ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליעזר תגר נגד לודמילה פסח :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובע

אליעזר תגר, עו"ד

נגד

הנתבעת

לודמילה פסח

פסק דין

1. לפני תביעה בסדר דין מהיר, במסגרתה מבקש התובע, עו"ד במקצועו, שעיסוקו כולל ייצוג לקוחות בתביעות כנגד המל"ל, לחייב את הנתבעת – לקוחתו לשעבר, לשלם לו סך של 28,514 ₪, בהתאם להסכם שכ"ט, שנכרת בין הצדדים.
טענות התובע
2. התובע ייצג את הנתבעת, עקב תאונת דרכים שאירעה לנתבעת ביום 5.5.14. ביום 10.2.15 נחתם בין הצדדים הסכם שכ"ט שצורף לכתב התביעה. בהסכם סוכם בין הצדדים, הסדר תשלומים מפורט, בגין הייצוג.

3. מיד לאחר מכן, פנה התובע למל"ל, בהודעה על ייצוג הנתבעת וביקש לזמן את הנתבעת לוועדות רפואיות. בעקבות פניית התובע, נקבע מועד לוועדה בעניין הנתבעת. עו"ד סימחוביץ ממשרד התובע הופיעה לדיון בוועדה בלוויית הנתבעת. בהתאם להחלטת הוועדה נקבעו לנתבעת נכויות זמניות וכן נכות צמיתה בשיעור של 5%. ביום 17.7.15 התובע הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית. הנתבעת זומנה לוועדת ערר במל"ל, ברמלה, ליום 21.10.15, כאשר בדיון נכחו התובע והנתבעת ביחד. בנוסף, הגיש התובע בשם הנתבעת, תביעה למל"ל, להכיר בנתבעת כ"נכה נזקק" ותביעתה אושרה בחלקה.

4. ביום 28.10.15 זומנו התובע והנתבעת למל"ל, להופעה בפני רופא פסיכיאטר. בחודש 4/16 נקבע כי הנתבעת זכאית לתשלום עבור נכויותיה הזמניות והועבר לה תשלום בגין כך, בסך של 21,099 ₪. הנתבעת שילמה לתובע את שכר טרחתו המוסכם בגין התשלום הנ"ל, בסך של 3,686 ₪. בחודש 4/16 זומנו התובע והנתבעת לוועדה נוספת, אורתופדית במל"ל וביום 9.5.16 התקיים דיון בוועדה זו, אליו התייצבו התובע והנתבעת יחדיו. ביום 13.6.16 התייצבו התובע והנתבעת לוועדה רפואית לדיון בוועדה רפואית פסיכיאטרית.

5. ביום 13.6.16, לאחר שנה של מאמצים, קיבל התובע מכתב מהמל"ל המאשר כי הנתבעת הוגדרה כ"נכה נזקק" לתקופה של 16 חודשים מלאים. התובע פנה לנתבעת טלפונית והודיע לה על הבשורה הטובה, ואז התברר לו כי הנתבעת יודעת על ההחלטה הנ"ל מאחר ולחשבונה הועבר סכום של 110,145 ₪ בגין הכרתה על ידי המל"ל כנכה נזקק.

6. התובע הודיע לנתבעת כי הוא מצפה לקבל את שכר טרחתו בהתאם לשכר הטרחה בסך של 16,521 ₪ המהווה 15% מהסכום שקיבלה בתוספת מע"מ כחוק בסך של 2,808 ₪, ובסך הכל 19,329 ₪. לתובע התברר כי הנתבעת מסרבת לשלם את שכר הטרחה המוסכם והיא "מרגישה" שהתובע לא עשה מספיק בעבורה.
בנוסף, התובע קיבל במשרדו הודעת המל"ל, לפיה עקב טיפולו, נקבעה לנתבעת נכות צמיתה בשיעור של 14.5% ולחשבונה הועבר סך של 52,331 ₪.

7. התובע זכאי לקבל את שכר טרחתו בהתאם להסכם שכר הטרחה, הוא מילא את חלקו בהסכם, נתן את השירות אותו התחייב לספק ותוצאות עבודתו באו לידי ביטוי בקביעות המל"ל. התובע הופיע בכל ה וועדות שנקבעו בעניין הנתבעת.

8. הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע. התובע מבקש לקבל את שכר טרחתו בסך כולל של 28,514 ₪, המהוו ה 15% מהסכומים שקיבלה הנתבעת , בסך כולל של 162,476 ₪ , בתוספת מע"מ כחוק.
טענות הנתבעת
9. הנתבעת בכתב הגנתה מבקשת לדחות את התביעה. לדבריה, ביום 20.4.2015 היא התייצבה לדיון בוועדה אורתופדית. הדיון בוטל עקב אי התייצבותו של התובע למרות שסוכם איתו על כך מראש. עקב ביטול דיון זה הנתבעת זומנה בשנית לדיון ביום 25.5.15, לדיון הגיעה ברגע האחרון עו"ד סמחוביץ ממשרדו של התובע, אותה ראתה הנתבעת לראשונה בדיון זה.

10. ביום 19.2.2015 הגישה הנתבעת למל"ל תביעה להכרה בה כנכה נזקק. התביעה הוגשה על ידי הנתבעת לבדה חודשיים לאחר קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית מיום 2.6.2015.

11. ביום 17.7.2015 הגיש התובע בשם הנתבעת ערר על קביעת המל"ל לפיה הוכרה הנתבעת כנכה בשיעור של 5% לצמיתות. בוועדה אורתופדית לעררים מיום 21.10.2015 דחו את הערר, ושיעור נכות הצמיתה נותר ללא שינוי. בדיון בוועדה נשאלה הנתבעת, מדוע אינה יכולה לחזור לעבודה, והיא ענתה שהיא סובלת מנזק נפשי ומצויה בטיפול פסיכיאטרי.

12. בעקבות זאת, זומנה הנתבעת לוועדה פסיכיאטרית ביום 3.2.2015 במסגרתה נקבעה לנתבעת נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה מיום 5.8.2014 ועד ליום 30.4.2016.

13. ביום 8.5.2015 נפגשה הנתבעת עם התובע והיא ציינה לפניו, שהוכרה כנכה בשיעור של 15% בלבד, למרות ששנה שלמה היא לא עבדה, והיא מעוניינת שהוא יגיש תביעה נוספת בשמה. להפתעת הנתבעת, התובע השיב לה שהוא אינו יכול להוכיח את אובדן הכושר שלה, ואף המעסיק לא יחתום על כך.

14. ביום 9.5.2016 בוועדה אורתופדית נוספת, טען התובע שכרגע אין שם טיפול רפואי והנתבעת טענה לעומת זאת, שהיא עדיין בטיפול פיזיותרפי ונוטלת תרופות לשיכוך כאבים. עקב טענותיו השגויות של התובע בדיון בוועדה, לא נפסק לטובת הנתבעת, שום שינוי באחוזי הנכות לצמיתות.

15. ביום 23.5.2016 הגישה הנתבעת בכוחות עצמה וללא עזרת התובע, תביעה נוספת להכרה כנכה, וצירפה לתביעה את כל המסמכים כולל אישור מקופת חולים, וכתוצאה מכך ניתנה לה הכרה כנכה נזקק מיום 1.1.2015 עד ליום 30.4.2016.

16. ביום 21.5.2016 נערכה חוות דעת פסיכיאטרית עבור הנתבעת בהתאם לבקשתה ובסבסוד מחלקת הרווחה בקיבוץ נען, ובסך הכל הוכרה הנתבעת כנכה לצמיתות בשיעור של 14.5% מבלי שום טרחה של התובע.

17. הנתבעת סמכה על התובע כאדם מקצועי, והבינה שמטרתו לעבוד כמה שפחות ולקבל כסף שלא מגיע לו. בכל פעם הנתבעת הייתה צריכה לדאוג לעצמה ולברר אצל אנשים אחרים אילו מסמכים עליה להגיש לוועדות הרפואיות. כאשר הנתבעת פנתה לתובע, הוא ענה לה "תעשי לבד את לא צריכה אותי". הנתבעת שילמה לתובע סכום כספי בהתאם לעיסוקו בתיק.
עדויות הצדדים
18. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם והתקיים לפניי דיון בו העידו התובע, הנתבעת, מר משה פסח בעלה לשעבר של הנתבעת וגב' נילי פסח חמותה לשעבר של הנתבעת.

19. בחקירתו הנגדית של התובע על ידי הנתבעת הבהיר התובע, כי בכל הדיונים בוועדות הערר שהתקיימו הוא הופיע בעצמו, וניתן לראות זאת בפרוטוקולים של הדיונים בוועדות הערר. בדיון בוועדה שהתקיימה בדרג הראשון, הופיעה עורכת דין שכירה ממשרד התובע, עו"ד לובה סמחוביץ בשם התובע. לגבי הדיון שבוטל, הדיון בוועדה שבדרג הראשון שהתבטל עקב אי הופעתו של התובע הסביר האחרון, כי מועד הדיון בוועדה נקבע לשעה 18:00 ברחובות, אולם הואיל ובאותו יום הוא היה במשרדי המל"ל בירושלים התעכב והבין שיאחר לדיון ברחובות. בשעה 16:00 או 16:30 התקשר התובע לנתבעת, ואמר לה שהוא עדיין בירושלים, וכפי הנראה לא יהיה ס יפק בידו להגיע לדיון בוועדה במועד. רצוי לדחות את הדיון בוועדה מאשר שהנתבעת תופיע לוועדה לבדה וכך אכן נעשה (שורות 5-17 ע' 5 לפרוטו ').
20. הנתבעת והתובע חלוקים ביניהם לגבי מועד מסירת ההודעה הטלפונית לנתבעת על ביטול הדיון בוועדה. בעוד שהנתבעת טוענת כי קיבלה הודעה על כך רק כרבע שעה טרם הדיון, התובע טוען כי הודיע על כך טלפונית לנתבעת, כשעה וחצי, שעתיים, לפני מועד הדיון בוועדה.

21. במסגרת חקירתו הנגדית, הצהיר התובע כי נטל על עצמו את ייצוג הנתבעת בחודש פברואר 2015, בכל התביעות, וכל המסמכים שהוגשו ממועד זה, הוגשו על ידי משרדו, למעט טופס תביעה לנכה נזקק שמצריך חתימה של המעביד על הטופס. מאחר ולתובע אין קשר ישיר עם המעביד, הוא ביקש מהנתבעת שתחתים את המעביד על גבי הטופס, ולאחר מכן תגיש את הטופס פיסית במשרדי המל"ל.

22. התובע נשאל בחקירתו, האם נטל חלק פעיל בדיון בוועדה הפסיכיאטרית שהתכנסה ביום 3.12.2015, והשיב על כך, שלמיטב זכרונו הוא נכח פיסית בדיון, הציג את עצמו וכן את מסמכי הנתבעת. לגבי השאלה האם נטל חלק פעיל, יש לשים לב כי מדובר על דו שיח בין הפסיכיאטר לנתבעת – הנפגעת, מכיוון שהפגיעה הפסיכיאטרית היא סובייקטיבית בהתאם להתרשמות הפסיכיאטר.

23. התובע השיב לשאלת הנתבעת, כי לא המליץ בפני הנתבעת להציג חוות דעת פסיכיאטרית לגבי מצבה בפני הוועדה הפסיכיאטרית של המל"ל.

24. לשאלת הנתבעת, האם בלי מעורבותו היא הייתה מקבלת את הסכום הנכבד כנכה נזקק, השיב התובע כי בשלב הראשון בתביעה שהוגשה על ידו למל"ל, הוכרה הנתבעת בדרג הראשון, כנכה בשיעור של 5% בלבד. לולא הערעור שהגיש התובע בשם הנתבעת, וללא השתתפותו בכל הדיונים בוועדות של המל"ל, הנתבעת הייתה נותרת עם הכרה בנכות בשיעור של 5%, ולא הייתה מקבלת ולו שקל אחד מהמל"ל. כיום הנתבעת הוכרה כנכה בשיעור של 14.5%, בעקבות הערר הוכרה הנתבעת כנכה באופן זמני למשך 16 חודשים, ולאחר מכן היא הוכרה כנכה בשיעור של 14.5%, ובעקבות זאת היא קיבלה מענק חד פעמי בשיעור של כ- 50,000 ₪.

25. התובע הבהיר בעדותו
"תקנה 18 לתקנות המל"ל זו תקנה למקצוענים, אנחנו מנסים לגרום לאדם לקבל אחוזי נכות זמניים, תוך כוונת מכוון להביאו למצב שיוכל להגיש את הבקשה לתקנה 18 שמקנה לו את משכורתו באופן מלא עבור כל חודש של הזמניות, ואז האדם מקבל שכר מלא עבור אותם חודשים. התקנה מדברת על 4 חודשים ולכן אדם סביר שהיה משתכר 10,000 ₪ היה מקבל 40,000 ₪ אבל במקרה של הנתבעת הכירו ב-16 חודשים ולכן התקבל הסכום שהתקבל". (שורות 15-19 ע' 6 לפ רוטו').

26. בחקירתה הנגדית הודתה הנתבעת כי קיבלה מהמל"ל בשנים 2015 עד אמצע 2016, בתקופה שיוצגה על ידי התובע, סך של 180,000 ₪ ובנוסף, כי שילמה 3,686 ₪ בהתאם לשכר הטרחה בגין טיפולו של התובע בקבלת נכות זמנית. לטענת הנתבעת, התובע לא ייצג אותה בתביעה להכרה כנכה נזקק, הואיל ולדבריה התובע אמר לה "בפעם הראשונה תעשי לבד", ולכן כל הסכום שקיבלה הוא כתוצאה ממעשיה בלבד.
לשאלת התובע, היכן כתוב בהסכם שכר הטרחה שהטיפול בהכרה בה כ"נכה נזקק" ייעשה לבד על ידה, השיבה הנתבעת "זה לא רשום, אבל היתה הפרה של החוזה מצידך" (ש ורה, 19 ע' 10 לפ רוטו').

27. כשהציג התובע לפני הנתבעת מכתב המל"ל, בו הודעה על הכרה בנתבעת כ "נכה נזקק", שמוען אליו, התקשתה ה נתבעת להסביר כיצד עובדה זו מתיישב ת עם טענתה כי התובע לא ייצג אותה בתביעה להכרה כ "נכה נזקק" וניסתה לתרץ זאת כי גם בעת שפנתה למל"ל ביום 11.9.16, לצורך קבלת העתק מהרישומים על נוכחות התובע בוועדה, התברר לה שבמועד זה, עדיין מופיע התובע ברישומי המל"ל כב"כ הנתבעת, למרות שההתקשרות ביניהם הסתיימה קודם לכן, ב- 7/16 (שורות 25 – 29, שם).
דיון והכרעה
28. כידוע, הנטל להוכחת התביעה מוטל על כתפיו של התובע בהתאם לעיקרון המוציא מחברו עליו הראייה.

29. אין חולק כי אכן נכרת הסכם שכ"ט, בין התובע לבין הנתבעת, לפיו התובע ייתן לנתבעת ייצוג משפטי בענייניה. בהתאם להסכם, התובע זכאי לקבל מהנתבעת אחוזים מכספים שהיא תקבל מאת המל"ל. בסעיף 3 להסכם, נאמר שהתובע יהיה זכאי לקבל 15% מכל סכום שיתקבל, רטרואקטיבית ו/או 15% מכל סכום שיתקבל כנכות זמנית ו/או כמענק נכות. כמובן שלכל סכום יש לה וסיף מע"מ כדין. בהסכם שכר הטרחה אין כל תנאי לפיו התובע לא יהא זכאי לקבלת שכר טרחה מכספים שיתקבלו כתוצאה מהכרתה של הנתבעת כ"נכה נזקק".

30. התובע הוכיח כי הופיע בעצמו, או באמצעות עורכת דין מטעמו, בוועדות המל"ל בעניין הנתבעת. כל המסמכים בעניין הנתבעת הוגשו למל"ל באמצעות משרדו של התובע, למעט מסמך אחד – תביעה להכרה כ"נכה נזקק", שכן, היה צורך להחתים את המעביד על המסמכים, בטרם הגשתם למל"ל. במהלך הדיון, העיד בעלה לשעבר של הנתבעת – מר פסח משה, כי הוא הוריד את הטופס להכרה כ"נכה נזקק" מהאינטרנט, מסר אותו לנתבעת היא דאגה להחתים את המעביד, (שורות 7-8 ע' 7 לפרוטו'). בעדותו טען התובע כי נהוג אצלו כי יש להחתים תחילה את המעביד ואחר כך הוא מסייע במילוי הטופס (שורות 25-26 ע' 6 לפרוטו'). ככל שהנתבעת מילאה את הטופס בעצמה ולא פנתה לתובע כדי שיסייע בידה למלאו, אין בכך כדי לשלול את תשלום שכר טרחתו (ראה בהרחבה סעיפים 33-36 להלן) .

31. הנתבעת הודתה בחקירתה, כמפורט בסעיף 27 לעיל, כי ברישומי המל"ל מופיע התובע, כעו"ד שמייצג את הנתבעת. כל מסמכי המל"ל נשלחו למשרדי התובע כמייצג הנתבעת ואף צורפו לכתב התביעה.

32. הנתבעת אישרה בעדותה (שורה 19, עמ' 8 לפרוטו'), כי שילמה לתובע שכ"ט מוסכם, בסך של 3,686 ₪. אני קובע כי עובדה זו מלמדת כי הנתבעת היתה מודעת היטב לקיומו של הסכם שכ"ט בינה לבין התובע, הבינה את משמעותו ואף פעלה לפיו, בכך ששילמה את הסך הנ"ל, שמהווה כ- 15% מהסכומים שקיבלה, נכון לאותו מועד.

33. לעניין זכותו של התובע לקבל שכ"ט בגין הסכומים שקיבלה הנתבעת מהמל"ל, כ"נכה נזקק", אני מקבל את עמדתו של התובע, כי לא מדובר במילוי טופס בלבד וכדי שאדם יקבל תשלום כ"נכה נזקק", תחילה יש צורך בקבלת אישור המל"ל, להכרה באחוזי נכות זמנית.

34. במקרה שלפנינו, לאחר שבוועדה ראשונה אושר לנתבעת 5% נכות בלבד, הגיש התובע ערר בשמה, בו פורטו נזקיה של הנתבעת ונשלחה דרישה לאישור אחוזי נכות זמנית, עד לחזרת הנתבעת לעבודה ותביעה זו אכן התקבלה. בהתבסס על קבלת אישור המל"ל לנכות זמנית לנתבעת, נוצרה לנתבעת הזכות להגשת תביעה להכרה כ"נכה נזקק".

35. אני מקבל את טענת התובע, כי תשלומי המל"ל לנתבעת, כ"נכה נזקק", הם פרי עמלו וטרחתו של התובע, לאור ניסיונו ומקצועיותו.

36. התובע הוסיף וטען כי הסכם שכ"ט עם הנתבעת, נערך ביום 10.2.15 כשנה וחצי לפני כניסת התיקון לחוק המל"ל, לפיו נקבעה הגבלה על גובה שכ"ט המשולם לעורכי הדין, בגין טיפולם בתביעות המוגשות למל"ל. יחד עם זאת ,מקובלת עלי ההבחנה שערך התובע, בין שני מקרים. המקרה האחד, בו טיפולו של עורך הדין, הסתכם במילוי טפסים עבור הלקוח והגשתם למל"ל, כאשר אישור המל"ל לתביעה, ניתן מבלי לקיים וועדה רפואית בעניין הלקוח, לבין מקרה שני – כמו במקרה שלפנינו, בו ייצוג עורך הדין, כלל אף הופעה בפני ועדות רפואיות. בעוד שבמקרה הראשון, שכר הטרחה אותו זכאי עורך הדין לקבל, הוא נמוך ביותר, לעומת המקרה השני, בו זכאי התובע לשכ"ט בשיעור 17.5%.

37. במקרה שלפנינו, הוכיח התובע כי הייצוג המשפטי אותו העניק לנתבעת, לא הסתפק במילוי טפסים גרידא, אלא בנוסף, הופיע התובע בעצמו, או באמצעות עורכת דין ממשרדו לפחות ל- 5 דיונים בוועדות המל"ל ואף ניהל התכתבות עם המל"ל במשך כשנה וחצי.

38. אין ספק והנתבעת לא טענה אחרת, כי בטרם החל התובע בייצוגה, היא לא קיבלה דבר מהמל"ל.

39. אני קובע כי הסכומים שקיבלה הנתבעת מהמל"ל, בסך של 180,000 ₪, נעשו בעקבות פעולותיו של התובע, כמייצגה. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי אינה חייבת לשלם לתובע שכ"ט בגין הכספים שקיבלה מהמל"ל. יתרה מזו, לא מצאתי תימוכין לטענת הנתבעת, כי התובע התרשל בטיפולו בעניינה. גם אם נקבל את טענתה של הנתבעת, כי קיבלה הודעה על אי הגעתו של התובע לדיון בוועדה האורתופדית במל"ל, בסמוך למועד הדיון ובשל כך נדחה הדיון, לא הוכח כי נגרם נזק כלשהו לנתבעת, כתוצאה מכך שהדיון בוועדה נדחה במס' שבועות. ניתן להבין כי התובע, כעו"ד שמטפל בענייני המל"ל, נאלץ לעיתים להגיע לפגישות אישיות במשרדי המל"ל בירושלים.

40. כידוע, לעיתים, עקב נסיבות בלתי צפויות, קיים עיכוב בקיום הפגישות וכתוצאה מכך, קורות תקלות ולא ניתן לקיים פגישות אחרות, שמועדן היה בסמוך לפגישות האחרות. יתרה מזו, לדיון הנדחה, התייצבה עו"ד סימחוביץ ממשרד התובע. גם אם נקבל את טענת הנתבעת, כי עו"ד סימחוביץ הגיעה לדיון ברגע האחרון וכי קודם לכן לא התקיימה פגישה מוקדמת ביניהן, לא מצאתי שבכך נגרם נזק כלשהו לנתבעת כתוצאה מכך, למעט אולי תחושה של אי נוחות, או עוגמת נפש קלה.

41. התובע, בחקירתו הנגדית בדיון, הודה כי לא המליץ בפני הנתבעת להגיש חוות דעת רפואית וזו אכן הוכנה עבור הנתבעת, במימון קיבוץ נען. התובע הסביר זאת בכך שפעל בתחום שיקול דעתו המקצועי. טענת הנתבעת בעניין זה היא תיאורטית בלבד, משום שהיא מניחה שלו בפני הוועדה היה מסמך אחד, הייתה ניתנת החלטה אחרת.

42. אני מקבל את טענת התובע, כי מטרת ניהול התיק על ידו, הייתה לגרום לכך שהנתבעת תקבל אחוזי נכות זמניים בלבד ולא קבועים. לו היה התובע מנחה את הנתבעת להגיש חוות דעת רפואית, שבה המומחה הרפואי קובע קביעה סופית לגבי אחוזי נכות, אזי התוצאה הייתה פסיקת אחוזי נכות קבועים וברגע שלנתבעת לא היו אחוזי נכות זמניים, היא לא היתה זכאית להכרה כ"נכה נזקק". בנוסף, התובע ומשרדו מתפרנסים משכ"ט שמשולם מאחוזי הנכות של לקוחותיהם, המקבלים בגינם כספים מהמל"ל ומטבע הדברים, מטרת עבודתם של התובע וצוות משרדו, היא שלקוחותיהם יקבלו את המקסימום האפשרי מהמל"ל וכך אף נעשה בייצוג המשפטי שהוענק לנתבעת.
עדותה של גב' נילי פסח
43. לא מצאתי כל ממש בעדותה של הגב' נילי פסח – חמותה לשעבר של הנתבעת (ע' 8 לפרוטו '). טענותיה כי התובע התרשל בעבודתו, לא ברור על מה הן מתבססות, שכן, היא אינה משפטנית. אף העובדה, שעליה אין מחלוקת, כי לאחד מדיוני הוועדות הגיעה עו"ד סימחוביץ ממשרדו של התובע, אין בה כדי להוכיח רשלנות כלשהיא בטיפולו של התובע . לא מצאתי בהסכם שכר הטרחה התחייבות כלשהי של התובע, כי הוא זה שיתייצב אישית בעצמו לדיוני הוועדות. יתרה מזו, במקרה בו נבצר מהתובע להתייצב לדיון בוועדה בעצמו , שליחת עו"ד סימחוביץ ממשרדו, לייצוג הנתבעת בוועדה, היא סבירה לחלוטין.

44. התרשמותה של גב' פסח, כי הנתבעת יצאה כועסת מדיוני הוועדה, אף אם היא נכונה, אין בה כדי ללמד דבר וחצי דבר על איכות הטיפול המשפטי שהעניק התובע ולכל היותר, ניתן לראות בה התרשמות סובייקטיבית מרגשותיה של הנתבעת ולא מעבר לכך. אף דברי התרעומת של הנתבעת, שלדברי העדה נאמרו לאחר הדיון בוועדה, לפיהם, התובע לא הגיע מוכן לוועדה הרפואית, אמר דברים אחרים ממה שהיה צריך להגיד וכו', גם אם הם נכונים, אין בהם כדי להוכיח כי הם נכונים וניתן להתייחס אליהם כאל פרשנות סוביקטיבית של הנתבעת, מבלי שהובאו ראיות כלשהן לנכונותם. לפיכך, אני קובע כי לא ניתן להסתמך על עדותה של הגב' פסח, ואין בה כדי לאמת את גרסת הנתבעת.

45. לסיכום, אני דוחה את גרסת הנתבעת שאיננה מהימנה בעיני כי התובע התרשל בייצוגה המשפטי וכי הוא אינו זכאי על פי הסכם שכר הטרחה שנחתם ביניהם , לקבלת שכר טרחה מהכספים שקיבלה מהמל"ל כ"נכה נזקק". אני מקבל את גרסת התובע במלואה לפיה פעל כראוי בעניינה של התובעת, ייצג אותה במקצועיות בפני המל"ל ולכן זכאי הוא לקבלת מלוא שכר טרחתו בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים כדלקמן:
סכום התביעה בסך של 28,514 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה 6.9.16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
החזר אגרת התביעה בסך של 375 ₪ ששולמה ביום 6.9.16 וכן החזר המחצית השנ ייה של האגרה בסך של 375 ₪ ששולמה ביום 11.01.17, סכומי האגרות י ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הוצאתן ועד למועד התשלום המלא בפועל .
שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪, ככל שסכום זה לא ישולם במועד, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ היום ועד למועד התשלום המלא בפועל .

זכות ערעור כדין, בתוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ז, 19 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליעזר תגר
נתבע: לודמילה פסח
שופט :
עורכי דין: