ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניסן קנד נגד כולל ישועת חיים :

בפני כבוד ה רשמת בכירה אלישבע חן

תובע

ניסן קנד

נגד

נתבעת

כולל ישועת חיים (ע"ר)

פסק דין

רקע ועובדות
התובע, שהינו זכין של מפעל הפיס ומפעיל דוכן לממכר כרטיסי הגרלה וגירוד , הגיש בקשה לביצוע שיק ע"ס 1,750 ₪ שמועד פירעונו א' בשבט תשע"ד ( להלן: "השיק").
כשהפקיד התובע את השיק בבנק חזר השיק בנימוק שניתנה הוראת ביטול ולפיכך הגיש התובע את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
הנתבעת הגישה התנגדות והדיון בתביעה הועבר לסדר דין מהיר. בהתאם להחלטת בית המשפט ולנוכח בקשת התובע במהלך הדיון, הועמד סכום התביעה על סכום השיק בלבד ( במקום סכום של 4,500 ₪, הוא סכום התביעה בסדר דין מהיר, שהוגשה).

טענות הצדדים
לטענת התובע - יו"ר הנתבעת, מר מיכאל אסט ( להלן: "מר אסט"), מסר לו את השיק כשרכש כרטיסי הגרלה בדוכן שהוא מפעיל.
הנתבעת שהינה עמותה, טוענת כי השיק נגנב ממנה. לפיכך, והואיל והתובע הוא שהשלים את שמו על גבי השיק – כנפרע, הרי שהתובע אינו אוחז כשורה בשטר. כן נטען, כי העמותה או מי מטעמה מעולם לא רכשו כרטיסי הגרלה מהתובע וכי התובע פעל בחוסר תום לב .

דיון והכרעה
העידו בפני התובע ויו"ר הנתבעת, מר אסט.
ראשית יש לבחון האם הוכיחה הנתבעת טענת הגנה בפני התביעה השטרית. כאמור, הנתבעת טוענת כי השיק נגנב ממנה.

טענת הגנה – גניבת שיק
לעניין גניבת השיק, העיד מר אסט, כי השיק נכתב ביום חמישי א' בשבט בשעה 19:00 (2/1/14) ונחתם על ידי שני מורשי החתימה של הנתבעת, בהם הוא בעצמו. לדבריו, הנתבעת משתתפת בהוצאות החשמל והמים של בית הכנסת " ואני תפילתי" (להלן: "בית הכנסת"), אשר במבנה שלו היא משתמשת ומדי ראש חודש נמסר שיק בגין ההוצאות כאמור, לגבאי בית הכנסת מר יוסף גוטפרב ( להלן: "מר גוטפרב").
משלא עלה בידי מר אסט לפגוש במר גוטפרב, לצורך מסירת השיק לידיו, סוכם ביניהם, כי השיק יונח בכספת של בית הכנסת ומר גוטפרב יאספו ממנה. מר אסט העיד, כי מולאו בשיק כל הפרטים, למעט שם הנפרע וכי הוא שלשל המעטפה עם השיק, לכספת.
למחרת היום, הודיע מר גוטפרב למר אסט, כי כשהגיע לאסוף את השיק, לא נמצא השיק בכספת. מר אסט הסיק כי השיק נגנב ולפיכך בו ביום ( 3/1/14), פנה לבנק כדי לבטל את השיק.
מר אסט העיד, כי לאחר ביטול השיק התקשר אליו התובע וטען כי הוא מכיר אותו וכי מר אסט רכש ממנו כרטיסי הגרלה וצעק עליו על כך שביטל את השיק.
התובע בחקירתו, לא שלל את האפשרות כי בשיחתו עם מר אסט, ציין באוזניו האחרון, כי השיק נגנב.
כעולה מתצהיר הנתבעת, ביום בתחילת חודש פברואר 2014, התקבל מכתבו של ב"כ התובע בדרישה לשלם סכום השיק וביום 18/2/14 הגיש מר גוטפרב תלונה במשטרה על גניבה ממבנה בית הכנסת.
הוכחת טענת גניבה עשויה להוביל לדחייתה של תביעה שטרית, הואיל ולנוכח הגניבה לא הושלמה פעולת הוצאת השיק, כמשמעות "הוצאה" בסעיף 1 לפקודת השטרות [ נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות"), וזאת משאין מדובר ב- "מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז".
משהוצגה גרסה מפורטת על ידי מר אסט, בקשר עם גניבת השיק מבית הכנסת וצורף העתק טופס התלונה על הגניבה שהוגשה במשטרה - הגם שהתלונה הוגשה כמה שבועות לאחר מועד הגניבה ורק לאחר שהתקבל מכתבו של ב"כ התובע - ומשנתתי דעתי לכך שגרסתה העובדתית של הנתבעת לעניין גניבת השיק, הופיעה עוד במכתבו של מר אסט לב"כ התובע וכן בתצהיר הנתבעת שצורף להתנגדות , אני סבורה כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה במסגרת הליך אזרחי, להוכחת טענת הגניבה .
משפרסה הנתבעת בפני בית המשפט תשתית עובדתית מפורטת והוכיחה טענתה כי השיק נגנב, יש כעת לפנות ולדון בשאלה, האם התובע הינו אוחז כשורה בשטר או אוחז בעד ערך.
אחיזה כשורה
הוראות סעיף 29( ב) לפקודת השטרות, קובעות כי: "כל אוחז שטר חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה או באלימות ופחד או באי חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד שטר".
בהתאם להוראות סעיף 29( ב) לפקודת השטרות, קיימת חזקה לכאורה כי אוחז בשטר הוא אוחז כשורה ולפיכך, על הנתבע הנטל להוכיח כי האוחז בשטר אינו אוחז כשורה. אולם, אם הוכיח הנתבע טענת הגנה, חל היפוך בנטל ההוכחה באופן שעל התובע האוחז בשטר, מוטל הנטל להוכיח כי הוא אוחז בשטר בתום לב ובעד ערך.
כאמור, הנתבעת הוכיחה טענת הגנה משעלה בידה להוכיח טענתה כי השיק נגנב. לפיכך, על התובע הנטל להוכיח כי הוא אוחז בשיק בעד ערך או אוחז כשורה, וזאת משטענת גניבה באה בכלל טענות ההגנה המנויות בסעיף 29( ב) לפקודת השטרות, אשר בהתקיימן חל היפוך בנטל ההוכחה.
התנאים לאחיזה כשורה מנויים בסעיף 28 (א) לפקודת השטרות והם: תקינות השטר ושלמותו לפי מראהו; אחיזה בשטר קודם שעבר זמנו; העדר ידיעה על חילול השטר; מתן ערך בעד השטר וקבלת השטר בתום לב. מדובר בתנאים מצטברים ולפיכך, די באי קיומו של אחד מהם כדי לשלול מהתובע מעמד של אוחז כשורה בשטר.
אין מחלוקת, כי התובע הוא שמילא את שמו כנפרע בשיק, כפי שהעיד בפני בית המשפט.
משקיבל התובע השיק ללא שם נפרע, הרי שקיבל שטר שאינו שלם לפי מראהו. הגם שלפי סעיף 19( א) לפקודת השטרות, קיימת למחזיק בשטר רשות לכאורה להשלים הפרט המהותי החסר בו, אין בכך כדי לשנות מהיותו של שטר החסר שם נפרע, שטר שאינו שלם לפי מראהו.
משהתברר כי התובע קיבל השיק ללא שם הנפרע, הרי שהתובע קיבל השיק כשהוא אינו שלם ותקין לפי מראהו ולא מתקיים אחד מהתנאים המנויים בסעיף 28( א) לפקודה, לעניין אחיזה כשורה.
באשר לשאלת מתן ערך בעד השטר והיותו של התובע מחזיק בעד ערך. בחקירתו העיד התובע, כי הוא מזהה את מר אסט כמי שמסר לו השיק. כן הוסיף, כי מר אסט רכש ממנו חבילת כרטיסי " חיש גד" בסכום של 2,000 ₪ וכי במעמד הרכישה, גירד כרטיס הגרלה וזכה בסך של 250 ₪ אשר הופחת מעלות הכרטיסים שרכש, באופן שסכום השיק שנמסר לתובע, ע"ס 1,750 ₪ היווה תמורה מדויקת לרכישה.
מר אסט הכחיש קשר כלשהו לתובע ולדוכן שהוא מפעיל והעיד כי הוא מתגורר במרחק רב מדוכן התובע ובשכונה אחרת, כך שגם לו היה מבקש לרכוש כרטיסי הגרלה יכול היה לעשות זאת בדוכן פיס הקרוב לביתו.
לאחר ששמעתי העדויות, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי השיק נמסר לו בתמורה לערך שניתן, בדמות כרטיסי הגרלה או כרטיסי גירוד . מסקנתי נסמכת, בין היתר, על התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של מר אסט אשר הכחיש כל קשר לתובע או לדוכן שהוא מפעיל. אוסיף, כי לא שוכנעתי כי התובע אכן זיהה את מר אסט כמי שמסר לו השיק וזאת לנוכח עדותו, כי הוא מזהה אותו על פי כובעו ועל פי ציצית וטלית שהחזיק בהם (כלשונו של התובע: "וגם היתה לך טלית. ציצית. דברי קודש") , שעה שתיאור כאמור, עשוי להתאים לרבים אחרים.
כמו כן, עדותו של התובע בדבר מכירת כרטיסי הגרלה למר אסט לא נתמכה בראיה כלשהי, כגון חשבונית או אסמכתא אחרת על תשלום ומצאתי כי הסברו לגבי התמורה המדויקת ע"ס 1,750 ₪, בגין כרטיסי הגרלה בשווי של 2,000 ₪ אשר טען כי מר אסט רכש ממנו, בניכוי סכום של 250 ₪, שבו זכה כתוצאה מגירוד כרטיס הגרלה - הוא מאולץ.
הואיל והתנאים הקבועים בסעיף 28( א) לפקודת השטרות, הם תנאים מצטברים, די באי קיומו של אחד מהם, כדי לשלול האפשרות שמחזיק בשטר, הינו אוחז כשורה, ואין צורך לבחון קיומם של התנאים כולם.
משהשיק לא נמסר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ולנוכח קביעתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי השיק ניתן בעד ערך – הרי שהתובע לא עמד בנטל להוכיח כי הוא אוחז כשורה בשיק או כי השיק ניתן בעד ערך.

סוף דבר
לנוכח האמור, משעלה בידי הנתבעת להוכיח טענתה כי השיק נגנב ומשלא עלה בידי התובע להוכיח כי השיק ניתן בעד ערך או כי הוא אוחז כשורה בשיק, התוצאה היא שהתביעה נדחית. בנסיבות התביעה דנן, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניסן קנד
נתבע: כולל ישועת חיים
שופט :
עורכי דין: