ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יואב טמם נגד סיוע משפטי מחוז דרום :

בפני כבוד ה שופטת יעל רז-לוי

מערערים

יואב טמם

נגד

משיבים

סיוע משפטי מחוז דרום

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי ( להלן: "המשיבה") מיום 12.9.2016, לפיה הוחלט שלא ליתן למערער סיוע משפטי בשל אי הוכחת סיכוי משפטי, בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 ( להלן: "החוק").
המערער פנה אל המשיבה לצורך קבלת סיוע משפטי בבקשה להגשת ערעור על דרישת חוב כנגד המוסד לביטוח לאומי ( להלן: "המל"ל"). לטענתו המשיבה דחתה את בקשתו בטענה, כי לא קיבלה מן המערער את כל החומר הדרוש. המערער הדגיש, כי צירף את כל הניירת הדרושה ובין היתר תדפיסי בנק ואישור מן המל"ל המעידים על תשלומים וקיזוזים, וכי יש באפשרותו לצרף את כל הניירת האמורה, אם יתבקש לעשות זאת.
המשיבה ציינה בתגובתה, כי נשלחו פניות אל המל"ל בעניין חיוביו של המערער, לאחריהן התקבל מכתב מן המל"ל המפרט את זכויותיו וחובותיו של המערער. המערער התבקש להגיש למשיבה את השגותיו או התנגדויותיו לעניין החוב במידה וישנן בצירוף אסמכתאות, ובהמשך לאחר שלא התקבלה כל תגובה מן המערער, התיק נסגר. תיקו של המערער נפתח מחדש לאחר שהתקבל מכתב מן המערער בו ציין, כי יש לו השגות לעניין החוב. בעקבות מכתב זה, זומן המערער לפגישה נוספת אצל המשיבה, ובהמשך ביום 13.4.2016 התקבל אצל המשיבה מכתב מן המערער בצירוף תדפיסי עו"ש משנת 2014, אישורי זכאות מביטוח לאומי לתקופות מסוימות ודרישות חוב. לאחר כל אלו, ולאחר בחינת טענות המערער והמסמכים אשר צורפו על ידו מצאה המשיבה, כי מסמכים אלו אינם סותרים את טענות המל"ל לעניין קיזוזים שונים נעשו בגין חוב קיים. על כן הודע למערער כי בקשתו לקבלת סיוע משפטי נדחתה, בשל אי הוכחת סיכוי משפטי.
המשיבה הוסיפה וטענה, כי למערער אושרה קצבת נכות מן המל"ל וכן הבטחת הכנסה כאשר בתקופות מסוימות הייתה חפיפה בין הזכאות לשתי הקצבאות יחד, וכיון שאושרה למערער אף גמלת נכות רטרו, הרי זו הינה בבחינת הכנסה נוספת לתקופה בה קיבל גם קצבת הבטחת הכנסה, שכן קצבת נכות מעבודה הינה בגדר הכנסה. על כן החוב למחלקה להבטחת ההכנסה הינו למעשה התחשבנות ביחס לתקופה זו. עוד צוין, כי ממכתב המל"ל עולה שלמערער נותרה יתרת זכות ( לאחר קיזוז התשלומים להבטחת הכנסה מדמי קצבת הנכות הרטרואקטיבית) אולם לאחר קיזוז של חובות נוספים שהיו למערער כגון: חוב למזונות וחוב בגין מפרעות שקיבל, נותרה למערער יתרת זכות על סך 1,574 ₪.
המשיבה הסבירה, כי בסמכות המל"ל לקזז מכל קצבה שמקבל מבוטח חובות למל"ל, וכי לאחר בדיקת טענות המערער והמסמכים שצורפו מצאה המשיבה שאין ביסוס לטענותיו כלפי המל"ל ועל כן נשלח מכתב הסירוב.
בדיון שהתקיים בפני ביום 5.2.2017 המערער טען, כי ההתחשבנות שנערכה במל"ל לא הייתה נכונה, כי נעשו קיזוזים לא מבוססים, וכי ביטוח לאומי נתן לו מפרעות על חשבון הנכות והוא לא ידע מודע שיש לו כל חוב למל"ל פרט למזונות, ורק בשלב מאוחר יותר לפתע נשלחו אליו מכתבים בהם נטען לקיום חובות נוספים למל"ל. המשיב הוסיף כי יש לו בעיית זכרון וכי הוא הגיש לבד תיק לביהד לעבודה בו המשיבה טענה שאין סיכוי משפטי ולמרות זאת הרשמת בבית הדין קבעה כי יש מקום להחזיר את התיק לועדה במל"ל. מנגד הסבירה המשיבה, כי אכן המערער היה זכאי לכספים נוספים מהמל"ל, אך בשל קיזוז של חובות שהיו למערער כגון חוב מזונות, וכן בשל תקופות בהן היה כפל גמלה, בפועל לבסוף אכן נותרה יתרת זכות נמוכה.
בסיום הדיון בפני ולאור טענות המערער כי בידו מסמכים המפריכים את האמור, סוכם כי המערער יעביר אל המשיבה תדפיסי חשבון בנק לשנים 2013-2014 וכן תצלומים של מפרעות שקיבל מן הביטוח הלאומי, והמשיבה תבדוק שוב את טענותיו אל מול המסמכים.
לאחר בדיקת המסמכים שהועברו על ידי המערער, הגישה המשיבה לבית המשפט הודעה משלימה, בה חזרה על עמדתה שאין מקום להעניק למערער סיוע משפטי בערעור נגד המל"ל, שכן המשיבה לא מצאה כל טעות בחישוב שהתבצע על ידי המל"ל. בהודעה פרטה המשיבה, כי למערער אושרה גמלת נכות רטרואקטיבית בסך של 54,318 ₪ המל"ל כאשר מסכום זה קוזזו 52,771 ₪ בגין : חובות מזונות (19,489 ₪); חוב בגין גמלת הבטחת הכנסה (22,751 ₪) ומפרעות שקיבל בגין זכאות רטרואקטיבית לגמלת נכות (9,120 ₪). עוד צוין כי קוזזו למערער סכום נוסף של 1,110 ₪ - אשר הינם למעשה קיזוז של 103 ₪ בגין כל חודש עבור ביטוח בריאות.
זמן מה לאחר קבלת תגובת המשיבה ביום 25.4.17, הגיש המערער בקשה מטעמו בה נתבקש בית המשפט בלשונו " לא לסגור את התיק" . שכן על פי הנטען בבקשה, יש לו מסמכים חדשים ובכלל זה ואף פסק דין בערעור שהגיש לבית הדין לעבודה אשר התקבל , והוא אף קיבל כספים נוספים מביטוח לאומי.
לאור האמור בבקשה ניתנה על ידי בית המשפט באותו מועד החלטה, לפיה על המערער להסביר באלו מ סמכים או פסק דין מדובר ומה הרלוונטיות שלו לערעור וזאת בתוך 7 ימים. משלא התקבלה כל התייחסות מן המערער, ניתנה החלטה נוספת ביום 17.5.17 בה ניתנה לפנים משורת הדין אורכה למערער להגיש התייחסות כאמור בהחלטתי הקודמת וזאת עד ליום 23.5.17. מש זו לא נתקבלה עד עתה, אין מקום להמתין עוד עם מתן פסק הדין.
דיון
סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי קובע כדלקמן:
"ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שעניינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות...".
סעיף זה מטיל חובה על המשיבה, לבחון לא רק את מצבו הכלכלי של מבקש הסיוע, אלא אף את סיכויי תביעתו, על מנת שלא יבוזבזו כספי הציבור על מתן סיוע משפטי להליכים שהינם הליכי סרק, או שהסיכוי שבצדם הינו נמוך ביותר, או לא קיים כלל.
במקרה דנא, עם כל ההבנה למצבו של המערער אין מנוס מדחיית הערעור. המערער לא ביסס את טענותיו, כי הייתה טעות בחישוב ובקיזוז בקצבאות כפי שנעשה על ידי המל"ל. מכאן אף אין הצדקה להתערב בהחלטת המשיבה, שלא ליתן למבקש סיוע משפטי בערעור כנגד החלטת מל"ל כפי שפורט לעיל.
לשכת הסיוע המשפטי מחויבת לבחון את סיכויי הערעור, מקום בו מתבקש מתן שירות משפטי לצורך הגשתו. מעיון בתגובתה המפורטת של המשיבה ואף בהתייחסות של המל"ל לפניות המשיבה בעניינו שלו המערער , עולה כי המערער לא ביסס את טענותיו בדבר טעות בקיזוז או בחישוב שנעשה על ידי המל"ל. עיון במסמכים מעלה עוד, כי המשיבה בדקה את טענת המערער אל מול המל"ל באופן פרטני ודרשה התייחסות ספיציפית לנקודות שונות שהועלו על ידו, והיא אף הסכימה בהמלצתי לשוב ולבחון את טענות המערער, זאת לאחר שהועברו לידיה המסמכים לגביהם טען המערער כי יש בהם כדי לבסס את טענותיו. לאחר כל אלו, בחנה המשיבה את אותם המסמכים ולא מצאה כל טעות בחישוב, כאשר המערער לא הצליח להצביע על טעות או פרכה במסקנות המשיבה.
כפי שצוין אכן למערער אושרה גמלת נכות באופן רטרואקטיבי. עם זאת מגמלה זו נעשו קיזוזים שונים על ידי המל"ל, בין היתר בשל חוב למזונות אשר אודות קיומו מודה המערער, וכן קיזוז ביחס לתקופה בה קיבל המערער במקביל גם גמלת הבטחת הכנסה בנוסף לגמלת הנכות שאושרה באופן רטרואקטיבי . עוד קוזזו מפרעות שקיבל המערער אשר אף עליהן הוא אינו חולק. כפי שצוין בתגובת המשיבה, המל"ל רשאי על פי חוק לבצע קיזוז של חובות שיש למבוטח למל"ל ( ראו סעיף 312 ו-315 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], תשנ"ה-1995; וכן לפי סעיף 14 לחוק המזונות ( הבטחת תשלום) תשל"ב-1972); כאשר המערער לא טען כנגד סמכותו של המל"ל לבצע את אותו הקיזוז.
נוכח כל האמור מצאתי, כי עמדת המשיבה לפיה אין מקום ליתן למערער סיוע משפטי, מבוססת ואין מקום להתערב בה.
על כן אין מנוס מדחיית הערעור.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ז, 25 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יואב טמם
נתבע: סיוע משפטי מחוז דרום
שופט :
עורכי דין: