ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הסתדרות המורים בישראל נגד גילה קליין :

המבקשים

  1. הסתדרות המורים בישראל
  2. ועדת הבחירות המרכזית לועידת הל"ג

ע"י ב"כ עו"ד איתן הברמן ועו"ד מישל נגר

נגד

המשיבים

  1. גילה קליין
  2. סיעת נח"ל

ע"י ב"כ עו"ד אורלי צבר

3.סיעת אחדות מורי ישראל (אמ"י)
ע"י ב"כ עו"ד צבי יפה

4.סיעת גננות מדריכות מפקדות (גנ)
ע"י ב"כ הגב' לילי פוקמונסקי

5.סיעת ארגון המורים הגימלאים (ו)
ע"י ב"כ הגב' ברוריה שכטר

6.סיעת ארגון המורים הדתיים (ד)
ע"י ב"כ מר גד דיעי

7.סיעת האמון והתקווה (מה)
ע"י ב"כ מר מוסא סופיאן

8.סיעת רשימת החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (רפ)
ע"י ב"כ מר מואפק ח'לאילה

פסק דין

  1. עניינה של החלטה זו היא בקשת ועדת הבחירות המרכזית לוועידת הל"ג של הסתדרות המורים ( להלן: "ועדת הבחירות"), המשיבה 2, לסלק תביעת התובעות על הסף, נוכח הוראות חוקת הסתדרות המורים בישראל המקנות למוסד השיפוט של הסתדרות המורים את הסמכות לדון בעניינים הנוגעים להליכי בחירות.
  2. התובעות, גילה קליין, יו"ר סיעת נח"ל וסיעת נחל בהסתדרות המורים, הגישו תובענה זו לבית המשפט, במסגרתה ביקשו להורות על ביטול הבחירות לוועידת הל"ג של הסתדרות המורים ולהורות על בחירות חוזרות, או לחלופין להורות על בחירות חוזרות במרבית הסניפים, או לחלופין לפסול קלפיות מסוימות ולקיים שם בחירות חוזרות וזאת בטענה לאי סדרים ופגמים מהותיים בהליכי הבחירות .
  3. הסתדרות המורים בישראל ( להלן: "האגודה"), הינה אגודה שהוקמה לפי החוק העותומני על האגודות משנת 1909.

לאגודה תקנון המכונה " חוקה", אשר כמוה כחוזה בין חברי האגודה ומוסדותיה לבין עצמם. בחוקה יוחד פרק ל"בית הדין הפנימי", שהוא המוסד השיפוטי של האגודה והוא הפרשן המוסמך של חוקת האגודה ותקנוניה.
במסגרת התקנון קיימות הוראות רבות הנוגעות להליך הבחירות.
הסמכות לדון בענייני בחירות באגודה נתונה לבית הדין הפנימי, מכוח הוראות ברורות וחד משמעיות בחוקת האגודה ובתקנון הבחירות המצורף לה.
אין חולק, כי בית הדין הפנימי כמוהו כמוסד בוררות ועל הכרעותיו חלות הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 ( וזאת מכוח הוראה בחוקה).
4. בחודש מאי 2017 קיימה האגודה בחירות במסגרתה התמודדו 8 סיעות. בראש ועדת הבחירות עומד שופט ולתפקיד זה מונה כבוד השופט בדימוס מר יעקב שמעוני.
התובעות יזמו שני הליכי ערעור בחירות בפני בית הדין הפנימי ובעקבות זאת נקבעו סדרי דיון לרבות מועדים להגשת נימוקי הערעור וכן מועד להגשת מענה לרבות מועדי דיון ( הודעות ערעור מטעם התובעות הוגשו ביום 28.5.17 7 כן ביום 30.5.17).
לאחר הגשת ערעורים אלו הגישו התובעות תביעתן זו לבית המשפט כאשר בסיום תביעתן נרשם כי בית הדין הפנימי אינו ראוי לדון ולהכריע בסוגיות שהובאו בפניו מאחר ומדובר בעניינים חוקתיים, שאינם יכולים לשמש נושא להליך בוררות ועל כן נתונה הסמכות לבית המשפט.
5. טענת התובעות הינה, כי העניינים המובאים להכרעתו של בית המשפט נוגעים ללב ליבו של הליך הבחירות ובמהותם הינם עניינים חוקתיים ועל כן נשללת סמכותו של בית הדין הפנימי של הסתדרות המורים לדון בתובענה.
לטענתן, הליך בחירות לכשעצמו מגלם זכות יסוד – הזכות לבחור ולהיבחר – ומקום שמבקשות התובעות לערער על סדרי הבחירות אשר התקיימו, מטעמים הנוגעים בטוהר הליך הבחירות אזי, המדובר בעניין חוקתי שאין בית הדין הפנימי – במעמדו כבורר – מוסמך לדון בו.

6. אל מול טענות אלו טענו הנתבעים, כי לבית הדין הפנימי נתונה הסמכות לדון בעניינים הקשורים לבחירות לאגודה לרבות לדון בערעורים על תוצאות הבחירות. ובכל מקרה אין בעניינים המועלים במסגרת תובענה זו כדי לעמוד בהגדרה של "עניין חוקתי" אשר יגרע מסמכותו של בית הדין מלדון בתובענה.
עוד נטען, כי התובעות מושתקות מלטעון כנגד סמכות של בית הדין הפנימי לדון בעניינים הנוגעים לבחירות, נוכח התנהלות העבר שלהן כאשר התובעות קיבלו על עצמן את סמכות בית הדין לדון בענייני בחירות ובכלל זה ערעורים על תוצאות הבחירות ( עתירה של התובעות לפרסום תוצאות הבחירות שהתקיימו ביום 16.5.17; החלטת בית הדין בעתירה מיום 17.5.17; עתירה מטעם התובעות לביטול יום הבחירות, המשאלים לקיום בחירות חוזרות - החלטה בנדון מיום 24.5.17 וכן החלטת בית הדין בבקשה לצו מניעה שהגישו התובעות ביום 24.5.17.
עוד נטען, כפי שצוין לעיל, כי בפועל הגישו התובעות ערעורים לבית הדין ( ביום 28.5.17 וביום 30.5.17) ולאחר מכן הוגשה תובענה זו.
נטען בנדון, כי התנהלות התובעות מלמדת באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי מכירות הן בסמכותו של בית הדין לדון בערעור על תוצאות הבחירות ועל כל המשתמע מכך.
דיון והכרעה
7. חוקת האגודה קובעת מפורשות את סמכותו של בית הדין הפנימי לדון בערעורי בחירות של סיעות אשר השתתפו בבחירות למוסדות האגודה וסמכותו של בית הדין אף היא מוסדרת בחוקה והוא מוסמך לפסול תוצאות בחירות ואף ליתן החלטה אחרת אשר יהא בה לתקן תוצאות הבחירות.
8. השאלה העומדת, אפוא, לדיון הינה האם מדובר בעניין חוקתי שלגביו ניטלה הסמכות מבית הדין הפנימי ועל כן נתונה היא לפתחו של בית משפט או, שמא מדובר בעניין המסור להכרעת בית הדין.
9. נקודת המוצא לדיון זה מעוגנת בהלכה אותה חזרו ושנו בתי המשפט, לפיה יש לכבד עצמאותם של בתי דין פנימיים של גופים וולונטריים ולהמעיט התערבות בעניינם נוכח הסכמת הצדדים להתדיין במסגרת בית הדין הפנימי ונוכח מומחיותו, למעט בנסיבות בהן מתעוררת שאלה חוקתית כבדת משקל בעלת השלכות רחבות ומרחיקות. (ראה רע"א 3351/16 יוסי וסרמן מזכ"ל הסתדרות המורים נגד גילה קליין ( פורסם ביום 21.7.16) וע"א 5382/10 דוד פרידמן נגד כבוד השופט בדימוס דן ארבל – המפקח על הבחירות בארגון (ניתן ביום 21.12.10) ( להלן: "פרשת פרידמן")).
בפרשת פרידמן עמד בית המשפט העליון על ההלכה המושרשת בדבר התערבות מצומצמת בעניינם של טריבונלים פנימיים, כאשר יסודה של תפיסה זו הינה, כי מן הראוי לאכוף על הצדדים את ההסכמה שקיבלו על עצמם מתוקף התקנון בהצטרפם לאגודה, לסור למרותו של הטריבונל הפנימי בעניינים שלגביהם ניתנה לו סמכות והכרעה.
על אף האמור, באותו עניין, ראה בית המשפט את הנסיבות כמיוחדות וחריגות, מאחר ובית המשפט ליווה את שלבי הליך הבחירות לאורכם ובהתאם קבע נהלים, סמכויות ודרכי פעולה של הבחירות בארגון המורים לשנת 2010 . בשל כך בלבד ראה הוא לנכון להחזיר הדיון לבית המשפט המחוזי ולא הורה על העברתו לבית הדין הפנימי של הארגון.
10. לצד עקרון זה, ולפיו ימעיט בית המשפט התערבותו בעניינים המסורים לטריבונליים וולונטריים, נדרשו בתי המשפט לא אחת לשאלת זיהוי עניין כ"חוקתי", שאז יכול שיצא העניין מגדר סמכותו של בית הדין הפנימי ובהתאם תוענק סמכות דיון לבית המשפט.
נמצא כי קביעת עניין כ"חוקתי", אינה משימה פשוטה כלל ועיקר על רקע העיקרון המנחה ולפיו, יש ליתן לערך של כיבוד הסכמי בוררות עדיפות וזאת באמצעות מתן פרשנות צרה למושג " עניין חוקתי".
בית המשפט העליון נדרש לעניין זיהוי עניין כ"חוקתי" ברע"א 9048/05 הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ( פורסם בנבו, 20.10.2009).
באותו עניין נמנע בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה, מלקבוע רשימה סגורה של קריטריונים ברורים למושג " עניין חוקתי" אולם, עמד על שורה של קווים מנחים כלליים, וקבע, כי כאשר מדובר בעניינים בעלי חשיבות עקרונית כללית, המשפיעים באופן ישיר על ציבור רחב, לא יוכרעו עניינים אלו במסגרת התדיינות פרטית וכי חשיבותם הכללית של הנושאים החוקתיים והשפעתם על ציבור גדול מצריכה הכרעה שיפוטית של בית המשפט.
ועוד אומר בית המשפט שם, פסקאות 46-48:
"... הפסיקה נמנעה לאורך השנים מהגדרה ממצה של המושג " עניין חוקתי" לצורך בוררות. עם זאת, ניתן לדלות מתוכה קווים מנחים כלליים המכוונים בענייננו: כך, למשל, הוגדרו כ"עניינים חוקתיים" נושאים הנוגעים ישירות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות, או עניינים חוקתיים כלליים אחרים הנובעים ממשפט המדינה; כן נכללים בכך עניינים עקרוניים המצויים בליבת המשטר הכללי כגון נושאים הקשורים לבחירות, ושיטות בחירות."

כך, נפסק עוד קודם למקרה דלעיל, בה"פ 141/02 מפלגת העבודה הישראלית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ( ניתן ביום 10.02.2002), כי בנסיבות בהן נסוב הדיון על שורה של שינויים בחוקת הבחירות ובחוקת ההסתדרות כאשר בחלקם המדובר בשינויים רטרואקטיביים, בהם הארכת קדנציות, שינוי המפה הארגונית לרבות מקום ודרך ההצבעה המדובר בעניינים בעלי השפעה על עתידו של ארגון העובדים הגדול במדינה ועל כן נוגע במהותו לעניין חוקתי המותיר ההכרעה בידי בית המשפט.
לצד זאת הכירו בתי המשפט בסמכותו של בית הדין הפנימי לדון בענייני בחירות שעניינם נוגע לאי סדרים בהליכי הבחירות ואף בסוגיות שעניינם משיק לזכות לבחור ולהיבחר.
ה"פ ( תל אביב) 1-04-14 ארגון המורים נגד תנועת אומץ (מיום 22.10.14), שם קיבל בית המשפט את בקשת ארגון המורים לסלק התובענה על הסף, תובענה שעניינה היה ביטול הבחירות שנערכו בארגון המורים בשנת 2014.
ובפרשת עפר עיני ( ע"ע ( ארצי) 7882-11-12 עפר עיני נגד וזאנה ( ניתן ביום 6.8.13)) דוחה בית הדין הארצי לעבודה את קביעת בית הדין האזורי לעבודה ולפיה שלילת התמודדות בהליך בחירות הינה " עניין חוקתי".
11. ניתן לסכם ולומר, כי לא כל עניין הנוגע לבחירות יחשב כעניין חוקתי, כפי שטוענות התובעות. תביעת התובעות עניינה באי סדרים אשר, לטענתה, נמצאו בהליכי הבחירות שהתקיימו. טענה זו מחייבת בירור עובדתי בכל הנוגע לקיומם של אי סדרים כפי שנטען שהתקיימו, ולא לבחינת שאלות עקרוניות חוקתיות בעלות משמעות עקרונית חוקתית כללית הנובעת ממשפט המדינה או עניינים עקרוניים המצויים בליבת המשטר ושיטות בחירות.
התובענה נוגעת לביצוע הליכי הבחירות, שיכול שיש בהם השפעה על הזכות להיבחר ואולם, המדובר בהשפעה אגבית ולא ישירה ואין היא נוגעת לשאלת הזכות לבחור ולהיבחר, כפי שעלתה בה"פ ( ת"א) 141/02 מפלגת העבודה הישראלית נגד הסתדרות המורים הכללית החדשה ( ניתן ביום 10.2.02), שם עמדו לדיון שאלות הנוגעות להארכת תקופת כהונה של העומד בראש ההסתדרות, ביטול הגבלה על מספר קדנציות, שינוי המפה הארגונית, שאלות שהיו בעלות השפעה על עתידו של ארגון העובדים הגדול במדינה.

אעיר, כי במקביל להליך כאן, נדרשתי להכריע בשאלה דומה אשר הועלתה במסגרת תביעה שהוגשה על ידי ח"כ הגב' שלי יחימוביץ וסיעת " הבית החברתי" נגד הסתדרות בהליך ה"פ 64641-05-17 (ניתן ביום 14.08.17), ואין לי אלא להפנות לדברים אותם כתבתי שם.
12. התובעות מעלות שורה ארוכה של נימוקים נוספים בעד דחיית הבקשה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות, חזרתי ועיינתי בטענות אלו אולם, המדובר בטענות שלא ראיתי לנכון להידרש להן נוכח המסקנה החד משמעית אליה הגעתי, ולפיה על פי חוקת הארגון ובהינתן טענות התובעות בכתב תביעתן, טענות אשר אינן מעוררות עניין חוקתי לבירור, נתונה הסמכות לבית הדין הפנימי של הארגון לדון בתביעה זו.
פסקי הדין של בית הדין הפנימי ברי אכיפה ועל כך לא ימצא כל חולק.
13. ככל שבפי התובעות טענות כנגד חוקתיות הוראות חוקת הסתדרות, אינני נדרשת לטענות אלו מאחר ולא נטענו בכתב התביעה ונטענו לראשונה רק במסגרת תגובתן לבקשה.
14. סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.
הסמכות לדון בהליך נתונה לבית הדין הפנימי של הסתדרות המורים.
התובעות תישאנה בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 20,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ז, 20 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הסתדרות המורים בישראל
נתבע: גילה קליין
שופט :
עורכי דין: