ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב ויזל נגד קומפלקס כימיקלים בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת מריה פיקוס בוגדאנוב

תובע

יעקב ויזל

נגד

נתבעים

1.קומפלקס כימיקלים בע"מ
2.בילאל חאג' מוחמד
3.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי רכוש.

התובע הינו בעלים של רכב מסוג טויוטה מס' רישוי 6164162 (להלן: "הרכב").
בתאריך 14.8.16 נהג התובע ברכב, והיה מעורב בתאונת דרכים ברח' אבן גבירול בחיפה עם משאית מס' רישוי 3321432, שבבעלותה של נתבעת 1 (להלן: "המשאית")(להלן: "התאונה"). ב עת התאונה נהג במשאית נתבע מס' 2.
נתבעת מס' 3 הינה חברה לביטוח אשר בזמן הרלוונטי לתאונה הייתה מבטחת של שני כלי הרכב , ועל כן הצהירה בפתח הדיון נציגת נתבעת מס' 3 כי אין היא נוקטת צד בתביעה.

נתבעת מס' 1 לא התייצבה לדיון על אף שהוזמנה כדין. אומר כבר כעת כי לא מצאתי עילת תביעה כנגד נתבעת מס' 1, עת שמדובר בתביעה נזיקית והמזיק בפועל הוא נתבע מס' 2, ועל כן ואני מוחקת את התביעה כנגדה.

טענות הצדדים לאופן התרחשות התאונה:
שני הנהגים העידו בפני ותיאורו את נסיבות התאונה באופן שונה, על אף שהסכימו על חלק מהעובדות עובר לתאונה .
העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

הן התובע והן הנתבע הסכימו באשר למיקום התאונה (ת/1; נ/1 ו פרוטוקול עמ' 1 ש' 19-25; עמ' 2 ש' 17-20). מקום התאונה כפי שעולה מת/1 הוא כביש חד סטרי עם שני נתיבים, כאשר הנתיב הימני פונה ימינה לתוך המנהרה, והנתיב השמאלי ממשיך ישר, זאת בהתאם לסימון על גבי הכביש.
אין מחלוקת בין התובע לנתבע כי עובר לתאונה המשאית נסעה בנתיב הימני והחלה לעבור לנתיב השמאלי כדי להמשיך לנסוע ישר ( ראה סעיף 7 לכתב ההגנה, ופרוטוקול עמ' 2 ש' 23-24 והודעה לחברת ביטוח נ/2). יצוין כי התובע טען שהתאונה התרחשה במהלך מעבר של הנתבע בין הנתיבים, והנתבע טען כי התאונה התרחשה לאחר שהשלים את המעבר.
אין מחלוקת בין הצדדים כי ת/1 – מתעד את סימני הפגיעה במשאית לאחר התאונה ( ת/1 פרוטוקול עמ' 2 ש' 7).

העובדות השנויות במחלוקת:

לטענת התובע, הוא נסע בנתיב השמאלי, כאשר הכביש פנוי לפניו , והמשאית נסעה בנתיב הימני במקביל אליו, כאשר לפתע המשאית החלה לעבור בין הנתיבים, התובע צפצף, בלם , הסיט את רכבו לכיוון אבן שפה שבמקום והשתפשף עם הגלגל באבן השפה. על אף מאמציו של התובע למנוע את התאונה, המשאית פגעה במראה בצד ימין של הרכב ומשכה את הרכב מהמראה (פרוטוקול עמ' 2 ש' 1-4, וכן ראה תיקון לפרוטוקול בהחלטה מיום 5.7.17 ). כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים החל מדלת ימנית קדמית ועד לכנף קדמי ימני, והמראה נעקרה ממקומה (ת2 – תמונות בצבע אשר צולמו על ידי שמאי ).

לגרסת הנתבע, הוא ביקש לעבור לנתיב השמאלי, הסתכל במראה, לא ראה אף אחד בנתיב השמאלי, אותת, השלים את המעבר לנתיב השמאלי, ואז התובע ניסה לעקוף אותו מצד שמאל , כשחלק מרכבו עלה על המדרכה כשה משאית, לטענתו , כבר השתלבה בנתיב השמאלי באופן מלא (סעיף 7 לכתב ההגנה, נ/2 – הודעה לחברת הביטוח פרוטוקול עמ' 2 ש' 23-35 ; תיקון לפרוטוקול מיום 5.7.17). יצוין כי הן בכתב ההגנה והן בהודעה לחברת הביטוח טען הנתבע כי התובע ניסה לעקוף אותו ועלה על המדרכה הנמצאת מצד השמאלי של הכביש, אך לאחר שהתבונן בתמונות הסביר כי כוונתו הייתה לשול עם אבן שפה, אותו ניתן לראות בתמונות ( ת/1 ונ/1 פרוטוקול עמ' 2 ש' 33).
לנתבע לא היה הסבר לדרך, בה נגרמו ה נזקים לרכבו של התובע החל מהדלת הקדמית הימנית (פרוטוקול עמ' 2 ש' 33-34).

דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את עדויות של התובע והנתבע, עיינתי בהודעות לחברת ביטוח שהגישו שניהם (נ/2 ו-ת/3), ובתיעוד הנזקים במשאית וברכב ( ת/1 ו ת/2), החלטתי להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע, כפי שאסביר בקצרה להלן .

הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב מתיישבים עם גרסתו של התובע, אך אינם מתיישבים עם גרסת הנתבע. סימני הפגיעה ברכבו של התובע ( ת/2), החל מ הדלת הקדמית הימנית ועד לכנף הקדמי הימני, תוך ש המראה הימנית נעקרה ממקומה, מצביעים על כיוון הפגיעה החל ממ רכז רכבו של התובע. מצב זה ייתכן, במידה והנתבע, בזמן שעבר בין הנתיבים , לא שם לב להימצאותו של רכב התובע בנתיב השמאלי ופגע עם צדה השמאלי האחורי של המשאית ברכב. פגיעה כזו מתיישבת עם כיוון נסיעה של שני כלי הרכב ועם עקירת המראה בכיוון הנסיעה, אחרת המראה הייתה מתקפלת ותו לא. תיאור זה אף מתיישב עם הנזקים במשאית בצדה האחורי השמאלי.

ב. הטענה של הנתבע כי הרכב ניסה לעקוף אותו מצד שמאל, לאחר שהמשאית כבר השלימה את המעבר בין שני הנתיבים, אינה סבירה בתנאי השטח, כפי שניתן להתרשם מהם מהתמונות שהוגשו (ת/1 ו- נ/2), ואף אינ ה מתיישב ת עם הנזקים שנגרמו.
לפי ההודעה של הנתבע לחברת הביטוח (נ/2), הפגיעה במשאית הייתה מאחור בצד שמאל ליד הצמיג האחורי. מעיון ב -ת/1 עולה כי סימני הפגיעה במשאית נמצא ים בצד שמאל אחורי בדופן הצדדי השמאלי של ארגז המשאית (ולא האחורי).
זאת ועוד, לא ייתכן כי התובע ניסה לעקוף את המשאית על ידי עליה חלקית על המדרכה בצד שמאל כפי שנ טען בהודעה לחברת הביטוח (נ/2).
ראשית, במקום אין מדרכה אלא שול צר עם צמחייה.
שנית, מתמונות שהציג התובע עולה כי הוא לא עלה על אבן השפה, אלא התנגש בה והשתפשף בה כשניסה למנוע את התאונה (הדברים עולים בבירור מהתמונה מס' 3 בת/1 בה רואים סימנים על צד אבן השפה ועל גבי גלגל של רכב התובע).
שלישית, לפי מקום ההתנגשות באבן השפה ניתן לראות כי מיד בהמשך למקום ההתנגשות נמצאת צמחיה גבוהה, כגון שיחים גבוהים , ולא ייתכן כי התובע ניסה לעקוף את המשאית על גבי השול הנ"ל ( ראה תמונה 1 בשילוב עם תמונה 3 בת/1 ותמונה נ/1).

ג. זאת ועוד, אציין כי בהודעה לחברת ביטוח צייר הנתבע שני ציורים, ציור אחד מחק ( נ/2), ולפיו התאונה הייתה בעת מעבר של המשאית בין שני הנתיבים, ובציור השני, שנותר, התאונה התרחשה לאחר שהמשאית כבר השלימה את המעבר - הדבר תמו ה בעיני.

ד. בנוסף, הנתבע העיד כי בשום שלב לפני התאונה לא ראה את רכב התובע, אך מעיקול בכביש (לפני מקום התאונה) ועד למקום התאונה (כפי שניתן לראות בתמונות בנ/1) ישנו מרחק לא מבוטל, ואין זה סביר כי הנתבע לא ראה את הרכב עד לרגע התאונה, במידה וכבר הספיק להשתלב בנתיב השמאלי. אציין כי ד ווקא גרסתו של התובע, לפיה נסע במקביל למשאית, מתיישבת עם טענתו של הנתבע כי בעת מעבר בין הנתיבים לא ראה את הרכב.

כל נהג מחויב לנהוג בזהירות ובשים לב לנעשה בדרך. סעיף 62(2) ל פקודת התעבורה [נוסח חדש ] תשל"א – 1971 ותקנה 21(א) ל תקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 מטילים חובת הזהירות המושגית על כל משתמש בדרך. כמו כן תקנות התעבורה קובעות מספר סטנדרטים של התנהגות בכביש, מהם ניתן ללמוד על הרשלנות הקונקרטית של הנהג שהפר אותם.
בענייננו רלוונטיות מספר תקנות לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961:
חובתו של עובר דרך
21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

סטיה מנתיב נסיעה
40. (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. [...]

במקרה שבפנינו הנתבע החל לעבור לנתיב שמאל מבלי לשירכבו של התובע, שנסע בנתיב השמאלי , סטה לנתיב שלא היה פנוי והפריע לתנועה, כשהיה עליו לנקוט במשנה זהירות ולוודא כי סטיית המשאית מ הנתיב לא מפריעה לתנועה ואינה מהווה סיכון.
מכאן כי חובת הזהירות המושגית והקונקרטית חלה על הנתבע, כאשר היה עליו לצפות את הנזק שאירע, והוא לא נקט באמצעי הזהירות המתחייבים בנסיבות העניין.
על כן אני קובעת כי הנתבע אחראי לתאונה.

לעניין הנזק:
על מנת להוכיח את נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי שנערכה בתאריך 18.8.16 , דהיינו מספר ימים לאחר התאונה. בהתאם לחוות דעת השמאי, לרכבו של התובע נגרם נזק בסך כולל 8 ,030 ₪. כמו כן הגיש התובע אישור מחברת הביטוח, לפיו לא הגיש תביעה בגין התאונה (ראה נספח לכתב התביעה - אישור אי-הגשת תביעה). כמו כן התובע צירף לכתב תביעתו חשבונית וקבלה בגין תשלום שכ"ט שמאי על סך 1,170 ₪.
על אף הכחשה הכללית לגבי נזקי התובע במסגרת כתב ההגנה, הנתבע התמקד בשאלת האחריות לתאונה ולא בשאלת גובה הנזק. הנתבע לא הביא חוות דעת נגדית ולא ביקש לחקור את השמאי שערך את חוות הדעת מטעם הת ובע.

מכאן, אנ י קובעת כי התובע הוכיח את נזקיו כפי שתבע אותם בכתב התביעה וכי הנתבעים 2 ו- 3 חייבים בגין נזקים אלה יחד ולחוד.

סוף דבר:

אני מוחקת את התביעה כנגד נתבעת 1.

הנתבעים 2 ו- 3 ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך 9 ,200 ₪, זאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אם לא, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבעים 2 ו- 3 ישלמו לתובע, יחד ולחוד, הוצאות המשפט בסך 400 ₪, זאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אם לא , יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום .

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ז, 15 יולי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב ויזל
נתבע: קומפלקס כימיקלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: