ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנשה אריכא נגד יעקב בן שבת :

לפני כבוד ה שופט עמית יריב

התובע

מנשה אריכא
ע"י ב"כ עו"ד ערן לאופמן

נגד

הנתבע

יעקב בן שבת
ע"י ב"כ עו"ד דורון שמעוני

פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 75,000 ₪, שהגיש התובע, מנשה אריכא, נגד הנתבע יעקב בן שבת, בקשר עם עסקה לתיקון רכבו של התובע ( להלן: "הרכב"), במוסך שמפעיל התובע, "מוסך יעקב" (להלן: "המוסך").
טענות הצדדים
התובע מנשה אריכא ( להלן: "התובע") הוא שרברב בעל עסק עצמאי. לטענתו, רכבו משמש אותו ככלי מרכזי בעבודתו. הנתבע יעקב בן שבת ( להלן: "הנתבע") הוא מכונאי רכב בעל מוסך. לטענת התובע, בחודש דצמבר 2013, הכניס את רכבו, מיצובישי, שנת ייצור 2000 ( להלן: "הרכב") למוסך שבבעלותו של הנתבע לצורך תיקון הרכב. הנתבע בדק את הרכב וקבע כי על הרכב לעבור שיפוץ מנוע כללי ( להלן: " אוברול").
כעבור כחודש וחצי, קיבל התובע את רכבו בחזרה. בגין שירות זה, שילם התובע לנתבע סך של 11,870 ₪.
לאחר הוצאת הרכב מהמוסך וכעבור זמן קצר, שוב השמיע הרכב רעשים ונתקע. בזו הפעם, החזיר התובע את רכבו למוסך והפעם נאמר לו על ידי הנתבע כי גלגל התנופה שבור ויש להחליפו. לצורך התיקון, שהה הרכב במוסך שבועיים נוספים.
התובע טוען, כי הנתבע מסר לו כי הוא לא הצליח להשיג גלגל תנופה חלופי, ועל כן, נאלץ התובע להשיג בעצמו גלגל והביאו למוסך על מנת שהנתבע ירכיב את הגלגל ברכבו. בגין שירות זה, דרש הנתבע סך של 1,000 ₪ אך בפועל, שילם התובע לנתבע, סך של 600 ₪ בלבד.
כשבוע לאחר הוצאת הרכב מהמוסך, נתקע הרכב פעם נוספת והוחזר למוסך באמצעות גרר. התובע טוען כי שוב נאמר לו שגלגל התנופה נשבר ויש להחליפו בשנית. על כן, נאלץ התובע לרכוש גלגל תנופה נוסף אשר הורכב על ידי הנתבע לאחר כשבועיים נוספים.
כעבור שבועיים, נתקע רכבו של התובע בפעם השלישית. בפעם זו, נאמר לו כי יש כבל קרוע במצערת הדלק. הנתבע טען כי אין ברשותו כבל זה ולכן נאלץ התובע לרכוש כבל בעצמו.
לאחר כשבועיים נוספים, הרכב נתקע ו הוחזר למוסך באמצעות גרר. בגין טיפול זה, דרש הנתבע סך נוסף של 1,200 ₪ לצורך תיקון גלגל התנופה.
ביום 29.5.2014 הכניס התובע את הרכב לבדיקה במכון רישוי. מהבדיקה עלה כי ישנם ליקויים במנוע ומכך הסיק התובע כי המנוע לא שופץ כלל.
ביום 1.6.2014, שוב נתקע הרכב, והפעם החליט התובע להכניס את הרכב למוסך אחר בפרדס חנה. מהבדיקה שבוצעה במוסך זה עלה כי כלל לא נעשה ברכב אוברול, ולא הוחלפו בו חלפים כפי שטוען הנתבע. הנתבע נאלץ לשלם פעם נוספת על אוברול כללי, סך של 6,800 ₪. במסגרת טיפול זה, הוחלפו גם גלגל התנופה, גל הארכובה, טבעות בוכנה וחריטתן, אלטרנטור שהורכב הפוך וכבל מצערת הדלק, שהורכב, לטענת התובע, באופן שגוי.
לטענת התובע, עקב רשלנותו של הנתבע, רכבו היה מושבת במשך כמעט 6 חודשים והתובע, שהוא, כזכור, שרברב עצמאי, נאלץ להשיג כלי רכב חלופיים, לשלם מפעם לפעם בגין גרירת הרכב ולהפסיד ימי עבודה.
עוד טוען התובע, כי הנתבע הפר את עוולת הרשלנות ואת חובת הזהירות על פי פקודת נזיקין.
התובע עותר לקבל את הסכומים הבאים:
השבת עלות האוברול שלטענתו כלל לא בוצע, בסך 11,870 ₪.
רכישת גלגלי תנופה בסך 2,800 ₪.
שירותי גרירה בסך של 1,500 ₪.
כבל גז בסך 1,000 ₪.
אלטרנטור בסך 900 ₪.
אוברול נוסף בסך של 6,800 ₪.
בדיקת רישוי בסך של 700 ₪.
פיצוי בגין רכב חילופי שנאלץ לשכור בסך 5,000 ₪.
הפסד ימי עבודה ועבודות פרטיות בסך של 30,000 ₪.
פיצויים בגין עגמת נפש בסך 20,000 ₪.
הנתבע טוען, כי מבדיקה שביצע ברכבו של התובע, עלה כי יש לבצע אוברול ברכב. במסגרת התיקון, ביצע הנתבע שיפוץ מנוע כולל חלקים, פירוק מנוע והרכבתו, סט רצועות מנוע, פירוק ראש וחיתוך מהבלוק, שיפוץ ראש וראש חדש, ברגי ראש, צינורות מים ותיקון בית פילטר שמן.
לטענת הנתבע, גלגל התנופה הוא חלק ששולט במערכת הטרנספורמציה של הרכב, ואין כל קשר בין גלגל התנופה שנשבר לבין האוברול שביצע הנתבע ברכב.
עוד טוען הנתבע, כי הוא המליץ לתובע להחליף את גלגל התנופה בחלף חדש, אך התובע בחר לקנות חלקי חילוף משומשים וזאת על מנת להוזיל עלויות. כתוצאה מכך, לתובע נדרשו כשבועיים להשיג גלגל תנופה משומש ועל כן, נאלץ הנתבע להשאיר את רכבו של התובע על אחד ממנופי ההרמה במוסך, מה שמנע מהנתבע לטפל ברכבים אחרים על מנוף הרמה זה וגרם לו להפסדים. בנוסף, הנתבע ציין בפני התובע כי אין אחריות על חלקי החילוף המשומשים שרכש התובע ואשר הותקנו ברכבו.
בעבור התקנת גלגל התנופה בפעם הראשונה, דרש הנתבע סך של 600 ₪ אך התובע לא שילם לו. עבור ההתקנה בפעם השנייה, לא דרש הנתבע תשלום כלל. עבור ההתקנה בפעם השלישית, דרש הנתבע סך של 1,200 ₪ אך הסכום לא שולם.
לטענת הנתבע, כבל הגיר שנקרע ברכב אינו קשור לאוברול שביצע ברכב . עבור התקנת הכבל, דרש הנתבע סך של 800 ₪ אך גם סכום זה לא שולם.
הנתבע טוען כי הרכב היה מפורק ומערכותיו המכניות היו חשופות. אי לכך, לא ניתן היה להוריד אותו ממנוף ההרמה, מה שגרם להפסדים נוספים.
לטענת הנתבע, לאור העובדה כי מדובר ברכב ישן מאוד, בן כ-16 שנים ובנוסף, הרכב משמש את התובע בעבודתו כאינסטלטור, קיים בלאי גבוה ומואץ לרכב וכתוצאה מכך, הסיכוי לכך שייווצרו תקלות ברכב גבוה מאוד, בוודאי ביחס לכלי רכב חדשים יותר.
הנתבע טוען כי הטיפול ארך כשבועיים – שלושה ולא חודש וחצי כפי שטוען התובע. לאחר שסיים הנתבע לבצע את האוברול, הוחזר הרכב לתובע.
לטענת הנתבע, לכתב התביעה לא צורפה קבלה בגין גרירת הרכב למוסך באמצעות גרר ועל כן, אין הוא יודע אם אכן השתמש התובע בשירותי גרר.
עוד טוען הנתבע כי, על פי הדין, האחריות בגין האוברול שביצע הנתבע ברכב היא ל-3 חודשים בלבד או 6,000 ק"מ, המוקדם מביניהם וזאת החל מיום 31.01.2014 . התובע ערך את הבדיקה במכון הרישוי ביום 29.05.2014, כלומר, כחודש ימים לאחר שהסתיימה תקופת האחריות על האוברול אותו ביצע הנתבע ברכב.
הנתבע טוען כי על פי החשבונית שצורפה לכתב התביעה כנספח ב', בוצע פירוק מנוע והרכבתו לצורך הרכבת גלגל תנופה חדש ולכן אין היא משקפת את טענת התובע - כי הוא נאלץ לבצע אוברול נוסף ברכבו. בנוסף, צורפה חשבונית של החלפת אלטרנטור כנספח ה' אך הטענה כי הנתבע הרכיב את האלטרנטור בצורה הפוכה היא בלתי אפשרית משום שאין זה אפשרי להתקין אלטרנטור בצורה הפוכה בכלי רכב.
לטענת הנתבע, התובע לא צירף חשבוניות בגין חלק גדול מן ההוצאות כדלקמן:
לא צורפה חשבונית בגין רכישת גלגלי תנופה.
לא צורפו חשבוניות בגין שירותי גרר.
לא צורפה חשבונית בגין רכישת כבל גז.
לא צורפה חשבונית בגין רכב חלופי.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהגישו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
אין מחלוקת כי רכבו של התובע טופל אצל הנתבע. על כן, הנטל להוכיח כי הטיפול שקיבל הרכב לא נעשה כלל, או לא נעשה באופן מקצועי, מוטל על כתפי התובע. אין מדובר כאן בטענת הודאה והדחה כפי שטוען התובע, שכן הנתבע טוען כי הוא ביצע את תיקון האוברול ברכבו של התובע כראוי.
על פי חוות דעת המומחה שצורפה לתצהירו של התובע, המומחה מר שלמה כהן מצהיר כי אין זה סביר כי ברכב שעבר טיפול של תיקון שיפוץ מנוע כללי, יתגלו תקלות קשות, זמן קצר כל כך לאחר האוברול. למרות זאת, המומחה – בחוות דעתו ובעדותו – לא יכול היה לשלול כי בוצע שיפוץ מנוע כללי ברכב. גם מחוות הדעת שצירף הנתבע, עולה כי לא ניתן ללמוד מדוח הבדיקה האם אכן בוצע שיפוץ מנוע ברכב או לא. מכל מקום, ומשום שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפי התובע, אין בראיות שהוצגו כדי להוכיח את הנטל.
יש לציין, כי המכונאי שביצע את האוברול הנוסף לא התייצב להיחקר על תצהירו ואילו חוות דעת המומחה מטעם התובע מסתמכת על דוח הבדיקה במכון הרישוי ולא על בדיקתו העצמאית של המומחה שעל כן, משקלה נמוך, אף שעדות שני המומחים הייתה רהוטה ומהימנה.
יש לדחות את תביעת התובע לתשלום עלות האוברול שכן לפי חוות הדעת שהוגשו מטעם שני הצדדים, לא הוכח כי לא בוצע אוברול ברכב התובע. הנתבע העיד כי ביצע טיפול ברכב, ועדותו לא נסתרה. הנתבע טיפל ברכב, השקיע זמן ומאמץ בתיקון הרכב ועל כן, התשלום מגיע לו בגין השירות שנתן לתובע.
כמו כן, לטענת התובע, בוצע אוברול נוסף ברכב במוסך " מוג'יר ח'טיב" אך בחשבונית שצורפה לתצהיר לא צוין כי בוצע שיפוץ מנוע ברכב. כאמור, מר ח'טיב נמנע מלהתייצב לדיון, אף שנקבע מועד מיוחד לחקירתו, ואף בכך יש כדי לפגום בגרסת התובע.
התובע תובע החזר עלות החלפים שנאלץ לרכוש אך יש לציין כי התובע בחר לרכוש חלפים משומשים ולא ברור מדוע אחראי הנתבע על החלפים שסיפק לו התובע.
דין התביעה לפיצי בגין שכירות רכב חלופי להידחות גם היא, וזאת מכיוון שלא צורפו אסמכתאות ולא הונחה כל תשתית ראייתית שתלמד כי התובע אכן שכר רכב או הוצאו כספים בעבור רכב חלופי. גם לעניין הוצאות גרירת הרכב להן עותר התובע, אין כל אסמכתא על כך ולכן, אין מקום לפיצוי בגין רכיב זה.
דין התביעה להחזר עלות הבדיקה במכון הרישוי טסט פיקס בע"מ להידחות. עקב ריבוי הפעמים בהן הרכב נתקע, בחר התובע לפנות למכון רישוי מסודר ולבצע בדיקה לרכב. אמנם התובע צירף חשבונית ואת פירוט הבדיקה, אך לאור מסקנותיי עד כה, אינני סבור כי יש הצדקה להטיל עלות זו כתפי הנתבע.
לעניין הפסד ימי עבודה ועבודות, התובע לא עמד בנטל ולא הוכיח כי הנתבע הוא זה שאחראי לנזקים שנגרמו לו ועל כן, גם ראש נזק זה נדחה.
משלא הוכחה התביעה, ממילא אין מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.
סוף דבר
משלא עמד התובע בנטל להוכיח כי הנתבע לא ביצע את הטיפול שאמור היה לבצע, התביעה נדחית.
התובע יישא בשכר טרחה ב"כ הנתבע בסך 5,000 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנשה אריכא
נתבע: יעקב בן שבת
שופט :
עורכי דין: