ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ע"י ב"כ ניצה כהן :

בפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקשת

מדינת ישראל

נגד

משיב
ע"י ב"כ ניצה כהן

אופק פרץ

החלטה

לפני בקשה לפסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 46 לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב וגרימת נזק.
לטענת המבקשת, ביום 7.7.17 בשעה 3:30 המשיב נהג ברכב מנועי בנהריה, ברחוב שז"ר ממזרח למערב, בהיותו שיכור, ובהגיעו למעגל תנועה בצומת עם רחוב אירית, ביציאה מהמעגל סטה שמאלה על אבן והרכב התהפך על הכביש.
המשיב נדרש על ידי בוחן התנועה לתת דגימת דם בבית ה חולים ועל אף שהבוחן הסביר לו את משמעות הסירוב, המשיב סירב בתוקף למסור דוגמה של דם.
רישיון הנהיגה של המשיב נפסל על ידי קצין משטרה ביום 16.7.17 למשך 60 יום.
המבקשת טענה כי המשיב נוהג משנת 2014 ללא הרשעות קודמות.
צוין כי נסיבות התאונה, נהיגה בשכרות, חמורו ת ביותר, וכי רק בנס התאונה הסתיימה ללא נפגעים.
נוכח האמור, נטען, קיים יסוד סביר כי המשך נהיגתו של המשיב תסכן את בטחון הציבור.
בדיון מיום 30.7.17 חזרה המבקשת על בקשתה והפנתה לראיות לכאורה בתיק החקירה, ביניהן, סירובו לתת דגימת דם מס' פעמים.
הסנגורית טענה כי המשיב הבחין במים על הכביש, בלם באופן פתאומי ו לפיכך רכבו התהפך. מיד לאחר ההתהפכות הגיעו למקום שוטרים, המשיב וחברו היו כלואים ברכב, המשיב ביקש מהשוטר לצאת מהרכב, השוטר סרב וביקש ממנו להמתין לאמבולנס. דלף דלק מהרכב, וגם השוטר ציין זאת. המשיב וחברו היו מפוחדים שהרכב התקלח, הדלת הייתה פתוחה, המשיב ניסה לפותחה בדחיפה, והשוטר מנע ממנו לעשות כן. המשיב היה לחוץ מאוד ורצה לה יחלץ מהחגורה והשוטרים לא הרשו לו לצאת.
לעניין הסרוב לביצוע דוגמת דם נטען כי השוטר ביקש מהמשיב לתת בדיקת דם בבית החולים, המשיב ענה שהוא רוצה להרגע, ושיתן לו כמה דקות לשתות וללכת לשירותים והשוטר סרב. אחרי מס' דקות אמר לו השוטר "אתה מסרב" והלך מהמקום. לאחר מס' דקות חזר השוטר והמשיב ביקש לעשות בדיקת דם אז השוטר אמר לו שאי אפשר כי הוא סרב. נטען כי למשיב הקלטה בה הוא אומר לבוחן "אני מבקש להירגע, תן לי כמה דקות". הסנגורית הציגה לביהמ"ש את הסרטון שצולם ע"י המשיב.
לעניין המסוכנות נטען כי המשיב נוהג מזה 3 שנים ואין לו הרשעות קודמות, דבר המעיד על חוסר מסוכנות.
עוד נטען כי תוצאות התאונה אינן קשות.
דיון והכרעה
בבקשה לפסילה על תום ההליכים על בית משפט לבדוק התקיימותם של שני תנאים:
א. קיומן של ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.
בבש"פ 11271/03 מדינת ישראל נ' אלפרון פ"ד נח(2) 406 (2003), עמדה כבוד השופטת ד' ביניש על מהותו של המבחן לקיומן של " ראיות לכאורה להוכחת האשמה" וקבעה כך ( שם, 412):
"מהבחינה המשפטית המבחן לקיומן של 'ראיות לכאורה להוכחת האשמה' הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט – לאחר עיבודן של הראיות, בחינתן בחקירות וקביעת אמינותן ומשקלן – יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (להלן – בש"פ 8087/95 זאדה [8]), בעמ' 151). אמנם, במסגרת בחינה זו על השופט לעיין בחומר החקירה כולו, לרבות חומר החקירה התומך בעמדת הנאשם (שם, בעמ' 148), אך השאלה הנבחנת אינה מהימנותה של גירסת הנאשם, או 'האם ניתן כבר בשלב זה לבטל את גירסתו של הנאשם', אלא אם בידי התביעה חומר חקירה בעל פוטנציאל ראייתי שיש בכוחו להביא להרשעה בתום המשפט. יתרה מזאת, אין בקיומה של גירסה מכחישה של נאשם כדי לשלול מניה וביה את המסקנה שקיימות ראיות לכאורה בדבר אשמתו אף שתמיד קיימת האפשרות שבסוף המשפט הפלילי ייתן בית-המשפט אמון בגירסתו של הנאשם ויזכה אותו בשל כך. זהו אחד ההבדלים העיקריים בין בחינת הראיות לצורך הליך המעצר לבין בחינת הראיות במשפט גופו (וראו: שם, בעמ' 149, 152; וכן בש"פ 2182/95 מדינת ישראל נ' מהאג'נה [פורסם בנבו] (להלן – בש"פ 2182/95 מהאג'נה [9]), בעמ' 230)."

ב. מסוכנות המשיב בנהיגה והאם יש בה כדי לסכן את בטחון הציבור. המסוכנות נבדקת על רקע עברו התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי בגינו הוגשה הבקשה.
כבר עתה אומר כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות, שוכנעתי כי קיימת תשתית ראייתית טובה להוכחות אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
ראיות לכאורה לעניין עבירת נהיגה בשכרות:
רישום דוח פעולה של השוטר רס"ל עאמר האדי
במהלך משמרת לילה שביצע השוטר עם שותפו, השוטר קובי שקורי, בתחנת דלק סונול ב"עין שרה", קלט ה שוטר את הג'יפ בו נהג המשיב, מגיע מכיוון הרמזורים של צומת "עין שרה" לכיוון הכיכר "במהירות מטורפת". השוטר אמר לשותפו " תסתכל תסתכל!" ומיד לאחר מכן הרכב התנגש בכיכר, הנהג איבד שליטה עליו וה שוטר שמע חריקה של גלגלי הרכב והרכב התהפך כ – 20-30 מ'. השוטר ושותפו פרקו מהניידת במה ירות ורצו לכיוון הג'יפ, שם הבחינו בשני צעירים, בהכרה מלאה. המשיב, הנהג, הצליח לשחרר עצמו מחגורת הבטיחות, והנוסע לידו היה תקוע עם החגורה. המשיב הצליח לפתוח את הדלת של הנוסע שלצדו לכיוון מעלה והוא החזיק בה ושמע את המשיב אומר "איזה מטומטם אני, איזה מטומטם אני, למה עשיתי את זה". ה שוטר אמר לשני הצעירים, שהכל בסדר, ניסה להרגיע אותם וביקש שלא ינסו לשחרר עצמם ושלא יזוזו כי הדבר עלול לפגוע בהם ולגרום להם נזק גדול יותר וביקש שימתינו למד"א. במהלך השיחה איתם הוא הריח ריח חזק של בנזין, הסתכל על הכביש וראה שהדלק נשפך החוצה. לאחר כ – 5 דקות הגיעו 2 ניידות של כיבוי אש ואיש מד"א. צוותי הכיבוי ח ילצו אותם מהרכב ואיש מד"א החל לתת להם טיפול. השוטר נסע עם הפצועים לביה"ח. עם הגעתם לביה"ח הגיע הבוחן גיא וביקש מהמשיב והנוסע לידו לתת דגימת דם בחשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. " הנהג אופק ניסה להתחמק מהבדיקה וביקש לשתות מים מספר פעמים ורצה ללכת להתפנות, הבוחן הסביר לאופק שאם הוא שותה מים זה נחשב שיבוש הליכי חקירה וסירוב לבדיקה וזה רק מחזק את הראיות כנגדו, אך הנהג אופק לא הקשיב לבוחן והוא שתה שתי כוסות מים מולי ומול הבוחן וסירב לתת דגימת דם". סרובו של המשיב לתת דגימת דם צולם במצלמת הפלאפון של הבוחן.
רישום דוח פעולה של השוטר רס"ר יעקב שקורי
בשעה 4:10, בתחנת הדלק "עין שרה", במהלך משמרת עם שותפו, השוטר האדי עאמר, הבחין ברכב "מגיע במהירות" מצומת "עין שרה" לכיוון מערב ונכנס אל רחוב שז"ר. שותפו צעק לו: "ראית את זה?1 תראה מה זה!" ואז נשמעה חריקת בלמים חזקה ומכה חזקה. במקום הבחינו בג' יפ בו נהג המשיב כשהוא הפוך על צדו השמאלי. הם זיהו ברכב שני צעירים בהכרה מלאה. המשיב, הנהג, אמר כשהם הגיעו לרכב: "איזה מטומטם אני! איזה מטומטם אני שעשיתי את זה!". הם ביקשו מהשניים לא לזוז על מנת שלא ייחתכו מהזכוכיות או יפגעו בצורה כלשהי עד הגעת מד"א וצוות כיבוי אש המוסמכים לחלץ. לאחר כדקה הוא ושותפו החלו להריח ריח חריף של בנזין והם שקלו לחלץ את השניים מהרכב בעצמם על מנת שהרכב לא יתלקח. בעודם מודיעים לשניים על כוונתם לחלצם הגיעה ניידת כיבוי אש למקום וחילצה את שניהם מהרכב.
רישום דוח בוחן התנועה, גיא פייביש
המשיב סרב ליטול דגימת דם בחשד לנהיגה בשכרות . בבית חולים נהריה צולמו שני סרטוני וידאו בפלאפון של הבוחן בו הוא מסביר למשיב את משמעות הסרוב לאי נטילת דגימת דם.
במסקנות הדו"ח נרשם כי רכב א' נסע מכיוון מזרח למערב, ביציאה ממעגל התנועה הרכב סטה שמאלה, פגע עם הגלגלים השמאליים באבן גבוהה, הרכב החל להתהפך על דופן שמאל תוך שהוא מתחיל סחרור עם כיוון השעון.
כן נרשם כי ניתן לקבוע כי הגורם לתאונה מהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך של נהג רכב א.
כן נרשם כי תנאי מזג האויר והראות בשעת המבחן, שנערכה כשעה וחצי לאחר התאונה, היו טובים ונאים. הדרך הייתה רטובה ממים. שדה הראיה של הנהג פתוח לפנים מהכניסה לרחוב 43 מטר עד קו העצירה לפני מעגל התנועה.
רישום דוח פעולה בוחן
בשעה 4:10 הגיע למקום התאונה. החובש מסר לו "יש חשד לשכרות". בבית החולים הוא שאל את המשיב האם הוא שתה אלכוהול והמשיב השיב לו בחיוב. כשביקש ממנו ליטול דגימת דם אמר לו המשיב שהוא מסכים, בזמן ההמתנה לאחות המוסמכת שתיטול דגימת דם הוא ביקש לשתות מים והבוחן הסביר לו שרק לאחר הבדיקה הוא יוכל לשתות מים, ו המשיב החל לומר שהוא סובל מסחרחורת והוא צריך לשתות מים. הבוחן הסביר לו שאם הוא ישתה מים הוא יכשיל את הבדיקה. הבוחן הבחין "שהעיניים שלו בוהקות והפנים שלו אדומות". הבוחן הסביר לו את משמעות הסרוב. לאחר מס' דקות הוריו הגיעו והמשיב אמר לבוחן שעוד מעט הוא ירגע ויתן לו דם. הבוחן הוציא את הפלאפון שלו וצילם את המשיב בוידאו כשהוא מסביר לו ודורש ממנו ליטול דגימת דם בחשד לנהיגה בשכרות והמשיב הוציא את הטלפון שלו והחל לצלם את הבוחן. הבוחן הודיע לו שאם הוא לא נוטל דגימת דם החוק רואה בו נוהג בשכרות והפסיק את הצילום. לאחר מס' דקות שוב צילם את המשיב בנייד ושאל אותו שוב אם הוא מסכים ליטול דגימת דם והמשיב אמר לו שהוא בלחץ. לאחר מכן אמא שלו הביאה לו מים והבוחן אמר לו שאם הוא שותה הוא מכשיל את הבדיקה והוציא את הפאלפון וצילם את אמא שלו עם כוס מים והמשיב סרב לתת דגימת דם.
הודעת המשיב
לעניין בדיקת דם המשיב מסר בהודעתו כלהלן:
"הגענו למיון ואז אתה (החוקר – א.ט.ג) הגעת והרגשתי שמנסים להלביש עלי משהו, ואתה אומר לי בדיקת דם, בדיקת דם, ואני מבקש ממך לתת להירגע, ואתה אמרתי לי שעכשיו אני חייב לעשות את הבדיקה הזאת, ותוך כדי שאני בבכי אז אמרתי לך שאני רוצה להרגע ואז אני אבצע את הבדיקה, ואחר כך הלכת, אחרי כמה דקות שעברו אמרתי לרופא שאני מוכן לבצע את הבדיקה, אם את יכולה לקרוא לשוטר, והיא אמרה לי אני לא יודעת זה לא קשור אלי כרגע אתה לא יכול לבצע את הבדיקה" (עמ' 2 להודעה, ש' 19-24).
כשנשאל בחקירה מתי שתה לאחרונה אלכוהול השיב שבוע לפני התאונה. כשעומת עם דבריו בבית החולים, לפיהם, שתה ביום התאונה, השיב: "לא אמרתי ששתיתי אלכוהול. שאלת אותי אם שתיתי ואמרתי לך שכן שתיתי מים, איך שירדתי מהאוטו היו שני ילדים בגילי בערך שנתנו לי בקבוק גדול של מים" (עמ' 2 להודעה, ש' 68-74).
הודעת שיש דוד לוייזר, הנוסע ברכבו של המשיב בהודעתו של הנוסע שישב ליד הנהג נרשם כי מיד לאחר התאונה הוא לא זכר מה ארע וראה את נהג על הרצפה ולא הבין מה קורה. בשלב הזה הגיע שוטר, הוא היה תלוי עם החגורה למעלה, "אופק קם, ושחרר אותי מהחגורה, והשוטר החזיק לנו את הדלת לראות שאנחנו בסדר, ואז השוטר ביקש מאתנו להחזיק את הדלת ויצאנו מהרכב בכוחות עצמנו, ואז הגיע אמבולנס ומכבי אש.
כשנשאל הנוסע אם שתה אלכוהול במועדון ממנו השניים הגיעו, השיב בחיוב. לדבריו, שתה "פילנדיה, שלוש או ארבע כוסות". (עמ' 2 להודעה, ש' 22 – 24).
חזקת הסירוב
סעיף 64 ב(ב) לפקודת התעבורה קובע, כי:

"שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז..."

כמו כן, בסעיף 64 ד(א) לפקודת התעבורה נקבע, כי:

"סירב נוהג ברכב... שבסעיף 64 ב... לתת דגימה... לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3)...".

עינינו הרואות, כי מקום בו שוטר דורש מנהג לתת לו דגימת דם, לשם בדיקת שכרות, והנהג בוחר שלא להיענות לדרישתו, כמוהו כמי שנהג ברכב בהיותו שיכור.
במילים אחרות, סעיף 64 ד(א) לפקודת התעבורה יוצר חזקה חלוטה של נהיגה בשכרות בהינתן סירוב לתת דגימת דם, אף בהעדר בדיקת מאפיינים של שכרות.
עוד יש להוסיף, בהקשר זה, כי בהתאם לסעיף 64 ב(ב2) לפקודת התעבורה, על שוטר הדורש מנהג לתת לו דגימת דם, לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: להודיע לו את מטרת נטילת הדגימה; לבקש את הסכמתו לנטילת הדגימה; ולהסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב.
בנסיבות דנא, בהתאם לחומר הראייתי המונח לפני, השוטר דרש לכאורה מהמשיב לתת לו דגימת דם לשם בדיקת שכרות והסביר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב והמשיב בחר שלא להיענות לדרישתו ולפיכך קמה חזקת סירוב.
השאלה הנשאלת היא האם חזקת הסירוב מהווה ראיות לכאורה לצורך פסילת רישיון עד תום ההליכים? בשאלה זו דן ביהמ"ש בבע"ח (מחוזי-ת"א) 41855-07-13 בן טולילה נ' מדינת ישראל (להלן – עניין בן טולילה) וכך קובע כבוד השופט חאלד כאבוב:
"שאלה היא, מה מידת ההשפעה של החזקה בשלב ביניים כגון דא. במילים אחרות, האם מרגע שקמה החזקה היא מהווה ראיות לכאורה לצורך פסילת רישיון עד תום ההליכים וניתנת לסתירה רק בשלב מאוחר יותר במסגרת התיק העיקרי. או שמא גם בשלב הביניים יכול הנאשם להטות את הכף לטובתו, ולהראות, רק לצורך הליך זה כי נתן הסבר סביר לסירובו וכי אין הדבר מצביע על רף מספק של ראיות לכאורה. אני סבור כי חזקת השכרות יוצרת ראיות לכאורה לעניין הליך ביניים זה. אולם, בידי העורר האפשרות לשכנע כי על אף שקמה החזקה, אין הצדקה, מבחינת רף דיות הראיה בשלב זה, לפסול את רישיונו עד תום ההליכים המשפטיים".
בעניין בן-טולילה קבע ביהמ"ש כי העורר מסר הסבר הגיוני לס ירובו לבצע בדיקת דם ולאי יכולתו לבצע בדיקת שתן ועבר בדיקת מאפייני שכרות בהצלחה. ולסיכום נקבע כי גרסת ההגנה והראיות לה גורעות מעוצמת הראיות לכאורה.
לא כן בענייננו, המשיב לא מסר הסבר הגי וני לסירובו להיבדק. המשיב התבקש מס פר פעמים לבצע דגימת דם אך עמד על סרובו, זאת, על אף שהוסברו לו ההשלכות של סירובו. המשיב בחר לשתות מים ולהכשיל בכך את הבדיקה, על אף שהשוטר הסביר לו כי שתיית מים תכשיל את הבדיקה.
מעבר לכך, הבוחן הבחין שעיניו בורקות ופניו אדומות והנוסע שלצידו מסר בחקירה כי הנסיעה הייתה לאחר שיצאו ממועדון והוא עצמו שתה שם 3-4 כוסות "פילנדיה".
בנוסף, השוטרים אשר צפו בהתרחשות התאונה מסרו כי המשיב נסע ב"מהירות מטורפת" וכשהגיעו אליו הוא האשים את עצמו בקרות התאונה.
בנסיבות דנא אני קובעת כי ההגנה לא הציגה ראיות הגורעות מעוצמת הראיות לכאורה.
לסיכום, חזקת הסירוב היוצרת ראיות לכאורה ל צורך פסילת המשיב עד תום ההליכים. בנוסף, שוכנעתי כי מבחינת דיות הראיות לכאורה יש בהן כדי להוביל לפסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים.
לעניין שאלת המסוכנות:
באשר לשאלת המסוכנות, נקבע בפסיקה כי העבירות המיוחסת למשיב הן עבירות חמורות הטומנות בחובן סכנה רבה לציבור המשתמשים בדרך, וכי ראיות לכאורה לעבירות אלה מצדיקות פסילה עד תום ההליכים.
וכך פסק כבוד השו' ש' שוחט ב"ש ( ת"א) 92994-07 יוסף נ' מדינת ישראל ( מיום, 23.09.07) לעניין חומרת עבירה של נהיגה בשכרות:
"אם שותים לא נוהגים".
סיסמא זו לה אנו נחשפים מעל גלי האתר ועל גבי מרקע הטלביזיה ראוי לה שתהיה דרך חיים. חובה על בית המשפט להנחיל דרך חיים זו בכל דרך אפשרית. מבחינתי, מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים ( ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו".
אין ספק כי מי שנוהג בשכרות מסכן את ביטחון הציבור ומהווה מפגע של ממש.
נציין כי למשיב אין הרשעות קודמות אך כאמור, כפי שהנחתה הפסיקה, העבר התעבורתי אינו רלבנטי בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
בנוסף השוטרים שצפו בהתרחשות התאונה, מסרו כי המשיב נהג ב"מהירות מטורפת" והאשים את עצמו בקרות התאונה עם הגעתם למקום התאונה.
לנוכח האמור, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה, בחנתי את נסיבות המקרה, אני נעתרת לבקשה ומורה על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. יחד עם זאת, לנוכח עברו התעבורתי הנקי של המשיב, מצאתי לקצוב את תקופת הפסילה לתקופה של שלושה חודשים, מתום המועד של הפסילה המנהלית.

הרשיון שנמצא במשטרה יועבר למזכירות בית המשפט לתעבורה עכו.

מאחר שדנתי בבקשה לפסילה עד תום ההליכים ונחשפתי לחומר הראיות, התיק העיקרי יועבר לכבוד השופט יעקב בכר.

תיק החקירה יוחזר לתביעה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ז, 03 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ע"י ב"כ ניצה כהן
שופט :
עורכי דין: