ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תומר שורק נגד המוסד לביטוח לאומי :

17 מאי 2017
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
תומר שורק ת.ז. XXXXX416
ע"י ב"כ: עו"ד טארק חורי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 27/10/16 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 16/9/14 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1977, נהג אוטובוס בעיסוקו. המערער החליק במהלך עבודתו ביום 26/6/14, והתאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "חבלה כף יד שמאל ".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 30/11/14, כי לא נותרה נכות בעקבות הפגיעה. על החלטה זו הוגש ערר.

4. ועדה רפואית לעררים קבעה ביום 14/1/16, כי לא נותרה למערער נכות המתבטאת באחוזים.

5. המערער הגיש ערעור כנגד החלטה זו (ב"ל 5705-03-16, בפני כבוד השופטת דניה דרורי). בפסק דינו קיבל בית הדין את הערעור, והורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב ("פסק הדין") .

פסק הדין קבע כך:

"הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות ב"כ, ותהיה רשאית להשלים בדיקתה, במידת הצורך ועל-פי שיקול דעתה. הוועדה תפעל באופן הבא:
א. הוועדה תבהיר האם הממצאים שמצאה ב- Volar Plate בזרת כף יד שמאל אצל המערער יש בהם כדי לזכות כשלעצמם בנכות (במובחן משאלת הקשר הסיבתי);
ב. הוועדה תשקול מחדש עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה שהוכרה לבין הנזק שנמצא בזרת כף יד שמאל, ככל שנמצא, בהתייחס לשאלות הבאות:
(1) תשקול קביעתה בהתייחס לקביעת פקיד התביעות באשר להכרה בחבלה בכף יד שמאל;
(2) תנמק קביעתה כי הפגיעה ב- ב Volar Plate כרוכה במנגנון ספציפי 'שאינו תואם את נסיבות האירוע', ותסביר מדוע נסיבות האירוע במהלכו נפגע המערער בכף יד שמאל אינו תואם את המנגנון האופייני לסוג הנזק ממנו הוא סובל;
(3) תשקול טענת המערער כי תלונתו הספציפית לגבי הזרת הועלתה באיחור שכן היה איחור באבחנה של הנזק בזרת;
(4) תשקול קביעתה בהתייחס לאמור בחוות-דעתו של ד"ר בויקו מיום 7.7.15, שקבע כי מתקיים קשר סיבתי שכן סימני אי היציבות בזרת הופיעו לאחר הטראומה ויכולים לכן להסביר את תלונותיו של המערער".

6. הוועדה התכנסה ביום 27/10/16, בהרכבה הקודם שכלל מומחה באורטופדיה, מומח ה בנוירוכירורגיה ומומחה בכירורגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, לפיהן "נפל באוטובוס, לראשונה התלונן על הבעיה בזרת אצל ד"ר בויקו ממנו קיבל חוו"ד בתאריך 19/3/15. התאונה היתה ביוני 2014". הוועדה אף רשמה את נימוקי ב"כ המערער, אשר ביקש מהוועדה לשקול בשנית את עמדתה בנוגע לקשר הסיבתי בין הפגימה שהוכרה בכף היד לבין הפגימה בזרת.

הוועדה סיכמה את מסקנתה כדלקמן:

"חבלה הגורמת לפגיעה בהיבט הוולרי של הזרת – היא חבלה של ממש הגורמת לקרע בגיד, לשטף דם, לנפיחות ולכאב עז, וכמובן להגבלה קשה בתנועות. כל המצב הזה איננו מצוין בבדיקה הראשונית שנערכה לתובע במיון ולאחריה. לכן לא מתקבל על הדעת [ש]הרופאים המטפלים החמיצו ממצא כזה. זו החלטה רפואית טהורה וכל הפוגם בה מתערב בשיקול רפואי כי אין למה שנאמר כל היבט משפטי אלא רפואי טהור.
מנגנון החבלה שצוין ועליו חזר הנפגע גם בהופעתו היום בפני הוועדה עם הדגמת הנפילה לעיני הוועדה, איננו יכול לכלול חבלה כזו בזרת בלבד. מה גם שהתלונה על כאבים והפרעה בתנועה בזרת לא דווחה בטופס הבקשה, אלא רק לאחר בדיקת המומחה חודשים רבים לאחר התאונה.
הוועדה אינה קובעת נכות בשל הזרת שכן לדעתה ושיקוליה הרפואיים – אין קשר בין פגיעה בלוחית הוולרית לחבלה הנדונה. זאת ועוד גם אם מאן דהוא סבור כי יש לפסוק נכות בשל קרע בלוחית הוולרית, נכות זו צריכה להיקבע על פי ממצאים קליניים ולא ממצאים דימותיים (צילומי רנטגן).
במכתב שהוגש לוועדה מ- 7/7/15 לא נכתב בפרק הבדיקה רגישות יתר, ולא דווח על הגבלה בתנועות או סימני יציבות.
בבדיקה נוספת מ- 19/3/15 שנערכה בקופ"ח נכתב מפורשות כי קיימת רגישות ללא סימנים לאי יציבות. כל זאת על ידי אותו רופא שערך את חוו"ד.
לכן איתנה הוועדה בדעתה, כפי שמפורט בפרוטוקול הישיבה הקודמת, 14/1/16, בסעיף 10".

לאור האמור, הוועדה חזרה על החלטתה והותירה את דרגת נכותו היציבה של המערער בשיעור 0% מיום 16/9/14.

טענות הצדדים
7. טענת הערעור היא, שהוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, משלא קבעה את הנכות בגין הממצאים בזרת כף יד שמאל, לא התייחסה לאישור ההכרה של פקיד התביעות, ולא נימקה את עמדתה בהתייחס לחוות הדעת של ד"ר בויקו.

המערער הוסיף וטען, כי הוועדה חרגה מסמכותה עת דנה בשאלת קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין הקרע בזרת שמאל לבין התאונה. נטען, כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בקיומו של קשר סיבתי שכבר נדון והוכרע על ידי פקיד התביעות, וכי היה עליה לדון בגובה הנכות הרפואית בלבד.

8. המשיב טען מנגד, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין באופן מפורט ומנומק. נטען שהוועדה ערכה דיון מעמיק בהוראות פסק הדין, והגיעה למסקנה רפואית מנומקת – לאחר ניתוח מנגנון הפגיעה – לפיה אין קשר סיבתי בין תלונות המערער בנוגע לזרת שמאל לבין התאונה הנדונה.

דיון והכרעה
9. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור לה ידחות.

10. במקרה דנן, פסק הדין השיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול מחדש את עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה שהוכרה, היינו חבלה בכף יד שמאל, לבין הנזק שנמצא בזרת כף יד שמאל. הוועדה פירטה בהרחבה את עמדתה, וקבעה, כי חבלה בלוחית הוולרית של הזרת גורמת לקרע בגיד, לשטף דם, לנפיחות, לכאב עז ולהגבלה קשה בתנועות. על פי התיעוד הרפואי סמוך לאחר התאונה נרשם "נפיחות בגב יד שמאל. המטומה בצד פלמרי של כף היד. רגישות רבה במישוש מעל לצד אולנרי של כף היד ללא חסר". מכאן, שברישומים הרפואיים סמוך לאחר התאונה לא נמצאו ממצאים המעידים על קרע בגיד, נפיחות, שטף דם והגבלה בתנועות הזרת. הוועדה לא קיבלה את טענת המערער לפיה התלונה הספציפית לגבי הזרת הועלתה באיחור נוכח איחור באבחנה של הנזק בזרת. הוועדה קבעה, כי חבלה הנגרמת כתוצאה מפגיעה בלוחית הוולרית של הזרת הינה חבלה של ממש וניתן לאבחן את הנזק כבר בבדיקה ראשונית. הוועדה הוסיפה והסבירה, כי מנגנון החבלה, כפי שהודגם על ידי המערער, לא יכול היה לגרום לפגיעה בלוחית הוולרית של הזרת.

11. הוועדה הדגישה בהנמקתה, כי הרישום הרפואי הראשון בנוגע ללוחית הוולרית בזרת יד שמאל מופיע ביום 19/3/15, כלומר תשעה חודשים לאחר התאונה. בסיכום הרפואי של ד"ר מורל בויקו, מומחה באורטופדיה, מיום 19/3/15, צוין בפרק הממצאים, כי "רגישות יתר באזור המפרק המטקרפו פלנגאלי של זרת שמאל ללא סימני אי יציבות במישור הקורונלי והסגיטלי". הוועדה הדגישה, כי בבדיקה הרפואית של ד"ר בויקו מיום 19/3/15, לא נמצאו סימנים לאי יציבות, ובאישור הרפואי של ד"ר בויקו מיום 7/7/15, לא צוינה רגישות יתר ולא נמצאה הגבלה בתנועות זרת שמאל. על יסוד האמור, ובהסתמך על המסמכים הרפואיים שהוצגו לוועדה, הגיעה הוועדה לכלל מסקנה, כי אין קשר בין הפגיעה שהוכרה לבין הפגיעה בלוחית הוולרית בזרת כף יד שמאל.

12. הנה כי כן, משהתייחסה הוועדה בהרחבה ובמנומק להוראות פסק הדין, וקבעה את מסקנותיה באופן נהיר וברור, ותוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות – הרי שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מבוססת על ממצאי בדיקתה הקלינית, הרישומים הרפואיים סמוך לאחר התאונה, והנמקתה מאפשרת גם למי שאינו מומחה רפואי להבין כיצד הגיעה למסקנותיה.

סוף דבר
13. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

14. אין צו להוצאות.

15. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ז, (17 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: תומר שורק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: