ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בלה מאירוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

27 יולי 2017
לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט

התובעת:
בלה מאירוב
ע"י ב"כ עו"ד לוי לביאב ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. תביעתה של גב' בלה מאירוב לקצבת נכות כללית מיום 18.6.15 נדחתה ביום 17.8.15, מהטעם שאינה מבוטחת בביטוח נכות , הואיל ואינה תושבת ישראל.

2. אלה העובדות הצריכות להכרעה –
א. התובעת ילידת שנת 1969, נולדה בברית המועצות.
ב. ביום 1.6.73, בהיותה בת 3.5, עלתה התובעת עם משפחתה לישראל.
ג. ביום 10.10.74, בהיות התובעת בת 4.5, עזבה את הארץ עם משפחתה ועברה להתגורר בוינה .
ד. בהגיע התובעת לגיל 13.5 הגישה אמה של התובעת בקשה לויתור על אזרחותם הישראלית של כל בני המשפחה.
הבקשה אושרה על ידי מדינת ישראל ונכנסה לתוקף ביום 7.2.85.
ה. ביום 17.6.93 נפגעה התובעת באורח אנוש בתאונת דרכים קשה בסמוך לעיר וינה באוסטריה, מקום מגוריה באותה עת.
כתוצאה מהתאונה נותרה התובעת עם נכויות קשות.
ו. בשנת 1998 עלתה התובעת לישראל, יחד עם בעלה וילדיה וסווגה כ"עולה בשנית".
ז. תביעתה לקצבת נכות כללית נדחתה כאמור.
ח. לתביעה זו קדמו שתי תביעות לנכות כללית, מיום 21.1.98 ומיום 12.1.02 (להלן: " התביעות הקודמות").
אף תביעות אלה נדחו מפני שאי הכושר של התובעת נוצר כאשר לא היתה תושבת ישראל.
במסגרת התביעות הקודמות נקבעה לתובעת נכות רפואית בשיעור 100% ודרגת אי כושר בשיעור של 75%.
ט. התובעת מקבלת ש.ר.מ החל מיום 1.1.15.

3. השאלות הטעונות הכרעה –
א. האם התביעה לקצבת נכות מיום 18.6.15 נדחתה כדין.
ב. באם התשובה שלילית, האם חלה התיישנות על הדחיות של התביעות הקודמות.
ג. האם חל בנסיבות הענין הנוהל לפיו יש לשלם לתובעת תשלום רטרואקטיבי של קצבת הנכות לתקופה של 7 שנים מיום התביעה.

4. סעיפי החוק הרלבנטיים –
סעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע את הקריטריונים לזכאות לגמלת נכות.
ס"ק א' קובע כדלקמן:
"נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל".

סעיף 197 לחוק קובע חריג לסעיף 196(א):
"על אף הוראות סעיף 196(א), עולה, שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה".

"עולה" מוגדר בסעיף 197(ג):
"בסעיף זה, "עולה" – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות;
(2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העלייה".

5. טענות התובעת –
א. עניינה נכנס בגדר סעיף 197 לחוק. שהותה הקצרה בארץ בגיל 3.5 והעתקת מקום מגוריה על ידי הוריה ואפוטרופ וסיה למדינה זרה, אינה יכולה להוות "המועד לעלייה" לבחינת התושבות. המועד הנכון הינו העלייה הרצונית שעשתה לארץ בהיותה בוגרת לאחר התאונה בשנת 1998.
בעת שעלתה עם משפחתה בשנת 1973, היתה התובעת קטינה ולא ניתן לומר כי היא עצמה "עלתה לישראל" וכי מדובר בפעולה שמשקפת את רצונה.
ב. התובעת מפנה לעב"ל (ארצי) 1464102 קרן גולדשטיין – המוסד לביטוח לאומי (20.7.05) (להלן: "פרשת גולדשטיין") ולפסק הדין בתיק בל 5005/06 נרבון רפאל – המוסד לביטוח לאומי (2.8.07) (להלן: " פרשת נרבון") שנסיבותיו זהות לענייננו.
על פי הפסיקה, מבחינה מהותית עלייתה ארצה באופן רצוני היתה בשנת 1998.
פרשנות בתו"ל של סעיף 197 לחוק צריכה לאפשר את קבלת התביעה.
ג. בהתאמה, אף הדחיות של התביעות הקודמות משנת 1998 ו- 2002 נעשו שלא כדין, עקב פרשנות שגויה של החוק.
ד. מצבה הנפשי והקוגניטיבי של התובעת מנעו ממנה הגשת תביעה במועד על דחיות אלה.
התובעת מפנה לרשימת מסמכים המלמדים על בעיות קוגניטיביות, נפשיות ותפקודיות.
ה. יתירה מכך, במועד הגשת התביעות הקודמות לא היתה הגבלה של תשלום רטרואקטיבי לתקופה העולה על 12 חודשים.
ו. אף המוסד קבע בהנחיות פנימיות כי במקרים בהם המוסד אחראי , בין לבדו ובין ביחד עם המבוטח , לאי הגשת התביעה במועד , תשולם הגמלה רטרואקטיבית לתקופה העולה על 12 חודשים.
התובעת צירפה לסיכומיה את נוהל המוסד.
ז. על המוסד לביטוח לאומי היה מוטל לפנות באופן י זום אל התובעת שתביעתה נדחתה לאחר פרסום פרשת גולדשטיין ופרשת נרבון.

6. טענות הנתבע –
א. אשר לתביעות משנת 1998 ו- 2002 חלה התיישנות. מדובר בהחלטות חלוטות.
התובעת לא הוכיחה כי מצבה הקוגניטיבי והנפשי מנע ממנה את הגשת התביעה במועד.
ב. עניינה של התובעת אינו נכנס לגדר סעיף 197 לחוק, היות והתובעת אינה בגדר עולה חדשה" שכן ה יא סווגה כ"עולה בשנית".
ג. יחד עם זאת, ההלכה שנקבעה בפרשת נברון אושרה על ידי הנתבע החל מיום מתן פסק הדין, קרי מיום 2.8.07 ואילך.
הנתבע אינו מ חיל את הלכת נברון על תביעות שהוגשו לפני היום שניתן - 2.8.07 , ולפיכך לא חל על תביעות משנת 1998, 2002.
ההלכה שנפסקה בפרשת גולדשטיין אינה חלה בענייננו בשל שינויי הנסיבות.
בפרשת גולדשטיין דובר על תובעת אשר נולדה בארה"ב לאם ישראלית, עלתה עם אמה לארץ והוכרה כתושבת חוזרת בעלת אזרחות מלידה.
ד. הנתבע יבדוק תביעת התובעת מיום 18.6.15 בהתאם להלכת נברון, הזכאות תיבדק בהתאם למצב הרפואי הכולל.

7. הנתבע הצהיר למעשה בסיכומיו, כי לאור פרשת נברון תיבדק זכאותה של התובעת כפי שעולה מהתביעה מיום 18.6.15. בכך חזר בו הנתבע מנימוק הדחייה.
לפיכך מתיירת למעשה ההכרעה בשאלה האם התביעה לקצבת נכות מיום 18.6.15 נדחתה כדין.

8. הנתבע טוען כי אין תחולה רטרואקטיבית לנפסק בפרשת נברון.

9. בפסק הדין בפרשת נברון גזר בית הדין גזירה שווה מהנפסק בפרשת גולדשטיין.
פרשת גולדשטיין עסקה במערערת אשר נולדה בארה"ב עם פיגור שכלי לאם ישראלית.
כאשר עלתה עם אמה ארצה הוכרה, כאמה , כתושבת חוזרת. המערערת לא היתה זכאית לתעודת עולה בהיותה אזרחית מכח לידה.
נפסק כי על אף שלא היה בידי המערערת תעודת עולה הרי ש" ברי כי היא מקיימת את כל התנאים של עולה. היא נולדה וחיה בארה"ב, היא הגיעה לישראל על מנת להתיישב בה".
וכן:
"כך גם בענייננו. ההחלטה בדבר העתקת מקום מגוריה של המשפחה מישראל לארצות הברית התקבלה על ידי הוריה של המערערת. המערערת לא הייתה בעלת רצון חופשי להחליט בדבר גורלה, בדבר עתידה או בדבר קיום הקשר עם מדינת ישראל או ניתוקו. משעה שבאה לאוויר העולם, במקום לידתה בארצות הברית, היו הוריה אפוטרופוסים עליה ואדונים לגורלה. לפיכך, ובהעדר החלטה רצונית ומודעת של המערערת, אין בהחלטה שקיבלו הוריה להשתקע מחוץ לישראל כדי לפגוע בזכיותיה".

פרשת נברון עסקה במי שנולד בקנדה לאם ישראלית, עלה לישראל עם בני משפחתו בהיותו קטין ולאחר 35 חודשים עזב את ישראל.
לאחר שנים רבות שב ועלה עם אמו לישראל.
המערער סבל שנים רבות מסכיזופרניה פרנואידית.
נסיבות פרשת נברון דומות לענייננו, אם כי בענייננו התובעת שהתה בארץ עם הוריה תקופה קצרה יותר, כשנה, כשהיא בגיל צעיר יותר, 3.5 שנים.
כאמור, בפרשת נברון הסתמך בית הדין האזורי על הנפסק בפרשת גולדשטיין.

10. פרשת נברון לא יצרה הלכה חדשה, פרשת נברון מסתמכת על הנפסק בפרשת גולדשטיין.
יתירה מכך, אף פרשת גולדשטיין לא שינתה הלכה אלא לראשונה נתנה פרשנות לסעיף 197 לחוק במקרה של מי שעלה לארץ עם הוריו בהיותו קטין ועזב את הארץ בהיותו קטין וחזר אליה שוב בהיותו בגיר, בהחלטה רצונית. זאת בשונה ממי שעלה מרצונו, קיבל תעודת עולה, עזב וחזר שוב כ"תושב חוזר" (עב"ל 22/98 ג'וליה ליוקובסקי – המוסד לביטוח לאומי , 31.7.01).

11. אלא שאיננו נדרשים לתחולה הרטרואקטיבית של ההחלטה.
השאלה הטעונה הכרעה הינה האם התיישנה התביעה בגין הדחיות של התביעות הקודמות.

12. תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1970 קובעת כי תביעה יש להגיש כנגד החלטת פקיד התביעות תוך שנים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע.

13. מועד זה כפוף להוראות חוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") הקובעות עילות להארכת ההתיישנות או להפסקת מרוצה.

14. סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובע:
"בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס ".

15. הצדדים חלוקים האם יש במסמכים הרפואיים שהציגה התובעת כדי ללמד כי התובעת לא היתה מסוגלת לדאוג לענייניה מחמת ליקוי נפשי או שכלי.

16. מדובר בשאלה רפואית ולצורך הכרעה בה יש מקום למינוי מומחה רפואי.

17. עוד טוענת התובעת כי על פי נוהל הקיים בנתבע יש במקרה זה מקום לאשר את התביעה לכל הפחות 7 שנים רטרואקטיבית מהיום שהוגשה.
לצורך הכרעה בטענה זו יש צורך בתשתית ראייתית הכוללת את הפלוגתאות: האם קיים נוהל כאמור, האם הופעל שיקול דעת כנובע ממנו והאם שיקול הדעת הופעל כדין.

18. מאחר ונדרשת שמיעת ראיות ומינוי מומחה רפואי לצורך קביעה האם התובעת לא היתה מסוגלת לדאוג לענייניה מחמת ליקוי נפשי או שכלי, מועבר התיק להוכחות בפני מותב לצורך הכרעה בפלוגתאות ולצורך מינוי מומחה רפואי.

19. הנתבע יודיע עד ליום 1.10.17 האם אושרה זכאות התובעת לקצבת הנכות והחל מאיזה מועד.
כמו כן יגיש הנתבע עד ליום 1.11.17 תעודת עובד ציבור , בה יפורט האם חל הנוהל לאישור תביעות עד 7 שנים אחרונות, האם הופעל שיקול דעת בענייננו בהתאם לנוהל ומה היו השיקולים שהופעלו.
תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת יוגשו תוך 30 יום מיום המצאת תעודת עובד הציבור.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ז, (27 יולי 2017), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בלה מאירוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: