ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אהובה מנדל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת עידית איצקוביץ – אב"ד
נציג ציבור עובדים מר גבריאל נבו
נציגת ציבור מעסיקים גב' צביה דגני

התובעת
אהובה מנדל
ע"י ב"כ עו"ד ליאור עמר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי אזר אשכנזי

פסק דין

1. לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע אשר דחתה את בקשת התובעת לצירוף נכויות.

2. נקבעה לתובעת נכות יציבה בגין שלוש תאונות: בגין אירוע מיום 26.1.89 בשיעור 10%, בגין אירוע מיום 1.2.01 בשיעור 9.75% ובגין אירוע מיום 2.2.11 בשיעור 10%. התובעת ציינה בטופס בקשה לצירוף נכויות אירוע מיום 27.6.05 אך בגינו לא נקבעה נכות.

3. ביום 20.1.15 נדחתה תביעת התובעת לצירוף נכויות מאחר שלא חל צמצום בהכנסותיה בשיעור של 50%, בהתאם להוראות סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) ותקנה 12(1) ו-(2) לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז- 1956 (להלן - התקנות).

4. לפי החלטת הנתבע:
"הכנסתה של התובעת ברבע השנה שקדמה לפגיעה האחרונה מיום 02.02.2011 עמדה על סך 27,775 ₪ לחודש ובעדכון לשכר הממוצע במשק בסך של 31,096.49 ₪, בעוד שההכנסה הממוצעת של התובעת בטרם הגשת התביעה לצרוף נכויות (ינואר – אוקטובר 2014) עמדה על סך של 21,701 ₪ לחודש; מכאן שההכנסה של התובעת ירדה ב- 30% בלבד ואינה עונה על התנאים שנקבעו בתקנה 12 ".

5. ב"כ התובע טען כי החלטת הנתבע אינה כדין שכן התובעת מקבלת שכר חלקי בצירוף פדיון ימי מחלה, כאשר לא ייתכן כי לצורך חישוב הירידה בשכר יקחו בחשבון גם את השכר אותו מקבלת התובעת עבור ימי מחלה ולשיטתו אין להביא בחשבון שכר זה.
מאידך גיסא טוענת ב"כ הנתבע כי החישוב נעשה כדין.

6. בהעדר מחלוקת עובדתית הסכימו ב"כ הצדדים כי תינתן הכרעה לאחר שיוגשו סיכומים בכתב.

המחלוקת היא האם יש להביא בחשבון את דמי המחלה כחלק מהכנסות התובעת, על מנת להגיע למסקנה אם קיימת ירידה בהכנסות בשיעור של 50% לפחות, ובהתאם, האם יש הצדקה לצירוף נכויות של התובעת.

7. דיון ומסקנות
תקנה 12 לתקנות קובעת כי "הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת, לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק (להלן – דרגת הנכות המצטברת) הן אלה: (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב- 50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי סימן ג' החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצירוף הנכויות; בפיסקה זו "הכנסה" – כמשמעותה בסעיף 98(ב) לחוק".
סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי , שעניינו חישוב שכר העבודה הרגיל, קובע כי ההכנסה במבוטח אחר, לפי סעיף 75(א) הינה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א).

סימן ב' לפרק ט"ו לחוק קובע מהי "הכנסה לעניין דמי ביטוח" – סעיף 344 (א) לחוק מגדיר הכנסתו של עובד שכי כהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קבוע, בין היתר, כי המקורות לעניין ההכנסה הם "השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות חוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה;... והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;".

על מנת שתקום זכאות לצירוף נכויות, יש צורך בקביעה פוזיטיבית של צמצום בהכנסות או צמצום בכושר ההשתכרות, ולא די בהערכה גרידא (דב"ע מה/0-48 המל"ל - בלייברג , פד"ע יז 86).

על כן, דמי מחלה הם בגדר " הכנסה" על פי הוראות פקודת מס הכנסה וחוק הביטוח הלאומי, בהתאם.

טענת ב"כ התובעת לפיה אם תקבל התובעת את כל ימי המחלה כמענק בעת הפרישה, אזי הצמצום בהכנסות יהיה של 50%, היא סיטואציה תיאורטית שאינה מצבה של התובעת כעת. כעקרון דמי מחלה אמורים לפצות את העובד עבור תקופת אי כושר זמנית ומהווים תחליף לשכר.

על כן, אנו סבורים כי החלטת הנתבע אשר הביאה בחשבון את דמי המחלה שקיבלה התובעת לצורך בדיקה האם צומצמו הכנסותיה היא סבירה ואין מקום להתערב בה.

8. נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

9. כמקובל בענייני ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן והודע היום ‏י"ח אייר תשע"ז 14.5.2017 בהעדר הצדדים.

מר גבריאל נבו
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת
אב"ד

גב' צביה דגני
נציגת ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: אהובה מנדל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: