ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סבטלנה וורונצוב נגד עידו אילוז :

לפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעת

סבטלנה וורונצוב, ת.ז. XXXXXX705

נגד

נתבע

עידו אילוז, ת.ז. XXXXXX767

פסק דין

לפניי תביעה כספית שעילתה אי אספקת שירות או אספקת שירות חלקי.

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובעת התגוררה בזמנים הרלוונטיים לתובענה בדירה שכורה בבית משותף.

הנתבע הוא מי שמפרסם עצמו כשרברב.

בעקבות תלונות השכנים המתגוררים בדירה מתחת לדירת התובעת על נזילת מים מתקרתם, הזמינה התובעת את שירותיו של הנתבע.

ביום 15.01.17 הגיע הנתבע לדירת התובעת בחברת אדם נוסף וטענו בפניה כי מקור הנזילה הוא חדר האמבטיה. הנתבע פירק אריחים ולדבריו מצא את הבעיה, והחל לטפל בבעיה תוך שהוא מחליף את ה"אביק" (צינור שדרכו מתנקזים המים מהאמבטיה).

לטענת התובעת, הנתבע והאדם שהתלווה אליו לא איפשרו לה לראות את אשר הם עושים, כאשר אחד "מטפל" בבעיה והשני מדבר איתה כדי להסיח את דעתה, כלשונה.
מנגד טוען הנתבע כי הוסבר לתובעת הבעיה ואף הראו לה את הבעיה וקיבלו אישור לביצוע העבודה מאת בעל הדירה, שלאחר מכן החלו בעבודה, פתחו מרצפות ומצאו נזילה וביקשו להראות את הנזילה לתובעת, אלא שהיא טענה שהיא לא מעוניינת לראות והיא סומכת עליהם. עוד טוען הנתבע כי האביק אכן הוחלף ואחרי ההחלפה הושם חומר איטום כמקובל, ואף התובעת הוזמנה שוב לראות במו עיניה אך זו שוב סירבה.

לטענת התובעת, לאחר שלוש עד ארבע שעות טענו כי סיימו את העבודה ודרשו תמורה לעבודתם בסך של 3,500 ₪ והתובעת שילמה סכום זה.

אלא שלטענת התובעת, הבעיה של הנזילה אצל השכנים לא באה על פתרונה, ולכן התקשרה לנתבע ואז החלה מסכת של התעלמויות, זאת הגם שאמר לה שיש אחריות של שבע שנים לעבודתו בדירת התובעת.

מנגד, טוען הנתבע כי הגם שהוסבר לתובעת כי ייבוש מצע החול לוקח מספר חודשים, ומכאן גם הפסקה המלאה של הנזילה בתקרת השכנים מטה, הסכים הנתבע לבוא לביקור נוסף כשהדיירים מטה יהיו בדירתם. הנתבע טוען כי אכן הגיע לדירת התובעת נעשתה בדיקה נוספת והכל היה תקין, וביקשו ממנה ליצור קשר עם הדיירים מטה, אלא שאלה לא היו בדירתם. יתירה מזאת, טוען הנתבע כי כעבור מספר ימים שוב הגיע לבדוק בעקבות בקשתה של התובעת ושוב הדיירים מטה לא היו בדירתם ואף המתינו להם שעה ארוכה ואז התובעת אמרה להם שהיא משחררת אותם מאחריות ושהיא לא מטרידה את הנתבע יותר. שם ניתק הקשר.

לטענת התובעת, הואיל והנזילה המשיכה והואיל והנתבע לא הגיע לפתור את התקלה, הגם שהבטיח כי יגיע, נאלצה להזמין שירותיו של שרברב אחר, אשר גילה כי לא הוחלף אביק, וכי הנזילה כלל לא נובעת מהאמבטיה אלא מהצינור שבקיר מעל ברזי האמבטיה. התובעת טוענת כי ברשותה תמונות ווידאו המוכיחות זאת.
מנגד, טוען הנתבע כי לפני בואו לדירת התובעת בפעם הראשונה התברר לו על ידי התובעת כי היה בדירה שרברב שהוזמן על ידי התובעת ואמר לה היכן הבעיה וכי הטיפול בתקלה עשוי לקחת מספר ימים, ומשום תשובתו של השרברב הקודם הוזמן הנתבע. לטענת הנתבע, מלבד הבדיקה שהנתבע עשה לאיתור הנזילה, התובעת היא זו שהפנתה אותו למקור התקלה, תוך שהיא טוענת כי העניין כבר נבדק.

לפיכך, עותרת התובעת לחייב את הנתבע להשיב לו את התמורה ששילם בעד עבודתו שלא פתרה את התקלה אליה זומן מלכתחילה ולחייב אותו בפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ₪.
מנגד, טוען הנתבע כי הוא אינו אחראי לנזקים שונים שהתגלו בדירה.

נערכה לפניי ישיבת הוכחות במסגרתה נשמעו עדותם של הצדדים, כאשר עיקרה הוא חזרה על טענותיהם כפי שהועלו בכתבי טענותיהם. ברם, במסגרת עדויותיהם עלו הדגשים הרלוונטיים הבאים:

לאחר שהנתבע פתח אריחים התובעת ראתה שמים קלועים ברצפה (עמ' 1, שורה 18 לפרוטוקול).

התובעת מאשרת כי הנתבע ביקש ממנה להסתכל מה הוא עושה והיא אמרה לו כי היא סומכת עליו, אולם היא לא מבינה בעניין (עמ' 1, שורות 20-19 לפרוטוקול). דבר המהווה חיזוק לדבריו של הנתבע (עמ' 3, שורות 13-12 לפרוטוקול).

לאחר שדווח לנתבע כי הנזילה בתקרת דירת השכנים מטה לא פסקה, הוא הגיע כעבור מספר ימים אולם לא נכנס לדירתה אלא ביקשו להיכנס לדירת השכנים מטה, אולם אלה לא היו בדירתם (עמ' 2, שורות 7-5 לפרוטוקול). התובעת מעידה כי הנתבע הגיע פעם אחת נוספת (עמ' 2, שורה 7 לפרוטוקול), הגם שבהמשך טוענת כי הגיעו רק פעם אחת נוספת זולת הפעם הראשונה שהנתבע החליף אביק (עמ' 2, שורות 26-25 לפרוטוקול).

התובעת טוענת כי שילמה מחיר גבוה עבור תקלה שכלל לא טופלה (עמ' 31-29 לפרוטוקול).

הנתבע מעיד כי הגיע לדירת התובעת סך הכל ארבע פעמים (עמ' 3, שורה 6 לפרוטוקול).

הנתבע מעיד כי לא משנה כמה אריחים הוריד אלא שהצליח לפתור את התקלה (עמ' 3, שורות 9-8 לפרוטוקול). מעיד כי אף נעשתה בדיקה לאיתור בריחת מים ולא אותרה כל בריחת מים (עמ' 3, שורות 18-16 לפרוטוקול).

הנתבע מעיד כי המחיר שהתובעת התבקשה לשלם הוא על פי מחירון של משרד העבודה והרווחה (עמ' 3, שורות 27-24 ועמ' 4, שורות 12-8 לפרוטוקול).

הנתבע מעיד כי לימים התובעת אמרה לו כי היא עזבה את הדירה לאור בעיות חוזרות ונשנות של נזילות בדירה, ולטענתו גם השרברב שהוזמן אחריו לדירה שכביכול הצליח לפתור את התקלה, לא הצליח לפתור בעיית נזילה אחרת שהתגלתה במקום אחר בדירת התובעת (עמ' 4, שורות 19-17 לפרוטוקול).

עתה לא נותר אלא לדון ולהכריע בתביעה.

דיון והכרעה

על יסוד כל החומר המונח לפניי, לרבות התרשמותי הבלתי אמצעית מעדויות הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כפי המפורט כדלהלן:

כלל הוא כי 'המוציא מחברו עליו הראיה'.

נטל ההוכחה מוטל על שכמו של התובע. מידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי היא על פי מאזן ההסתברויות.

בנסיבות העניין, אני סבור כי התובעת עמדה בנטל זה, ואסביר מדוע:

הנתבע כבעל מקצוע המפרסם את שירותיו נקרא על ידי התובעת לפתור את בעיית הנזילה שמקורה בדירת התובעת אשר גרמה לנזילה בתקרת דירת השכנים מטה.

גרסתו של הנתבע בעדותו, לפיה התובעת היא זו שאמרה לו היכן הבעיה מאחר ששרברב אחר שביקר קודם לכן בדירה אמר לה זאת, אף אם היא נכונה, היא חוטאת לתפקידו של הנתבע. הנתבע הוא בעל המקצוע, הוא השרברב, הוא אשר אמור לערוך דיאגנוזה מתאימה לאיתור התקלה, והתלות בדברי המזמינה שאין לה כל ידע במקצוע, צריכה להיות זניחה ביותר ואינה פותרת אותו מביצוע בדיקה מלאה ומקיפה.

יתירה מזאת, הנתבע נקרא לדירת התובעת כדי לפתור את התקלה של הנזילה והפסקת הנזילה בתקרת דירת השכנים מטה, ובהסכמת הנתבע לקבל עליו משימה זו (בתמורה), נכרת החוזה בין הצדדים ובאמצעות חוזה זה התחייב הנתבע לפתור התקלה. דהיינו, המטרה הסופית של הזמנת שירותיו של הנתבע הייתה מושגית אם הנתבע היה מצליח לפתור התקלה, ובכלל זה עצירת הנזילה בתקרת דירת השכנים מטה. משתקלה זו לא באה על פתרונה הרי שהנתבע לא עמד בהתחייבותו לפתור התקלה.

איני מקבל את טענתו של הנתבע, לפיה, לכאורה, מדובר בדירה ישנה עם צנרות מים, דלוחין ושופכין ישנות כך שהסיכוי להתרחשות נזילה הוא לא מבוטל. בעת איתור מיקום הנזילה היה על הנתבע לבדוק אם יש מקומות נוספים בצנרת שיש בהם נזילה ולא להתמקד רק במקום הראשון שבו הוא איתר נזילה או להתמקד במיקום אליו הוא הופנה על ידי התובעת.

יחד עם זאת, איני מקבל את טענת התובעת, לפיה עבודת החלפת האביק באמבטיה כלל לא נעשתה בפועל, כפי שהתגלה לה על ידי שרברב אחר שהוזמן לדירה בעקבות אי מתן מענה הולם על ידי הנתבע בעקבות אי הפסקת הנזילה בתקרת דירת השכנים מטה. התובעת הרי לא הביאה כל ראיה בעניין, ואף לא ראשית ראיה לכך. התובעת, למשל, יכולה הייתה להביא את עדותו של השרברב שלטענתה פתר את בעיית הנזילה, מסמך מטעמו או להביא צילומי תמונות כפי שהיא טענה בכתב תביעתה כי אלו מצויים ברשותה.

משכך, אני קובע כממצא פוזיטיבי כי הנתבע אכן פעל להחלפת האביק, שככל הנראה, גם ממנו הייתה נזילה, אולם, מאחר שהאמנתי לגרסת התובעת כי הנזילה בתקרת דירת השכנים לא פסקה ואף התגברה, ולא בכדי ניאות הנתבע להגיע כדי לבדוק את הנזילה בדירת השכנים מטה מספר פעמים לאחר שכביכול "תיקן" את התקלה. הרי שאני סבור כי מקור הנזילה היה אחר, ולא האביק, מקור נזילה נוסף שהנתבע כשל במלאכת איתורו הגם שמקצועו חייב זאת ממנו. עם זאת, הואיל וממילא היה צורך בהחלפת האביק, שהרי התובעת אישרה בעדותה כי היא ראתה במו עיניה כי "רטוב שם" (עמ' 1, שורה 18 לפרוטוקול), הרי אין לתובעת זכות לקבל את כל התמורה ששילמה בעד עבודתו של הנתבע ביחס לפתרון התקלה היא הייתה עבודה חלקית גרידא.

ודוק טענת הנתבע, לפיה בסופו של יום לאחר מספר ביקורים ומאחר והשכנים המתגוררים בדירה מתחת לדירת התובעת לא היו בכל אחד מהביקורים של הנתבע, התובעת פתרה אותו מאחריות, אינה מקובלת עליי. התובעת העידה כי הנתבע הבטיח לה שבע שנות אחריות על עבודתו. הנתבע לא שלל זאת בעדותו. לכן, אני נוטה להאמין לתובעת בעניין זה. משכך, היה על הנתבע בתיאום עם התובעת ובתיאום עם השכנים בדירה מטה, להגיע ולבדוק את טענתם השכנים בדבר הנזילה, אלא שהנתבע בחר להגיע לבית המשותף מספר פעמים מבלי לתאם זאת מול השכנים בדירה מטה, ובסופו של יום להיאחז באמירה חסרת המשמעות של התובעת כי היא פוטרת אותו מאחריות של שבע שנים אליה הוא התחייב.

הדבר עומד בניגוד להוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 הקובעת:

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
...
(17) תנאי אחריות לנכס או לשירות;
... "

עינינו הרואות כי תנאי האחריות לשירות הינו עניין מהותי בעסקה, ומשכך ככל שהתובעת ביקשה לפטור את הנתבע מאחריות הרי שהיה על הנתבע להבהיר לה כי היא זכאית לאחריות כפי המובטח על ידו. מה גם שהיה על הנתבע להבין כי אמירה זו של התובעת אם בכלל מקורה הייתה מהרגשה לא נעימה שהיא חוותה בעקבות הגעת הנתבע מספר פעמים לבית המשותף במטרה לבדוק את תלונות השכנים בדירה מטה כאשר מנגד השכנים כלל לא היו בדירתם.

לפיכך, אני סבור, על דרך האומדנה, כי על הנתבע להשיב לתובעת מחצית העלות ששולמה לו על ידיה, קרי סך של 1,750 ₪.

באשר לעגמת הנפש הנטענת שנגרמה לתובעת בנסיבות העניין, הרי שאני סבור כי אי פתרון התקלה ואי עמידה באחריות שהובטחה על ידי הנתבע, הביאה את התובעת להתמודד עם תלונות השכנים, עם מצב לא נעים מול המשכיר ולטרטור. יחד עם זאת, העמדתו של ראש נזק על סך של 1,500 ₪ הינו מוגזם. משכך, אני קובע כי על הנתבע לפצות את התובעת בגין עגמת נפש בסך של 500 ₪.

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובעת 2,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

סכום מוצמד זה ישולם תוך 30 יום, אחרת יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א אב תשע"ז, 03 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סבטלנה וורונצוב
נתבע: עידו אילוז
שופט :
עורכי דין: