ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Jistom Kanokchai דרכון תאילנדי... נגד דוד טיבולי גידול ושיווק ירקות... :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם
נציג ציבור (עובדים) - מר משה זיכרמן
נציגת ציבור (מעסיקים) - גב' איריס ליברובסקי

התובעים:

  1. Jistom Kanokchai דרכון תאילנדי 5593292 AA
  2. Kanbanjong A phidech דרכון תאילנדי 3404513AA

ע"י ב"כ עו"ד מיכה דוד ועו"ד נטלי אביטן

-
הנתבעת:
דוד טיבולי גידול ושיווק ירקות בע"מ ח.פ. 513358531
ע"י ב"כ עו"ד איתי שרייבר

פסק דין

תביעה זו עניינה תשלום זכויות בגין עבודת התובעים וסיומה.

רקע עובדתי

1. הנתבעת היא חברה בע"מ אשר עיקר עיסוקה בענף החקלאות במושב ישע. מר דוד טיבולי משמש כמנהל ובעלי הנתבעת (להלן: מר טיבולי).

2. התובעים, מהגרי עבודה, אזרחי תאילנד, הגיעו לארץ על מנת לעבוד בענף החקלאות. התובע 1 עבד מיום 16.12.12 ועד ליום 15.8.16 (44 חודשים) ואילו התובע 2 עבד מיום 4.11.13 ועד ליום 15.8.16 (33 חודשים).

3. בין הצדדים לבין הנתבעת נחתם הסכם עבודה אשר העתק ממנו בשפה התאית נמסר לתובעים. על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות.

4. שכרם היומי של התובעים עמד בתחילה על 176 ₪ (ליום עבודה בן 8.5 שעות) ובהמשך הועלה לסך של 200 ₪ ליום.

טענות הצדדים

5. לטענת התובעים , בסמוך למועד סיום תוקפה של אשרת השהייה והעבודה פנו לעמותת קו לעובד לברר את הזכויות שלהן הם זכאים עם סיום עבודתם. לדבריהם , קיבלו לידיהם תחשיב מפורט שאותו מסרו למעסיק. התובעים גורסים, כי בסמוך למועד סיום יחסי העבודה נלקחו על ידי מר טיבולי למשרד עורכי דין בתל אביב שם התבקשו לחתום על מסמכים והוצע להם תלוש שכר על סך 2,500 ₪ תוך שנאמר שזו מתנה בגין סיום עבודה. לטענתם, לאחר שסירבו להצעה, הוצע להם סך של 4,500 ₪ ולאחר מכן 6,000 ₪, אך הם דחו את ההצעות בטענה כי הם זכאים לסכומים העולים על אלה. לטענתם, בנסיבות אלה הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.

התובעים טוענים, כי הם זכאים לתשלום הפרשי שכר ולזכויות סוציאליות שונות. לטענתם קיבלו באופן שוטף את התשלום בגין שעות עבודתם בשיעור 100% בלבד מבלי ששולמו זכויותיהם הסוציאליות וכי הרישום בתלושי השכר משקף את הסכום שקיבלו המהווה מכפלה של שעות עבודתם, אך רישומם של הזכויות בתלוש אינו משקף את המציאות והוא רישום פיקטיבי .

6. לטענת הנתבעת, העסיקה את התובעים על פי כל החוקים ודרישות ההעסקה הקיימות בישראל. לדבריה, מסרה בידי התובעים הסכמי העסקה כדין וכל זכויותיהם שולמו על פי דין. הנתבעת גורסת, כי תביעת התובעים באה לעולם רק לאחר שהתייעצו עם חבריהם ובחרו להוציא מהנתבעת סכומים גבוהים שהם אינם זכאים להם. לטענת הנתבעת, דוחות הנוכחות משקפים את עבודתם של התובעים בפועל ואילו תלושי השכר משקפים את תשלום זכויותיהם.

הנתבעת טוענת, כי התובעים נטשו את העבודה בנתבעת ביום 15.8.16 ומשנמנעו לעלות על הטיסה שהוזמנה להם למועד סיום תוקפה של אשרת העבודה, גרמה נטישתם נזק לנתבעת לרבות בגין תשלום כרטיס הטיסה שאותו יש לקזז לתביעות התובעים בסך של 2,100 ₪ לכל אחד.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי נטישת העבודה על ידי התובעים תוך שהם נמנעים מלעלות על הטיסה שהוזמנה להם, פגע ה באפשרות הנתבעת לקבל ויזת עבודה לעובד אחר ובכך נגרם נזק בשיעור העומד על סך של 500 ₪ בגין כל יום שהמניעה עומדת בעינה ואשר מסתכם בסך של כ- 450,000 ₪ לכל עובד. עוד טוענת הנתבעת, כי על פי חוק איסור לשון הרע חב כל אחד מהעובדים סך של 50,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק. הנתבעת טוענת, כי יש לקזז סכומים אלה מתביעות התובעים.

עוד טענה הנתבעת, כי התביעות ברכיבי פדיון החופשה ודמי הבראה אשר חורגות מתקופת ההתיישנות דינן להידחות וכי היא זכאית לקזז ניכויי שכר שאותם הייתה רשאית לנכות בתקופת עבודתם של התובעים לרבות בגין הוצאות מגורים, אוכל שסיפקה, מתנות בחגים ובגין ביטוח רפואי.

7. התובעים העידו בפני כבוד הרשם אדרת במסגרת עדות מוקדמת. מטעם הנתבעת נשמעה עדותו של מר טיבולי. עוד הוצגו בפני בית הדין אשרות העבודה, הסכמי העבודה, דוחות הנוכחות, תלושי השכר, ביטוח רפואי והצהרה שנמסרה בגין "עובד שנטש".

מהימנות דוחות הנוכחות

8. התובעים טוענים, כי תלושי השכר אינם משקפים את זכויותיהם. לעמדתם, רישום השכר בתלוש משקף את מה שקיבלו בפועל אך זה מהווה מכפלה של ימי עבודתם בלבד וחלוקת הרכיבים בתלוש פיקטיבית. עוד מעלה ב"כ התובעים טענה כי בדוחות הנוכחות נעשו תיקונים ומחיקות ומשכך, אין ליתן בהם אמון. הנתבעת מנגד טענה כי דוחות הנוכחות מהימנים ומשקפים את עבודת התובעים בפועל. לטענתה, אישרו התובעים בסוף החודש את רישום שעות העבודה בדוח הנוכחות וכי כאשר סברו התובעים כי התשלום שקיבלו חסר, סירבו להמשיך לעבוד עד תיקון המעוות.

9. מהימנה עלינו גרסת הנתבעת שלפיה מקום שהיה חסר תשלום לעובד, סירב העובד להמשיך לעבוד עד להשלמת החסר (עמ' 10 שורות 18-19 לפרוטוקול; ראו גם עדויות התובעים המאשרות טענה זו). מכאן, כי תלושי השכר משקפים את מה שקיבלו התובעים בפועל. אולם אין בכך כדי לסייע במחלוקת שבפנינו שכן לטענת התובעים קיבלו את מכפלת השעות שעבדו ואין להם כל ידיעה או הבנה לגבי חלוקת הסכומים בתלוש. מכאן, הבסיס לדיוננו הם דוחות הנוכחות.

לטענת הנתבעת, חתמו התובעים על דוח ות הנוכחות. ב"כ התובעים טען כי הנתבעת ביצעה מחיקות ושינויים בדוחות.

עיינו בדוחות הנוכחות ומצאנו כי הצדק בחלקו עם התובעים ובחלקו עם הנתבעת. בכל חודש צויין בדוח הנוכחות כי התובעים נטלו יום חופשה אחד . רישום הנוכחות מצויין ב"v" ואילו רישום החופשה נעשה כך ששורבטה האות "ח" וישנה חתימה ליד הרישום. אלא שמי ששפתו אינה עברית, יכול בנקל שלא להבין כי הרישום משמעו חופשה ואם עבד התובע באותו החודש מספר ימים הכולל את היום שנרשם כיום החופשה, לא יכול היה לדעת בסוף החודש כי התשלום שקיבל מיוחס בחלקו לימי חופשה. יודגש כי רישום ימים אחרים שבהם נעדרו התובעים סומן באות "x" שהוא סימן ברור של אי נוכחות .

10. אין בקביעתנו זו כדי לקבוע כי הרישום כולו פיקטיבי ואולם משהנטל להוכיח כי התובע לא עבד ביום החופשה וכי הרישום משקף את המציאות מוטל על כתפי הנתבעת, ומשהעידו התובעים כי ימים שבהם לא עבדו, לא קיבלו בעבורם כל תשלום (התובע 2 עמ' 5 שורות 6-7 לפרוטוקול), לא מצאנו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח טענותיה. נוסיף בענין זה כי במקום היה שעון אלקטרוני אך הנתבעת בחרה שלא להשתמש בו משטענה כי נעשה בו שימוש לרעה. טענתה זו לא נסתרה אך שימוש מושכל בשעון (כגון החתמה פעם ביום) או ניהול פנקס חופשה מסודר במסגרתו חותם העובד על יום החופשה שקיבל, יכולים היו להפחית את המחלוקת בעניין נוכחות התובעים ביום שנרשם כיום חופשה. משהנטל מוטל על כתפי הנתבעת, לא מצאנו כי הוא הורם.

עם זאת, באשר ליתר הרכיבים, לא מצאנו כי קיימת סתירה בין הרישום בתלושי השכר לבין הרישום בכרטיס הנוכחות אשר התובעים אישרו בחתימתם אחת לחודש ועל כן יש ברישום בתלוש הכולל תשלומים מעבר לימי העבודה, כדי לתמוך בגרסת הנתבעת.

מסקנת הדברים היא כי ככלל משקפים תלושי השכר את שקיבלו התובעים למעט הרישום הנוגע לתשלומי החופשה, ואלה בלבד.

פיצויי פיטורים

11. לטענת התובעים, הסתיימו יחסי עבודה בנסיבות המזכות אותם בתשלום פיצויי פיטורים שכן לא ניתן היה לדרוש מהם להמשיך בעבודה שעה שזכויותיהם נרמסות. התובעים העמידו את תביעותיהם ברכיב זה על הסך של 17,050 ₪ לתובע 1 וסך של 12,787 ₪ לתובע 2. לחילופין, טענו התובעים כי הם זכאים לסך של 72% מסכום פיצויי הפיטורים וזאת מכוח ההסכם הקיבוצי בענף החקלאות.

לטענת הנתבעת, בנסיבות שבהן הסתיימו יחסי העבודה, עת התפטרו התובעים מעבודתם אין הם זכאים לתשלום ברכיב זה. לדבריהם, משסיימו את עבודתם בעת שנותרה להם אפשרות על פי חוק להישאר בארץ עוד מספר חודשים ומשלא עלו על טיסתם חזרה לתאילנד, אין הם זכאים לתשלום זה.

12. אין מחלוקת שהתובעים התפטרו מעבודתם. בתביעתם טוענים התובעים, כי רשאים היו להתפטר בדין מפוטר על רקע העובדה שלא שולמו להם זכויותיהם כדין. בסיכומיהם טוענים התובעים כי אין משמעות לשאלה אם התפטרו או פוטרו שכן משנסתיים תוקף אשרת השהייה, מדובר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מלאים.

13. יצוין, כי הדעת אינה נוחה מהעובדה שבתביעתם טענו התובעים להתפטרות בדין מפוטר בשל תנאי עבודה לוקים בחסר ובסיכומיהם טוענים התובעים לזכאות לפיצויי פיטורים בגין סיום האשרה. מנגד, אין לקבל את טענת הנתבעת כי לתובעים נותרו מספר חודשים שבהם יכולים היו לעבוד בארץ שכן תוקף אשרת העבודה של התובע 1 הסתיימה ביום 12.8.16 ואילו של התובע 2 הסתיימה אף ה יא בסמוך לכך. יתרה מזו, הלכה פסוקה היא כי התפטרות לקראת סיום אשרת עבודה מזכה עובד בתשלום פיצויי פיטורים (ראו עמדתנו בס"ע (ב"ש) 25978-02-14 Elsadik Elhag - י.ב. שיא משאבים ב ע"מ, 22.11.2015, ערעור על פסק הדין ע"ע 36629-12-15, נמחק בהמלצת בית הדין הארצי, 26.12.2015; ראו גם ע"ע 145/07 אוגוסטין גדיק - אהרון המל, 9.12.2007). משאין חולק כי מועד סיום תוקף אשרת העבודה וממילא סיום העבודה היה ידוע לנתבעת אשר אף טענה כי הזמינה בעבורם כרטיסי טיסה, ומשלא נסתרו חישובי התובעים , זכאים התובעים לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 17,050 ₪ לתובע 1 ובסך של 12,787 ₪ לתובע 2.

הפרשי שכר בגין עבודה בשבת

14. לטענת התובעים, עבדו בימי שבת ובעבור כל יום עבודה בשבת שבו עבדו 10 שעות (בניכוי חצי שעת הפסקה) קיבלו סך של 200 ₪ בלבד , שעה שעמדה להם הזכות לקבל לכל הפחות שכר מינימום בסך של 375 ₪. משכך , מעמידים התובעים את תביעתם על הפרש של 175 ₪ לשע ת עבודה בשבת, 700 ₪ בחודש אשר עומדים לטענ ת התובע 1 על סך של 30,800 ₪ ולטענת התובע 2 על סך של 23,100 ₪. התובעים טוענים כי שעות העבודה בשבת לא נרשמו בדוחות הנוכחות ותמורתם שולמה במזומן.

לטענת הנתבעת, עבדו התובעים 8 שעות ביום וכאשר עבדו מעבר לכך קיבלו תשלום נפרד בגין השעות הנוספות. באשר לעבודה בשבת, טוענת הנתבעת כי התובעים עבדו 4 ימים בשבוע מבלי שעבדו בימים חמישי, שישי ושבת.

15. התובע 2 א ישר בעדותו כי ככלל לא עבדו בשעות נוספות וכאשר לעיתים נדירות עבדו, קיבלו את התמורה המגיעה להם במזומן (עמ' 4 לעדות המוקדמת). עוד עולה מעדותו של התובע 1 הטענה כי ימי העבודה במשקהּ של הנתבעת היו א'- ד' ויום שבת. מר טיבולי העיד כי ככל שהתובעים עבדו בשבת (עמ' 14 לפרוטוקול) נעשה הדבר שלא בשירותו אלא אצל חקלאים אחרים. מר טיבולי הוסיף שאם עבדו אצלו התובעים בימי שבת או בימי חג אזי קיבלו את התמורה שלה היו זכאים.

טענת התובעים שלפיה עבדו בימי שבת 10 שעות שבעבורן קיבלו 200 ₪ (התובע 1 עמ' 2 שורות 21-22 לפרוטוקול) , לא נסתרה. מנגד, לא נסתרה גם טענת מר טיבולי, כי עבודת התובעים בשבת נעשתה אצל חקלאים אחרים.

16. משדוחות הנוכחות אינם מציינ ים עבודה בימי שבת, בנסיבות שבהן הכחישה הנתבעת את עבודת התובעים בשבת ואילו התובעים לא הציגו כל רישום או ראיה פוזיטיבית אחרת מטעמם לכך שעבדו בנתבעת בימי שבת וטענתם הייתה כוללנית וגורפת , לא מצאנו שהתובעים הרימו את הנטל להוכיח טענתם כי עבדו בפועל אצל הנתבעת בימי שבת, באילו מועדים ובאיזה היקף (ראו ע"ע 47715-09-14 עוזי ריאני - אליאסי שיווק בע"מ, סעיפים 11-12 לפסק הדין, 29.3.2017). מכאן, לא מצאנו כי התובעים הוכיחו כי הנתבעת חייבת להם תשלום נוסף בגין עבודה בשבת ודין התביעה ברכיב זה, להידחות.

דמי הבראה

17. לטענת התובעים, למעט שכר העבודה לא קיבלו כל תשלום נוסף ועל כן זכאי כל אחד מהם לתשלום דמי הבראה בעבור השנתיים האחרונות לעבודתם בסך של 5,292 ₪.

לטענת הנתבעת, שולמו זכויות התובעים ברכיב זה כדין. עוד טוענת הנתבעת, כי חלה התיישנות בדין על התביעה ברכיב זה.

טענת התובעים שלפיה רישום החופשה בתלוש השכר הוא פיקטיבי נתקבלה אמנם , אולם לא מצאנו כל יסוד לטענה שכזו בכל הנוגע לתשלום דמי הבראה, ומכאן שדין התביעה ברכיב זה, להידחות.

מענק שנתי

18. לטענת התובעים, בהתאם להוראות צו ההרחבה זכאים הם למענק שנתי בשיעור מחצית משכורת חודשית. התובעים העמידו את תביעתם על מחצית שכר המינימום בתקופה הרלוונטית, היינו, על הסך של 2,150 ₪ לכל שנת עבודה ובסך של 8,719 ₪ לתובע 1 וסך של 6,394 ₪ לתובע 2.

לטענת הנתבעת, שולמו זכויות התובעים ברכיב זה כדין. לטענת מר טיבולי שילם לכל אחד מהעובדים 2,000 ₪ במזומן (עמ' 16 לפרוטוקול). לחילופין, טוענת הנתבעת כי יש לחשב את המענק השנתי על פי ערך של עובד קבוע יומי, היינו, 4 ₪ לכל יום עבודה.

19. אכן, הצדק עם הנתבעת בטענתה כי העובדים מוגדרים כעובדים יומיים ולא חודשיים. משכך, בהתאם להוראות סעיף 36 לצו ההרחבה בענף החקלאות זכאים העובדים לתשלום בשיעור של 4 ₪ לכל יום עבודה. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לתשלום במזומן כנטען על ידה (עמ' 16 שורה 26 - עמ' 17 שורה 8) . מנגד , התובעים לא הציגו כל חישוב יומי ברכיב זה ומשלא נסתרו חישובי הנתבעת בסיכומיה, זכאי התובע 1 לסך של 4,300 ₪ ואילו התובע 2 זכאי לסך של 3,200 ₪.

דמי כלכלה

20. לטענת התובעים, זכאים הם לתשלום דמי כלכלה בסך של 105 ₪ לכל חודש. לדבריהם, לא קיבלו כל תשלום ברכיב זה. התובע 1 העמיד את תביעתו על סך של 4,515 ₪ ואילו התובע 2 העמיד תביעתו על סך של 3,465 ₪.

לטענת הנתבעת, התובעים אינם זכאים לדבר בגין רכיב זה ו משנסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, יש לראות ברכיב זה כזכות נלווית אשר אינה ניתנת לפדיון. עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי רכשה בעין אוכל (עופות) וכי התובעים היו רשאים ליטול פירות וירקות באופן חופשי.

21. התובעים לא נחקרו בעניין זה כלל ואילו מר טיבולי ציין כי התובעים נטלו מירקות שגידל ואף עשו עסקאות ברטר עם חבריהם לקבלת עופות. גרסת הנתבעת לא נתמכה בכל ראיה שהיא. משכך, משאין חולק כי הנתבעת הייתה צריכה ליתן בידי התובעים דמי כלכלה בסך של 4 ₪ לכל יום עבודה (סעיף 37 לצו ההרחבה), זכאי התובע 1 לסך של 4,300 ₪ ואילו התובע 2 זכאי לסך של 3,200 ₪.

הפרשות לגמל

22. לטענת התובעים, היה על הנתבעת להפריש בעבורם סך של 6% לקרן פנסיה למן היום הראשון לעבודתם בשירות הנתבעת ומש סכומים אלה לא שולמו, על הנתבעת לפצותם בשווי הסכום שהיה עליה להפקיד ברכיב התגמולים, היינו, בסך של 12,276 ₪ לתובע 1 ו- 9,207 ₪ לת ובע 2.

לטענת הנתבעת, על פי תקנות משרד הכלכלה קיימת קופה ייעודית להפרשות קרן הפנסיה וכעולה מתלושי שכרם של התובעים, הכל שולם כדין.

23. הנתבעת לא הציגה כל ראיה שלפיה שילמה לידי התובעים את הסכומים שלהם הם זכאים ברכיב זה. משכך, משלא נסתרו חישובי התובעים, עליה לשלם לתובע 1 סך של 11,352 ₪ (4,300 ₪ * 44 * 6%) ו לתובע 2 סך של 8,514 ₪ (4,300 ₪ * 33 * 6%).

פדיון חופשה

24. לטענת התובעים, לא זכו לצאת לחופשה מסודרת בתשלום ועם סיום יחסי העבודה לא שולם להם פדיון ימי החופשה העומדים לזכותם. התובע 1 העמיד תביעתו ברכיב זה על הסך של 8,800 ₪ ואילו התובע 2 העמיד את תביעתו ברכיב זה על סך של 6,600 ₪.

לטענת הנתבעת, קיבלו התובעים את ימי החופשה המגיעים להם על פי דין.

25. מר טיבולי הודה כי אין בידיו פנקסי חופשה (עמ' 18 לפרוטוקול) ומשלא קיבלנו את טענת הנתבעת שלפיה משקפים תלושי השכר תשלומי חופשה כדין ולא הוכח כי בזמן אמת שולמה תמורתם של ימי חופשה שניטלו בפועל על ידי התובעים, ומשלא נסתרו חישובי התובעים ודרישותיהם עומד ות במסגרת תקופת ההתיישנות (3 שנים מלאות בצירוף שנה שוטפת, ראו ע"ע 547/06 משה כהן - ויליאם אנויה, 8.10. 2007; ע"ע 145/07 גדיק אוגוסטין - אהרון המל , 9.12.2007), על הנתבעת לשלם בעבור פדיון חופשה לתובע 1 סך של 8,800 ₪ ולתובע 2 סך של 6,600 ₪.

הפרת חובה חקוקה - חוק הודעה לעובד

26. לטענת התובעים, לא נמסר לידיהם טופס הודעה לעובד כנדרש על פי דין. התובעים העמידו תביעתם ברכיב זה על הסך של 10,000 ₪ כל אחד.

לטענת הנתבעת, חתמו התובעים על הסכם העסקה ואף קיבלו עותק ממנו ועל כן אין כל יסוד לתביעה ברכיב זה. מר טיבולי העיד שההסכם תורגם לתובעים לשפתם. טענה זו לא נסתרה, משהתובעים עצמם צרפו לתביעותיהם הסכמים בשפה התאית, דין התביעה ברכיב זה להידחות.

קיזוז

27. הנתבעת ביקשה לקזז את הוצאות תשלום כרטיסי הטיסה שלטענתה רכשה עבור התובעים, את הנזק שנגרם לה בגין נטישת העבודה וכן פיצוי בגין לשון הרע. משלא נתמכה טענת הנתבעת לקיזוז בכל ראיה שהיא, דינה להידחות. יתר על כן, בחקירתו הנגדית הודה מר טיבולי כי הוא אינו יודע אם בכלל רכש כרטיס עבור התובעים, כי הוא אינו יודע את שיעור הנזק שנגר ם לנתבעת בגין "בריחת" התובעים ואי שחרור האשרה לשימוש הנתבעת וכי הנזק הנטען על ידו הוא בגדר הערכה בלבד (עמ' 19 לפרוטוקול) . יתר על כן, הנתבעת לא ציינה מתי הודיעה בפועל לרשויות על נטישת התובעים והאם פנתה לקבלת אשרות בעבור עובדים אחרים ובקשתה סורבה. בנסיבות אלה, לא הוכח כי הנתבעת רכשה עבור התובעים כרטיסי טיסה ולא הוכח שיעורו של הנזק שנגרם לנתבעת בגין נטישתם של התובעים את העבודה ובגין לשון הרע הנטען על ידה . לפיכך, דין טענות הקיזוז להידחות.

אחרית דבר

28. בנסיבות העניין תשלם הנתבעת לתובעים כדלקמן:

לתובע 1

א. פיצויי פיטורים בסך של 17,050 ₪.
ב. מענק שנתי בסך של 4,300 ₪.
ג. דמי כלכלה בסך של 4,300 ₪.
ד. הפרשות לגמל בסך של של 11,352 ₪ .
ה. פדיון חופשה בסך של 8,800 ₪.

לתובע 2

א. פיצויי פיטורים בסך של 12,787 ₪.
ב. מענק שנתי בסך של 3,200 ₪.
ג. דמי כלכלה בסך של 3,200 ₪.
ד. הפרשות לגמל בסך של 8,514 ₪.
ה. פדיון חופשה בסך של 6,600 ₪.

התביעות בגין חוק הודעה לעובד, בגין עבודה בשבת ולדמי הבראה - נדח ות. כן נדחית טענת הקיזוז.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.8.16 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

ניתן היום, י"א אב תשע"ז, (03 אוגוסט 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר משה זיכרמן
נציג ציבור (עובדים)

יעל אנגלברג שהם
שופטת

גב' איריס ליברובסקי
נציגת ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: Jistom Kanokchai דרכון תאילנדי 5593292 AA
נתבע: דוד טיבולי גידול ושיווק ירקות בע"מ
שופט :
עורכי דין: