ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר קונסטנטינצ'נקו נגד המוסד לביטוח לאומי :

03 אוגוסט 2017
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
אלכסנדר קונסטנטינצ'נקו, ת.ז. XXXXXX046
ע"י ב"כ: עו"ד ניר אלבו
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27/11/16 ("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער, לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בהחלטתה קבעה הוועדה, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1957, פועל במקצועו. המערער נפגע ביום 18/3/2004, עת נחתך ממסור, והתאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימות שהוכרו הן "כריתה טראומתית באצבעות 3, 4 יד ימין; שבר פתוח עם מעיכה אצבע 2 אצבע 5, קונטרקטורה פוסטראומטית אצבע 2, 5; תגובה נוירוטית דפרסיבית קלה לאחר תאונת עבודה קשה עם ליקוי מתמיד ביד ימין".

ועדה רפואית קבעה למערער, ביום 10/5/2005, נכות יציבה בשיעור 42.44%. לאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, נקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 64% בתחולה מיום 1/1/2005. מתוך דרגת נכות זו, נקבעה נכות בשיעור 10% בגין מצב נפשי, לפי פריט ליקוי 34(ב).

3. בחודש אוגוסט 2014 הגיש המערער בקשה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה , ביום 9/11/2014, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

4. ועדה רפואית לעררים התכנסה ביום 24/11/2015 , וקבעה ,כי ההחמרה במצבו הנפשי של המערער אינה קשורה לתאונת העבודה.

5. המערער הגיש ערעור לבית דין זה, כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ב"ל 58464-01-16). על יסוד הסכמת הצדדים, ניתן פסק דין (כבוד השופטת דרורי, ביום 19/4/16) , לפיו "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שתדון בשאלה האם חלה החמרה במצבו הנפשי של המערער, בשים לב לממצאיה ולאבחנה של PTSD, כמו גם בהתייחס לקביעת הוועדה הרפואית טרם הליכי ההחמרה מיום 10.5.05, שם אובחן המערער כמי שסובל מתגובה נוירוטית דפרסיבית קלה. אם תקבע הוועדה כי חלה החמרה במצבו הנפשי של המערער, תבהיר אם זו קשורה לאירוע הפגיעה ובאיזה מידה.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערער יזומן להופיע בפני הוועדה גם באמצעות ב"כ, ויהיה רשאי להעלות טיעונים הנוגעים לעילת ההתכנסות כמפורט לעיל" ("פסק הדין המחזיר").

6. הוועדה הרפואית לעררים בהרכב מומחה אף אוזן גרון, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה בפסיכיאטריה, התכנסה ביום 27/11/2016 לדון בעניינו של המערער בהתאם לפסק הדין המחזיר. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער ורשמה את נימוקי הערר מפי בא כוחו, קבעה הוועדה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפסק דין מ-19/4/16 – הו ועדה עיינה בכל המסמכים הקשורים להערכה פסיכיאטרית ואבחנה פסיכיאטרית, כפי שנעשה בוועדת העררים הקודמת.
אובחן התובע כלוקה בהפרעה הסתגלותית, עם תגובה נוירוטית דפרסיבית קלה, בגין כך נקבעה לתובע נכות צמיתה 10% בוועדה המחוזית. לציין כי דיון בוועדת עררים היה דיון החמרה. על פי כל המסמכים הנלווים, לא הייתה עדות לדינמיקה שלילית, ולכן נקבע כי לא חלה החמרה.
שאלת ביה"ד לגבי PTSD היא איננה רלוונטית כי מדובר באותו סעיף ליקוי ואין הרבה משמעות והשלכות לגבי קביעת חומרה או החמרה מבחינה פסיכיאטרית זו או אחרת, כי פריטי סעיף 34 מתייחסים למכלול רחב של אבחנות. לאור האמור לעיל, הוועדה חוזרת על החלטותיה וקובעת כי לא חלה החמרה במצבו של התובע" .

הוועדה קבעה, כאמור, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, ונכותו המשוקללת נותרה בשיעור 42.44%. לאחר הפעלת תקנה 15 נקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 64%, מיום 1/1/2005.

טענות הצדדים

7. לטענת המערער, קביעות הוועדה עומדות בניגוד גמור לקביעותיהם של הרופאים הפסיכיאטרים המטפלים, ד"ר עמיקם טל , ד"ר איזבלה גרינברג וד"ר אנטולי קריינין . לפי הטענה, כל הרופאים המטפלים קבעו שהמערער סובל מ-PTSD הקשורה לתאונת העבודה, כפי שגם עולה מחוות דעתו של המו מחה מטעם המערער, פרופ' מיכאל פוירובסקי.

8. המשיב טען מנגד, כי הוועדה קיימה דיון מעמיק בשאלה העולה מפסק הדין המחזיר , מבלי שנדרשה לשוב ולבדוק את המערער או להתייחס לחוות הדעת שהונחה בפניה. לפי הטענה, הוועדה ש נימקה את מסקנתה שלא חלה החמרה במצבו של המערער. עוד נטען, כי הערעור מכוון כנגד קביעות רפואיות מובהקות, ודין הוא שממצאים רפואיים שונים מהווים הנמקה מספקת ביחס לקביעות רפואיות שונות מאלו של הוועדה.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה, ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

10. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי בהתייחס לפסק הדין המחזיר קבעה הוועדה שהאבחנה של PTSD אינה רלוונטית . אולם, אותה הוועדה אבחנה בדיון הקודם שלה , מיום 24/11/15 (לפני פסק הדין המחזיר), כי המערער כסובל מ- PTSD.

11. בהליך של החמרת מצב נדרשת הוועדה הרפואית לערוך השוואה בין מצבו של הנפגע טרם הליך ההחמרה לבין מצבו הרפואי העדכני. לדעת הוועדה, על פי התיעוד הרפואי בתיק "לא היתה עדות לדינמיקה שלילית, ולכן נקבע כי לא חלה החמרה". לאור קביעה זו ראוי היה שהוועדה תבהיר ותנמק האם אין עדות לדינמיקה שלילית בהשוואה בין מצבו של המערער היום לבין מצבו לפני אירוע התאונה, או בהשוואה בין מצבו היום לבין מצבו ערב הליך ההחמרה. הוועדה לא הבהירה בהחלטתה אלו ממצאים מצאה בבדיקתה, ולמקרא דו"ח הוועדה לפני פסק הדין המחזיר ודו"ח הוועדה נשוא ערעור זה עולה, לא ניתן להבין מהם הממצאים שמצאה הוועדה, והאם הם מעידים על החמרה בהשוואה למצבו הנפשי של המערער קודם להליך ההחמרה. מדובר, אפוא, במסקנה רפואית, ללא ניתוח הממצאים הקליניים, וקביעת הוועדה לפיה אין עדות לדינמיקה שלילית היא קביעה שאינה ברורה למי שאינו רופא.

12. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא, שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה ומסקנתה אינה ברורה דיה, ובכך נפל פגם בהחלטתה. מאחר שמדובר בהחזרה שנייה מכוח פסק דין, יש להורות על שינוי הרכב הוועדה והחזרת עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.

סוף דבר

13. לאור כל האמור, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, על מנת שתדון בערר על החלטת הוועדה הרפואית מיום 9/11/14 מראשיתו.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
לפני הוועדה בהרכבה החדש לא יונחו פרוטוקולים של הוועדה הרפואית לעררים בהרכבה הקודם, וכן לא יונחו לפניה פסק דין המחזיר ופסק דין זה.

14. המשיב ישא בהוצאות המערער ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח, אשר ישולמו לידיו בתוך 30 ימים מהיום.

15. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"א אב תשע"ז, (03 אוגוסט 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אלכסנדר קונסטנטינצ'נקו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: