ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה גוזי נגד כונס נכסים רשמי תל אביב :

לפני כבוד הרשמת הלית סילש

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , התש"ם 1980

המבקש:

יהודה גוזי

נגד

המשיבים:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.שגיא רוזנק (נאמן)
3. המוסד לביטוח לאומי

החלטה

עניינה של בקשה זו , עתירתו של החייב להחלתו של ההפטר המותנה אשר ניתן לו ביום 4.4.17 גם על חוב המזונות אותו הוא חב למוסד לביטוח לאומי .

1. עסקינן בחייב בן 56, אב לשמונה.
חוב המזונות מקורו באי תשלום מזונות שלושת ילדיו מנישואיו הראשונים.
כיום, החייב הנשוי בשנית, הוא אב לחמישה קטינים.

2. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 4.4.17, ונקבעה לו תכנית פירעון לפיה יופטר מחובותיו ברי התביעה בהליך בכפוף להוספת סך של 8,100 ₪ ב- 27 תשלומים שווים ורצופים של 300 ₪ כ"א, ובכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה.

3. במסגרת בקשתו טען החייב כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי סמוכים על שולחנו חמשת ילדיו הקטינים.
לחייב אין תעודת בגרות אולם יש לו תעודה של קבלן שיפוצים. נוכח מצבו הבריאותי, כמפורט בהמשך, הוא אינו עוסק בכך כיום.

4. לטענת החייב, הסתבכותו הכלכלית נבעה בעיקר מדמי מזונות גבוהים מאוד בהם חויב, בהיעדר יכולת כלכלית להתגונן בפני תביעה אשר הוגשה על ידי גרושתו ובמסגרתה נפסקו סכומים גבוהים מאוד.
הוסיף החייב וטען כי שלושת ילדיו בגרו, ואינם תלויים עוד בתשלום המזונות.

למעשה, החוב למוסד לביטוח לאומי הינו חוב עבר, אשר מקורו בתשלומים שבוצעו לגרושתו החל משנת 1997.
4. הוסיף המבקש והפנה למצבו הבריאותי הרעוע, עת שהוא סובל ממספר בעיות רפאיות קשות, לרבות: סכרת בלתי יציבה המטופלת באינסולין, נוירופתיה סוכרתית, היצרות של מעטפת הגיד המכופף ביד שמאל בעטיה עבר החייב ניתוח בשנת 2014, ואשר מסבה לו כאבים והגבלה בתנועה, יתר לחץ דם, סחרחורות , כאבי ראש וכולסטרול קבוע (המטופלים תרופתית), דכאון, מחלת ריאות (COPD) הגורמת לקוצר נשימה ומגבילה את תפקודו וכן מחלת הפסוריאזיס בגינה מקבל החייב טיפול תרופתי.

עקב מצבו הרפואי של החייב, הוא הוכר כנכה בשיעור של 85% רפואי לצמיתות וכן הוכרה לו דרגת אי כושר עבודה בשיעור של 65%.

5. החייב ביקש להוסיף ולהפנות את שימת הלב למצבה הבריאותי של רעייתו, אשר אובחנה כסובלת ממחלת קרוהן וכן מאוסטופורוזיס, בעיות פרקים ואבן בכליה, ומוכרת אף היא כנכה בדרגת אי כושר 78% רפואי זמני וכן דרגת אי כושר זמנית בשיעור של 74%.

כן טען החייב כי ילדיו סובלים מבעיות קשב וריכוז ושניים מהם אף סובלים מגמגום.

6. החייב מקבל קצבת נכות בסך של 2,637 ₪ לחודש ואילו אשתו מקבלת קצבה של 1,733 ₪ לחודש.

כמו כן החייב ואשתו מקבלים קצבת ילדים בשיעור של 864 ש"ח לחודש.

בנוסף משתכר החייב סך של כ- 1,300 ₪ לחודש מניקוי חדרי מדרגות, אך נוכח מצבו הרפואי הוא אינו יכול לעבוד שעות ארוכות.

החייב ואשתו ממתינים לקבלת דירה במסגרת דיור ציבורי, ועד אז, אושר להם סיוע בשכ"ד בסך של 3,900 ₪ לחודש. בנוסף מקבלים החייב ואשתו תלושי מזון מעיריית אלעד בסך של 350 ₪ לחודש.

7. לשיטת החייב, נוכח גילו ומצבו הבריאותי והכלכלי, כמו גם מצבה של אשתו, בהינתן העובדה כי הכנסותיו הינן בסך כולל של כ- 10,484 ₪ (לאחר הפחתת סך של 250 ₪ בגין תכנית חסכון לכל ילד) תוך שהוא נדרש לפרנס 5 קטינים הסמוכים על שולחנו, ונוכח העובדה כי מדובר בחוב מזונות ישן למוסד לביטוח לאומי (להבדיל מ חוב לגרושה), יש לראות במצבו הכולל כזה המצדיק החלת ההפטר גם על חוב המזונות.

8. המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה וטען כי בדרגת אי הכושר שנקבעה לחייב, בשיעור של 65%, אין כדי להוות אובדן מלא של כושר העבודה, וכי נסיבות החייב אינן נופלות לגדר הנסיבות המיוחדות והחריגות של החייבים, עליהם החילה הפסיקה את ההפטר.

9. הנאמן הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון

10. לפקודת פשיטת הרגל שתי תכליות אותן היא מבקשת לקדם.

האחת, רצון לאפשר לנושים להיפרע מחייבים בגין חובותיהם;
האחרת, ההבנה שיש לפתוח בפני חייבים צוהר לכיוונה של דרך חדשה, שאינה כוללת בחובה חובות אשר אין להם מענה של ממש.

לרוב קיים מתח וחיכוך בין שתי מטרות אלו, ועל בית המשפט לנסות ולאזן ביניהן.

11. במסגרת סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם 1980 נקבע:

"צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר – תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
...
(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

12. על בסיס אותה קביעה עומדים למעשה לבית המשפט הסמכות ושיקול הדעת, לבחון הכללתו של חוב המזונות במסגרת ההסדר או המתווה לפירעון באופן שבו למעשה יופטר החייב גם מחובו זה.

13. עם זאת, עיון בהוראות החוק, וחשוב מכך, בפסיקתו של כבוד בית המשפט העליון מלמדת כי אין המדובר ב-"דרך המלך", אלא כי נדרשים שיקולים כבדי משקל קודם שיימצא מקום לפטור חייב מחוב המזונות.

14. המוסד לביטוח לאומי ביקש להדגיש את הרציונל הסוציאלי, באי הכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר, והרצון שלא "לנקות" או "להלבין" הימנעות מתשלום מזונות ובכך לעודד חייבים להימנע מתשלום, ביודעם כי ממילא הם יקבלו הפטר תוך שהמזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה, באמצעות ה מוסד לביטוח לאומי.
אין מקום להתעלם ממהות החיוב – דהיינו מחובתו של הורה לשאת במזונותיו של ילדו.

מדובר בחובה בסיסית, שאין צורך להרחיב עליה את הדיבור, כאשר המוסד לביטוח לאומי, נוכח הוראות חוק שהן סוציאליות במהותן, נושא בהן מקום בו ההורה, אשר מטעם זה או אחר, אינו משלם את הסכום אשר נקבע כי עליו לשאת בו.

15. מעשית, המשמעות של הכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר הינה הטלת נטל כלכלי נוסף על הציבור, בהיקף לא מבוטל, וזאת שעה שהיה זה המוסד לביטוח לאומי אשר נשא בפועל בחובו של החייב כלפי ילדיו.

ויודגש, אין המדובר באמירה כללית או ברעיון מופשט, אלא כי מקום בו הסכום הכולל המצוי בקופה הציבורית הוא מוגדר, וממילא אין בו כדי לספק את כלל הצרכים של אלו הנזקקים לכך, המשמעות של הכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר הינה, בהכרח, מניעת היכולת להציע ולהעביר את הכספים דנן לנצרכים אחרים.

דהיינו, העדפת עניינו של החייב, על פני עניינו או עניינם של אחרים.

משכך, נשאלת השאלה האם מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות, אותם טעמים חריגים, אשר יהא בהם כדי להביא למסקנה על פיה זהו המקרה בו יש למחול לחייב, גם על חוב זה.

16. במסגרת רע"א 7940/13 י.ק. נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 29.1.2014 ) (להלן: "פסק הדין בעניין י.ק."), הכיר כבוד בית המשפט העליון באפשרות הכללתו של חוב המזונות במסגרת ההפטר תוך ציון השיקולים אשר הנחו אותו בהחלטתו כי קיימת הצדקה למתן הפטר גם מחוב המזונות.

בין היתר נקבע באותו פסק דין כדלהלן:

"... בהתחשב בגילו של המערער; בהתחשב במצבו הרפואי; בהתחשב בזמן הרב שחלף מפתיחת תיק ההוצאה לפועל; בהתחשב שאין למבקש נכסים והשתכרותו היחידה היא קצבת נכות אשר עומדת בפועל על סך של כ- 2,500 ₪; בהתחשב בכך שחובו הכולל עומד נכון להיום 53,572 ₪ כך שקיזוז מתוך קצבת הנכות המינימאלית צפוי להימשך עד תוחלת ימיו – בהתחשב בכל אלה, אני סבור כי מצבו נכנס לגדר המקרים בהם ראוי להחריג את תשלום חוב המזונות בהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בסעיף 69(א)(3) לפקודה".

17. לאחרונה רבים הם המקרים בהם בתי המשפט נדרשים לבקשות להכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר, תוך הפנייה לפסיקתו זו של כבוד בית המשפט העליון.

ואולם, עיון בפסק הדין מלמד כי כבוד בית המשפט העליון מצא באותו מקרה להורות על הכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר, תוך מתן הדעת ל נסיבות החריגות והקיצוניות בעניינו של מר י.ק , עת שהיה מדובר במי שהינו נכה בשיעור של 100%, נטול כושר השתכרות, בגיל שאינו צעיר ומי שאין לו נכסים כלשהם.

18. בענייננו מדובר בחייב שאינו מבוגר (כבן 56), ואינו נעדר כושר השתכרות באופן כולל ( 65% אי כושר).

עם זאת, ברי כי מצבו הרפואי של החייב, כמו גם מצבה של אשתו, מורכב, תוך שהוכרו כבעלי נכות בשיעורים לא מבוטלים, לרבות לעניין אי כושר.
כמו כן, לא נמצא כי לחייב או למי מבני ביתו נכסים משמעותיים אשר יכול ותהא בהם תועלת לנושים.

עיון במסמכים אשר צורפו על ידי החייב לבקשה ולתשובה, כמו גם עיון בדו"ח המנהל המיוחד אשר הוגש קודם לדיון בתיק זה, מלמד על מציאות כלכלית לא פשוטה, ועל תמיכה מצד רשויות הרווחה.

19. לצד אלו, איני יכולה להתעלם מדרך התנהלותו של החייב.

בעניינו של החייב עולה כי למעשה במשך שנים ארוכות לא נשא כלל במזונות שלושת ילדיו הראשונים.
ויודגש, אין המדובר במי ששילם פחות, או כי שילם כפי יכולתו והמוסד לביטוח לאומי נשא היתרה. אלא במי שהותיר את ילדיו, ללא כל תמיכה כלכלית , ולו מזערית.

עוד יש לציין כי לא ברור מתי נקצבו אחוזי הנכות הנוכחיים של הח ייב, ולכאורה מדובר בקביעה משנת 2015, וזאת בהמשך לאירועים בריאותיים מצערים אשר התרחשו בין השנים 2012-2014.
הגם כי לכאורה החייב סבל מבעיות בריאותיות קודם לאותו מועד, ההחמרה המהותית התרחשה לכאורה, על פי המסמכים שצורפו לבקשה, בשנים האחרונות.
בנסיבות אלו, הנתון על פיו לכאורה גם בשנים הרלוונטיות לתשלום המזונות לא שילם החייב מאומה, ולו על דרך של תשלום חלקי, מעורר סימני שאלה של ממש.

20. החייב ביקש לשוב ולהפנות את שימת הלב לפסק הדין בעניינו של י.ק, תוך שהוא טוען כי ניתן לגזור גזירה שווה בין המקרים.

ואולם, עיון בפסק הדין מלמד כי כבוד השופט עמית התייחס במסגרתו, בין היתר, לסוגיית תום הלב. (ראה סעיף 9 לפסק הדין).

בעניינו של החייב אשר בפני, אכן נמצא כי לא צבר חובותיו בחוסר תום לב, ואולם זאת לצורך מתן ההפטר, וזאת בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה.

אני סבורה כי לצורך החלתו של החוב במסגרת ההפטר, נדרשת בחינה פרטנית של תום הלב, דהיינו זו המתייחסת לאופן יצירת חוב המזונות עצמו, ודרך התנהלותו של החייב ביצירתו.

21. מקום בו לא הוצגו נתונים המלמדים כי החייב נשא, ולו בזעיר אנפין , במזונות ילדיו;
מקום בו לכאורה מצבו הרפואי של החייב אמנם החמיר בשנים האחרונות, למרבית הצער, אך לכאורה לא מנע ממנו מלשאת, ולו באופן חלקי, במזונות ילדיו בעבר;
מקום בו אין המדובר במי שאחוזי הנכות אשר נקבעו בעניינו עומדים על 100%;
מקום בו אי כושר העבודה של החייב עומד על כ- 65%;
ומקום בו מדובר בחייב שהינו רק בן 56;

בהינתן כל אלה, אין למעשה הצדקה להורות על הכללת חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי במסגרת ההפטר.

22. למעשה, ככל והיה מדובר בסוגיה המתייחסת לחייב בלבד, היה מקום להורות על דחייתה של הבקשה.

23. ואולם, בעניינו של החייב נדרשתי לתת את הדעת לנתון נוסף והוא זה המתייחס לחמשת ילדיו הקטינים של החייב.

לחייב 5 ילדים קטינים ( ילידי שנת 2000-2008 ). מדובר בחמישה ילדים אשר נאלצים בעצמם להתמודד עם מציאות כלכלית לא פשוטה.
לא ניתן גם להתעלם מהעובדה כי מהמסמכים אשר הוגשו לעיוני עולה כי חלקם נדרשים לסיוע, עקב בעיות של קשב וריכוז כמו גם גמגום.

24. העובדה כי החייב מצא לציין נתון זה כטעם להכללת חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי במסגרת ההפטר, מעוררת מחד גיסא חוסר נוחות של ממש נוכח מהותו של החוב.

מאידך גיסא , אין להתעלם מהמשמעות המעשית של אי הכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר, וזאת לא ביחס לחייב כי עם על חמשת ילדיו הקטינים.

נהיר כי ככל שיינקטו צעדי גבייה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנגד החייב, ישליך הדבר בהכרח על היכולת לספק לקטינים את צרכיהם, לרבות אלו הבסיסיים.

זאת ועוד, מקום בו תדחה הבקשה להכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר וכפועל יוצא לא יוכל החייב עצמו לשאת בצרכי הקטינים - ממילא יכול ויימצאו רשויות הרווחה נדרשות לכך, ומכאן העדר התוחלת בהחלטה.

25. בהינתן האמור לעיל, התבקשה הבהרת המוסד לביטוח לאומי, לעניין היקף הגבייה מהחייב כמו גם שאלת נקיטתם של צעדי גבייה נוספים.

המוסד לביטוח לאומי השיב בהודעתו מיום 27.7.17 כי מקום בו תדחה בקשתו של החייב להכללת חוב המזונות במסגרת ההפטר, כי אז יבוצע קיזוז של 10% מגמלת הנכות הכ ללית.

27. לאחר שנתתי דעתי לכל אלו אני מוצאת להורות כי ניתן תוקף של החלטה להסכמת המוסד לביטוח לאומי שלא לגבות יותר מעשרה אחוזים מגמלת הנכות המועברת לידי החייב (או החלופה לכך), ובכפוף לכך - אי נקיטתם של צעדי גבייה נוספים.
לכאורה, מדובר בסכום הנמוך מ-300 ₪ בחודש, שהוא גם סכום אשר החייב יכול להוסיף ולעבוד לצורך השלמתו.

בכפוף להבהרה זו בעניין המוסד לביט וח לאומי, אשר לה כאמור ניתן תוקף של החלטה, בקשתו של החייב נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים
ניתן בסמכותי כרשמת.
ניתנה היום, ה' אב תשע"ז, 28 יולי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה גוזי
נתבע: כונס נכסים רשמי תל אביב
שופט :
עורכי דין: