ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד אריה מרדכי יודלביץ :

לפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ליטל לאון

נגד

נתבעים

  1. אריה מרדכי יודלביץ
  2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד דביר דמנד

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 28.05.2015, בין כלי רכב, מ"ר 86-488-75 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 41-831-58, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים בקשר עם שאלת האחריות ושאלת הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעת שישבה לצד הנהגת ברכב התובעת.

4. בתום הדיון בתביעה, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 65% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 35%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתן של עדות התובעת, שהייתה מפורטת מאוד ומלאה, נאמרה בצורה ספונטנית, מבלי לנסות להסתיר נתונים אף כאלו הפועלים לרעת התובעת ונהגת רכב התובעת. זאת, על פני גרסתה של נהגת רכב הנתבעים, שהייתה מתחמקת, ובלתי מהימנה עליי כלל וכלל.

מהעדויות עולה כי נהגת רכב הנתבים יצאה ממגרש חנייה המוצב מצד ימין לדרך, מבלי לוודא כי הכביש פנוי וכי אין רכב המגיע משמאלה. איני מקבל, כהוא זה, את גרסתה של נהגת רכב הנתבעים, לפיה טרם השתלבותה לכביש, בדקה אם הכביש פנוי אך לא הבחינה בכל רכב משמאלה, זאת למרות ששדה ראייתה הוא למרחק של כ- 200 מטר. אם נתונים אלו היו נכונים הרי שלא הייתה כל סיבה שנהגת רכב הנתבעים לא הייתה יכולה להבחין ברכב התובעת המתקרב. סבורני, כי נהגת רכב הנתבעים לא נתנה דעתה כלל וכלל לכביש אליו היא מבקשת להשתלב, לא בדקה אם הוא פנוי, ונכנסה אליו מבלי לשים לב לרכב התובעת המתקרב.

משכך, עיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהגת רכב הנתבעים.

עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב התובעת מכלל אחריות לקרות התאונה. נהגת רכב התובעת והעדה מטעמה העידו, ברוב הגינותן, כי מספר מטרים לפני התקרבותן לנקודת ההשתלבות של רכב הנתבעים לדרך, הנוסעת שישבה לצד נהגת רכב התובעת הסבה את תשומת לבה של נהגת רכב התובעת לרכב הנתבעים היוצא מבלי לשים לב לרכב התובעת ולדרך. בנסיבות אלו, היה על נהגת רכב התובעת להאט את מהירות נסיעתה ואף לעצור את רכבה, במידת הצורך, ולא להתעקש להמשיך בנסיעתה, בכדי להקדים את רכב הנתבעים. התעקשותה של נהגת רכב התובעת להמשיך בנסיעתה נלמדת אף מגרסתה, לפיה חרף שהנוסעת שלצדה הסבה את תשומת לבה לרכב הנתבעים, היא הסיעה את רכבה על אי תנועה בנוי בניסיון לעקוף את רכב הנתבעים המפריע. טענתה של נהגת רכב התובעת, לפיה היא סברה כי רכב הנתבעים ישתלב לנתיב הנסיעה הימיני, מבין שני נתיבי הנסיעה לאותו כיוון, ובכך לא יפריע לרכב התובעת בנסיעה, מעידה כי היא לא פעלה בזהירות הנדרשת ממצב כזה. היה על נהגת רכב התובעת להאט או לעצור את רכבה כל מקום שיש ספק לגבי כוונות הנוהג ברכב השני.

מכאן, אחריותה החלקית של נהגת רכב התובעת לקרות התאונה.

באשר להיקף הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

אשר על כן, התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך 12,115 ₪, שהינו 65% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התאונה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

6.3. שכר העדות כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ז, 25 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אריה מרדכי יודלביץ
שופט :
עורכי דין: