ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד צבי ליבנה :

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים

המערער
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי
-
המשיב
צבי ליבנה
ע"י ב"כ: עו"ד רבקה רביד-רובין

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.12.16 אשר קבעה כי נכותו היציבה של המערער בגין תאונת העבודה מיום 7.2.2012 היא בשיעור 14.5% החל מיום 8.2.2012.

2. העובדות הרלוונטיות לענייננו:
א. למשיב אשר עבד בקידוחים, הוכרה פגיעת CTS דו צדדי.
ב. בוועדה מדרג ראשון מיום 30.10.16, נקבעה למשיב נכות יציבה בשיעור 14.5% מיום 8.2.12.
ג. המערער הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון.
ד. ביום 28.12.16 התכנסה הועדה הרפואית לעררים (להלן- הוועדה) לדון בערר המערער.
הוועדה שמעה את תלונות המערער, ביצעה בדיקה קלינית במשיב וסיכמה את ממצאיה באופן הבא:
"מדובר בערר המוסד והתובע.
ערר המוסד מתייחס לגורמי סיכון כולל סכרת והשמנת יתר וכן ערר התובע המתבסס על בדיקת EMG 1.9.16.
לציין בבדיקה זו לא מדובר על פולינורופטיה סוכרתית (הסכרת אובחנה ב 2016) וכן הועדה לא התרשמה ממצא או מהשמנת יתר ולכן הועדה דוחה את ערר המוסד.
לעניין ערר התובע על פי הבדיקה הקלינית הנכות שנקבעה בדרג I מתאימה למצבו. לציין ולהדגיש שבמקרה של CTS הנכות נקבעת לפי הבדיקה הקלינית ובדיקת EMG משמש ככלי עזר בלבד.
לעניין תקנה 15 התובע מוסר שעובד בניהול עסק של בנו ויכול להמשיך לנהל את העסק".

ה. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

תמצית טענות הצדדים
3. המערער טוען כי ה וועדה שגתה מאחר שקבעה סעיף ליקוי אשר אינו תואם את מצבו של המשיב בבדיקה שערכה לו, כי הוועדה שגתה בכך שלא התייחסה לטענותיו בערר וכי לא נימקה את החלטתה כראוי.

המשיב טען כי לא היה מקום להגיש את הערעור שכן החלטת ה וועדה ברורה. עוד טען כי אין מדובר בערעור משפטי אלא בערעור על פריט הליקוי אשר הוא עניין שברפואה שאל לו לבית הדין מלהתערב.

4. אשר לדעתי יאמר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, מהטעמים שאפרט להלן.

ראשית, טענות המוסד בערר נרשמו באופן הבא:
"לדעת המוסד טענה הועדה הרפואית בהחלטתה לקבוע נכות צמיתה בשיעור 14.5% בתחולה של 8.2.12.
לדעת המוסד הנכות גבוה מידי לעצב מדיאני ימני על פי הממצאים. אין התייחסות לתרומת גורמים כמו תת תריסיות השמנה וסכרת. הועדה מתבקשת לקבוע % הנכות בהתאם לממצאים הרפואיים הקשורים לפגיעה בלבד".

לטעמי, הוועדה התייחסה במפורש בסיכומה לטענות אלה תוך שדחתה אותן שכן בסיכומה נרשם במפורש כי:
"לציין בבדיקה זו לא מדובר על פולינורופטיה סוכרתית (הסכרת אובחנה ב 2016) וכן הועדה לא התרשמה ממצא או מהשמנת יתר".
מכאן, שהוועדה שללה תרומה של גורמים נוספים לנכותו של התובע תוך שנימקה קביעתה כי לא מצאה ממצאים וכי הסכרת אובחנה במועד המאוחר לפגיעה ועל כן אין לקחתה בחשבון.
לטעמי, הלך מחשבתה של הוועדה ברור ולא מצאתי כי ההנמקה לוקה בחסר.

5. שנית, סעיף 31 (4) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 מתייחס ל-"שיתוק עצב MEDIANUS (א) שיתוק חלקי, בדרגות חומרה שונות, מ"בצורה קלה מאוד" עד "בצורה קשה".
דרגת נכות שנקבעה למשיב, נקבעה בהתאם לבדיקה הקלינית שערכה הוועדה. המוסד מלין על סעיף הליקוי שנקבע וטוען כי הוא אינו מתאים למצבו הרפואי של המשיב.

מדובר במחלוקת רפואית בשאלת יישום סעיף הליקוי המתאים. על פי הדין, קביעת שיעור הנכות וכן קביעת סעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה של הועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, 22.6.06).

6. כללו של דבר, החלטת הוועדה מנומקת ומבוססת על הבדיקה הקלינית שערכה. המערער לא הצביע על התקיימות פגם משפטי המצדיק החזרת עניינו של המשיב לוועדה לדיון מחודש.

7. לאור האמור, הערעור נדחה.

8. בנסיבות העניין, יישא המערער בהוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא ן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ז, (15 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: צבי ליבנה
שופט :
עורכי דין: