ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק קירשנבאום נגד יוסף אהרון רוזנטל :

לפני כבוד ה שופט עמית משה סובל-שלום ת"א

המבקש:

יצחק קירשנבאום
ע"י ב"כ עו"ד שמואל סלפוי

נגד

המשיב:

יוסף אהרון רוזנטל
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל פינקלשטיין

פסק דין

המבקש (הזוכה בתיק הוצל"פ מס': 505196-07-16), מבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ , קרן בקשי, מיום ה- 26.3.17, לפיה הורתה הרשמת הנכבדה על עיכוב כספים בתיק, וזאת בשל הגשת בקשה לפש"ר, מטעם המשיב (החייב בתיק ההוצל"פ האמור), ובטרם ניתן צו כינוס.

עיקרי העובדות
1. תיק ההוצל"פ האמור, נפתח ע"י המבקש כנגד המשיב, לצורך ביצוע של פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים.

2. ביום ה- 6.3.17, עתר המשיב בבקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, עקב פתיחת תיק פש"ר.
במסגרת הבקשה, ניתנה החלטה לפיה יועכבו חלק מהליכי ההוצל"פ בתיק, וזאת בהתאם להוראות סעיף 77 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1976.

3. ביום ה- 13.3.17 , הגיש המשיב בקשה נוספת לעיכוב הליך המימוש. בהחלטתה, קבעה כבוד הרשמת, כי אין להורות על עיכוב הליך המימוש, שכן טרם ניתן צו כינוס. אולם, הכספים שייגבו ככל שייגבו- יעוכבו.

4. ביום ה- 26.3.17, דחתה כבוד הרשמת את בקשת המבקש ל עיון חוזר, ובכך הותירה בעינה את החלטתה מיום ה- 13.3.17 לעיל. ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

עיקרי טענות המבקש
1. המבקש טוען, כי בהתאם להוראות סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם- 1979, המועד בו לא יהיה לנושה תרופה, מלבד הליך הפש"ר, הינו יום צו הכינוס ולא יום הגשת בקשה לפש"ר. לטענת המבקש, עיכוב כספים אך ורק בשל הגשת בקשת פש"ר, מהווה פגיעה בזכות המבקש לגבות את חובו.

2. המבקש טוען, כי עיכוב כספים גורף, משמעותו הלכה למעשה עיכוב גורף של ביצוע פסק דין. משכך, לטענת המבקש, חרגה רשמת ההוצאה לפועל מסמכותה עת הורתה על עיכוב הכספים.

3. המבקש טוען, כי אין הוראה בדין המאפשרת לעכב כספים למבקש, בגלל הליך פש"ר. לטענת המבקש, גם אם יינתן צו כינוס כנגד המשיב, אין בכך כדי לאיין את הכספים שייגבו במסגרת הליכי ההוצל"פ בתיק זה, וכי אין סיבה שכספים אלו יועברו לקופת הכינוס, במידה ויינתן צו כינוס.

עיקרי טענות המשיב
1. המשיב טוען, כי לאור פנייתו להליך פש"ר, נותר להמתין לקבלת צו כינוס. לטענת המשיב, במצב דברים זה, יש לעכב את ההליכים כנגד המשיב, במיוחד הליכים שיש בהם משום העדפת נושים.

2. המשיב טוען, כי מאחר ויש לו נושים רבים, פנה המשיב להליך פש"ר. על כן, ביצוע חלוקת נכסי המשיב תעשה בהתאם לקדימות בין נושים במסגרת הליך פש"ר ולא במסגרת תיקים פרטניים.

דיון והכרעה
1. לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ונספחיהם, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו ולקבל את הערעור, כמפורט להלן .

2. סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם- 1979, קובע בלשון ברורה, כי המועד בו לא תהיה לנושה תרופה כנגד החייב, הינו: "משניתן צו הכינוס...". בענייננו, המשיב הגיש בקשה לפתיחת הליכי פשיטת-רגל, דבר אשר לעצמו, אינו מהווה בסיס לעיכוב כספים, שכן בקשה זו יש בכוחה להתקבל או להידחות. עיכוב כספים אך ורק בשל הגשת בקשה, עומדת בסתירה גמורה לאמור בסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל לעיל, ומהווה פגיעה בזכותו של הנושה להיפרע מחובו. דבר הנוגד את תכליתו של חוק ההוצל"פ.
לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט דוד בר- אופיר : "מערכת ההוצאה לפועל משמשת מכשיר חוקי וחברתי שמטרתו העיקרית לעזור לכל אדם לממש את החיובים שנפסקו לטובתו..."

3. אינני מקבל את טענת המשיב בדבר "העדפת נושים". עצם הגשת בקשה לפתיחת הליכי פש"ר, לא מקנה למשיב כל מעמד כ"פושט רגל" וכמי שזכאי להגנות האמורות בסעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל. על המשיב מוטלת החובה לקיים את פסק הדין, שנתקבל בהסכמתו, וככל שלא יעשה כן, עומדת למבקש (הזוכה בתיק ההוצל"פ), הזכות לדרוש את ביצועו של פסק הדין, לרבות גביית החוב באמצעות ההוצאה לפועל.

4. לאור האמור לעיל, ובטרם ניתנה החלטה למתן צו כינוס, כאמור בסעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם- 1979, אין להורות על עיכוב כספים בתיק ההוצל"פ.
ככל שייגבו כספים לאחר מתן צו הכינוס, באם יינתן, וככל שימצאו בתיק ההוצל"פ כספים בעת מתן צו הכינוס ושטרם שוחררו לזוכה , יש להורות על העברת הכספים לקופת הכינוס במסגרת תיק הפש"ר.

סיכום
1. הערעור מתקבל בזאת.

2. החלטת הרשמת לעיכוב כספים בתיק ההוצל"פ, מבוטלת.

3. אין צו להוצאות.

4. המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"חי"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק קירשנבאום
נתבע: יוסף אהרון רוזנטל
שופט :
עורכי דין: