ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טליה יוסיפוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

השופטת נטע רות
נציג ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב

התובעת
טליה יוסיפוב
ע"י ב"כ: עו"ד
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד

פסק דין

התובעת עובדת מביתה. ביום 2.12.12 נפלה התובעת ונחבלה בכתף שמאל ("התאונה"). לטענת התובעת, התאונה ארעה בזמן ועקב עבודתה.
האם צלח בידי התובעת להוכיח טענתה? זו השאלה שניצבת לפנינו.
להלן העובדות הצריכות לעניין:
ביום 2.12.12 התובעת נפלה ונחבלה בכתפה. עוד באותו יום, התובעת נבדקה במוקד רפואה דחופה ע"י אורתופד אשר הפנה אותה למיון.
הן במכתב השחרור של התובעת ממוקד הרפואה הדחופה והן בסיכום האורתופד, לא צוין דבר אודות נסיבות התאונה, פרט לכך שהתובעת "נפלה ונחבלה".
כך גם בסיכום האשפוז מהמיון לא צוין דבר אודות נסיבות התאונה, פרט לכך שהתובעת "מעדה ונחבלה". כן צוין שהתובעת "עובדת כמפיקת אירועים".
ביום 3.3.13, כשלושה חודשים לאחר התאונה, הגישה התובעת למל"ל טופס תביעה לתשלום דמי תאונה. בטופס התביעה כתבה התובעת "עבדתי על המחשב. קמתי ללכת לשירותים והחלקתי".
ביום 10.11.13 הודיע המל"ל "כי שולמו לגברת טליה יוסיפוב דמי תאונה, בהתאם לתקופות אי כושר לעבודה שאושרו בגין התאונה".
ביום 12.6.13 הגישה התובעת למל"ל טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס זה ציינה התובעת לראשונה את נסיבות התאונה לפיהן "לאחר בדיקת מיילים בדרך לשירותים נתקלה בכיסא נפלה ונחבלה בכתף שמאל ובראש".
ביום 3.11.13 דחה המל"ל את תביעה התובעת בטענה שלתובעת לא ארעה פגיעה בעבודתה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 וכי התאונה מיום 2.12.12 לא ארעה תוך כדי ועקב העבודה.
במסמכים הרפואיים שהוגשו ביום 21.6.15 נמצא תיעוד נוסף ממיון איכילוב לפיו התובעת "החליקה על ידה".
במסמכים הרפואיים שהוגשו ביום 22.6.15 נמצא תיעוד רלבנטי נוסף של ד"ר אנדריאה פולק, רופאת המשפחה, שנערך יום לאחר התאונה, לפי ו, התובעת "הייתה מאושפזת מ-2.12. עד 3.12 עקב נפילה...", שוב מבלי לציין דבר אודות נסיבות התאונה. כך אף לא צוין דבר אודות נסיבות התאונה בכל המסמכים הרפואיים הבאים, זאת עד ליום 7.4.13, כחודש לאחר הגשת טופס התביעה לדמי תאונה וכחודשיים לפני הגשת טופס התביעה לתאונה בעבודה, בו כתבה ד"ר אנדריאה פולאק ב מקום המיועד לציון סיבת הפנייה כי "לפני כ-4 חודשים נפלה, נחבלה ביד שמאל במקום עבודתה...".
פרט לכך לא קיים תיעוד נוסף הנוגע לנסיבות התאונה.
בהודעת התובעת לחוקר מטעם המל"ל, סיפרה התובעת בעניין נסיבות התאונה כי "ישבתי פה בספה והלכתי למחשב מהצד הימיני, ישבתי על המחשב בדקתי מיילים אישיים שלי ואחרי זה עברתי למייל של החברה ולא יודעת... הלכתי לשירותים, אני לא יודעת מה קרה בדיוק, עד היום אני לא מבינה מה קרה בדיוק, ונתקלתי בכיסאות ועפתי קדימה, אני לא זוכרת בדיוק מה היה..." (עמ' 3). כמו כן, כעולה מהודעת התובעת לחוקר המל"ל, בנה של התובעת נכח בבית בשעת התאונה ונזעק לעזרת התובעת כשקראה לו. התובעת צלצלה לאחותה שאמרה לה ללכת למר"מ וכן צלצלה לדודה שלה שתגיע לקחת אותה למר"מ, ולשכנה כדי שתגיע לשמור על הילד. כשראתה שהשכנה תעכבת התובעת עירבה גם את הוריה כדי שיעזרו לשמור על הילד. התובעת נסעה למר"מ עם דודתה.
בתצהיר התובעת היא העידה כי "ביום 2.12.12 ניגשתי למחשבי האישי הממוקם במשרד בביתי, על מנת לבדוק מיילים. תחילה בדקתי מיילים אישיים שלי, ואחר כך עברתי למייל של החברה. לאחר מכן, כאשר קמתי ממושבי ופניתי לכיוון השירותים, נתקלתי בכיסא, נפלתי ונחבלתי בכתף שמאל...". עוד מציינת התובעת בתצהירה כי "...ראוי לציין כי במועד הגשת תביעה לדמי תאונה לא ידעתי כי קיימת פרוצדורה ייחודית לנפגעי תאונות עבודה, וכי עליי להגיש טופס תביעה בגין תאונת עבודה...".
על אף ריבוי הגורמים שהיו מעורבים באירוע בסמוך לתאונה, התובעת לא הזמינה לעדות אף אחד מהם, לרבות דודתה שנסעה עימה למיון. לעומת זאת, התובעת הזמינה לעדות את הגב' מורן ממלוק, שותפתה לשעבר לעבודה, שלא נכחה בתאונה או בשרשרת האירועים שהתרחשה בעקבותיה.
בתצהיר שהגישה מורן ממלוק מטעם התובעת, העידה הגב' ממלוק על כך שהיא שותפה של התובעת; שמשרדי העסק ממוקמים בביתה של התובעת ושפעילות רבה של העסק מתנהלת במשרדי העסק. כמו כן, הגב' ממלוק העידה שמספר ימים לפני התאונה התקיימה פגישה במשרד בנוכחות התובעת, הגב' ממלוק ומספר לקוחות, אשר הצריכה הוספת כסאות למשרד. הגב' ממלוק העידה שהיא אמנם לא נכחה במשרד בזמן התאונה אך " טליה [התובעת] סיפרה לי באותו היום או ביום שלמחרת, איננה זוכרת במדויק, כי לאחר בדיקת מיילים במחשב, נתקלה בכיסאות שהצמדנו לקיר לאחר הפגישה עם הלקוחות, נפלה ונחבלה בכתף".
הכרעה
אמנם, בעדותה של הגב' ממלוק יש לכאורה כדי לחזק את גרסת התובעת בכתב התביעה, אלא שמשקל העדות אל מול המסמכים הרפואיים הרבים שלא צויין בהם דבר אודות התאונה, נראה שהתובעת לא הרימה את נטל השכנוע בדבר נסיבות התאונה והיותה במהלך ועקב עבודתה.
אופי עבודתה של התובעת הוא כזה שחלק ניכר מממנו מתערבב ומתמזג במהלך חייה הפרטיים, שאינם קשורים לעבודתה. כך סיפרה התובעת לחוקר המל"ל כי שאין לה ימים קבועים לעבודתה (עמ' 2 ש' 49-50); כי היא לא חשבה לציין בפני אף אחד מהגורמים הרפואיים שהתאונה ארעה לה במסגרת עבודתה (עמ' 4 סיפא) וכי היא קישרה את התאונה לעבודתה רק "בשלב מאוחר מאוד... אחרי שהתאפסתי על עצמי" (עמ' 5 ש' 105-109). התובעת אף סיפרה לחוקר המל"ל שהיא לא התייחסה לתאונה כאל תאונת עבודה (עמ' 5 ש' 118). עוד סיפרה התובעת שעובר לתאונה היא בדקה מיילים אישיים קודם לבדיקת המיילים בעבודה; כי היא "כל הזמן עוברת בין המחשב האישי לעסקי ובודקת מיילים"; וכי "הבית הוא גם העובדה, אין לי שעות... אני וורקוהוליק. אין לי גבולות" (עמ' 6), ובמענה לשאלת החוקר אם מבחינתה, במקרה בו היא הייתה עוברת על המייל האישי או נמצאת במטבח ונופלת היא הייתה מקשרת את המקרה לעבודה, ענתה התובעת "כן" (עמ' 7, ש' 158-160). בנסיבות אלו שעבודתה של התובעת התערבבה והתמזגה עם חייה האישיים, אין להסתפק בעדותה של הגב' ממלוק אשר לא נכחה בתאונה ובשרשרת האירועים בסמוך לה, ורק שמעה אודות נסיבות התאונה בשיחת טלפון יום למחרת. זאת, כאשר התובעת יכולה הייתה להזמין מטעמה עדים נוספים שנכחו באירוע בסמוך לאחר התאונה, כגון דודתה עימה היא נסעה יחד לביה"ח, ונוכח העובדה שלא היה אף מסמך או תיעוד רפואי שציין את נסיבות התאונה, עד לאחר כחודש לאחר הגשת טופס התביעה לדמי תאונה. פרט לכך, מן הפרטים שכן צוינו בתיעוד הרפואי נראה שהתובעת לא פגעה בכיסא כלל שכן בתיעוד מהמיון אליו הגיעה התובעת לאחר שהופנתה ע"י המוקד לרפואה דחופה, צוין שהתובעת "החליקה", וכך גם נכתב בטופס התביעה לדמי תאונה שהגישה התובעת כשלושה חודשים לאחר התאונה.
לעניין זה ר' עב"ל (עבודה ארצי) 713/08 יעקב ילינק נ' המוסד לביטוח לאומי (24.8.09) המיישם הלכה קודמת של ביה"ד הארצי לעבודה שלפיה נטל ההוכחה לגבי עובד עצמאי שאירעה לו תאונה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו הוא עליו (עבל (ארצי) 104/99 גבריאל ברדה נ' המוסד לביטוח לאומי, לח (2003) 241 (6.6.02) (להלן – עניין ברדה)) וכי שעה שמדובר בתאונה שארעה בין כותלי ביתו של עובד עצמאי יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה לבין משלח היד. שהרי בין כתלי הבית הפרטי – לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה ולא תמיד יהא זה קל להציב את התחום בין עיסוק פרטי לבין עיסוק הקשור למשלח היד" (עב"ל (עבודה ארצי) 652/08 צילה טמיר נ' המוסד לביטוח לאומי (5.7.09)).
פרט לכך, בין עדותה של התובעת לעדותה של הגב' ממלוק שהעידה מטעמה נפלה סתירה בדבר מספר האנשים שהיו אמורים להשתתף בפגישה. בעוד שהגב' ממלוק אמרה שהשתתפו בפגישה יותר מ-2 אנשים (עמ' 11 ש' 29 לפרוטוקול), התובעת העידה שהשתתפו 2 אנשים בלבד בפגישה, כוכבי וקליין (עמ' 7 ש' 19 לפרוטוקול). כאשר נשאלה התובעת מדוע היו יותר כסאות ממה שצריך היא הסבירה שחלק מהכיסאות היו שבורים (עמ' 7 ש' 21 לפרוטוקול). גם נוכח סתירה זו קיים קושי לקבל את גרסת התובעת בקשר לנסיבות התאונה.
די לנו בכך כדי לקבוע שפגיעת התובעת לא נגרמה כתוצאה מתאונה בעבודה כמובנה בחוק הביטוח הלאומי. עם זאת נציין כי גם לו היה עולה בידי התובעת להוכיח את נסיבות התאונה, הרי שעדיין לא היה מקום לקבוע שהתובעת עברה תאונת עבודה. בעניין ברדה, קבע ביה"ד הארצי כי " מבחן הקשר הסיבתי המרחיב, ההופך את כל פעולות היומיום שמבצע המבוטח החי בביתו לפעולות למען עיסוקו, הינו מבחן גורף הראוי לצמצום, באופן שייקבע כי רק פעולה שתכלית עשייתה הישירה הייתה למען העיסוק צריכה להיחשב לפעולה נלווית לעיסוק". בנסיבות התיק דנן, לפי גרסת התובעת, הכיסאות שהציבו בסלון ביתה, אשר שימש גם כמשרד, הוצבו שם מספר ימים לפני התאונה עצמה עבור פגישה עסקית שנערכה בביתה. במאמר מוסגר יוער כי התובעת לא ידעה להעיד באיזה יום בדיוק נערכה הפגישה ולא הציגה את יומן העבודה שלה להוכחת קיומה של אותה פגישה (עמ' 5 סיפא, ובתחילת עמ' 6 לפרוטוקול). התובעת בחרה שלא להחזיר את הכיסאות למקומם ולהשאירם בסלון ביתה. ביום התאונה היא בדקה מיילים אישיים לפני שבדקה גם מיילים של העבודה מבלי לשלוח מייל שקשור לעבודה או לבצע כל פעולה אחרת במסגרת עבודתה. המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי כאשר קמה התובעת מהמחשב והלכה לאן שהלכה, היא לא עשתה זאת, ככל הנראה, בקשר לעבודתה. לא בעקבות וככל הנראה אף לא בזמן עבודתה.
סוף דבר
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות, נקבע כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה כמובנו בחוק הביטוח הלאומי.
התובעת תשלם את הוצאות הנתבע בסך 2,500 ₪.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נטע רות, שופטת

הגב' חנה קלפניקוב, נציגת ציבור עובדים


מעורבים
תובע: טליה יוסיפוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: