ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש. שלמה רכב בע"מ נגד גל מרציאנו :

לפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעת

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלי הישראלי

נגד

נתבעות

  1. גל מרציאנו
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ניר רפפורט

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 09.06.2016, בין כלי רכב, מ"ר 52-723-33 שבעת התאונה היה בבעלותה של התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 57-612-78 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. כבר בתחילת הדיון, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של נהגת רכב הנתבעות תעמוד על שיעור של 30% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעת תעמוד על שיעור של 70%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב הנתבעות, שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה מהוססת, מגומגמת ומתחמקת, ולא הייתה מהימנה עליי.

איני מקבל את טענתו של ב"כ התובעת בסיכומיו, לפיה על פי מחזור השניות של מופעי הרמזור בצומת עולה כי סביר יותר שרכב הנתבעות נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו מאשר שרכב התובעת נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו הוא.

ב"כ התובעת סומך ידיו על תכנית רמזור של הצומת שצורפה לתיק המשטרה. אולם, מדובר בתוכנית בעלת מסמכים חסרים. אין בתוכנית הרמזורים כל שיוך של כיוון נסיעת הרכבים המעורבים בתאונה למופע ספציפי, זולת רישום בכתב יד שלא ברור מה מקורו. ככזה, בית המשפט אינו יכול להסתמך על תוכנית הרמזורים החסרה.

במצב דברים זה, אין בפני התובעת כל אסמכתא אובייקטיבית כדי לתמוך בטענתה, לפיה רכב התובעת נכנס לצומת בחסות אור ירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו וכי רכב הנתבעות נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו.

על פי התרשמותי מעדויות הצדדים אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב הנתבעות על פני גרסתו של נהג רכב התובעת.

האופן שבו נאמרו דבריה של נהגת רכב הנתבעות לגבי נסיבות התאונה, בצורה אינטואיטיבית יש לומר, ובמיוחד כי רכבה נכנס לצומת יחד עם רכבים נוספים שהיו בכיוון נסיעתה, מהווה אינדיקציה לכך שרכב הנתבעות נכנס לצומת בחסות אור ירוק.

ניסיונו של ב"כ התובעת להיצמד למספר השניות המדויק שלקח לנהגת רכב הנתבעות להגיע לצומת מרגע שראתה את האור הירוק ברמזור שבכיוון נסיעתה, אין בו כל ממש, שהרי בגרסתה של נהגת רכב הנתבעות כי לקחו לה 10 שניות להגיע לצומת מהרגע שהבחינה כי האור ברמזור שבכיוון נסיעתה הוא ירוק, אינו אלא הערכה גסה.

יתירה מזאת, בולטת מאוד העובדה כי באף מסמך כתוב בחומר הראיות שהוגש לפני, זולת בחקירתו הנגדית בבית המשפט, לא רשם או ציין נהג רכב התובעת כי רכב הנתבעות נכנס לצומת כשאור אדום דולק בכיוון נסיעתו.

ממכלול הדברים אני סבור כי רכב התובעת הוא שנכנס לצומת כאשר אור אדום דולק בכיוון נסיעתו, וסביר כי עשה זאת בניסיונו לבצע מחטף רמזור.

משכך, נושא נהג רכב התובעת בעיקר האחריות לקרות התאונה.

עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב הנתבעות מכלל אחריות לקרות התאונה.

אני סבור כי היה על נהגת רכב הנתבעות להיכנס לצומת רק לאחר שווידאה כי הצומת פנוי וכי אין רכב המבקש להיכנס אליו מכיוון המתנגש עם כיוון נסיעתה, זאת על אף אור הירוק שדלק ברמזור שבכיוון נסיעתה. לא אחת ציינתי בפסקי דין שיצאו תחת ידיי כי אור ירוק ברמזור אינו חזות הכל, והדבר אינו פוטר את נהג הרכב שאור ירוק דולק בכיוון נסיעתו, מלבדוק אם הצומת פנוי.

באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שאני מקבל את ראשי הנזק, זולת ראש הנזק של "הפסד בגין אי השכרת רכב". בעניין ראש הנזק של "הפסד בגין אי השכרת רכב", לא צורפה אסמכתא בדבר ראש נזק זה וגם לא ברור הכיצד נגרם נזק לתובעת, כאשר מדובר בתובעת שהינה בעלת צי רכבים. לכן, יש להפחית מסכום התביעה סך של 840 ₪ בגין ראש נזק זה. משכך, סכום התביעה יעמוד על סך של 39,723 ₪.

אשר על-כן, התביעה מתקבלת חלקית, כאמור בפתח סעיף 5 לעיל.

6. הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 11,917 ₪, שהינו 30% מסכום התביעה הנכון, כאמור לעיל, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ז, 19 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש. שלמה רכב בע"מ
נתבע: גל מרציאנו
שופט :
עורכי דין: