ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנה רימבו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגן הנשיאה אילן סופר

המערערת:
אנה רימבו, (ת.ז.-XXXXXX208)
ע"י ב"כ: עו"ד עינת לוי קנפו (מינוי מטעם הסיוע המשפטי)

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 11/07/2016, אשר דחתה את ערר המערערת והותירה על כנה החלטתה להעניק למערערת דרג ת אי כושר בשיעור 65%.

2. הוועדה לעררים נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין שניתן בהסכמה בתיק בל 27921-11-15 בו נקבע:

"... עניינה של המערערת יוחזר לוועדת ערר (אי כושר) אשר תבחן בשנית את עניינה בשים לב להלכת "מוהרה" לפיה דרגת הנכות הרפואית משקפת דרגה אובייקטיבית של אי כושר וככל שהוועדה סוטה מכך עליה לפרט ולנמק החלטתה. הוועדה תזמן את המערערת לדיון ובפניה ותאפשר לה לטעון את טענותיה בעניין זה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

טענות המערערת
3. הוועדה לא מילאה אחר הוראת פסק הדין. הוועדה חזרה כמעט מילה במילה על החלטתה בהתכנסותה עובר לפסק הדין. אין די ברישום הליקויים הרפואיים שכן דבר זה נעשה קודם לפסק הדין המחזיר. בהתאם להוראות פסק הדין על הוועדה היה לנמק כדבעי מדוע אין להעניק למערערת דרגת אי כושר בשיעור דומה לשיעור הנכות הרפואית.

הוועדה לא נימקה כדבעי החלטתה ולא הסבירה מדוע אין לראות בדרגת נכותה הרפואית הגבוה של המערערת (79% משוכלל) ביניהן נמנות תסמונת הפיברומיאלגיה, חרדה, בעיות בעמוד שדרה מותני, עמוד שדרה צווארי, קרעים במיניסקוס בברכיים ונזקי שמיעה כמשקפת דרגה אובייקטיבית של אי כושר.

הוועדה מבוצרת בעמדתה ויש להשיב את עניינה של המערערת בהרכב חדש.

טענות המשיב
4. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה סקרה את ליקוייה הרפואיים של המערערת וציינה כי מדובר בליקויים אשר בדרגת חומרה קלה ובהתאם העניקה את דרגת האי כושר בשיעור של 65%.

דיון והכרעה
5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

6. וועדת אי כושר, להבדיל מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה. היא קובעת עובדות אשר לבית הדין כלים לבחינתן, ואכן ישתמש בהם, במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק.
(ראו: דב"ע (ארצי) שם 01-X318 עטיה - המוסד, פד"ע טו' 60).

הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה המיומנת לכך, ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי ההחלטה.

7. משהוחזר עניינו של המערער לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין (ראו: דב"ע (ארצי) נא/ 29-01 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 160 ).

8. מעיון בפרוטוקול עולה כי הועדה התכנסה ביום 11/07/2016 ורשמה את תלונות המערערת:

"אני לא יכולה לעבוד, אני בת 58 עוד מעט 59, בשש שנים האחרונות עברתי כריתת שד אונקולוגית, כתוצאה יש לי לימוססטזיה כי הורידו לי בלוטת הלימפה והיד לא פועלת כמו שצריך, עברתי ניתוח בכף יד ימין ועוד מעט יש ניתוח ביד שמאל, יש לי החמרה בפיברומיאלגיה ובאלרגיה כתוצאה מאונקולוגיה. לא יכולה להשתמש בכל תרופה. אני עבדתי בוישאי, למדתי כלכלה, בעבודה פיטרו אותי לפי מכתב תעסוקתי, כל הזמן יש ורטיגו, ואני נופלת, פעם אחרונה נפלתי לפני שבוע ומשהו, יש בעיות של עמוד שדרה, יש הגבלות בתנועה, בגלל אלרגיה לא ניתן לטפל בבעיות, יש לי כאבים, אני עצבנית מאוד, לא עובדת מ-10/2014 כי לא יכולה, עבדתי בבדיקת איכות של צ'פים, בגלל גאוט לא יכולה לנעול נעליים סגורות".

9. בסיכום הדיון סיכמה הועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"תיק הוחזר מבית משפט.
בת 59, למדה 12 שנות לימוד פלוס כלכלה, עבדה בארץ במפעל וישאי עד 10/14, בשל המלצה רופא תעסוקתי, רואה את עצמה לא מסוגלת לעבוד בשום עבודה בשל מצבה הרפואי. ידועה כלוקה בפיברומיאלגיה, מגבלה קלה בעמ"ש מותני וצווארי, קרע במיניסקוס ברך שמאל, ירידה קלה בשמיעה, טנטון, סחרחורת, אלרגיה, דרמטיטיס משנים, תופעות עיכול משנים, הפרעת חרדה... כריתת שד, סוכרת ללא טיפול וחולשה קלה ביד שמאל. אומנם אחוזי הנכות המשוכללים שנקבעו בגין תחלואים אלו הינם 79%, אך לציין כי בבדיקה מצבה כפי שתיאר הרופא הבודק..., רגישות במישוש ללא סימני ארטיטיס, אינה נוטלת כל טיפול, כל התחלואים שצוינו הינם ישנים ועבדה איתם במהלך השנים, בנוגע לעבודות שהומלצו – אלא אינם מגבילות את כושרה לעסוק בהם.
כמו כן הירידה הקלה בשמיעה וטינטון, אינם מגבילים עיסוק בתעסוקות הנ"ל.
שוב הוועדה מציינת כי תוכל לעבוד בעבודות כגון: משגיחה בבחינות, השגחה על ילד בוגר בגיל בית ספר, מוכרת בחנות בגדים וכן ביקורת טיב. ולכן הוועדה איתנה בדעתה ותומכת בדעה הקודמת".

10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט. מקבל אני את טענת המערערת כי החלטת הוועדה אינה מנומקת כדבעי. למערערת מספר רב של ליקויים רפואיים, וביניהם ליקויים בעלי השפעה על כושר התפקוד. המערערת סובלת מתסמונת פיברומיאלגיה בשיעור 20% שהינה דרגה בינונית, וכן סובלת מחרדה, פגיעות אורטופדיות של צוואר ומותן, קרעים בשתי הברכיים וחולשה ביד שמאל. למערערת אף נקבעה נכות בגין סחרחורת עליה מלינה בפני הוועדה . אין בהחלטת הוועדה התייחסות פרטנית לכל ליקוי וליקוי, וכן להשפעה המצטברת של כ לל הליקויים על כושר התפקוד של המערערת.
קביעת הוועדה כי המערערת עבדה עם הליקויים במהלך השנים אין בה כדי להוות נימוק והסבר מדוע דרגת אי הכושר שלה הינה 65% ולא יותר מכך כמו שיעור הנכות הרפואית.

סיכום
11. לאור האמור לעיל, ומשהוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, עניינה של המערערת יושב לוועדה לעררים (אי כושר) בהרכב אחר על מנת שתדון בערר המערערת . הוועדה תזמן את המערערת ותאפשר לה לטעון את טענותיה. בפני הוועדה לא יעמדו הפרוטוקולים הקודמים של הוועדה לעררים (אי כושר).

12. הואיל והמערערת מיוצגת מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ז, (17 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אנה רימבו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: