ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף ונונו נגד מדינת ישראל :

ע"פ 842/98
ע"פ 843/98

בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר

המערער בע"פ 842/98: יוסף ונונו
המערער בע"פ 843/98: גבריאל אלוש

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערעורים על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 20.11.97 בת"פ 95/94 שניתן על-ידי כבוד השופט י' בנאי

תאריך הישיבה: יא בתמוז תשנ"ח (5.7.98)

בשם המערער בע"פ 842/98: עו"ד דן שינמן ועו"ד נוית נגב

בשם המערער בע"פ 843/98: עו"ד ציון אמיר

בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בפנינו ערעורים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע אשר הרשיע את המערער בע"פ 842/98 (להלן: ונונו) בביצוע עבירות של מתן שוחד, מירמה והפרת-אמונים; ואת המערער בע"פ 843/98 (להלן: אלוש) בביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מירמה והפרת-אמונים.

1. אלו העובדות הצריכות לעניין: יוסף ונונו כיהן בשנת 1989 כראש המועצה המקומית קרית-מלאכי, תוך שהוא מתבסס על קואליציה צרה של שבעה חברי מועצה מול שישה חברי סיעות אופוזיציה. על-כן ניסה הוא במשך זמן-מה לשכנע את גבריאל אלוש, שהיה חבר סיעת אופוזיציה, להצטרף לשורות הקואליציה. אולם אלוש, שהוא מסגר במקצועו ואותה עת היה מובטל מעבודה, דרש בתמורה להתמנות כסגנו בשכר של ונונו. לכך לא יכול היה ונונו להיענות, משום שמכסת הסגנים בשכר שהוקצתה על-פי חוק למועצה המקומית נתמלאה זה מכבר, ומכיוון שהעסקת אלוש, שהיה חבר המועצה המקומית, בתפקיד אחר במועצה המקומית שבצידו שכר - נאסרה אף היא על-פי חוק. על-כן פנה ונונו לשלמה סופר - חברו למפלגת העבודה אשר כיהן גם כסגנו במועצה המקומית וכמזכיר מועצת-הפועלים בקרית-מלאכי (להלן: סופר) - וביקשו לסייע לצירוף אלוש לשורות הקואליציה במועצה המקומית. סופר הסכים, ונענה לבקשתו של ונונו להיעזר בקבוצת הכדורגל של מועצת-הפועלים, הפועל קרית-מלאכי, לשם השגת מטרה זו.

בפגישה לילית, שנערכה בתאריך 29.10.89, חתמו ונונו, סופר ואלוש על שני הסכמים נפרדים: בהסכם הראשון התחייב אלוש להעניק את תמיכתו הפוליטית למפלגת העבודה, ובהסכם השני, שנכתב באותה פגישה על-גבי מסמך נפרד, התחייב סופר בשם קבוצת הכדורגל להעסיק את אלוש "בתפקיד ביצועי", שעבורו יקבל אלוש סכומים חודשיים השקולים לשכרו של סגן ראש מועצה מקומית, ואשר הסתכמו כל אחד בכ3,000- ש"ח נטו. עוד נקבע, כי הסכומים האמורים ישולמו לאלוש במשך כל חמש שנות כהונתה של המועצה המקומית, וזאת אפילו אם תופסק התקשרותה של קבוצת הכדורגל עימו.

אלוש נתמנה למנכ"ל קבוצת הכדורגל - תפקיד שלא היה קיים קודם לכן ואשר תוכנו לא הוגדר אף לאחר המינוי - וקיבל במשך תקופה מסוימת סכומים שהצטברו לכ14,000- ש"ח. מעבר לכך לא נהנה אלוש מכל זכות אחרת המוענקת לעובד, וקבוצת הכדורגל אף לא נשאה עבורו בתשלומים שהיא חייבת בהם לגבי עובדיה. בנוסף מונה אלוש לתפקידים שונים ללא שכר במסגרת המועצה המקומית, ובכלל זה לתפקיד הממונה על הספורט.

מייד לאחר שמונה לתפקידים אלו, הצטרף אלוש לקואליציה במועצה המקומית והחל מצביע בהתאם לעמדותיה.

2. כעבור זמן-מה הפסיקה קבוצת הכדורגל להעביר לאלוש את השכר שהובטח לו. או אז הגיש אלוש תובענה לבית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע כנגד מועצת-הפועלים, קבוצת הכדורגל וסופר, שבה דרש את אכיפת התניה שנקבעה בהסכם שנערך עימו, שעל-פיה בכל מקרה תשולם יתרת שכרו לחמש שנות כהונת המועצה המקומית.

בתצהיר הגנה שהוגש על-ידי סופר במסגרת תובענה זו, מסר הלה כי נתבקש על-ידי ונונו להשתמש בקבוצת הכדורגל כ"צינור להעברת כספים" לאלוש מן המועצה המקומית, וכי העברת שכרו של אלוש הופסקה משום שהמועצה המקומית לא הזרימה למועצת-הפועלים תוספת כספית שעליה הוסכם בין ונונו לבין סופר בגין שכרו של אלוש. סופר טען עוד בתצהירו כי אלוש כלל אינו זכאי לכספים שנתבעו על-ידו, משום שהתפקיד שכביכול אמור היה אלוש למלא היה פיקטיבי, וכי בפועל אכן לא מילא הלה כל תפקיד בקבוצת הכדורגל. בעקבות הגשת תצהירו של סופר זומן נציג היועץ המשפטי לממשלה לדיון בבית-הדין האזורי לעבודה ונפתחה חקירה משטרתית כנגד ונונו, סופר ואלוש.

בה בעת, על-מנת לסיים את המחלוקת ביניהם, הגיעו סופר ואלוש לפשרה, שבמסגרתה הוסכם כי אלוש יקבל ממועצת-הפועלים סכום של 54,000 ש"ח בתמורה למחיקת תובענתו בבית-הדין האזורי לעבודה. כן הוסכם בין השניים כי דבר הפשרה יישמר בסוד.

3. בחקירתו במשטרה חזר סופר על הגירסה שהוצגה בתצהירו. עם זאת מסר סופר, בניגוד לאמור בתצהירו בנוגע לפיקטיביות התפקיד, כי סבר שניתן יהיה להיעזר באלוש בקבוצת הכדורגל, וכי לאחר חתימת ההסכם עימו ישמש הלה בפועל בתפקידו כמנכ"ל קבוצת הכדורגל.

מנהלי קבוצת הכדורגל מסרו בחקירתם, כי בפועל לא מילא אלוש כל תפקיד שהוא במסגרת קבוצת הכדורגל, על אף שבתחילה הופיע מספר פעמים במגרשה, ואף ביצע בו עבודות מזדמנות כגון ריתוך היציעים או כיסוח הדשא.

ונונו ואלוש טענו בחקירתם, כי ההסכם שנחתם עם אלוש היה הסכם פוליטי, שתמורתו התבטאה בהענקת תפקיד ציבורי ממש, וכי בפועל אכן מילא אלוש תפקיד ביצועי. ונונו מסר עוד, כי לו עצמו לא היה כל עניין בתמיכתו של אלוש, ולפיכך אף לא היתה לו כל מעורבות בהסכם ההעסקה של אלוש, וסופר בלבד הוא שהיה מעורב בכך. ונונו אף הוסיף, כי ידע שההסכם הינו פסול ובשל-כך ניסה להניא את אלוש מלתבוע בגינו. לעומת זאת סיפר אלוש בחקירתו, כי לאחר שנקטעה העברת הכספים אליו פנה לסופר וזה הסביר לו כי העברת הכסף הופסקה משום ש"ונונו לא מעביר לו כסף לפי הסיכום ביניהם". עוד העיד אלוש, כי סופר הציע לו לקבל עבודה חלופית כאיש אחזקה בהיכל-התרבות. אלוש סיפר, כי הסכים לקבל עבודה זו, אולם דרש כי יובטח לו שלא יפוטר מעבודתו במשך חמש שנים, ולתנאי זה סירב סופר להיענות.

4. נגד סופר הוגש כתב-אישום לבית-משפט השלום בקרית-גת בגין עבירות של מתן שוחד, מירמה והפרת אמונים. במשפטו, חזר סופר על הגירסה שהופיעה בתצהירו, והודה בביצוע עבירה של מירמה והפרת אמונים. עם זאת טען סופר להגנתו, בין היתר, כי יש לזכותו מביצוע עבירה של מתן שוחד, שכן לא התקיים בו היסוד הנפשי הדרוש להשתכללות העבירה, וזאת משום שהרעיון להשתמש בקבוצת הכדורגל כצינור להעברת הכסף לאלוש, היה של ונונו ואלוש. טענתו של סופר נדחתה, ונקבע כי היה שותף לכוונה לקנות את תמיכתו הפוליטית של אלוש בכסף. על-כן הורשע סופר בעבירות של מתן שוחד, מירמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי לתקופה של תשעה חודשים וכן קנס כספי של 9,000 ש"ח.

5. נגד ונונו ואלוש הוגש כתב-אישום לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, שבו הואשמו הם בעבירות של מתן ולקיחת שוחד לפי סעיפים 290 ו291- לחוק העונשין, תשל"ז1977-, וכן בעבירות של מירמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק האמור.

בפתח משפטם ביקשו השניים מבית-המשפט המחוזי לאחד את הדיון בעניינם עם הדיון בעניינו של סופר, אשר אמור היה להעיד במשפטם מטעם התביעה. אולם בקשתם נדחתה בכדי לעמוד בתנאי הילכת ע"פ 194/75 קינזי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 477, ועל-כן העיד סופר במשפטם של ונונו ושל אלוש רק לאחר שנסתיים משפטו שלו.

בעדותו, חזר סופר על הגירסה שהציג בתצהירו ובמשפטו שלו. מטעם התביעה העידו עוד, בין היתר, חברו לסיעה של אלוש, שסיפר כי אלוש מסר לו שהצטרף לקואליציה משום שהיה "במצב כספי קשה מאד"; וכן מנהלי קבוצת הכדורגל, אשר חזרו על הודעתם במשטרה, שלפיה אלוש לא מילא בפועל כל תפקיד במסגרת קבוצת הכדורגל.

מנגד, חזרו ונונו ואלוש בעדותם על הגירסאות שהציגו בחקירתם במשטרה, והוסיפו כי תפקיד מנכ"ל קבוצת הכדורגל ניתן לאלוש כחלק מהסכם פוליטי ארצי בין סיעתו של אלוש לבין מפלגת העבודה, שלפיו ישתפו שתי סיעות אלו פעולה בבחירות להסתדרות הכללית ולמועצות-הפועלים, וזאת בתמורה לייצוג ברשימות המועמדים ולמשרות בשכר במועצות-הפועלים. כתוצאה נגזרת מהסכם ארצי זה, הוסיפו, הצטרף אלוש גם לקואליציה במועצה המקומית.

6. בית-המשפט המחוזי (השופט יעקב בנאי) דחה את גירסאותיהם של ונונו ואלוש כבלתי-מהימנות, והעדיף על-פניהן את גירסתו של סופר. בהקשר זה קבע בית-המשפט, כי הסתירה בין האמור בתצהירו של סופר לבין הדברים שמסר בחקירתו במשטרה, נבעה מנסיונו לחלץ את עצמו ואת ונונו ואלוש מצרה. בית-המשפט קבע איפוא כי אלוש לא ביצע כל תפקיד במסגרת קבוצת הכדורגל, ועל-כל-פנים אם ביצע עבודות כלשהן, הרי שהן בוצעו במסגרת תפקידו כממונה על הספורט במועצה המקומית.

עוד קבע בית-המשפט, כי בהסכם הפוליטי הארצי כלל לא דובר על הענקת משרות בשכר, וכי טענה זו הועלתה על-ידי ונונו ואלוש לראשונה בבית-המשפט.

בית-המשפט דחה כבלתי-סבירה את גירסתו של ונונו, שלפיה לא היתה לו כל נגיעה להסכם בין סופר לבין אלוש בדבר העסקתו של אלוש כמנכ"ל קבוצת הכדורגל. לעניין זה הסתמך בית-המשפט על כך שונונו שוחח עם סופר בנוגע להעסקת אלוש בקבוצת הכדורגל, על נוכחותו של ונונו במעמד חתימת הסכם העסקתו של אלוש, ועל העובדה כי לאחר שהופסקה העברת הכספים אליו, פנה אלוש בבקשת עזרה דווקא לונונו.

על-כן הרשיע בית-המשפט את ונונו ואת אלוש בעבירות שיוחסו להם, וגזר על כל אחד מן השניים עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, מהם שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, ושישה חודשי מאסר על-תנאי. כן הוטל על כל אחד מהם קנס של 40,000 ש"ח או ארבעה חודשי מאסר תמורתם.

7. מכאן הערעורים שבפנינו, שבגידרם טענו ונונו ואלוש כי אין לסמוך על גירסתו של עד התביעה המרכזי, סופר, מן הטעם שכונה בפיהם "קיבעון כפול": ראשית, משום שסופר קובע לגירסה שקרית שהציג בתצהיר, ואשר ממנה נמנע מלסטות עקב החשש שיואשם במתן עדות שקר; שנית, משום שהפרדת הדיון בעניינם מן הדיון בעניינו של סופר הפכה את המשימה של הוכחת גירסאותיהם לחסרת-סיכוי וקיבעה בעיני בית-המשפט את גירסתו (המקובעת ממילא) של סופר. שכן, סופר העיד לאחר שגירסתו זכתה לאישור לכאורה בפסק-הדין שבו הורשע, וזאת מבלי שניתנה לונונו ולאלוש הזדמנות להתמודד עם גירסה זו במשפטו שלו.

אלוש עצמו טען עוד, כי על-כל-פנים לא היה מעורב בכל הסכמה פסולה שהושגה בין ונונו לבין סופר, כי התכוון למלא את תפקידו כמנכ"ל קבוצת הכדורגל וכך אף עשה.

לחלופין טענו ונונו ואלוש כי יש להקל בעונשם, וזאת עקב חלוף הזמן הרב, הפגיעה הקשה בהם, ולאור פעילותם הציבורית. כן טענו הם, כי אם יקבל בית-המשפט את גירסאותיהם, הרי שיש להקל בעונשם גם לנוכח העירפול המשפטי ששרר בעת ביצוע המעשים באשר לנורמות הראויות. ונונו הגביל את טענותיו אלו למקרה שיזוכה מן העבירה של מתן שוחד.

8. המשיבה, מצידה, תמכה את יתדותיה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי וטענה כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות ובמימצאי המהימנות שלו. עוד טענה המשיבה, כי הפרדת הדיון בעניינם של ונונו ואלוש מזה של סופר לא פגעה כלל בראשונים, וכי על-כל-פנים, אין כל ראיה לכך שבית-המשפט המחוזי הושפע מפסק-הדין בעניינו של סופר.

לבסוף טענה המשיבה, כי הצורך להרתיע נבחרי ציבור מפני קניית שלטון בכסף מחייב שלא להתערב במידת העונש; כי יש להתחשב בכך שונונו ואלוש לא הביעו חרטה על מעשיהם; וכי בית-המשפט המחוזי כבר הביא במניין שיקוליו את חלוף הזמן הרב.

9. טענותיהם של ונונו ואלוש אינן יכולות להתקבל.

לענין מהימנותו של סופר, לא מצאתי כל עילה להתערב במימצאי הערכאה הראשונה. בהקשר זה, בהפרדת הדיון בעניינו של סופר מן הדיון בעניינם של ונונו ואלוש לא היה כדי להשפיע על האפשרות שעמדה בפני ונונו ואלוש להתמודד בבית-המשפט המחוזי עם גירסתו של סופר. כאמור, בגדרי התמודדות זו הוכח במידת ההוכחה הדרושה במשפט פלילי, כי ונונו וסופר קנו את תמיכתו הפוליטית של אלוש תמורת כסף. מנגד, אין ולו ראשית ראיה לכך, שגירסתו של סופר הועדפה בעיני בית-המשפט המחוזי על גירסתם, אך משום שכבר זכתה לאמונו של בית-משפט השלום שבפניו התנהל משפטו של סופר.

10. על-כל-פנים, גירסתו של סופר נתמכת בראיות אוביקטיביות למכביר. גירסה זו הוצגה לראשונה, כאמור, בתצהיר לבית-הדין האזורי לעבודה בשעה שסופר כלל לא חשש כי הוא עלול לתת את הדין על מעשיו. לעניין זה מבקשים למעשה ונונו ואלוש, כי נאמץ את ההנחה, שלפיה העדיף סופר להעלות בתצהירו דווקא סיפור חריג ויוצא-דופן, ואף להיחשף בגינו לאישום פלילי של מתן עדות שקר. כן הם מבקשים כי נניח, שסופר העדיף להיצמד בחקירתו במשטרה ובעדויותיו לתצהיר שקרי, ובכך לחשוף את עצמו להרשעה בגין עבירה של מתן שוחד. מובן שהנחות אלה אינן מתקבלות על הדעת ובית-המשפט המחוזי דחה אותן בצדק.

גירסתו של סופר אף נתמכת בהודעתו של אלוש עצמו בחקירתו במשטרה, שבה סיפר כיצד שמע מפי סופר כי העברת הכסף נפסקה משום שונונו לא עמד בהבטחתו להעביר תוספת תקציבית לקבוצת הכדורגל. הודעה זו מלמדת, כי גירסתו של סופר הוצגה עוד לפני שהוגשה התובענה לבית-הדין האזורי לעבודה וממילא עובר לכתיבת התצהיר שהגיש סופר בגידרה.

הגירסה שהציג סופר נתמכת גם על-ידי עדויותיהם של מנהלי קבוצת הכדורגל, שלפיהן בפועל לא ביצע אלוש כל עבודה במסגרת קבוצת הכדורגל; וכן על-ידי עדות חברו לסיעה של אלוש, שלפיה קשיים כלכליים הם שהניעו את אלוש להצטרף לקואליציה.

זאת ועוד. ההסכם לתשלום שכרו של אלוש נערך במסמך נפרד מן ההסכם הפוליטי הגלוי שערכו ביניהם ונונו, סופר ואלוש. חשאיות זו אפיינה את מעשיהם של השלושה אף בשלב מאוחר יותר, כאשר ונונו ניסה לדחוק באלוש כי יימנע מלממש את זכותו על-פי "ההסכם הפסול" (לדברי ונונו), וכאשר ערכו סופר ואלוש הסכם פשרה סודי, וזאת, כנראה, בנסיון להשתיק את הפרשה שהחלה להיחשף אט אט בעקבות תצהירו של סופר.

תנאי הסכם השכר שנחתם עם אלוש מלמדים עוד, כי מדובר בהסכם לתשלום סכום כסף, ולא בהסכם למתן תפקיד. כאמור, ונונו וסופר יצרו עבור אלוש תפקיד חדש בקבוצת הכדורגל, שלא היה קיים קודם, שלא היה בו כל צורך ושתוכנו מעולם לא הוגדר. במסגרת זו נקבע, כי אלוש יקבל סכום כסף השקול למשכורתו של סגן ראש מועצה מקומית, וזאת למשך חמש שנים, וללא קשר לעבודתו בפועל של אלוש. כאמור, כשנדרש סופר לפתור את הבעיה שנוצרה עם אלוש ולמצוא עבורו עבודה ממשית, סירב להציע לאלוש משרת מנהל אחזקה שתהא מובטחת למשך חמש שנים.

בנוסף התברר, כי מלבד תשלום סכומי הכסף שעליהם הוסכם, הקשר המשפטי בין אלוש לבין קבוצת הכדורגל לא נשא כל סממן אחר של יחסי עובד-מעביד.

מן המקובץ עולה איפוא, כאמור, כי הראיות האובייקטיביות תומכות באופן מלא בגירסתו של סופר.

11. אף את טענתו של אלוש, לפיה לא היה מעורב בהסכמה הפסולה שהושגה בין ונונו לבין סופר, יש לדחות. שכן, לא לתפקיד מנכ"ל קבוצת הכדורגל נשא אלוש את עיניו. תפקיד זה לא בא לעולם אלא לאחר שנחתם הסכם השכר עימו, הוא אינו מוזכר כלל במפורש באותו הסכם, וממילא לא יכול היה אלוש לחפוץ בו. אף תפקידים אחרים, ללא שכר, לא סיפקוהו. אמנם כן, אלוש, שנקלע לקשיים כלכליים, ביקש לעצמו שכר של סגן ראש מועצה מקומית ותו לא. בתמורה לשכר זה בלבד נכון היה אלוש להעביר את תמיכתו הפוליטית מסיעתו, שפעלה במסגרת המועצה המקומית, אל סיעה יריבה, כפי שאכן עשה.

מכלל האמור לעיל עולה איפוא, כי הרשעתם של ונונו ואלוש בדין יסודה.

12. אף את הערעורים לעניין העונש יש לדחות.

משדחינו את ערעורו של ונונו על הרשעתו בעבירה של מתן שוחד, כאמור, אין הוא עומד עוד על ערעורו לעניין העונש.

אין להתערב גם בעונש שנגזר על אלוש. העבירות שביצע הן מן העבירות החמורות שיכולים אנשי ציבור לבצע. העונש על עבירות אלו ראוי שיהא אף הוא חמור, ואף-על-פי-כן הקל בית-המשפט המחוזי בדינו של אלוש, וזאת בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, באופיו החיובי, בתרומתו בעבר לחברה וכן במידת העונש שהוטלה על שותפו לביצוע העבירות, סופר. לא מצאתי איפוא עילה להקלה נוספת בעונשו של אלוש.

אשר-על-כן אני מציעה לדחות את הערעורים.

ת

השופט ת' אור:

אני מסכים.

השופט א' מצא:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת דורנר.

ניתן היום, י' בתמוז תשנ"ט (24.6.99).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98008420.L05


מעורבים
תובע: יוסף ונונו
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: