ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחיאל נגד יונה יוסף :

לפני: כבוד הרשם טארק חסנין

התובע:
יחיאל - יחיא מנצור
ע"י ב"כ: עו"ד סיוון ברוך
מזכירת איגוד מקצועי

-
הנתבעים:

  1. יונה יוסף
  2. משאות המפרץ שינוע בע"מ
  3. משאות המפרץ (1981) בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד ניר יונה

החלטה

1. ביום 19.04.17 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים לתשלום שכר פנסיוני, שכר קרן השתלמות, תוספת ותק ותוספת מקצועית בסך כולל של 668,536 ₪ לכל הפחות . בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לפטור מתשלום אגרת בית הדין בסך 5,301.47 ₪, מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2. בתצהיר הבקשה ציין התובע כי הוא פנסיונר והכנסתו מביטוח לאומי הינה בסך 2,104 ₪. אשתו עוברת במשך שנים ניתוחים ומצבה הרפואי ירוד ומטופלת ברווחה וכי כל כספי התו בע ואשתו כמעט מוקצבים לתרופות לבריאותה. בנוסף, ציין התובע כי "אין לנו הכנסות נוספות" וכי בבעלותם בית משותף במושב אליקים וקרן השתלמות.
לבקשה צורפו דפי חשבון בנק המתנהל על שם התובע ואשתו בבנק הפועלים, סניף יקנעם, מסמך בכתב מהמועצה אזורית מגידו, המחלקה לשירותים חברתיים, אישור מס עבור קרן השתלמות ודו"ח שנתי לעמית בקרן השתלמות מנורה מבטחים לשנת 2016.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לדידי הנתבעת, התובע הועסק על ידי הנתבע 1 (להלן: הנתבע) בלבד וסיים תקופת העסקתו אצל הנתבע לאחר פרישתו לגמלאות ביום 31.03 .16 וכי אין בינו לבין הנתבעות 2-3 יריבות כלשהי.
אשר למצבו הכלכלי, הנתבעת סבורה כי דין הבקשה להידחות ולו מן הטעם שהתובע לא צירף לבקשה מסמכים ולא גילה פרטים מהותיים אשר נמצאים ברשותו ובשליטתו. כך טוענת הנתבעת כי במהלך חודש 08/16 העביר התובע בקשת פדיון של כספי התגמולים ישירות לחברת הביטוח ו זו העבירה לתובע סך 94,906 ₪. לתגובה מטעם הנתבעת צורף אישור על ביצוע תשלום על ידי חברת הביטוח ומייל של נציגת חברת הביטוח המאשר את פדיון הכספים על ידי התובע ויתרת הכספים הצבורים בפוליסה טרם הפדיון ולאחריו.
בנוסף טוענת הנתבעת כי מעיון בתדפיס חשבון הבנק שצורף לבקשה עולה כי מעבר לקצבה שהמוסד לביטוח לאומי משלם בכל חודש, ביצע התובע הפקדות בסכומים לא מבוטלים דבר שמעיד כי התובע מחזיק בסכומי כסף נכבדים, וכל אימת חשבון הבנק של התובע נכנס למינוס הפקיד התובע סכומי כסף על מנת לאזנו.
זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי לזכות התובע סכומי כסף זמינים ונזילים המסתכמים לסך של מאות אלפי שקלים עקב תקופת עבודתו על ידי הנתבע זאת בנוסף לסכומי כסף נוספים הזמינים בקרן ההשתלמות של התובע. הנתבעת מפנה לטופס 161 שנמסר לתובע ואשר ממנו עולה כי מעבר לסכומי הפיצויים שצבורים בחברת הביטוח מגדל, קיימת השלמה לתשלום פיצויים בסך של 163,813 ₪ מקופה מרכזית לפיצויים המתנהלת במנורה מבטחים וזמינה באופן מיידי לתובע.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בניגוד לאמור בתצהיר התובע, לאשתו של התובע יש חשבון בנק נפרד אליו מופקדות הכנסות מפנסיה ממקום עבודתה ומקצבת זקנה.

דיון והכרעה

4. כידוע, תשלום האגרות בבתי הדין הוסדר בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: התקנות או תקנות האגרות). בעניין האגרות הנגבות בבתי הדין קבע בית הדין הארצי כי הכלל הבסיסי הוא: ש"נקיטת הליך בערכאת שיפוט טעונה תשלום אגרה המהווה תנאי לפתיחת ההליך. הטעם לכך הוא כפול: ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי". (עא"ח (ארצי) 46/09 רות כרמי – הסתדרות רפואית "הדסה" (ניתן ביום 8.9.2009); ראו גם: בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ (ניתן ביום 11.3.2010); ע"ע (ארצי) 5789-10-11 שויטלו גרשון – המועצה הדתית ואח' (ניתן ביום 30.12.2011)).
5. תקנה 12(ב) לתקנות קובעת כך:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

6. בהתאם לאמור בתקנה זו, על מבקש הפטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית בהתאם לקריטריונים שנמנו בתקנות; השני, שההליך מגלה עילה. תנאים אלו כרוכים זה בזה וככל שהאחד מתקיים, ניתן להקל בבחינת התנאי השני. עם זאת, ברור הוא כי שני התנאים חייבים להתקיים, גם אם במידה מינימאלית (בר"ע (ארצי) 31365-05-10ZHAOCHENGJUIN – אסטרארק בע"מ (ניתן ביום 14.9.2010)).
ולכך אפנה עתה.
7. מצבו הכלכלי של התובע: כאמור התובע תמך בקשתו בתצהיר ובצרופות המהוות תמיכה לאמור בו לרבות: דפי חשבון בנק שמתנהל על שם התובע, מסמך בכתב מהמועצה אזורית מגידו, המחלקה לשירותים חברתיים, אישור מס עבור קרן השתלמות המתנהלת על שם התובע ודו"ח שנתי לעמית בקרן השתלמות מנורה מבטחים לשנת 2016.
אלא שלטעמי הוא אינו ממלא אחר כלל הוראות תקנה 12(א) לתקנות ואפרט.

8. מעיון בדפי חשבון הבנק, עולה כי ה צהרת התובע כי הננו פנסיונר והכנסתו מביטוח לאומי היא בסך 2,014 ₪ ואין לו הכנסות נוספות, לא ממש עולה בקנה אחד עם הנתונים שעולים מדפי חשבון הבנק. כך לדוגמא, עולה כי התובע ביצע בעצמו הפקדות/העברות לחשבון הבנק כל אימת החשבון נכנס למינוס וזאת, ככל הנראה, על מנת לאזנו. כך לדוגמא ביום 30.10.16 העביר התובע בעצמו סך של 25,000 ₪ וביום 01.01.17 העביר סך 4,500 ₪ וביום 15.02.17 העביר סך 13,000 ₪ ובסה"כ – 42,500 ₪ בטווח של כ- 4 חודשים בלבד, כשאין הסבר מניח את הדעת מה מקור הכספים הנ"ל.
9. זאת ועוד, למרות הניסיון של התובע לצייר תמונה עגומה מבחינה כלכלית, הרי מעיון בדפי החשבון עולה כי התובע עושה שימוש בכרטיס האשראי שברשותו באופן שחורג ממש מסך ההכנסה הנטענת מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,014 ₪. כך לדוגמא ביום 02.09 חויב כרטיס האשראי של התובע בסך של 4897.39 ₪ ובחודש לאחר מכן ביום 02.10 חויב כרטיס האשראי של התובע בסך של 4084.3 ₪ וכך בכל 2 לחודש חויב כרטיס האשראי של התובע בסכומים לא מבוטלים אשר לעתים עלו על סך 5,000 ₪ דבר שלא מתיישב עם רמת ההכנסה הנטענת של התובע.
10. יתירה מזו, מעיון בנספחים א1-א3 לתגובת הנתבעת עולה, לכאורה, כי במהלך חודש אוגוסט 2016 העביר התובע בקשת פדיון של כספי התגמולים ישירות לחברת הביטוח וחברת הביטוח העבירה לתובע סך של 94,906 ₪. בנוסף, עולה מטופס 161 שנמסר לתובע כי מעבר לסכומי הפיצויים שצבורים בחברת הביטוח מגדל קיימת השלמה לפיצויים בסך של 163,813 ₪ מקופה מרכזית לפיצויים המתנהלת במנורה מבטחים וזמינה באופן מיידי לתובע. עוד עולה מדוח שנתי לעמית בקרן השתלמות לשנת 2016 ושהתובע עצמו צירף לתצהירו כי התובע משך מחשבונו בקרן ההשתלמות סך 41,403 ₪.
11. אשר למכתב שהוגש מטעם המועצה האזורית מגידו, מכתב זה מציין כי אשתו של התובע מתקיימת מפנסיה ממקום עבודתה ומקצבת זקנה אשר מופקדים לחשבון אשר ברשותה בלבד, וזאת סביב יחסי האישות הקשים השוררים בקרב בני הזוג מזה מספר שנים, וזאת בניגוד מוחלט להצהרת התובע אשר טען בתצהירו כי כל כספם (שלו ושל אשתו) מוקצב לתרופות לבריאותה.
12. יוצא איפוא, כי התובע בחר, ביודעין, להגיש לבית הדין תצהיר לאקוני בדבר הכנסותיו ומצבו הכלכלי ולהסתיר מעיני בית הדין פרטים מהותיים לצורך ההכרעה בבקשתו לפטור מאגרה, ואין אלא להצר על כך.

13. לאור כל האמור, אני קובע שהתובע לא עמד בנטל הנדרש להוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, והבקשה נדחית.
14. יחד עם זאת, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 12(ו) לתקנות האגרות אני מאפשר לתובע לשלם את האגרה בשני תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 30.05.17, והתשלום השני ישולם לא יאוחר מיום 30.06.17.
54678313
מזכירות בית הדין תשלח לתובע, יחד עם החלטה זו, שני שוברים לתשלום האגרה, ותעקוב אחר תשלום האגרה בהתאם לסעיף 14 להחלטה.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ז, (19 מאי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יחיאל
נתבע: יונה יוסף
שופט :
עורכי דין: