ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי אהרון נגד מדינת ישראל :

בפני השופט אהוד קפלן

מבקש

שי אהרון

נגד

משיבה

מדינת ישראל – פמ" ח

החלטה

בבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ

הבקשה:
עפ"י הנטען בכתב-האישום שהוגש נגד הנאשם, נטען כי במהלך התקופה שבין מרץ 2014 ועד נובמבר 2014 על רקע קשר שהתנהל בהודעות ובשיחות טלפוניות בלבד בין הנאשם למתלוננת הוא משך ממנה כספים בסך כולל של כ-חצי מיליון ₪ במרמה על רקע מצגי שווא שהציג בפניה כי הוא אוהב אותה ורוצה למסד את הקשר ביניהם.
לטענת ההגנה, הטענות שהעלתה המתלוננת מעלות תמיהות בקשר לאישיות שלה ומצבה הנפשי והרגשי לאור הטענה כי לאורך כל התקופה שבה הנהל הקשר ולכל הפחות עד חודש אוקטובר הם לא נפגשו כלל וכל העברת הכספים נעשתה על בסיס הקשר מרחוק.
עוד נטען, כי המתלוננת עצמה מודה כי הייתה מוכנה להעביר לנאשם את הכספים ללא תלות במצבו הכלכלי מאחר שהיא אוהבת אותו ובמיוחד שהיא סבלה ממצב נפשי קשה בעקבות תאונת דרכים שעברה במהלך שירותה הצבאי.
בנוסף, נטען כי כפי שעולה מחומר החקירה לא מדובר בקשר הראשון של המתלוננת שבו היא מתנהלת באופן דומה וגם יחסיה עם בן זוגה הקודם התאפיין בחופש כלכלי ועזרה בסכומי כסף שונים.
לפיכך, מבקשת ההגנה לקבל לעיין בחומר הרפואי והפסיכיאטרי של המתלוננת.
תגובת המאשימה:
המאשימה מתנגדת ומסתמכת על שורת פסקי דין, שהעיקרי בהם הוא ); בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (2014)שם נאמר, בין השאר:
"ד. השיקולים הנדרשים לצורך איזון האינטרסים במסלול של סעיף 74 לחסד"פ ובמסלול של סעיף 108 לחסד"פ דומים. עם זאת, לשוני בין שני המסלולים יש נפקויות רבות, ובין היתר, לגבי עיתוי הבקשה, הפורום הדן בבקשה (המותב בתיק העיקרי או השופט התורן), הזכות לערר, והאפשרות לבחינה מוקדמת של החומר על ידי ההגנה. אחת הנפקויות החשובות היא, שבמסגרת סעיף 108 נשמע קולה של המתלוננת או של צדדים שלישיים המחזיקים ברישומים הנוגעים למתלוננת (כמו פסיכולוג או עו"ס).
ה. החוק אינו קובע מנדטורית כי כל אימת שמועלית טענה לחסיון החומר, הבדיקה חייבת להיעשות במסגרת סעיף 108 לחסד"פ. הנטייה כיום בפסיקה היא להעדיף את המסלול של סעיף 108 לחסד"פ, תוך הבחנה בין חומר הנמצא בליבת המחלוקת ואשר צריך להיות בידי התביעה או בשליטתה - שאז יידון במסגרת סעיף 74 לחסד"פ - לבין חומר שאינו בליבת המחלוקת ולא מצוי או צריך להיות מצוי בידי התביעה, שאז המסלול הוא על פי סעיף 108 לחסד"פ.
ו. נקודת המוצא המוצעת על ידינו, ואשר ניתנת לסתירה: כאשר החומר אינו בידי התביעה וכאשר החומר המבוקש נהנה מחסיון (סטטוטורי או פסיקתי), ראוי להעדיף את המסלול של סעיף 108 לחסד"פ, ולו על מנת לאפשר זכות טיעון לצד שעלול להיפגע מחשיפת החומר.
ז. יש לבחון את כנות הבקשה לחשיפת החומר הנוגע למתלוננת, שמא מדובר בצעד טקטי או בבקשה המעוגנת בסטריאוטיפים ובדעות קדומות. ראוי כי השופט היושב על מדין יבחן זאת.
ח. הסודיות והדיסקרטיות של טיפול נפשי הם ביסוד הטיפול. חשיפה של סוד שיח מתלוננת-מטפל, עלולה לפגוע באינטרס החברתי החשוב של עידוד תלונות על עבירות מין ושל שיקום הקרבן.
ט. באיזון האינטרסים יש לקחת בחשבון כי חסיון מטפל-מתלוננת הוא אמנם יחסי אך אינו פרוץ לכל רוח. הסרת החסיון צריכה להיעשות בזהירות וברגישות ובמידתיות, בהתחשב בכך שזכותה של המתלוננת לכבוד ולפרטיות היא זכות יסוד חוקתית. בחשיפת החומר לעיני בית המשפט בלבד, יש כדי להפחית בעוצמת הפגיעה אך לא לאיינה..."

דיון והכרעה:
בבש"פ 8815/15 סעד נ' מדינת ישראל (10.5.2016 ), שניתן בהרכב שלושה נקבע כי ככלל בקשות מעין אלה, צריכות לידון בהליך לפי סעיף 108 לחסד"פ, בפני המותב הדן בתיק, וכי סטייה מכלל זה ודיון במסגרת הליך לפי סעיף 74 לחוק תיעשה רק במקרים חריגים, תוך הנמקה להצדקת ההליך החריג ותוך מתן אפשרות למתלוננים ולמחזיקים בחומר להביע עמדתם.

בבש"פ 2565/17 מ"י נ. פלוני (11.5.2017) בע כבוד השופט מזוז כי:
" בהחלטה באשר למסלול הנכון לבחינת בקשה לחומר חקירה יש לתת את הדעת לשלוש אבחנות רלבנטיות: האחת, אבחנה בין חומר חקירה המצוי בידי התביעה או גורמי החקירה לבין חומר המצוי בידי גורם חיצוני; השניה, אבחנה בין חומרים שהרלבנטיות שלהם לכתב האישום היא ישירה ומובהקת לבין חומרים המצויים בפריפריה הרחוקה של הזיקה לכתב האישום אם בכלל; שלישית, אבחנה בין חומר חקירה " רגיל" לבין חומר חקירה לגביו מתעוררת שאלה של חיסיון, סטטוטורי או פסיקתי, שחשיפתו עלולה לפגוע בחיסיון, בזכויות קורבן העבירה ובאינטרסים מוגנים של צדדים שלישיים.
לדעתי, כל אחד מהשיקולים הנ"ל - שאין מדובר בחומר שבידי התביעה או בשליטתה, שמדובר בחומר שזיקתו לאישום רחוקה אם בכלל, ובמיוחד השיקול שמדובר בחומר המעלה שאלות של חיסיון - עשוי להצדיק ולחייב, כשלעצמו, בירור הבקשה בהליך לפי סעיף 108 דווקא, ובוודאי צירוף יחד של כמה מהשיקולים האמורים."

בענייננו – אני מו כן להסכים לדברי הסניגור שלא מדובר ביציאה למסע דייג ושישנן אינדיקציות לכך שמדובר בדפוס פעולה עקב בעייה ממנה סובלת המתלוננת (אסמכתא לכך ניתן למצוא בנטען כתב תביעה אזרחית שהגישה) ועדיין מדובר בחומר שאינו מצוי בידי גורמי התביעה, הוא פריפריאלי לתמחלוקת שבתיק, ונתון תחת חסיון.
אשר על כן – הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שי אהרון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: