ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי זהבי נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט י' אנגלרד

העורר: אבי זהבי

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 30.6.99 בב"ש 91275/99 שניתנה על ידי
כבוד השופטת ש' סירוטה

תאריך הישיבה: ז' באב תשנ"ט (20.7.99)

בשם העורר: עו"ד יעקב שקלאר

בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בב"ש 91275/99, מפי השופטת ש' סירוטה, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

2. בכתב האישום, אשר הוגש בת.פ.ח. 40221/99, יוחסה לעורר גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977-).

על פי כתב האישום התקרב העורר אל ספסל עליו ישב המתלונן, כשהוא חבוש כובע גרב וחמוש בסכין, דקר את המתלונן שתי דקירות בבטנו וניסה לדוקרו בצווארו. שתי הדקירות גרמו לפציעת המתלונן באיזור הבטן העליונה. אחת הדקירות חדרה אל דופן הבטן ופגעה באונה הימנית של הכבד וגרמה לנקב בקוטר חצי סנטימטר במעי הגס. חיי המתלונן ניצלו הודות לניתוח דחוף.

3. עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בית המשפט קיבל את הבקשה. בהחלטתו סקר בית המשפט את התשתית הראייתית, דחה את טענות הסניגור כי את כובע הגרב שנמצא ברשותו מאדם אחר חטף מאדם נמלט, וכי ברח מהשוטרים בשל הפחד שמדובר ברוצחים, וקבע כי התביעה הניחה תשתית ראייתית לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. בית המשפט דחה אפשרות של חלופת מעצר בשל מסוכנות העורר, אותה למד מהתכנון וממיקום הדקירות, מעברו הפלילי של העורר, ומהעובדה שאת המעשה נשוא הדיון עשה בהיותו אסיר ברישיון, בגין הרשעה בעבירת הדחה בחקירה. מסכם בית המשפט:

...האלימות גואה והולכת ואנו מתבשרים מדי שבוע על מותם של צעירים על לא עוול בכפם כתוצאה ממעשי דקירה של משולחים למיניהם.

מעשה דקירה בסכין נמנה על סוג העבירות החמורות שטומנות סכנה לציבור ועל כן נטל ההוכחה בדבר החלופה, מונח על כתפי הנאשם.

בענייננו, עשה סנגורו של ה[עורר] מאמץ להרים נטל זה...בנסיבות המקרה, שהן חמורות בפני עצמן, על רקע עברו הפלילי של המשיב, וביצוע העבירה בעת היותו אסיר ברישיון, לא מצאתי מקום לחלופת מעצר (עמוד 6 להחלטה).

4. יצוין, כי לעורר עבר פלילי מכביד של הרשעות קודמות, אחת מהן מהסוג בו הואשם בעניין נשוא הדיון, והאחרות עניינן החזקת נשק ועשיית עסקה בנשק ועבירה של הדחה בחקירה ושל שיבוש הליכי משפט.

5. בפניי טען בא כוח העורר כנגד התשתית הראייתית. נטען, כי אין זיהוי מהימן של העורר כדוקר; כי על בגדיו לא נמצאו סימני דם; כי אין ראיה ישירה ונעשה שימוש בהקלטות סתר של שיחות חופשיות; וכי קיים כשל בשרשרת המחברת את אירוע הדקירה עם מעצרו של העורר, בין השאר משום שעדות הידידה שנכחה במקום אינה מסייעת לתביעה, ומשום שהרודף הראשון מכחיש את מעורבותו במרדף. בא כוח העורר גרס כי העורר הואשם בעבירה חמורה מזו אשר עולה מן העובדות וכי לא מדובר באדם המסוכן לכלל הציבור - נהפוך הוא, קורבן העבירה הוא, לדבריו, פושע מסוכן והעורר ירא מפניו, משום שמשפחתו נפגעה בעבר מעבירות אלימות. בא כוח העורר העלה בפניי את הסוגיה העקרונית של מחויבות בית המשפט לשקול חלופת מעצר גם כאשר העבירה המיוחסת לנאשם חמורה. כן ציין כי טרם נקבע תאריך לדיון. באשר לחלופת מעצר, בא כוח העורר הציע את העיר אשדוד, הרחוקה ממקום האירוע, ואשר אליה עברה משפחת העורר. צוין, כי לעורר אשה ובת שגילה ארבעה חודשים. בא כוח העורר הביע הסכמה לכל הגבלה, כגון הפקדת דרכון והתייצבות יומית בתחנת המשטרה.

בתשובתה לעניין הראיות לכאורה, טענה באת כוח המדינה כי המרדף אחר העורר, תחילה על ידי מר רובשן, אשר מכחיש את השתתפותו במרדף, ואחר כך על ידי השוטרים מקיים רצף שבסופו נתפס העורר כשכובע הגרב ברשותו. עוד הזכירה את עדות הידידה ואת העימות שערכה המשטרה בינה לבין מר רובשן שלאחריו אמר האחרון כי ייהרג אם יהיה עד תביעה או אם יאמר כי השתתף במרדף. בכך נוצרה תשתית ראייתית לכאורה לזיהויו של העורר. בהתנגדותה לחלופת מעצר, באת כוח המדינה ציינה כי מדובר במעשה חמור, אשר כלל גם ניסיון דקירה בצווארו של המתלונן. נטען כי המעשה דרש הצטיידות מראש בכלי נשק ובכובע גרב, ונעשה בעת שהעורר, אדם בעל עבר פלילי מכביד, היה אסיר ברשיון.

6. לאחר ששמעתי את בעלי הדין ועיינתי בחומר הנוגע לעניין, לא השתכנעתי כי יש מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט, הן באשר לעילת המעצר והן באשר לאפשרות של חלופת מעצר.

אי לכך הערר נדחה.

ניתנה היום, ח' באב תשנ"ט (21.7.99).


העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99046400.Q02 /שב


מעורבים
תובע: אבי זהבי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: