ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחידת תביעות להב נגד גלעד אדלר :

בפני כבוד ה שופט זיו אריאלי

מבקשת

יחידת תביעות להב 433

נגד

חשוד

גלעד אדלר

החלטה

בפני בקשה נוספת להארכת תוקף תנאי שחרור, וזאת בהמשך להחלטתי מיום 6.4.17.

רקע וטענות הצדדים:
1. בקצירת האמור יצוין, כי נגד החשוד ואחרים מתנהלת מזה מספר חודשים חקירה, במסגרתה מיוחסות לחשוד עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור וכן עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. החשוד נעצר ביום 6.2.17, וביום 12.2.17 הוא שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים בין היתר איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, הרחקה ממוסדות העיר וצפת ותנאים נוספים.

2. המבקשת הגישה ביום 29.3.17 בקשה להארכת תוקף תנאי השחרור, וכן להוספת תנאי האוסר על החשוד להמשיך ולעסוק בתפקידו כעוזר ראש עירית צפת.

3. בהחלטתי מיום 6.4.17 נעתרתי לבקשה באופן חלקי. בהחלטה זו פורטו שמונה שיקולים העומדים בבסיסה:
א. המדובר בחשוד, ולא בנאשם. החשדות נגד החשוד כבדים ומבוססים, אך יש לזכור כי לבאת כוחו של החשוד לא ניתנה עדיין ההזדמנות להתייחס לחומר הראיות שנאסף.
ב. ההגבלה המבוקשת – חריגה, וחריגה שבעתיים מקום בו מדובר בשלב שטרם הגשת כתב האישום.
ג. החשוד הינו עובד ציבור אך אינו נבחר ציבור; משכך, המתח בין עקרונות המשפט הפלילי וצורכי ההליך הפלילי לבין עקרונות המשפט הציבורי – לא מתעורר במלוא עוצמת ו.
ד. החשדות המתבררים מלמדים לכאורה על מערכת יחסים מושחתת וממושכת. עוד עולה מתיק החקירה השפעתו של החשוד והדומיננטיות שלו בתחומים שונים בעבודת העיריה.
ה. עוצמת העילות בבסיס הבקשה: העילה שעניינה חשש מביצוע עבירות דומות – קיימת ברמה מתונה. החשש לשיבוש הליכי חקירה – הינו ממשי. עם זאת, לא מיוחסת לחשוד ביצוע עבירה של שיבוש הליכי חקירה.
ו. החקירה מתקדמת באופן ראוי, ומצויה על סף סיום.
ז. סוג המגבלה המבוקשת – מדובר במגבלה על עיסוק במקום עבודה, ולא מגבלה על סוג עיסוק.
ח. עקרון המידתיות – יש לבחור באמצעי אשר פגיעתו בזכויות היסוד הינה הפחותה ביתר להשגת התכלית. בנוסף, יש לתת את הדעת כי בעניינו של מעורב בכיר אחר בפרשה (ראש העיריה, מר אילן שוחט), הגיעה המבקשת להסכמה לפיה יוארך תוקף התנאים המגבילים למשל 30 ימים בלבד, ולאחר מכן תחולנה מגבלות מתונות יותר.

לאור האמור, סברתי כי יש מקום להיעתר לבקשה אך לקצוב את משך המגבלה ל- 30 ימים נוספים ולא מעבר לכך.

4. כאמור, הבקשה שבפני היא להארכת מועד התנאים המגבילים, וזאת למשך 30 ימים נוספים. עם זאת, ברור כבר עתה, כי אין המדובר בבקשה סופית ואחרונה. בדיון בפני הובהר על ידי נציג המבקשת, כי בכוונתה לבקש להאריך את תוקף התנאים המגבילים עד למועד בו יוגש כתב אישום בעניינו של החשוד [ומן הסתם, במועד זה תבקש הפרקליטות להאריך את תוקף התנאים המגבילים בפרק זמן נוסף].

5. בדיון ציין נציג המבקשת, כי לאור התנהלותו לש החשוד, כמו גם מידת השפעתו על עדים –הרי שלא ניתן לאשר את חזרתו לעבוד בעירית צפת – אף לא במגבלות. אמנם, המבקשת אפשרה את חזרתו של ראש העיר לעירי יה – אך זאת מתוך עריכת איזונים , ומתוך התחשבות בעובדה כי ראש העיר (בשונה מהחשוד) הינו נבחר ציבור. עוד נטען כי אין מקום להחזיר גם את ראש העיר וגם את החשוד למקום עבודתם, כיוון שיהיה בכך כדי להעמיד אותם באותה סיטואציה בה היו טרם הפיכת החקירה לגלויה.

6. ב"כ החשוד התנגדה לבקשה. נטען כי לחשוד לא מיוחסת כל עבירה של שיבוש הליכי חקירה, ואף הטענה כי קיים חשש שהחשוד יחזור לבצע עבירות – נטענה בעלמא. עוד הדגישה ב"כ החשוד כי ראש העיריה חזר לתפקידו, ואין כל מקום לאבחנה בין השניים. ההיפך הוא הנכון – על ראש העיר מוטלות חובות ונתונות לו סמכויות אשר אינן בידי עוזרו, ועל כן החזרתו של ראש העיר לתפקידו קשה יותר ובעלת משמעויות ציבוריות נרחבות יותר. נטען כי בשלב זה של החקירה, לאחר שעדים מרכזיים כבר מסרו את גרסאותיהם – החשש לשיבוש החקירה קטן משמעותית. נטען בנוסף כי לשם קביעת איסור לפי סעיף 48(א)(10) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) – לא די בחשש לשיבוש הליכים. נדרשים שני תנאים נוספים המנויים בסעיף הנ"ל: סכנה לביטחון הציבור , או חשש כי המשך העיסוק עלול להקל על ביצוע עבירה דומה. שני תנאים אלו אינם מתקיימים בעניינו של החשוד, ומשכך הרי שאין מקום להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה:
7. לאחר שעיינתי בבקשה, בנספח הסודי ובמסמכים מתוך תיק החקירה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, סבורני כי נקודת האיזון השתנתה, באופן שאינו מצדיק עוד את המגבלה בדבר איסור עיסוק בתפקיד עוזר ראש עיריית צפת. בנוסף, איני רואה מקום להמשיך ולאסור על החשוד להיכנס לבניין עירית צפת ומוסדותיה. עם זאת, סבורני כי יש מקום במספר מגבלות על תחומי עיסוקו של החשוד בעירית צפת, כפי שיפורט להלן.

8. בעניינו של החשוד, יש לתת את הדעת לשיקולים אשר פורטו בהחלטתי מיום 6.4.17, ואשר תמציתם פורטה גם לעיל. שיקולים אלו נכונים ויפים גם לשלב זה, אם כי משקלם משתנה, באופן המשנה את נקודת האיזון הראויה. סבורני כי אף הזמן שחלף מטה את הכף, וביתר שאת, לטובת העדפת זכויות היסוד של החשוד ולטובת דחית הבקשה, בחלקה הגדול .

9. אזכיר בהקשר זה, כי נגד החשוד טרם הוגש כתב אישום. ממילא, האפשרות שלו ושל באות כוחות להתגונן מפני המידע והראיות שהוצגו בפני – מוגבלת.

10. על פניו, בזהירות המתבקשת לאור השלב בו מצוי ההליך – נראה כי החשדות נגד החשוד הולכים ומתבססים. היחידה החוקרת ממשיכה בביצוע פעולות חקירה, אשר עיבו אף יותר את מארג הראיות. עם זאת, יש גם לתת את הדעת לכך שאמנם המבקשת ציינה כי החקירה מצויה בשלביה הסופיים – אולם מועד סיום לחקירה – אין. מכל מקום, גם לו הייתה החקירה מסתיימת כבר מחר, הרי שהמועד להגשת כתב אישום – אינו קרוב. מדובר בפרשה מורכבת, מסועפת ומרובת מסמכים , עדים וראיות. יש להניח כי לפרקליטות המלווה את התיק ייקח פרק זמן נוסף על מנת לגבש עמדותיה באופן סופי; לאחר מכן, יידרש פרק זמן נוסף לעריכת שימועים, ולאחריהם ייתכן כי ידרשו פרקי זמן נוספים בטרם הגשת כתב אישום. הנה כי כן, עניין לנו בפרקי זמן של שבועות וכנראה גם חודשים, בהם צפויה המבקשת להוסיף ולבקש את הרחקתו של החשוד מהעירייה ומעיסוקו כעוזר ראש העיר. לכל הדעות, מדובר בתקופה ארוכה ביותר, במהלכה צפוי החשוד, לשיטת המבקשת, להמשיך ולהיות מורחק מהעירייה ומעיסוקו טרם מעצרו.

11. דומה כי אין להרחיב יתר על המידה בכל הנוגע לזכויותיו של החשוד, ומידת הפגיעה בהם. אין המדובר רק בחזקת החפות שעדיין עומדת לזכותו. הגבלת עיסוק במסגרת תנאי שחרור – הינה חריגה לכשעצמה. היא חריגה שבעתיים טרם הגשת כתב אישום. לא בכדי הפנתה המבקשת להחלטות שעניינן הגבלות עיסוק לאחר הגשת כתב אישום. הגבלות עיסוק בשלב החקירה – נדירות, ומלמדות על שימוש זהיר שעושים בתי המשפט בסעיף 48(א)(10) לחוק המעצרים בשלב המקדמי ובטרם הגשת כתב אישום. סבורני כי לשון סעיף 48(א)(10) הנ"ל ותכליתו מכתיבות שימוש זהיר במגבלה זו, ובצדק ציינה ב"כ החשוד כי לא די בחשש לשיבוש הליכי חקירה. נדרש כי יתקיים אחד מהתנאים הנוספים המנויים בסעיף – חשש כי המשך העיסוק יסכן את בטחון הציבור, או חשש כי חזרתו של החשוד למקום העבודה יקל עליו לבצע עבירות דומות. בענייננו, המבקשת אינה טוענת (ובצדק) כי התנאי הראשון מתקיים. אשר לתנאי בדבר ביצוע עבירות דומות – הרי שלשיטתי הוא מתקיים בעוצמה מתונה. גם לו היה בו כדי להצדיק היענות (חלקית) לבקשתה הראשונה של המבקשת, סבורני כי אין מקום להאריך בגינו את מניעת העיסוק פעם נוספת.

12. שיקול משמעותי נוסף נוגע לעמדת המבקשת ביחס לראש העיר, מר אילן שוחט. כאמור, מלכתחילה הוגשו בסוף חודש מרץ 2017 בקשות זהות – הן ביחס לחשוד שבפני והן ביחס לראש העיר. היחידה החוקרת הגיעה להסכמות עם ראש העיר, ולפיהן הורחק ראש העיר מבנ יין העיריה ומוסדותיה למשך 30 ימים נוספים, ולאחריהם הותרה חזרתו של ראש העיר לעירייה ולעיסוקו, בכפוף למגבלות מסוימות.

13. אמנם, ראש העיר הינו נבחר ציבור ולא עובד ציבור. יש לכך השלכה ישירה על מידת הזהירות המתבקשת בטרם הפעלת סמכות לפי סעיף 48(א)(10) והטלת איסור על ראש עיר נבחר ומכהן מלהמשיך לעסוק בתפקידו. מאידך, בצדק ציינה ב"כ החשוד – לראש העיר נתונות סמכויות רחבות בהרבה מאלו הנתונות לעוזרו. לפיכך, ההחלטה לאפשר לו לחזור לעיסוקו, צריכה להיבדק בשבע עיניים, לשם הגנה על אינטרס הציבור . ואם בעניינו של ראש העיר הודיעה המבקשת כי מוסכם עליה שהוא יחזור לתפקידו (במגבלות מסוימות), הרי שאין מקום להמשיך ולהרחיק לשבועות ולחודשים ארוכים – את עוזרו.

14. עניין נוסף – ציינתי בהחלטתי מיום 6.4.17, ואחזור ואציין אף הפעם: החשש לשיבוש הליכי חקירה בעניינו של החשוד הינו החשש הדומיננטי. פעולות חקירה שונות שבוצעו על ידי היחידה החוקרת – ביססו חשש זה. עם זאת, היחידה החוקרת מצאה לנכון שלא לחקור את החשוד בביצוע עבירה של שיבוש הליכי חקירה (זאת, אגב, בשונה מראש העיר). מטבע הדברים, ככל שחולף הזמן, והחקירה מתקרבת אל קיצה – הולך וניטל עוקצו של החשש לשיבוש הליכי חקירה [אם כי החשש לתיאום עדויות והשפעה על עדים – עומד על מכונו].

מכל מקום – חשוב לחזור ולהדגיש – החשש כי חזרתו של החשוד לעבודתו בעירית צפת יקל עליו לביצוע עבירות דומות נוספות, הינו חשש בעוצמה נמוכה ובאופן משמעותי. עובדה זו משליכה, מטבע הדברים, גם על נכונות בית המשפט ליתן צו המגביל עיסוק, לפי סעיף 48(א)(10) הנ"ל.

15. לשקלול ולאיזון בין עקרונות אשר פורטו לעיל יש לצרף את עקרון המידתיות. זכותו של החשוד לעסוק במשלח יד או מקצוע לפי בחירתו – מהווה זכות יסוד. מגבלה האוסרת על החשוד לעסוק במקצוע מסוים או במקום עבודה מסוים – פוגעת בזכות היסוד. יש לצמצם אותה לפיכך למינימום ההכרחי המשיג את תכלית הפגיעה.

16. בענייננו, סבורני כי בשים לב לזמן הרב שחלף בו מורחק החשוד למעשה מהעירייה (כשלושה חודשים), בהינתן העובדה כי החקירה מצויה בשלביה הסופיים, כי ראש העיר, מר אילן שוחט, חזר לעבודתו במגבלות מסוימות, ובשים לב לכך שהחשש הדומיננטי הוא החשש לשיבוש הליכי החקירה (אילו החשש ביצוע עבירות נוספות, להבנתי, הינו בעוצמה מתונה) – הרי שניתן להסתפק במגבלות מצומצמות יותר מאלו שהתבקשו על ידי המבקשת.

סוף דבר:
17. הבקשה להארכת תוקף התנאים מתקבלת באופן חלקי בלבד, וכמפורט להלן:
א. התנאי בדבר הרחקתו של החשוד מבנין העירייה בצפת ומוסדותיה – יבוטל.
ב. התנאי בדבר איסור יצירת קשר עם ראש עירית צפת, מר אילן שוחט – יבוטל. מובהר עם זאת לחשוד, כי נאסר עליו לשוחח עם מר שוחט על כל נושא אשר עלה במהלך חקירותיו במשטרה.
ג. התנאי בדבר איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה יצומצם, כך שיתאפשר לו ליצור קשר עם עובדי עיריית צפת, בנוגע לנושאים הקשורים לעבודתו. מובהר עם זאת לחשוד כי נאסר עליו לשוחח עם מי מעובדי העיריה על כל נושא אשר עלה במהלך חקירותיו במשטרה. למען הסר ספק מובהר לחשוד כי האיסור ליצור קשר עם המעורבים בפרשה שאינם עובדי עיריה – עומד על מכונו, ומוארך ב- 30 ימים נוספים. מהיום ד. האיסור שהוטל על החשוד מלהמשיך ולעסוק בתפקידו כעוזר ראש עירית צפת – יבוטל. עם זאת מובהר לחשוד, כי למשך 30 ימים מיום מתן ההחלטה ייאסר עליו מלעסוק בעירית צפת בתחומים ובנושאים הבאים: מנהל ההנדסה; נושאי רישוי ובניה; נושאים המצויים בטיפול האגף לתכנון אסטרטגי; מינויי כח אדם ומשאבי אנוש (לרבות קבלה לעבודה, מכרזים, ופיטורים); תכנון וארגון פסטיבל הכליזמרים בצפת.
ה. התנאים הכספיים שנקבעו בהחלטתי מיום 12.2.17 (הפקדה במזומן, התחייבות עצמית וערבויות צד ג') – יוותרו על כ נם.

על מנת לאפשר למבקשת להשיג על החלטה זו – אני מורה כי ביטול התנאים המפורטים בסעיף 17 להחלטתי – ייכנסו לתוקפם ביום ד' 17.5.17, שעה 09:00.
המזכירות תעביר בדחיפות את העתק ההחלטה לצדדים.
העתק תיק החקירה יוחזר למבקשת, בתיאום עם המזכירות.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יחידת תביעות להב
נתבע: גלעד אדלר
שופט :
עורכי דין: