ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרב יוסף בא-גד נגד ועדת הבחירות לכנסת :

בפני: כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל

המערער: הרב יוסף בא-גד

נגד

המשיב: ועדת הבחירות לכנסת

תאריך הישיבה: י' באייר התשנ"ט (26.04.99)

בשם המערער: בעצמו

בשם המשיב: עו"ד טליה ששון, עו"ד איל ינון

בבית המשפט העליון בירושלים

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1. ביום ה- 11.4.99 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 15 ולראש הממשלה (להלן: הוועדה) שלא לאשר את הצעת רשימת "מורשת אבות" בדבר מועמדות הרב יוסף בא-גד (להלן: המערער) בבחירות לראש הממשלה, בשל אי עמידתה בתנאי חוק-יסוד: הממשלה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפנינו וזאת בהתאם לאמור בסעיף 64(א) לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט- 1969 (להלן: חוק הבחירות). ביום 27.4.99 ניתן על ידינו פסק דין הדוחה את הערעור ובו נקבע כי הנימוקים ינתנו בנפרד. להלן נימוקינו:

תמצית העובדות

2. מפלגת "מורשת אבות" הגישה (ביום ה- 29.3.99) רשימת מועמדים בבחירות לכנסת. ביום ה- 30.3.99, שהוא המועד האחרון להגשת רשימות מועמדים לכנסת ה- 15 ולראש הממשלה, הציעה המפלגה את העומד בראשה, המערער, כמועמד בבחירות לראש הממשלה. בתמיכת להצגת מועמדותו של המערער לראש הממשלה, הוגשו לוועדה 127 חוברות ובהן למעלה מ- 61,000 חתימות הנחזות כחתימות של תומכים במועמדות המערער בבחירות לראש הממשלה. לחוברות אלו צורפו גם תצהיריהם של 11 אנשים, בהם מעיד כל אחד מן המצהירים כי התומכים במועמד, שחתימותיהם נכללו בחוברת, חתמו בפניו. החוברות נמסרו, בסמוך להגשתן, למחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל לשם בדיקת אמינות החתימות. בבדיקת חלק מהחוברות שהוגשו, נחשדו כ- 23,000 מהחתימות כמזויפות מחמת איפיונים חוזרים של אותם כתבי יד; רישום שמות התומכים באופן המעיד כי לא נרשמו בעת החתימה אלא הועתקו מרשימה שהוכנה מראש; אי התאמות בין שם התומך לבין החתימה שמופיעה לצידו; הופעת טורי חתימות שאין לצידן שמות או פרטים כלשהם של החותמים ועוד כהנה וכהנה.

נוכח ליקויים אלו ביקש יושב ראש הוועדה לזמן אליו בדחיפות, ליום 2.4.99 (ערב חג הפסח) את בא כוחה של "מורשת אבות" בלווית ארבעה מן המצהירים שמסרו את התצהירים לאימות החתימות. לבקשת בא כוחה של "מורשת אבות" נדחתה הישיבה ונערכה ב- 4.4.99. בישיבה הופיע המערער בלווית אחד מן המצהירים בלבד. שלושת המצהירים האחרים, אשר אימתו בתצהיריהם חלק משמעותי של החתימות שנחשדו כמזויפות לא התייצבו לדיון למרות שהוזמנו. בישיבה הוצגו הממצאים בפני המערער והלה העלה את טענותיו. הובהר למערער כי במצב דברים זה אין רשימתו עונה על דרישת החוק לעניין מספר התומכים הנדרש. המערער ביקש כי תינתן לו ארכה להמצאת תמיכה במועמדותו של סיעות בכנסת היוצאת, המיוצגות על ידי עשרה חברי כנסת. בקשתו סורבה וביום 11.4.99 החליטה הוועדה שלא לאשר את מועמדות המערער בבחירות לראש הממשלה, מאחר שלא עמד בתנאי חוק-יסוד: הממשלה בכך שלא הראה כי 50,000 בעלי זכות בחירה הודיעו בכתב על תמיכתם בו.

בהחלטתה קבעה הוועדה, על פי הצעת החלטת של יושב ראש הוועדה, כבוד השופט א' מצא, כי חסרונן של חתימות כשרות ברשימת התומכים במועמדות לראש הממשלה, מהווה ליקוי שאינו ניתן לתיקון, כמובנו בסעיף 62א(1) לחוק הבחירות, שכן "חתימות" שעל פניהן אינן אמיתיות או שכשרותן מוטלת בספק אינן חתימות כלל ואין להביאן בחשבון. עוד קבעה הוועדה, כי אין בידה סמכות להאריך למערער את המועד החוקי להגשת רשימת תומכיו. למעלה מן הדרוש ולגופו של עניין, דחתה הוועדה את טענת המערער לפיה הופלה לרעה לעומת חבר הכנסת בנימין זאב בגין וזאת משום שחבר הכנסת בגין פעל לתיקון הליקויים ולהשגת תמיכתה של סיעה נוספת בכנסת היוצאת, בהצעת מועמדותו, עוד ב- 30.3.99 ובמסגרת המועד הקבוע בחוק וללא שניתנה לו כל ארכה.

טענות המערער

3. בערעור לפנינו טען המערער לעצמו ובחר למקד את טענותיו בשניים אלו: האחד, "אף אם יתברר שחלק מחתימות התומכים בו מזויפות הרי... כל עוד ידו של המערער לא היתה במעל והוא רומה על ידי מחתימים בשכר אין להענישו בפסילת מועמדותו". השני, כי "...מן הדין היה להאריך למערער את המועד ולאפשר לו לתמוך מועמדותו על ידי תיקון הליקויים ברשימת התומכים או לחילופין לאפשר לו הגשת מועמדותו בתמיכת סיעה הכוללת עשרה חברי כנסת לפחות, וזאת כפי שאופשר לח"כ בני בגין...".

דיון

4. אף אחת מטענותיו של המערער אינה מקובלת עלינו. טענת המערער לפיה רומה על ידי המחתימים וכי ידו לא היתה במעל, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין מילוי הדרישות הקבועות בחוק. לפי סעיף 9(א)(3) לחוק יסוד: הממשלה, כדי שתאושר מועמדותו של אדם לראש הממשלה מוטל עליו להמציא 50,000 חתימות של בעלי זכות בחירה המודיעים בכתב על תמיכתם במועמדותו ולתמוך את הצעת מועמדותו בתצהיר המאשר כי כל החתימות האמורות ניתנו בנוכחות המצהיר לאחר שהתומך הזדהה לפניו (ס' 57(ו) לחוק הבחירות). מקובלת עלינו עמדתה של הוועדה לפיה חתימות שעל פניהן אינן אמיתיות או שכשרותן מוטלת בספק ממשי - וכאלה היו החתימות הפסולות ברשימת המערער - אינן בגדר חתימות כלל ואין להביאן בחשבון במניין חתימות התומכים במועמד. לפיכך, נמצא כי הליקוי בהצעת המועמדות שהגיש המערער, מתבטא ב"מספר בלתי מספיק של חותמים", וזהו ליקוי שאינו ניתן לתיקון (ס' 62א(1) לחוק הבחירות). במצב דברים זה, גם אם לא ידע המערער על דבר הזיופים וידו לא היתה במעל, הרי משלא עמד בדרישות שמציב החוק דין מועמדותו להיפסל.

5. גם טענתו השניה של המערער דינה להידחות. המערער טוען כי בנסיבות העניין מן הדין היה להאריך את המועד הקבוע בחוק להגשת הצעות למועמדים לראש הממשלה ולאפשר לו לתקן את הליקויים שנפלו בהגשת מועמדותו. הסמכות להארכת מועדים קבועה בסעיף 142 לחוק הבחירות שקובע לאמור:

"כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסויימת תיעשה מספר מסויים של ימים לפני יום הבחירות, רשאית הוועדה המרכזית, אם ראתה סיבה מספקת לכך וברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים".

כאמור, קבעה הוועדה שאין לה סמכות להאריך למערער את המועד להגשת רשימת התומכים. לטענת המשיבה, מקנה סעיף 142 לחוק הבחירות סמכות להאריך מועד ממועדי הבחירות אך ורק כאשר מדובר בהארכה כללית ושווה לכולם ולא כשמדובר בהארכה אינדיבידואלית לרשימה פלונית או למועמד אלמוני. לצורך ההכרעה שלפנינו אין אנו נדרשים לקבוע מסמרות בשאלת סמכותה של הוועדה המרכזית לעניין הארכת מועדים, שכן, אין המקרה שלפנינו מצדיק החזרת העניין לוועדה לשם הפעלת סמכות כזו או הפעלתה על ידינו תחתיה, גם אם ניתן הדבר לעשותו.

המחוקק ראה לקבוע לוח זמנים דקדקני לשלבים השונים בהליך הבחירות וקבע מועדים רבים, קצובים, צמודים, הכרוכים זה בזה, רודפים זה את זה ויוצרים לוח זמנים נוקשה וקבוע. הקפדה על לוח זמנים זה מהווה נדבך חיוני לשם קיומו של הליך דמוקרטי תקין ולשם הבטחת השוויון בין המתמודדים השונים. בית משפט זה עמד על כך באומרו:

"השמירה על לוח זמנים "קפדני" בהליכי בחירות היא מעקרונות היסוד של קיום הליך בחירה דמוקרטי תקין אשר בודאי ובודאי עולה כדי "אינטרס ראוי להגנה"" (בג"צ 2948/96 הרב אעהון רון סינואני נ' רשם המפלגות תקדין עליון,96(2), בעמ' 135. עוד על חשיבות ההקפדה על לוח הזמנים במערכת הבחירות, אם כי בהקשר מעט שונה, ראה בג"ץ 258/69 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים פ"ד כג(2) 169, 170; בג"ץ 264/69 מצא נ' פקיד הבחירות וועדת הבחירות למועצת עירית ירושלים פ"ד כג(2) 798, 800; בג"ץ 70/80 אליצור ואח' נ' רשות השידור ואח' פ"ד כד(2) 649, 655; בג"ץ 968/89 ניר צבי אגודה חקלאית שיתופית נ' שר הפנים ואח' תקדין-עליון 89(4), 46).

וכן:
"גישת המחוקק היא לעמוד על מילוי קפדני של דרישות מסויימות על מנת להעמיד את כל הרשימות המתמודדות על בסיס של שויון ולקבוע על יסוד שיקולים של ודאות, ככל שהדבר ניתן מי הם המועמדים והרשימות שישתתפו בבחירות, דבר שיסייע לניהול תקין ומהיר של הליכי הבחירות ללא ויכוחים מיותרים" (בג"צ 5769/93 ד"ר מוניר חמזה נ' פקיד הבחירות בשעב תקדין עליון,93(3), בעמ' 1041).

הכלל הוא - איפוא - כי יש להקפיד על לוח הזמנים שקבע המחוקק באופן דווקני ונוקשה. מכאן שאת סעיף 142 המקנה סמכות להארכת מועדים על ידי רוב של שני שלישים מחברי הוועדה, יש להפעיל במקרים נדירים וחריגים. נסיבות המקרה שלפנינו, בו החתימות שהוגשו על ידי המערער ומפלגתו היו לקויות מחמת חשש ממשי לזיופן, אינן נכנסות בגדר חריגים אלו. תכליתה של הארכה כזו איננה - ולא יכול שתהיה - לאפשר למתמודד אשר לא עמד בדרישות שמציב החוק ולא תמך את הצעת מועמדותו בחתימות כשרות של תומכים במספר הנדרש, לערוך "מקצה שיפורים". בקשת המערער לקבלת ארכה כמוה כבקשה להגיש רשימותיו מחוץ ומעבר למועד שנקבע בחוק. זאת ועוד, מתן הארכה המבוקשת כיום, משמעותה שיבוש כל לוח הזמנים של מערכת הבחירות ולא לכך נועד סעיף 142 לחוק הבחירות.

6. טענת המערער בדבר אפלייתו לעומת חבר הכנסת בגין נדחתה בדין על ידי הוועדה. הוועדה ציינה בהחלטתה כי היא לא הודיעה לחבר הכנסת בגין אודות הליקויים שנתגלו בחתימות תומכיו אלא בא כוחו של חבר הכנסת בגין הוא שפנה לוועדה, בעקבות פרסומים בכלי התקשורת, במטרה לברר אם הליקויים ניתנים עוד לתיקון. כל שעשתה הוועדה היה להבהיר לחבר הכנסת בגין כי על פי החוק עומדת לו הזכות לתקן את הליקויים ברשימת תומכיו עד חלוף המועד האחרון להגשת הרשימות וחבר הכנסת בגין תיקן את הצעת מועמדותו עוד במהלך ה- 30.3.99. עד למועד זה בחצות זכאי היה כל מועמד לתקן את הפגמים בהצעת המועמדות שהגיש. זכות זו עמדה גם למערער ומדברי המערער בפני הוועדה עולה, כי הוא ידע לפני תום יום ה- 30.3.99 על עניין החתימות המזויפות והוא אף ניסה להשיג תמיכה במועמדותו מצד סיעות בכנסת היוצאת (ש"ס והמפד"ל) ללא הצלחה. מכאן שאין בין עניינו של חבר הכנסת בגין לבין הארכת המועד מעבר למועד החוקי, אותה מבקש המערער, ולא כלום.

7. לאור כל האמור לעיל נדחה הערעור כאמור בפסק דיננו מיום 27.4.99.

ת
השופט י' קדמי

גם אנכי סבור שיש לדחות את הערעור; והנני מצטרף לפסק דינה של חברתי, השופטת שטרסברג-כהן.

עם זאת, ברצוני להדגיש:

א. בערעורו טען המערער, בחצי פה, כי לא באה בפני הועדה ראיה מספקת לכך, שחלק נכבד מן החתימות שהגיש אינן כשרות. עמדה זו אינה מקובלת עלי; ואף שהטענה נזנחה למעשה, רואה אני לומר בעניינה מספר מילים.

החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו של המערער, הינה החלטה מינהלית; ובתור שכזאת, צריך שתימצא בבסיסה תשתית ראייתית-מנהלית, במשמעות שניתנה לה בבג"צ 987/94, מח(5) 412 (יורונט קווי זהב 1999 בע"מ).

במקרה דנא, מצביעה הועדה על חוות דעתן של שתי מומחיות מז"פ ועל המסקנה המתחייבת מדרך רישום החותמים בחוברות ההחתמה, כמקימות תשתית ראייתית מספיקה לקביעה שחלק נכבד מן החתימות הינן מזויפות; ולהחלטה המתחייבת בדבר פסילת מועמדותו של המערער, בשל העדר מספר מספיק של חתימות כשרות.

לשיטתי, אכן יצאה הועדה ידי חובת הראיה המינהלית הבסיסית; ודין השגותיו של המערער כאילו "לא הוכח" במידה מספקת שהחתימות מזויפות, להידחות. משיצאה הוועדה ידי חובת הראיה המוטלת עליה כאמור, נושא המערער בנטל השכנוע, שהחתימות אינן מזויפות, לאמור: "כשרות"; שהרי הוא נושא בחובה להמציא חתימות כשרות. למערער ניתנה הזדמנות להרים את הנטל המוטל עליו, על ידי הזמנת מי שאישרו את כשרות החתימות בתצהירים להתייצב ולהעיד בפני הוועדה. ברם, הזדמנות זו לא נוצלה על ידי המערער, אלא באופן חלקי בלבד; וכתוצאה מכך, נותרה על כנה התשתית הראייתית שעליה סמכה הועדה את החלטתה.

ב. טענתו של המערער, כי מן הצדק היה ליתן לו ארכה להשיג תמיכה של סיעת מסיעות חברי כנסת במועמדותו, בהתחשב בכך שהוא לא היה מעורב בזיוף החתימות והאמין בתום לב ובכנות שהן כשרות - אינה יכולה לסייע לו. האחריות לכשרותן של החתימות, מוטלת על כתפי המערער; ולשיטתי, על פי טיבה, מן הראוי להתייחס אליה כאל אחריות "חלוטה". הדין דורש חתימות "כשרות"; ובמקום שמתברר שחתימה מסוימת "אינה כשרה" - יהא הטעם לכך אשר יהיה - יש להתעלם מקיומה, על התוצאות הקשות הכרוכות בכך.

הסיכון שמא לא הוגש מספר מספיק של חתימות "כשרות", הוא סיכונו של המועמד; ושמירה על תקינותו של תהליך הבחירות הקבוע בדין, מחייבת לראות את המועמד אחראי לתוצאות במקום שהסיכון האמור מתממש. נקיטת גישה אחרת - "גמישה" בלשון המערער - עשויה לשבש את מהלכו התקין של תהליך הבחירות; ומכך יש להימנע.

לא בכדי, על כן - כפי שמציינת חברתי בפסק דינה - קובעת ההוראה שבסעיף 62א(1) לחוק הבחירות, כי מספר בלתי מספיק של חותמים - לאמור: חותמים שחתימותיהם כשרות - מהווה ליקוי שאינו ניתן לתיקון.

ג. הנימוק היחיד שעליו מצביע המערער לתמיכת בקשתו להארכת המועד נעוץ בכך שאין לראותו אחראי לזיופן של החתימות ועל כן אין לזקוף לחובתו את התוצאות הכרוכות בזיוף. כפי שכבר נאמר, המערער נושא בהקשר זה באחריות מוחלטת; והתוצאה היא שנימוק זה אינו יכול להצדיק הארכת מועד, גם אם הועדה מוסמכת לעשות כן.

במקום שאין שמץ של סיכוי, שבקשה המופנית לגוף מינהלי תתקבל על ידו, אין טעם ענייני להטיל על אותו גוף לקיים דיון בבקשה; שהרי מלכתחילה ברורות תוצאותיו והדיון יהיה עקר.

החלטת הועדה בשאלת הסמכות להארכת המועדים אינה מנומקת; אך עיון בפרוטוקול הדיון בוועדה מלמד, כי לשיטתו של יו"ר הועדה, הסמכות מוגבלת להארכה כללית ואינה מתירה הארכה פרטנית למועמד או לרשימה. על רקע זה נדחתה בקשת ההארכה בשל חוסר סמכות; ולא נבחנה עניינית לגופה. אילו סברתי שיש למערער סיכוי לזכות בהארכה, אם נגיע לכלל מסקנה כי יש לועדה סמכות הארכה פרטנית, לא הייתי רואה מנוס מהחזרת הדיון לועדה. ברם, משמצאתי שאין שום סיכוי שבקשת ההארכה תיענה באופן שהדיון בה יהיה עקר - החלטתי להצטרף לדחיית הערעור בנושא זה, ללא צורך בהכרעה בדבר היקף סמכותה של הוועדה.

השופט י' טירקל

גם אני מצרף דעתי לדעתה של חברתי הנכבדה, השופטת ט' שטרסברג-כהן, וכן להערותיו של חברי הנכבד, השופט י' קדמי.

ניתן היום, י"ג באייר תשנ"ט (29.4.99).

ט

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99025730.J01


מעורבים
תובע: הרב יוסף בא-גד
נתבע: ועדת הבחירות לכנסת
שופט :
עורכי דין: