ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תמר לוזון נגד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה :

בפני כבוד ה שופט דרור קלייטמן

מבקשים

  1. תמר לוזון
  2. עמוס לוזון

נגד

משיבים

  1. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה – עיריית הוד השרון
  2. הועדה המקומית לתכנון ובנייה - עיריית הוד השרון

החלטה

רקע

בפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 238 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965.
הצו הוצא לשם הריסת מדרגות המורכבות מבלוקים של בטון ואשר הוצבו על ידי המבקשים בסמוך לפתח כניסה לביתם במקום מדרגות שנהרסו על ידי המשיבים.
הבקשה הוגשה בתאריך 23.4.17 ובצידה בקשה למתן צו זמני לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי.
באותו מועד ניתנה על ידי החלטה לעיכוב ביצוע הצו עד לקבלת החלטה בבקשה.
בתאריך 9.5.17 הוגשה תגובת המשיבים ובתאריך 16.5.17 התקיים בפניי דיון בבקשה ובו שטחו הצדדים את טיעוניהם והעידו המבקש 2 ומהנדס העיר הוד השרון.

טיעוני הצדדים
הצדדים, כאמור, שטחו בפני י את טיעוניהם הן בכתב והן בע"פ ואסכמם בתמצית.
טענת המבקשים היא כי לאחר שהמשיבים על דעת עצמם הרסו מדרגות אשר היו מוצבות במקום במשך כ-17 שנים והוליכו לפתח בית שנבנה על פי היתר של המשיבים, נאלצו המבקשים לבנות באופן זמני את המדרגות על מנת שתהיה להם גישה לביתם.
הם טוענים כי מדובר בעבודה שאינה טעונה היתר בהתאם לתקנות התכנון והבניה אשר תוקנו בשנת 2014. כמו כן, מדובר, לטענתם, בעבודות זמניות ועל כן אין מקום לצו ההריסה.
עיקר טענתם היא כי הצו הוצא בחוסר סבירות ובדרך לא מידתית בצורה קיצונית, לנוכח העובדה שמדובר בכניסה לביתם של המבקשים אשר נבנתה בהיתר ובמשך 17 שנה שמשו מדרגות אלו על מנת לאפשר להגיע לכניסה זו ומתן הצו כעת מהווה הפרה של זכות חוקתית של נגישות למקרקעין השייכים למבקשים והפרת חובת העירייה לאפשר נגישות למקרקעין של התושבים.
המבקשים אף הצביעו על כך שהמשיבים הפרו את הוראת בית המשפט בכך שהסירו את המדרגות הזמניות לאחר החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ביצוע הצו המנהלי.
מנגד, טוענים המשיבים כי מדובר במבנה של מדרגות המוצב על דרך ציבורית שכע ת מצויה בפיתוח, כאשר עצם קיומם מהווה הפרעה לדרך ולאפשרות המשך פיתוח דרך זו ולעצירת פרויקט המתבצע כעת לצורך כך. טענתם היא כי המדרגות הקבועות שהיו במקום נהרסו בהסכמת המבקשים.
הם מצביעים על כך שאין מדובר בעבודות פטורות מהיתר בניה מאחר והן לא נעשו על ידי בעל זכות במקרקעין, כך גם לא מדובר בעבודות זמניות מאחר ואין "מועד תפוגה" לקיומן של מדרגות אלו ואילו יתנהלו כעת הליכים משפטיים בנושא, יכול ומצב זה יימשך זמן רב.
טענתם היא כי מדובר בצו הולם וראוי לנוכח העובדה שמדובר במדרגות המצויות על שטח ציבורי ללא היתר ומעכבות את המשך פיתוחו. הם אינם מתעלמים מהצורך להגיע לפתרון בעניין דרך גישה לביתם של המבקשים אך סבורים שעל הדבר להיעשות בהסכמה ובדרך התואמת את האינטרס הציבורי.
בכל הנוגע לטענה בדבר הפרת החלטת בית המשפט, טוענים המשיבים כי מדובר היה בטעות שתוקנה באופן מידי.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה זו היא סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965, הקובע כי :" לא יבטל בית משפט צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".
בנוסף נקבע בפסיקה במקרים חריגים ויוצאי דופן, יתערב בית המשפט ויבטל צו מנהלי בשל פגם שעניינו חוסר סבירות או חוסר מידתיות בהוצאת הצו וכן בשל פגם פרוצדוראלי בהוצאת הצ ו. לעניין זה רא ו דבריו של כבוד הש' מלצר ברע"פ 5387/16 אחמד אבו אלראזק נ' מדינת ישראל – יו"ר הועדה לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו 19.9.16) : "תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238א לחוק הינה ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל למיגורה של הבנייה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה (ראו: רע"פ 5584/03‏ פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577, 590 (2004); רע"פ 5205/07 תכפור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים [פורסם בנבו] (05.09.2007) (להלן: עניין תכפור)). סעיף 238א(א) לחוק קובע כך: (א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי –
(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;
(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;
(3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים;
לצו כאמור ייקרא "צו הריסה מינהלי"" (ההדגשות שלי –ח"מ).
סעיף 238א(ח) לחוק מוסיף וקובע כדלקמן: "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". בנוסף לשתי עילות הביטול הקבועות בסעיף 238א(ח) לחוק הנ"ל נפסק כי בית המשפט רשאי לבטל צו הריסה מינהלי גם במקרים שבהם נפל פגם פרוצדוראלי בהליך, או נפל פגם בשיקול-דעתה של הרשות המוסמכת להוצאת הצו, כגון: מטרה זרה, היעדר מידתיות, שיקולים זרים, חוסר סבירות, או הפליה, ובלבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצו לבטל מעיקרו (ראו: עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(1) 196, 197, 210-207 (27.11.2002)). בהקשר לכך נקבע כי הסמכות לביטול צו הריסה צריכה להישמר למקרים חריגים, ויוצאי דופן (ראו: עניין תכפור; רע"פ 8720/09 אבו רנה נ' ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית [פורסם בנבו] (1.11.2009)). עוד נפסק כי צו הריסה מינהלי הינו אקט מינהלי, ולא אקט עונשי, ומשום כך עומדת למשיבה חזקת התקינות המינהלית, היינו, חזקה כי פעולתה המינהלית נעשתה כדין. המבקש לסתור חזקה זו – עליו הנטל להוכיח את הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המינהלית (ראו: רע"פ 2956/13 ‏דמקני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב –יפו, [פורסם בנבו] בפיסקה 9 (31.07.2013); רע"פ 6032/13 אהרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה טבריה, [פורסם בנבו] בפיסקה 11 (19.01.2014))."
אין מחלוקת כי בניית המדרגות לא בוצעה בהתאם להיתר בניה. איני מקבל את טענת המבקשים כי מדובר בעבודות שאינן מצריכות היתר שכזה, מאחר וסעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד- 2014 , קובע כי מדובר בעבודות שבוצעו על ידי "בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגביהם המאפשרת עבודות "ואילו במקרה שבפני המדובר בדרך ציבורית אשר המבקשים אינם בעלי זכות בה. כך לא אוכל לקבל את הטענה כי אין מדובר בעובדה מוגמרת אלא מבנה זמני. גם אם מדובר במדרגות שאינן מקובעות לקרקע ואין חיבור ביניהן, הרי שעצם קיומן במקום מהווה עובדה מוגמרת בכך שלאורך תקופה שלא ברור מתי סיומה, מוצבות המדרגות על דרך ציבורית ומעכבות את המשך העבודות המבוצעות במקום לרווחת הציבור.
בכל הנוגע לטענת המבקשים כי מדובר בהחלטה שאינה סבירה ואינה מידתית. הרי שבנושא זה הרחיבו הצדדים את היריעה בכך שהעלו טענות רבות שעניינן עצם זכותם של המבקשים לקיומן של מדרגות במקום לנוכח היתר הבניה הקיים לפתח הבית, זכות הגישה לפתח זה וקניית הזכות מעובדת קיומן של מדרגות במקום במשך כ-17 שנה.
אני סבור כי לטענות אלו היה משקל משמעותי אילו הצו היה נסוב אודות המדרגות המקוריות שהיו במקום, אולם כפי שעלה במהלך הדיון שבפני מפי המבקש 2 עצמו, בניגוד לאמור בבקשה שהוגשה לבית המשפט ובניגוד לאמור בתצהירם של המבקשים, מדרגות אלו נהרסו בהסכמתו של מבקש 2. הוסכם אף על הצדדים כי ניתנה התחייבות מצד המשיבים לפעול למציאת פתרון למצב שנוצר וזאת על חשבון המשיבים. טענת המבקשים היא כי על הפתרון היה להיות מידי ומשזה לא בוצע פעל להקמת המדרגות לצורך פתרון זמני.
במצב דברים זה איני סבור כי פעולת המשיבים אינה סבירה או מידתית, וודאי לא באופן קיצוני. לאחר שניתנה הסכמתו של המבקש2 להריסת המדרגות ובעקבות זאת החלו להתבצע עבודות במקום, הרי שפעולתם של המבקשים בהקמת המדרגות מצדיקה את פעולתם של המשיבים להוצאת צו הריסה מנהלי. מה עוד שמהעדויות בפני במהלך הדיון עלה כי המשיבים אינם מתעלמים מחובתם למציאת פתרון למבקשים ואף העלו מספר הצעות וביצעו סיורים במקום ופגישות עם המבקשים לצורך כך. ייתכן והדבר לא יגיע לידי פתרון מוסכם והנושא יידון בבית המשפט לעניינים מנהליים, אולם אין בכך על מנת לאפשר למבקשים ל עשות דין לעצמם ולבצע עבודה שלא על פי היתר בניה. יש לציין כי במהלך הדיון שבפניי למדתי מעדויות הצדדים כי קיימת כניסה נוספת לבית וגם בלא מדרגות אלו לא נמנעת זכותם של המבקשים לכניסה לביתם.
לנוכח האמור לעיל, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית. כתוצאה נלווית לכך בטלה החלטתי בעניין עיכוב ביצוע הצו.
מעבר לנצרך, אוסיף כי לא יהיה זה נכון מצדם של המשיבים לראות בהחלטתי זו משום עילה שלא להמשיך ולנקוט צעדים על מנת למצוא פתרון למצבם של המבקשים. ראוי ונכון כי ייעשה מצדם של המשיבים כל מאמץ למציאת פתרון הולם והוגן למצב זה בהקדם האפשרי.
המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תמר לוזון
נתבע: יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה
שופט :
עורכי דין: