של המבקש אינו נופל לגדרם של אותם מקרים חריגים, קיצוניים ויוצאי דופן המצדיקים מתן רשות להבאת ראיות לסתור בשל טעות רפואית. משכך דין בקשתו להידחות.

שנית, הנכונות של בית משפט האזרחי לתת סעד שבאופיו הוא סעד מן הצדק בבקשה לפי סעיף 6ב פוחתת מקום בו קביעת הועדה הרפואית עברה ביקורת הן של בית הדין האזורי לעבודה ו לא כל שכן של בית הדין הארצי לעבודה. משמעות החלטות בתי הדין לעבודה היא שלא נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה ו לכן על הנפגע להביא נימוק כבד משקל מדוע על בית המשפט לקבוע אחרת ולהתערב למעשה בהחלטות בית הדין . אם רשות להביא ראיות לסתור הוא במקרים נדירים הרי רשות כזו - מקום בו החלטת הוועדה עברה ביקורת שיפוטית - הוא החריג שבחריג. בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי "קביעת הוועדה היא סבירה ומנומק דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנותיה" (סעיף 12). למעשה הנימוקים שהעלה כעת המבקש הם אותם נימוקים שהעלה בפני בית הדין האזורי לעבודה. נימוקים אלו זכו להתייחסות מפורשת ומעמיקה מצד בתי הדין ונדחו אחד לאחד. לכן אין לאפשר למבקש כעת לבצע מקצה נוסף כאילו בית משפט זה הוא ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה. ביעת הדין הארצי לעבודה אף הדגיש בהחלטתו מיום 4/8/2016:

"משכך, לא זו בלבד שהוועדה מילאה את חובתה על פי דין , אלא גם לא נפל כל פגם משפטי בפעולתה."

"משאלו הם הדברים, לא מצאתי בטיעוניו של המבקש דבר אשר מצביע על טעות משפטית בפסקי הדין של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה אשר יש בה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, ומשכך אין מנוס מלדחות את הבקשה."

בהחלטות בית הדין לעבודה קיימת התייחסות לשאלת ההנמקה, למסמך של ד"ר ענתבי ומדוע אינו שולל את מסקנת הוועדה, לשאלה של הסתמכות על בדיקות שמיעה כאלה ואחרות ולכן טענות המבקש הם מיחזור של הערר שהגיש לבתי הדין לעבודה .

7. שלישית, ועל מנת לא להשאיר ספק הנימוקים לגופם של בתי הדין לעבודה הם נימוקים נכונים הגיוניים ולא נפל בהם רבב. כאמור המבקש לא יכול לנופף במסמך של ד"ר ענתבי משזה לא עורך דיון מעמיק בשאלת הקשר הסיבתי כפי שנקבע בצדק בבתי הדין לעבודה. אוסיף עוד כי הסתמכות הוועדה על בדיקת שמיעה שנעשתה למבקש לפיה לא נמצא ליקוי שמיעה וההתעלמות כביכול מבדיקה שיש בה ממצאים יש בחובה הגיון רב. הבדיקה התקינה נעשתה לאחר הבדיקה שהיו בה ממצאים. בדיקות שמיעה דורשות שיתוף פעולה של הנבדק. כאשר בבדיקה מאוחרת מציין הנבדק שהוא שומע צלילים בתדרים מסוימים שמקודם ציין שלא שומע אותם בבדיקה קודמת מובילים למסקנה כי יש להעדיף את הבדיקה המאוחרת שכן ההיגיון מחייב שנפגע אינו משקר לרעתו.

סוף דבר

8. מכל הטעמים שמניתי לעיל דין הבקשה להידחות.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ב. ש . ר .
נתבע: קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים
שופט :
עורכי דין: