ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אהרון שלי :

בפני: כבוד השופט מ' אילן

העוררת: מדינת ישראל

נגד

המשיב: אהרון שלי

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בנצרת מיום 19.7.99 בב"ש 1030/99
שניתנה על ידי כבוד השופט נ' מוניץ

תאריך הישיבה: ז' באב תשנ"ט (20.7.99)

בשם העוררת: עו"ד שרית טובבין

בשם המשיב: עו"ד סנא אללה

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של אלימות קשה כלפי אשתו וילדיו, וכן גם איומים המלווים, פעם אחת, באקדח ופעם אחרת בסכין. מדובר בפרשה, שלפי גרסת המתלוננת נמשכה כ4- שנים עד שהתלוננה.

יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בבית המשפט המחוזי בקשה למעצר עד תום ההליכים. השופטת הנכבדה בבית המשפט קמא (כבוד השופטת נ' מוניץ) החליטה, לאחר סקירת הראיות שקיימת בתיק זה עילת מעצר; גם הוכחה מסוכנות. אבל יחד עם זאת, היא סבורה שניתן להשיג את המטרה של המעצר בחלופת מעצר. היא החליטה על שחרור בערובה, בתנאי שייאסר על העורר להיכנס למושב דלתון, מקום מגורי הזוג ושהוא יהיה במעצר בית בשעות הלילה אצל אחותו הגרה בכרמיאל. תנאי הערובות הובטחו על יד חיוב האחות ובעלה לחתום כערבים בסכום של 15,000 ש"ח, ואילו המשיב עצמו חויב לחתום על ערבות בסך 100,000 ש"ח.

המדינה סבורה, שלא היה מקום לחלופת מעצר, ושמכל מקום, החלופה שהוצעה אינה מבטיחה את שלום האשה וילדיה.

הסניגור המלומד מציין, שהמשיב כופר בחלק מן האשמות. מכל מקום, לדעתו, השופטת הנכבדה איזנה נכון בין האינטרס של הגנת המתלוננת לבין הזכויות לחירות של המשיב, מה גם, שמעצר ממילא ימנע ממנו אפשרות לעבוד ולפרנס את המשפחה.

עיקר טענתה של המדינה היא, שאין שום ערובה לכך, שהעורר לא ינצל את שעות היום שבהם אין הוא במעצר בית כדי לבקר בדלתון, ואז הוא גם מסוגל להטריד את המתלוננת.

השופטת הנכבדה עשתה נסיון לאזן בין המטרה של הבטחת שלום המתלוננת וילדיה לבין פגיעה מועטה ככל האפשר בזכויות הפרט של המשיב. אני לא סבור, בנסיבותיו המיוחדות של התיק הזה שאפשר להצביע על טעות רבתי בהחלטה הזו. במערכת האיזונים אף אם אי אפשר להגיע לבטחון הרמטי. צריך להגיע לבטחון סביר. צריך לזכור שכל אירוע שיחרוג מתנאי הערובה יכול להביא גם להפקעת הערבות וגם למעצר. אני מקבל את הטענה, שיש חשש שהמשיב עלול להתפתות להגיע למושב דלתון בשעות היום, במיוחד כל זמן שהוא מובטל. מצד שני, אם אחליט שמעצר הבית יהיה מלא, הוא לא יוכל לחפש עבודה. אני קורא מתוך אימרה שמסרה המתלוננת ב8.7.99-, שהיא מעוניינת שהוא ישלם מזונות, זה בודאי לא ניתן כשהוא לא עובד. כדי לחפש עבודה הוא צריך להיות חופשי. אני סבור שמה שניתן הוא להוסיף על התנאים שקבעה השופטת המלומדת הוא חובת התייצבות במשטרת כרמיאל פעם ביום, כך שתהיה דרך לעקוב שהעורר באמת נמצא בכרמיאל. העורר מבין בודאי, ואם לא, עורך דינו יסביר לו, שהפרת תנאי הערובה עשויה לגרור אחריה מעצר ויש לקוות שיש בזה משום הרתעה מספקת.

אני מקבל, אפוא, את הערר במובן זה בלבד, שאני מוסיף על התנאים שקבעה השופטת הנכבדה קמא את חובת ההתייצבות במשטרת כרמיאל אחת ליום.

עד שלא ימולאו כל תנאי הערבות, צו המעצר קיים. אם הם מולאו בינתיים, העורר ישוחרר.

ניתנה היום, ז' באב תשנ"ט (20.7.99).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99048770.T01


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אהרון שלי
שופט :
עורכי דין: