ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אולגה קמינסקי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

התובעת
אולגה קמינסקי
ע"י ב"כ: עו"ד א. קורזון
-
הנתבעים
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד י. יעקובי

פסק דין

בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה האם בתקופה שבין השנים 2007-2009 התובעת ומר סרגיי קגן היו "ידועים בציבור", והאם בדין נדרשה התובעת להשיב סכומי גמלאות ששולמו לה במהלך אותה תקופה בה דווחה כיחידה.

התשתית העובדתית
התובעת ילידת 1964, במועד שלא הוברר בפני הגישה תביעה להבטחת הכנסה כיחידה ובמשך מספר שנים שולמה לה גמלת הבטחת הכנסה כיחידה.
ביום 16/7/09 הגישה התובעת תביעה להבטחת הכנסה יחד עם בן זוגה סרגי קגן ותביעתם המשותפת אושרה במעמד בני זוג החל מחודש יולי 2009 .
בנסיבות שלא הובררו בפנינו עד תום, בשנת 2013 התובעת פנתה למחלקת גביה בעניין חוב דמי הביטוח שיוחס לה. ובהמשך הדברים מסרה הצהרה לפיה היא ומר קגן הם ידועים בציבור מחודש ינואר 2007.
בהתאם להצהרה הנ"ל ולאחר שהתובעת וסרגי נחקרו, נקבע כי היו ידועים בציבור מינואר 07 וכתוצאה מכך נדרשה התובעת להשיב גמלאות ששולמו לה ביתר החל מיום 1/2007 ועד ליום 16/7/09.

טענות הצדדים
התובעת טוענת כי ההצהרה מיום 2/9/12 שעל בסיסה נקבע כי היא וסרגיי ידועים בציבור מינואר 07 יסודה בטעות שכן במועדים הרלוונטים ועד יוני 2009 היא לא הייתה בת זוגו של סרגי. לטענתה, היא וסרגי אמנם הכירו לפני שנת 2006 אבל הפכו לבני זוג רק בשנת 2009, לאחר שסרגי התגרש מאשתו וחדל מהרגלי השתייה שלו.
התובעת מבקשת גם שלא לייחס כל משקל לדברים שנרשמו בטופס גביית עדות שכן לטענתה היא איננה יודעת לקרוא עברית ואיננה יודעת על מה חתמה.
התובעת טוענת כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי במועדים הרלוונטים התובעת ומר קוגן חיו כידועים בציבור, וכי התגוררו בדירה אחת.
מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה, מר סרגי קוגן והעדה גב' אינה ברודיצקי.
ב"כ הנתבע טוענת כי מהעדויות עולה בבירור כי התובעת ומר קוגן התגוררו יחד במועדים שבמחלוקת ולא הוכח כי מר קוגן התגורר במקום אחר.
הנתבע מפנה לחקירת התובעת במל"ל וכן לדברים שמסרה התובעת בשאלון שנשלח אליה לפיהם היא מתגוררת עם מר קוגן משנת 2007 ולגרסאותיה הסותרות לעניין נסיבות רישום התשובות לשאלון.
עוד מפנה הנתבע לסתירות רבות שהתגלו בעדות התובעת לעניין גירושיו של מר קוגן, לעניין חופשות משותפות בחו"ל ולעניין אביו של דניאל בנה של התובעת (אשר לפי הגרסאות הראשונות הוא בנו של סרגי ולפי גרסאות המאוחרות התובעת לא יודעת מי אביו) . עוד מפנה הנתבע לכך שהתובעת ומר קוגן מסרו גרסאות שונות וסותרות לעניין מערכת היחסים שביניהם על מנת לשרת צרכים כאלה או אחרים.

הכרעה

על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1981 (להלן - חוק הבטחת הכנסה), בני זוג מוגדרים, לעניין החוק, לרבות איש ואישה הידועים בציבור ומתגוררים יחדיו.
בענייננו, משמדובר בתביעה להשבת גמלה, על המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי הגמלה שולמה בטעות ושלא כדין וכי התובעת וסרגי התגוררות יחד במועדים הרלוונטים לתביעה (ראה דב"ע נב/37-04 אורי כהן - המוסד לביטוח לאומי, מפי השופטת עדינה פורת, פד"ע כ"ד 528).
מהראיות שבפני עולה כי התובעת ומר קוגן הכירו זה את זה לכל המאוחר בשלהי שנת 2004 ומערכת היחסים ביניהם כללה יחסי אישות (הודעת סרגי נ/1 עמ' 1 שורה 11 – מכיר את אולגה מאז שביתה אנסטסיה בת 8 חודשים , דו"ח כניסות ויציאות המלמד על יציאה משותפת מהארץ בשלהי שנת 2004, וכן האבהות האפשרית על הבן דניאל אשר נולד ביום 30/8/06 ).
יש לציין כי מהראיות שבפני עולה כי סרגי עלה לארץ בשנת 2001 בהותירו את אשתו ואת בנו ברוסיה, כאשר לטענתו הוא קיווה שיעלו לישראל בעקבותיו. מעדויות אולגה וסרגי עולה כי רק לאחר שנולד דניאל ומשהסתבר בהמשך הדברים כי אשתו של סרגיי לא תעלה לישראל, אולגה וסרגיי החליטו "להעמיק" את הקשר הזוגי בניהם בדרך שתכלול מגורים משותפים .
לנוכח האמור, ובשים לב להגדרת המונח "בן זוג", נשאלת השאלה אימתי החלו התובעת וסרגי להגורר בקביעות תחת קורת גג אחת.
כפי שכבר ציינתי, בחודש יוני 2009 בני הזוג מסרו למל"ל הודעה לפיה הם חיים כבני זוג ובהתבסס עליה עודכן מעמדה של התובעת כידועה בציבור. עם זאת יש לציין כי במסמך שנחזה כהצהרה לפקיד תביעות בנושא הבטחת הכנסה מיום 25/6/09, נכתב לכאורה מפי התובעת כדלקמן :
"יש לי חבר שמו סרגיי קוגן הוא גר בנתניה לא יודעת איפה הוא עובד הוא לא נותן לי כסף אלא עוזר לי רק במצרכים יש לו משפחה משלו."
מהמסכמים שהוצגו בפני עולה כי בלא בדיקות נוספות, על בסיס הצהרה חלקית, לא ברורה ולא מפורטת זו, שונה מעמדה של התובעת ל"ידועה בציבור" החל מחודש יולי 2009 .
לימים, על רקע חוב בתשלום דמי ביטוח, ביקשה התובעת לעדכן כי למעשה הייתה ידועה בציבור של סרגיי משנת 2007 (ראה נ/3 ונ/ 5) .
בהודעה שנגבתה ממנה בעקבות בקשתה זו ביום 3.1.13 ציינה התובעת:
"... הכרתי את סרגיי ונכנסתי להריון של דניאל, סרגיי הוא אביו הביולוגי של דניאל, כשילדתי את דניאל סרגי היה נשוי לאישה ברוסיה, אני לא רציתי שיבוא לגור איתי עד שהוא יתגרש. בשנת 2009 הוא ואני עברנו לגור ביחד גרנו ביחד שנה בדירה ברחוב שוהם אחר כך גרנו ביח ד שנתיים ברחוב שרת ואחר כך עברנו לכאן ב- 2/3/11.
יובהר כי באותה הודעה, כאשר מוצגות לתובעת תמונות ממועדים הסמוכים ללידתו של דניאל, בהם נראה סרגיי כ"בן בית" בביתה מבהירה התובעת כי באותו זמן (בסמוך ללידתו של דניאל) סרגי לא גר עימה. עוד יצויין כי גם סרגי נחקר ביום 21/1/13 והעיד כי הוא זוכר שגר עם התובעת תקופה מסויימת בעת שהתגוררה ברחוב שוהם.
על יסוד הודע ות אלה, הוזן מעמדה של התובעת כידועה בציבור מינואר 2007 , וכתוצאה מכך היא נדרשה להשיב כספים ששולמו לה ביתר בגין הבטחת הכנסה.
התובעת ביקשה להשיג על קביעה זו, והגישה הצהרה (נ/8) אשר נדמה כי אין חולק כי היא כוללת פרטים שונים אשר אינם אמת (לדוגמא - כי סרגיי התגורר בארץ עם משפחתו וכי הקשר הרומנטי בינה לבין סרגי החל רק בשנת 2009).
על רקע האמור, נגבתה מהתובעת הודעה נוספת ביום 4/8/13. בהודעה זו התובעת אישרה כי סרגי התגורר עימה בדירה ברחוב שרת, וטענה אי איננה יודעת היכן התגורר סרגי כאשר היא עצמה התגוררה ברחוב שוהם. יצויין, כי במהלך חקירה זו לא הוברר האם השכירות ברחוב שרת החלה בפברואר 2008 או בפברואר 2009 שכן התאריך שעל גבי החוזה תוקן. התובעת העידה כי היא חושבת שבמהלך שנת 2008 היא עדיין התגוררה בדירה ברח' שוהם, הגם שעל פי החוזה שהוצג, השכירות ברחוב שוהם הסתיימה במרץ 2007.
בנסיבות שנוצרו, בשל ריבוי הגרסאות של התובעת ושל סרגי (ראה נ/9 – גרסה שונה נוספת שהוצגה למשרד השיכון), לא ניתן ליחס משקל כלשהו לעדויותיהם. ולפיכך יש לבסס את ההכרעה על מסמכים ועל עדויות חיצוניות.
מטעם התובעת העידה גב' אינה איבצן, חברתה של התובעת. הגב' איבצן חתמה על תצהיר במסגרתו ציינה כי סייעה לתובעת לאחר לידתו של דניאל, וכי באותה תקופה סרגי לא התגורר עם התובעת. בתצהירה גב' איבצן תומכת בגרסת התובעת לפיה בשנים 2007-2009 התובעת וסרגי לא היו ידועים בציבור ואולם מעדותה בפנינו עלה כי העדה טעתה בתאריכים , שכן העידה כי בשנת 2009 התובעת התגוררה ברחוב שוהם, ו העידה כי לשם (רח' שוהם) היא הוזמנה על ידי התובעת וסרגי ש"פתחו שולחן".
עוד יש לציין כי סרגיי לא הציג עדות מהימנה בעניין מקום מגוריו בשנים 2007-2009 (ראה מעמ' 13 שורה 21):

...

לא למותר לציין כי גרסאות סתמיות אלו של סרגיי אינן מתיישבות כלל עם דו"ח מעסיקים לפיו סרגי היה רשום כעובד של מעביד שכתובתו ביוקנעם (ולא ברור איפה הוא מבצע את עסקיו) למשך חודש אחד בלבד (מאי 2007), כאשר כל יתר מקומות עבודתו בתקופה הרלוונטית היו בנתניה. לא הובאה אף לא ראשית ראיה שיש בה כדי ללמד כי סרגיי התגורר במקום אחר כלשהו בשנים 2007-2009 פרט לדירתה של התובעת , וגרסתה של התובעת כי איננה יודעת היכן התגורר איננה מעוררת אמון.
עם זאת יש להזכיר כי כפי שפרטתי לעיל, נטל ההוכחה מוטל על הנתבע, ואין די בקיומן של גרסאות סותרות אלא שעל הנתבע להציג ראיות לעניין קיומם של מגורים משותפים. הנתבע מבקש לבסס את עמדתו על ההודעה שנגבתה בינואר 13' ועל ההצהרות שמסרה התובעת (נ/3 ו נ/5) .
אבהיר, כי אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה אין ליחס משקל להודעה שנגבתה ממנה ביום 3/1/13. ההודדה נגבתה בסיוע ידיד המשפחה מר שמואל רפפורט אשר תרגם את עדותה של התובעת לחוקרת המל"ל. חוקרת המל"ל גב' חיותה יקיר העידה באופן מהימן אודות נסיבות מסירת הגרסה ורישומה, ואני מקבלת את עדותה במלואה. מר רפפורט לא זומן לעדות על מנת לתמוך בטענתה של התובעת לפיה נרשמו מפיה דברים שלא נאמרו. ואף לא זומן על מנת לתמוך בגרסת התובעת לפיה לא גרה עם סרגי לפני יולי 2009.
עם זאת, נדמה כי הגרסה שנמסרה בהודעה זו איננה מתיישבת עם הקביעה כי בני הזוג היו ידועים בציבור החל מיום 1/1/07 , והיא לא נבדקה עד תום בטרם שונה מעמדה של התובעת. התובעת העידה : "גרנו ביחד שנה בדירה ברחוב שוהם אחר כך גרנו ביחד שנתיים ברחוב שרת ואחר כך עברנו לכאן ב- 2/3/11. מעדות זו , שנמסרה בינואר 2013, ועליה מבסס הנתבע את קביעותיו עולה כי המגורים המשותפים החלו כשלוש שנים לפני המעבר לרחוב וייצמן דהי ינו במרץ 2008.
אינני סבורה כי בנספחים נ/3 ו- נ/5 יש כדי לשנות או להקדים את מועד זה שכן אותם מסמכים מתייחסים אמנם לקשר הזוגי ואולם הם אינם מתייחסים במפורש למועד המדוייק ש בו החלו המגורים המשותפים.
לפי הסכם השכירות נ/ 1 התובעת שכרה את הדירה ברח' שוהם מיום 15/3/06 עד יום 14/3/07. מהודעת התובעת עולה כי התגוררה ברחוב שרת במשך שנתיים (מרצ 2009-מרץ 2011) לא הוצג בפני הסכם השכירות ברחוב שרת והנתבע לא הציג עדות של בעלי הדירה באיזה מהרחובות ולפיכך אין לשלול את טענת התובעת לפיה המשיכה להתגורר ברחוב שוהם עד מרץ 2009, ואז עברה לרחוב שרת.
על רקע האמור, בשים לב לקביעתי כי המגורים המשותפים החלו שנה לפני המעבר לדירה ברחוב שרת, ומשלא נסתרה עדות התובע כי המעבר לרחוב שרת היה בשנת 2009, אני קובעת כי יש לראות בתובעת ובסרגי ידועים בציבור החל מחודש מרץ 2008.
בשים לב לתוצאות ההליך ולגרסאות הסותרות הרבות שהציגה התובעת אינני עושה צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין. ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, (14 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אולגה קמינסקי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: