ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עודה סולימאן נגד מוצלח צרצור :

לפני כבוד ה שופט שכיב סרחאן

המערער

עודה סולימאן

נגד

המשיב

מוצלח צרצור

החלטה

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

הבקשה
המערער עותר לפטור מהפקדת העירבון בסך 20,000 ₪ אותו הוא חוייב להפקיד וכן לפטור מתשלום אגרת בית משפט.
המערער טוען כי מצבו הכלכלי קשה ביותר, הוא הוכרז כחייב מו גבל באמצעים, הוא שוהה במאסר, אין לו נכסים או חשבונות בנק, הוא ניסה לגייס את סכום העירבון והאגרה ממקורות שונים אך ללא הצלחה.
המערער הציג אישור לפיו משפחתו מוכרת על-ידי רשויות הרווחה.
המערער טוען כי סיכויי הערעור טובים. לדבריו, התובע- הוא המשיב דנן, הגיש נגדו תביעה, אולם לא הצליח להוכיח את תביעתו כנדרש. לכן סבור המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר קיבל את התביעה ולו באופן חלקי. עוד מצביע המערער על כמה וכמה שגיאות עובדתיות, אשר לטענתו יצאו תחת ידו של בית המשפט קמא.
המערער מסכם כי דחיית בקשותיו תסגור בפניו את שערי בית המשפט.

התגובה
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש למחוק את התצהיר שהגיש המערער, שעה שזה "נחתם טלפונית" ולמעשה אך הוקרא למערער.
המערער לא שילם את סכום הפיצוי ואת ההוצאות בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא. בניגוד לטענותיו הנוכחיות , המערער הצהיר בעבר, בבית משפט קמא כי מצבו הכלכלי איתן.
סיכויי הערעור נמוכים, שעה שבית המשפט קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מחוסר אמינותו של המערער. פרט לכך, פסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס על ממצאים עובדתיים שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהם.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
התנאים למתן פטור מאגרה נקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007. תקנה 14 (ג) קובעת:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד"
הסמכות לקצוב את סכום העירבון או לפטור מהפקדתו קבועה בתקנות 432-433 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"):
432. (א) החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך.
(ב) הודיע הרשם שלא בפני המשיב על החלטתו לפטור את המערער מחובת ערבון, תומצא הודעה על כך למשיב; החליט שלא לפטרו, יקבע את סכום הערבון והמועד לתשלומו או ירשה לו מתן ערובה במקום הערבון.
433. בכל שלב משלבי הדיון רשאי הרשם להגדיל את סכום הערבון של המערער, וכן לחזור ולחייב מערער שנפטר מערובה להגישה, אם נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם.
השיקולים למתן פטור מעירבון הם סיכויי הערעור מחד גיסא ומצבו הכלכלי של המערער מאידך גיסא. בהלכה הפסוקה נקבע כי:
"מחוקק המשנה והפסיקה אינם אטומים לכך, שיהיו מערערים שלא יוכלו להפקיד עירבון בשל עוניים. הדלת אינה נסגרת בפניהם כלל, כמובן תוך הבאה בחשבון של שיקולים כגון סיכויי הערעור"
רע"א 5208/06 פול ריצ'רד דייויס נ' מלכה מוריס (פורסם בנבו, 29.06.2006)

גם בספרות המקצועית נקבע לעניין זה כי:
"בדומה לבקשה לפטור מאגרה, גם בבקשה לפטור מעירבון על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית עליו להראות שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון; שנית עליו להראות שיש לו סיכוי להצליח בערעור ...
בבקשה לפטור מאגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך ואפילו ברמת הסתברות נמוכה, ואילו בבקשה לפטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גבוהה יותר.
...
בבקשה לפטור מאגרה יבחן בית המשפט את יכולתו של המבקש לשלם את האגרה בהתחשב ביכולתו האישית בלבד, בהסתמך על רכושו, על רכוש בן זוגו ועל רכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ואילו בבקשה לפטור מעירבון על המבקש להוכיח שניסה לגייס את הסכום גם מסביבתו הקרובה – משפחה וחברים – או להביא טעם מספיק מדוע לא ניסה לעשות כן. לעניין בקשה לפטור מעירבון, הגישה שהתגבשה בפסיקה מצביעה על איזון בין זכויות המערער כגון זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין, אל מול זכויותיו של המשיב שהוצאותיו יובטחו לו אם ההליך המנוהל נגדו ייכשל. ההכרעה אם להעניק פטור מהפקדת עירבון או הפחתה בסכומו נשענת על יכולתו הכלכלית של המערער ועל סיכויי ההליך שהגיש. (ההדגשות לא במקור)
חמי בן-נון, טל חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה 3, 2012 עמ' 283-284).

מן הכלל אל הפרט
המערער הוכיח חסרון כיס כנדרש. עם זאת בכל הקשור לסיכויי הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי הדברים אינם כה חד משמעיים. פסק הדין מבוסס ומנומק היטב. בית המשפט קמא הבחין היטב בין חלקי התביעה שהוכחו ובין אלו שלא הוכחו כנדרש. יחד עם זאת לא ניתן לקבוע כי הערעור חסר סיכוי לחלוטין.
העובדה כי המערער עשה דין לעצמו ולא שילם עד כה את ההוצאות בהן הוא חוייב ואת הפיצוי שנפסק לחובתו, מלמדת על הקושי הצפוי למשיב, לגבות את הו צאות הערעור במידה והוא יידחה.
המערער לא הבהיר את פשר החתימה על התצהיר שהוגש. מחד הוא טוען כי נוסח התצהיר אך הוקרא לו טלפונית ומאידך הוא טוען כי החתימה עליו היא חתימתו. עם זאת, בכל הקשור למצבו הכלכלי של המערער, ניתן להסתמך על המסמכים שצורפו לבקשה .
שיקול נוסף העומד לימין המערער ה וא היקף המחלוקת והיקף ההוצאות הצפויות. דומה כי ההוצאות הצפויות במקרה של כישלון הערעור לא תהיינה גבוהות.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים והאינטרסים שלעניין לרבות זכות הגישה לערכאות וזכות הערעור מחד, וזכות ו של המשיב להבטיח את הוצאותיו מאידך, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה לפטור מתשלום אגרה באופן מלא, ולבקשה לפטור מהפקדת עירבון באופן חלקי.

התוצאה
התוצאה המתקבלת לאור שכלול כל האמור לעיל היא כי ניתן למערער פטור מאגרת בית משפט וכי סכום הערבון יופחת ויעמוד על 8,000 ₪ בלבד. המערער יפקיד את העירבון המופחת לא יאוחר מיום 4.6.17 שעה 12:00, זאת בהתחשב ב מועד הקבוע לשמיעת הערעור, שאם לא כן ירשם הערעור לדחייה לפניי . עם הפקדת העירבון יגיש המערער הודעה בצירוף אסמכתא לביצוע התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדחיפות .
ת.פ. ביום 5.6.17

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בסמכותי כרשם, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עודה סולימאן
נתבע: מוצלח צרצור
שופט :
עורכי דין: