ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האחים ס. זידאן לבנייה בע"מ נגד ורד בר גינון ופיתוח בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן

התובעת:

האחים ס. זידאן לבנייה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ירון זמר

נגד

הנתבעת:

ורד בר גינון ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עלא דביאת

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת, במידה שתידחה התביעה נגדה (להלן: "בקשת הערובה").
לצורך הבנת הדברים, תחילה אסקור את הקיים בתיק:
ביום 9. 10.14 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה כספית ע"ס 33,640 ש"ח בסדר דין מקוצר. עניינה של התביעה בחוב כספי. כפי הנטען בכתב התביעה. התובעת הינה חברה העוסקת בגינון ופיתוח, והנתבעת הינה חברה העוסקת בעבודות פיתוח של גשר בפארק בעיר מודיעין. עפ"י הנטען, הנתבעת הזמינה את שירותי התובעת לצורך ביצוע עבודות אבן. נטען כי לאחר שהתובעת סיימה להעניק את שירותיה, הנתבעת לא עמדה בחובת התשלום שהתחייבה לתובעת.
ביום 25.11.14 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת.
ביום 12.4.16 בוטל (מחובת הצדק, ללא כל תנאי וללא צו להוצאות) פסה"ד בהיעדר בר"ל נגד הנתבעת, וניתנה לנתבעת רשות להתגונן, תוך שנקבע שתצהיר הבקשה ישמש ככתב הגנה.
ביום 21.3.17 התיק הועבר לביהמ"ש השלום בת"א, מטעמי סמכות מקומית.
ביום 5.4.17 הנתבעת הגישה את הבקשה שבנדון להורות לתובעת על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת ככל שהתביעה תידחה, בהסתמך על הוראות סעיף 353 א' ל חוק החברות. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. נטען בבקשה כי ביום 9.5.16 התובעת הגישה בקשת רשות ערעור (בר"ע 19302-05-16) על ההחלטה לבטל את פסה"ד מיום 12.4.16 ובנוסף ביקשה להפחית את סכום העירבון להפקדה בתיק הבר"ע בסך 10,000 ₪ לסך 5000 ₪ ( להלן: "תיק הערעור"). הנתבעת מבקשת להדגיש כי הן בקשת הערעור והן הבקשות הנוספות של התובעת, לא הומצאו לה מעולם. עפ"י החלטת ביהמ"ש בתיק הקשור, סכום העירבון הופחת לתשלום בסך 5000 ₪ והוטל על התובעת (מגישת הבר"ע) חיוב לטובת אוצר המדינה בסך 2000 ₪. הנתבעת טוענת כי הווה אומר שאין ביכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בסכום המלא להוצאות הנתבעת משביקשה הפחתה בעירבון בתיק אחר. בנוסף צויין כי עפ"י דו"ח רשם החברות החברה הוגדרה כ"מפירת חוק" ונתון זה לבדו, מלמד על מצבה הכלכלי של התובעת. בנוסף נטען כי סיכויי התביעה קלושים שכן התובעת התרשלה בביצוע העבודות.

ביום 26.4.17 הוגשה תגובת התובעת לבקשת הערובה אשר אינה נתמכת בתצהיר. נטען כי לבקשה לא צורף תצהיר בניגוד לדין ועל כן יש לדחות את בקשת הערובה. בנוסף נטען כי מיום פתיחת התיק הנתבעת מנסה בחוסר תו"ל להגיש את בקשותיה בשיהוי ניכר, כאשר בכתבי הטענות שהגישה הנתבעת, היא מעולם לא הגישה בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה. התובעת טוענת כי עפ"י הוראת ביהמ"ש המחוזי בתיק הקשור, התובעת הפקידה את העירבון הנ"ל בסך 5000 ₪ וכן שילמה ההוצאות הנ"לבסך 2000 ₪ כפי שהורה לה ביהמ"ש ולפיכך יעלה בידה גם לשלם הוצאות עתידיות ככל שיהיו גם בתיק שבנדון . נטען, כי הנתבעת אינה מכחישה את תנאי ההתקשרות עם המשיבה ולמרות טענותיה של הנתבעת בדבר התרשלותה של התובעת, אין עוררין על קיומו של החוזה ולפיכך גם על סיכויי התביעה. נטען כי אף אם התובעת חסרת אמצעים, אין לחסום מבעדה את הגישה לערכאות.

ביום 3.5.17 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובה לבקשת הערובה ובה נטען כי הן התגובה והן כל הראיות העובדתיות הנטענות בה אינן נתמכות בתצהיר ( בניגוד לדין). נטען כי התובעת לא עמדה בנטל הכלכלי להוכחת אי-חיובה בערובה וגם לא בשאלת סיכויי ההליך וככל שמתקיימות העובדות הנטענות, הן לא נתמכו בתצהיר ( בניגוד לדין).
כמו כן, נטען כי התובעת לא התייחסה לנטען בבקשת הערובה שכן, לא הסבירה מדוע ביקשה להפחית את סכום העירבון בתיק הקשור ולא התייחסה להגדרתה כ"מפירת חוק" לפי הנלמד מרשם החברות. הנתבעת טוענת כי השתהותה בהליכים, נבעה מכך שכתב התביעה, הבקשות של התובעת ופסה"ד מעולם לא הומצא לתובעת.

דיון ומסקנות
מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית של הדיון.

המסגרת הנורמטיבית של הדיון

הדין מחיל נורמה שונה על סוגים שונים של תובעים: כאשר תובע הינו חברה או חברת חוץ אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת חלות הוראות סעיף 353א ל חוק החברות, התשנ"ט – 1999 ואילו כאשר תובע הינו אדם בשר ודם חלות הוראות תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. כך נקבע ב-רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (לא פורסם, 13.7.08) (להלן – " עניין נאות אואזיס") וכן ב- רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.2.09) (להלן – " עניין הנדסה ממוחשבת").

וזו לשון שתי הוראות הדין הנ"ל:

סעיף 353א ל חוק החברות, התשנ"ט – 1999

"ערובה להוצאות משפט הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ערובה לתשלום הוצאות נתבע כאשר התובע הוא חברה בע"מ

בעניין נאות אואזיס נקבע כך: סעיף 353א הנ"ל כולל חזקה "לפיה חברה בעירבון מוגבל מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות" כאשר "הרציונל לחזקה זו הינו מניעתה של הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשאת בתשלום ההוצאות שנגרמו לנתבעים". "חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א ל חוק החברות": דרך אחת – "החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין"; ודרך שנייה – " החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד".

השיקול בדבר סיכויי ההליך:

נפסק כי כאשר סיכויי ההליך גבוהים, אפשר שדי בכך כדי להצדיק אי-מתן ערובה להוצאות, לגבי תובע שהינו חברה בע"מ, ולכן קל וחומר לגבי תובע בשר ודם (עניין הנדסה ממוחשבת).
נפסק כי "בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים במיוחד" (עניין הנדסה ממוחשבת).
נפסק, בעקבות הלכת עניין הנדסה ממוחשבת, כי כאשר לא מדובר על סיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד, אין מקום לייחס משקל מכריע לשיקול בדבר סיכויי ההליך [רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, 23.5.11)]
נפסק כי כאשר סיכויי התביעה אינם ברורים בשלב בו נדונה בקשה הערובה, יפעל הדבר לחובת מי שנטל ההוכחה מוטל עליו בדיון על בקשת הערובה (עניין נאות אואזיס).

סכום הערובה

בעניין הנדסה ממוחשבת נפסק, כי על ביהמ"ש לדאוג כי קביעת גובה הערובה "תהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים". באותו עניין מצא ביהמ"ש העליון להפחית את סכום הערובה שהוטל על התובעות להמציא, ולגבי הסכום המופחת נפסק כך: " סכום זה הוא בר-השגה גם אם אין אמצעים כספיים זמינים בידי המבקשות ולצורך זה יש להניח כי הן תוכלנה לשכנע גורם מממן כלשהו כי התביעות שהוגשו על ידן מגלמות סיכוי סביר להצלחה (ועל כך אין אני מחווה דעה, שהרי אין הדבר נדרש כאן). אם לא נאמר כן והמבקשות לא תצלחנה להשיג אפילו סכום מופחת זה יתכן ויהיה בכך משום אבק ראיה שאכן מדובר בתביעת סרק. למבחן זה, של האפשרות להשיג מימון מצד שלישי, יש איפוא חשיבות, שכן הוא מאיין בפועל טיעון של שלילת זכות הגישה לערכאות."

מן הכלל אל הפרט
לאחר עיון בבקשת הנתבעת בתגובת התובעת ובתשובת הנתבעת, אני מוצא אני להיעתר לבקשה הבסיסית, ולהורות לתובעת להפקיד ערובה בסך 4,000 ₪ להוצאות אפשריות שיוטלו על התובעת אם התביעה תידחה והתובעת תחויב בהוצאות.
כמפורט מעלה, נטל ההוכחה בהליך זה מוטל על התובעת דווקא. עליה לסתור את החזקה המגולמת בסעיף 353א ל חוק החברות. במקרה הנדון, שוכנעתי כי התובעת לא הרימה נטל הוכחה זה.
התובעת לא צירפה כל תצהיר ואסמכתות רלוונטיות להוכחת יכולתה הכלכלית.
התובעת ביקשה (בצירוף תצהיר) במסגרת תיק הערעור להפחית את העירבון שאותו נדרשה להפקיד, בנימוק שאלמלא ההפחתה תתקשה להפקידו, והדבר מלמד על יכולת כלכלית מוגבלת.
אמנם התובעת שילמה את המוטל עליה כפי שהחליט ביהמ"ש בתיק הערעור, אך משטענות התובעת לא נתמכו בתצהיר כתמיכה לעובדות הנטענות בו, לא הוכח על ידה שמצבה הכלכלי לא יאפשר לה לשלם את הוצאות המשפט במידה ויפסקו כנגדה. טענה זו מתקבלת כאשר התובעת שכאמור נטל ההוכחה מוטל עליה, הייתה צריכה לתמוך טענות עובדתיות בליווי תצהיר ואסמכתאות כדין ומשלא עשתה זאת אני מוצא לקבל את בקשת הערובה.
הנתבעת טוענת שרישומה של התובעת ברשם החברות כחברה " מפרת חוק" מעיד על מצבה הכלכלי של התובעת. יש לומר כי נתון זה לבדו, אין בו בכדי לקבוע מסמרות בדבר יכולתה לתשלום הוצאות הנתבעת אם תזכה בדין. אך, כתוספת, יש בו בכדי להעיד על מצבה הכלכלי.
התובעת טוענת להשתהותה של הנתבעת בהגשת הבקשות מטעמה ואילו הנתבעת טוענת לאופן המצאת המסמכים של התובעת לידי הנתבעת. יש לומר, כי שני הצדדים לא נהגו באופן קולגיאלי וראוי כלפי הצד השני. ניתן גם לציין כי למרות ששני הצדדים מצאו לנכון להלין על הצד השני בדבר המחסור בתצהיר כדין, שתיהן לא השכילו לצרף אותו לבקשותיהן.

סיכום:
התובעת תפקיד סך של 4,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית בקופת ביהמ"ש בתיק שבנדון עד יום 30.5.17, שאחרת תידחה התביעה.

המזכירות מתבקשת ליישם את ההחלטה הנ"ל מיום 12.4.16 ולסרוק ולתייק את התצהיר התומך בבקשת הנתבעת לביטול פסה"ד (בהיעדר בר"ל) כ"כתב הגנה" בתיקיית כתבי הטענות בתיק.

בנסיבות, התביעה תהפוך לתביעה בסדר דין מהיר, ועל הצדדים להשלים סימולטנית הגשת נספחים רלוונטיים לכתבי הטענות (רשימת גילוי מסמכים + תצהירי אימות) עד יום 30.5.17.

הצדדים יגישו סימולטנית מלוא ראיותיהם עד יום 30.6.17.

המזכירות תקבע דיון בתיק בפני המותב המטפל, עפ"י סדרי העבודה.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האחים ס. זידאן לבנייה בע"מ
נתבע: ורד בר גינון ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: