ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ABDELRAHMAN BAR ABAKER MAHMOUD נגד אל-שי סופר קלין דרום בע"מ :

לפני:כבוד סגן הנשיאה אילן סופר
נציג ציבור (עובדים) – מר ישראל עמי-שי
נציג ציבור (מעסיקים) – מר סימן-טוב בנימין

התובע:
ABDELRAHMAN BAR ABAKER MAHMOUD, ( דרכון-00178779)
ע"י ב"כ: עו"ד שחר דוד
-
הנתבעות:
אל-שי סופר קלין דרום בע"מ, ( חברות-514983931)
אל-שי סופר קלין בע"מ, ( חברות-512428657)
ע"י ב"כ: עו"ד רחל עדן

פסק דין

1. לפנינו תביעה של עובד זר לתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ולקרן השתלמות , וכן פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.

2. התובע הינו נתין סודן, אשר הועסק באמצעות הנתבעות במלון דיויד ונובטל בים המלח, החל מ- 1.10.2012. ביום 26.3.2015 התובע מסר מכתב התפטרות (נספח א' לכתב ההגנה), ובהתאם לדו"ח הנוכחות שצורף לתצהיר התובע, יום עבודתו האחרון היה 31.3.2015.

3. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא השאלה, האם חל על הנתבעות צו ההרחבה בענף הניקיון.

התובע טוען בתצהירו כי הועסק כעובד ניקיון אחזקה באמצעות הנתבעות. נודע לו כי לנתבעות יש רישיון למתן שירותי ניקיון, וכן בתיקים אחרים הן הצהירו כי הן נותנות שירותי ניקיון לבתי המלון בים המלח.

התובע מפנה לפסקי דין שניתנו בתיקים אחרים, לפיהם נקבע, כי צו ההרחבה בענף הניקון חל על הנתבעות.

התובע טוען עוד כי לנתבעות יש רישיון קבלן ניקיון מטעם משרד הכלכלה.

הנתבעות טוענות כי תחום עיסוקן הוא במתן שירותי משק שונים ומגוונים לבתי מלון בכל רחבי הארץ במסגרת מיקור חוץ אותנטי. בבית המלון בו התובע הוצב, הנתבעות העסיקו עובדים כעובדי מכבסה, עובדי מטבח, משק בית. התובע לא הוכיח כמה מעובדי הנתבעות מועסקים בעבודות ניקיון.

הנתבעות טוענות כי עצם קיומו של רישיון קבלן ניקיון אינו מעיד על תחום העיסוק העיקרי של הנתבעות שכן אין מחלוקת שחלק מעובדיהן עסקו בעבודות ניקיון.

באשר להליכים אחרים שבהם הנתבעות היו מעורבות, אין בהם רלוונטיות בדרך ההתקשרות של הנתבעות במקרה של התיק הנדון.

4. טענה של חלות של צו הרחבה דורשת הוכחה מהצד הטוען לה. לא די בכך שהתובע עסק בעצמו בעבודות ניקיון, כדי להוכיח שצו ההרחבה בענף הניקיון חל על הנתבעות. לצורך כך על התובע להראות כי עיסוקו המרכזי של המעסיק הינו בענף הניקיון.

בעניין זה, לא הובא בפנינו ההסכם שנחתם בין הנתבעות לבין בתי המלון, ומבחינה זו, ההסכם אשר ב"כ התובע טען שקיים בין הנתבעות לרשת "פתאל", אינו רלוונטי באשר בתי המלון בהם התובע עבד אינם שייכים לרשת "פתאל". באותו אופן, גם פסיקות אחרות שחלקן קובעות שחל צו ההרחבה וחלקן קובעות שלא חל צו ההרחבה על הנתבעות, הן פועל יוצא של הראיות אשר הובאו בכל הליך.

במקרה שלפנינו, לא ניתן לקבוע כל ממצא לפיו, הנתבעות פועלות בתחום הניקיון. לא ידוע לנו כמה עובדים הנתבעות מעסיקות ובאיזה תחומים מועסקים העובדים.

על פניו, נראה כי מדובר בחברות המספקות כוח אדם או שירותים, אך כאמור, אין לנו כל מידע מבוסס היכול לאשש זאת. יודגש, כי הדברים נכונים הן לגבי עבודות ניקיון והן לגבי עבודות תחזוקה שעליהן חלות הוראות הצו מ- 11.7.2013.

התובע טען לחילופין, כי על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף המלונאות. משהנתבעות אינן בתי מלון, ולא הוכח כי עיקר עיסוקן של הנתבעות הוא במתן שירותי כוח אדם, אין לקבל גם טענה זו.

5. על כן, התובע זכאי להפרשות לקרן פנסיה, בהתאם לצו ההרחבה הכללי לפנסיית חובה, ולאחר שישה חודשים מתחילת עבודתו אצל הנתבעות, דהיינו, החל מ- 4/2013.

חישובי התובע המופיעים בתצהירו לא פורטו. יחד עם זאת, חישובי הנתבעות שבאו במסגרת השלמת טיעון בכתב, מפורטים ונכונים, ועל כן, אנו קובעים כי הנתבעות ישלמו לתובע בגין אי הפרשה לגמל ולפיצויים סך של 12,776 ש"ח.

6. משקבענו כי על הצדדים לא חלים צווי ההרחבה בענף הניקיון או בענף המלונאות, אין התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות.

7. התובע טוען כי עם תחילת עבודתו, לא קיבל הודעה בדבר תנאי עבודה, ובהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב – 2002 , הוא עותק לפיצוי בסך 2,000 ש"ח.

הנתבעות טוענות כי התובע הודה בעדותו כי עם תחילת עבודתו, נמסר לו טופס עם תנאי העבודה. כמו כן, הנתבעות מפנות לנספח ב' לכתב ההגנה, שלטענתן הינו טופס הודעה לעובד.

8. הגם שהתובע הודה בכך כי נמסר לו עם תחילת עבודתו טופס עם תנאי העבודה, הרי שלא ניתן לקבוע כי טופס זה הוא המסמך שצורף כנספח ב' לכתב ההגנה, שכן לא ניתן להבין ממנו דבר והאם הוא קשור לנתבעות או לתובע.
בנסיבות אלו, התובע זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה, בהתאם לחוק, בסך 2,000 ש"ח.

9. הנתבעות טוענות כי מאחר והתובע לא נתן הודעה מוקדמת להתפטרותו, הן זכאיות לקזז את יתרת ההודעה המוקדמת.
התובע נשאל במסגרת חקירתו הנגדית, לגבי דו"ח הנוכחות של חודש מרץ והאם הוא כולל את יום עבודתו האחרון, והתובע אישר זאת (עמ' 7 שורות 18-20).
בתצהירו התובע טען, כי עבד עד 30.4.2015, מועד בו נכנסה התפטרותו לתוקף. יצוין כי על פי מכתב ההתפטרות (נספח א' לכתב ההגנה), המכתב ניתן ב- 26.3.2015.
בנסיבות אלו, לכל היותר התובע נתן הודעה מוקדמת בת ארבעה ימים, אך לא הוכיח כי נתן מעבר לכך.

מאחר והתובע הינו עובד בשכר, הרי שהיה עליו לתת הודעה מוקדמת בת 24 ימים, בניכוי ארבעה ימים שבהם עבד, הרי שהנתבעות זכאיות להודעה מוקדמת עבור 19 ימים.

28 * 8 * 19 = 4,256 ש"ח.

סוף דבר
10. הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לתובע פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך של 12,776 ש"ח, אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.2014 ועד התשלום בפועל.

התובע ישלם לנתבעות פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך 4,256 ש"ח, אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.2015 ועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ז, (25 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (עובדים)
מר ישראל עמי-שי

אילן סופר
סגן נשיאה

נציג ציבור (מעסיקים)
מר סימן טוב בנימין


מעורבים
תובע: ABDELRAHMAN BAR ABAKER MAHMOUD
נתבע: אל-שי סופר קלין דרום בע"מ
שופט :
עורכי דין: