ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פטריק עמוס נגד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו :

פסק-דין בתיק בג"ץ 5837/17

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ע' ברון

העותר:
פטריק עמוס

נ ג ד

המשיבים:
1. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

2. מדינת ישראל

3. פרקליטות מחוז מרכז ( פלילי)

4. פרקליטות מחוז תל אביב-יפו ( פלילי )

5. הנאשמים 18-1 למעט עותר 11

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:
עו"ד מיקי חובה

בשם המשיבים 4-1:
עו"ד מיטל בוכמן שינדל

בשם המשיבים 21-5:
עו"ד ירון דוד, עו"ד יורם שפטל, עו"ד יניב שגב, עו"ד אלי מויאל, עו"ד אלי בניה, עו"ד דניאל כפיר, עו"ד רונה שוורץ, עו"ד ניר אלפסה, עו"ד ירוסלב מץ, עו"ד שמשון וייס, עו"ד רוי גבריאל, עו"ד ליאור שטלצר, עו"ד אבי כהן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.7.2017 שבה נדחתה בקשתו של העותר, אחד הנאשמים בהליך הפלילי שנדון בפני המותב, להקליט את דיוני ההוכחות.

רקע כללי

2. העתירה היא פרק נוסף בהליך הפלילי המתקיים בפרשה הידועה כ"פרשה 512" (תפ"ח 24984-07-15). בקצירת האומר יצוין כי זהו הליך שנסב על כתב אישום מורכב ומפורט, שעניינו פעילות פלילית נטענת חמורה של ארגון פשיעה הכוללת מעשי רצח, אלימות, עבירות סמים בהיקפי ענק ועוד היד נטויה. בכתב האישום המתוקן במתכונתו הנוכחית כלולים 18 נאשמים, שמהם העותר הוא נאשם מספר 11. כתב האישום כולל 13 אישומים, ורשימת עדי התביעה מונה כמה מאות אנשים. כתב האישום הוגש ביום 13.7.2015, אך שמיעת המשפט התעכבה מטעמים רבים, ובהם בקשות שהוגשו בנושאים שונים (החל בבקשות לגילוי חומרי חקירה וכלה בבקשות להחלפת ייצוג). מזה מספר חודשים מתנהל המשפט בבית המשפט המחוזי במתכונת של שלושה דיונים בשבוע.

3. ביום 25.5.2017 הגיש אחד הנאשמים האחרים בפרשה – נאשם מספר 8 – בקשה להקלטה של דיוני ההוכחות. הגשת הבקשה הובילה לגיבושו של פתרון מוסכם המבוסס על הצבת מסכים המתעדים את רישום הפרוטוקול לנגד עיניהם של באי-כוח הצדדים, באופן שמאפשר בדיקה כי ההקלדה בוצעה באופן ראוי ולהעיר הערות בעניין זה.

4. ביום 29.6.2017 הגיש העותר בקשה דומה. העותר טען כי מורכבותו של התיק, ובכלל זה היקף חומרי החקירה, וכן ריבוי הנאשמים, האישומים והסניגורים, מצדיקים היעתרות לבקשה.

5. ביום 9.7.2017 החליט בית המשפט המחוזי לדחות אף את בקשתו של העותר. בית המשפט המחוזי הפנה להחלטתו הקודמת בעניין והסביר כי "הקלטת הדיונים בתיק הנוכחי, על מורכבותו וריבוי הצדדים בו, לא תשרת נכונה את האינטרס הכולל, אלא דווקא תוסיף אי בהירות ותרבה מחלוקת". זאת, בשים לב לנסיבות האופפות את הדיון – אולם גדול, בעיות אקוסטיקה ואי-הבהירות באשר לזהות הדובר שדבריו נקלטים (על רקע ריבוי קריאות ביניים). על כך הוא הוסיף, כי בשים לב לאמצעים שננקטו הפרוטוקול משקף "בצורה מיטבית ונאמנה" את הדיונים. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי את הדברים הבאים:

"במטרה להקל על הצדדים ולשפר את רמת התיעוד של הפרוטוקול המוקלד (בידו האמונה מאד של קלדן ההרכב) – הצבנו מסכים על שולחנות הסנגוריה והתביעה באופן שמאפשר לעורכי הדין לעקוב בזמן אמת אחר הפרוטוקול ולתקן ו/או להוסיף במידת הצורך. למיותר לציין, ששלושת שופטי ההרכב עוקבים לאורך כל מהלך הדיון אחר הפרוטוקול ומקפידים על נכונותו. הלכה למעשה, מתאפשר לצדדים להעיר לגבי הפרוטוקול תוך כדי הדיון, ולא אחת דברים תוקנו או הוספו בזמן אמת. הפרוטוקול משקף אפוא בצורה מיטבית ונאמנה את המתרחש באולם, לרבות את התבטאויות עד המדינה שאותן הזכיר עו"ד חובה – ולראיה שלא הוגשו לפנינו כל בקשות לתיקון פרוטוקול, לא על ידי עו"ד חובה ולא על ידי אחרים".

6. דחיית הבקשה היא העומדת, כאמור, ביסוד העתירה הנוכחית.

העתירה וטענות הצדדים

7. בעיקרו של דבר, העותר מצביע על האמור בסעיף 68ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), לפיו במקרה שבו מוגשת בקשה להקלטת הדיון על חשבונו של בעל הדין המבקש "יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמי מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת". סעיף זה מוסיף וקובע, כך נטען, כי החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור "תהיה מנומקת בכתב".

8. באי-כוחו של העותר מתייחסים לאמת המידה המצמצמת בהידרשות לעתירות שעניינן ניהולו של הליך פלילי, אך סבורים כי קיימת הצדקה לראות במקרה זה משום חריג בשל האופי הבלתי הפיך של ההחלטה שלא להקליט את הדיונים ומורכבותו המיוחדת של ההליך דנן. לשיטת העותר, הפרוטוקול אינו משקף במדויק את חילופי הדברים באולם הדיונים, ואף לא את "הלך הרוח" בו. הוא מוסיף וטוען כי בנסיבות העניין היעדר הקלטה של הדיון תאלץ את הנאשמים לשכור יותר מעורך דין אחד על מנת לאפשר מעקב שוטף אחר רישום הפרוטוקול. לבסוף, העותר מצביע על אופייה התקדימי, לשיטתו, של ההחלטה בעניין.

9. כמשיבים בעתירה צוינו בית המשפט המחוזי עצמו, כמשיב פורמאלי, המדינה ושתי פרקליטויות המחוז הרלוונטיות, כמשיבים 4-2 (להלן: המשיבים), וכן שאר הנאשמים בפרשה.

10. ביום 19.7.2017 ניתנה החלטה המורה על הגשת תגובה מקדמית לעתירה, וזו הוגשה על-ידי המשיבים ביום 15.8.2017. להשלמת התמונה יצוין כי עוד קודם לכן הוגשו הודעות מטעם נאשמים אחרים בפרשה לפיהן הם מצטרפים לסעד המבוקש בעתירה ותומכים בה. כמו כן, ביום 17.8.2017 לקראת סיום הטיפול בעתירה הוגשה בקשה מטעם נאשם מספר 4 להצטרף אליה אף כעותר נוסף, בקשה שלא נדרשה להכרעה לנוכח התוצאה שאליה הגענו כמפורט להלן.
11. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף מן הטעם שמדובר בהחלטת ביניים בהליך פלילי שאין לגביה זכות ערעור, ועל יסוד המדיניות ארוכת השנים באשר לאי-התערבות של בג"ץ בהחלטות מסוג זה, להוציא מקרים יוצאי דופן של החלטות שהתקבלו בחוסר סמכות או בשרירות קיצונית. המשיבים טוענים כי מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים יוצאי דופן, בשים לב לכך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה בסמכות והיא מפורטת ומנומקת.

12. המשיבים מוסיפים וטוענים כי אף לגוף הדברים החלטתו של בית המשפט המחוזי היא ראויה בהתחשב במכלול הנסיבות של המקרה, ובכלל זה היקף החומרים ומורכבות המשפט. המשיבים אף מצביעים על ההיערכות המיוחדת שנעשתה למשפט שמבטיחה הגנה מלאה על האינטרסים שבשמם הוגשה העתירה – לתיק הוקצה הרכב מיוחד השומע את דיוני ההוכחות במשך שלוש פעמים בשבוע; הפרוטוקול מוקלד על-ידי קלדן מקצועי ברמה גבוה; על שולחנות התביעה וההגנה הוצבו מסכים המאפשרים מעקב אחר הדיון; ואף הוכשר אולם מיוחד להיקף הצפוי של הנוכחים בדיון. כמו כן, המשיבים טוענים כי האקוסטיקה של האולם וריבוי הנוכחים בו צפויים להקשות על עריכת הקלטה נהירה, תוך התייחסות לקושי לייחס אמירות למי מהדוברים, מצב שעלול להוביל לבקשות דחייה שלא לצורך ולסרבול הדיון.

דיון והכרעה

13. לאחר שבחנו את הדברים אנו סבורים כי צודקים המשיבים בכך שדין העתירה להידחות על הסף.

14. כפי שצוין, נקודת המוצא לדיון בעתירה היא, כאמור, בסעיף 68ב לחוק בתי המשפט, המסדיר את הסוגיה של הקלטת דיונים לבקשתו של בעל דין. סעיף זה מקנה לבעל דין זכות להקלטת הדיון, אך זו כפופה להחלטה אחרת של בית המשפט "מטעמים מיוחדים", ובהתקיים התנאי הנוסף "שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת".

15. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו כנדרש בסעיף 68ב לחוק בתי המשפט. החלטתו התקבלה במסגרת סמכותו, ועל פניה היא החלטה עניינית, שהשרירות ממנה והלאה. ממילא לא התקיימו התנאים המאפשרים התערבות של בית משפט זה בהחלטותיה של הערכאה הדיונית (ראו והשוו: בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987); בג"ץ 6396/09 כהן נ' כבוד השופט שכיב סרחאן, פסקה 2 (10.8.2009)).

16. בשונה מן הנטען אין מדובר בהחלטה בעלת השלכות תקדימיות, אלא בהחלטה קונקרטית שהתקבלה על-ידי הערכאה הדיונית בתחומי סמכותה בהתייחס למאפייניו של הדיון. יש להוסיף כי לא בכדי שיקול הדעת בעניין זה מסור לערכאה הדיונית, שמצויה בעמדה המתאימה ביותר להכרעה בסוגיה, על יסוד היכרות בלתי אמצעית עם מהלך הדיונים.

17. טוב יעשה אפוא העותר, וכך ייטיבו לעשות גם הנאשמים האחרים, אם יפנו את מאמציהם למעקב אחר פרוטוקול הדיון ולצורך לתקנו, ככל שזה מתעורר.

18. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ה באב התשע"ז (‏17.8.2017).


ת
ת


מעורבים
תובע: פטריק עמוס
נתבע: בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
שופט :
עורכי דין: