ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גמיל אלזיאדנה נגד רשות מקרקעי ישראל :

בפני כבוד ה שופטת אורית ליפשיץ

מבקשים

גמיל אלזיאדנה

נגד

משיבים

רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום

החלטה

מבוא

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר הוגש ע"י המבקש ביום 11/5/17 במסגרתה התבקש בית המשפט לאסור על המשיבה לבצע כל פעולה בניגוד להסכמות אליהם הגיעו הצדדים בשנת 2011 , במקרקעין המצויים בישוב רהט והידועים כגוש 100255 ו- 100225/8 חלקה 1 בנקודות הציון שצויינו ע"י המשיבה, בצו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א- 1981 אשר הוצא למבקש ביום 13/3/17 ואשר הומצא לו ביום 19/3/17.

יצויין כי בד בבד עם הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני, הגיש המבקש אף המרצת פתיחה, אשר נוסחה זהה לנוסח הבקשה נשוא החלטה זו ובמסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר כי ההחלטה בדבר הדבקת הצו לסילוק פולשים מיום 13/3/17 בטלה, היות ולמבקש ישנן זכויות מהותיות בקרקע והן בשל היות המבנה בן למעלה מ- 3 שנים. כמו כן התבקש בית המשפט להצהיר במסגרת המרצת הפתיחה כי על המשיבה להקצות למבקש את המגרש נשוא הצו וכי השטח יישאר ברשותו עד לפיתרון סופי.

טענות המבקש

עיקר טענות המבקש בבקשה שלפניי, מופנות כלפי צו לסילוק פולשים שהוצא למבקש ביום 13/3/17 ואשר צורף ע"י המבקש לבקשה מטעמו כנספח ב' ( להלן:" צו לסילוק פולשים").

לטענת המבקש על בית המשפט לאסור על המשיבה לבצע כל פעולה במקרקעין נשוא הצו לסילוק פולשים ולהורות על ביטול הצו, היות ונפלו פגמים מהותיים במילוי הצו והיות ולמבקש ישנן זכויות מהותיות במקרקעין נשוא הצו לסילוק פולשים.

במסגרת הבקשה טען המבקש כי הוא הוכיח את זכוי ותיו במקרקעין נשוא הצו לסילוק פולשים הן במסגרת תביעת הבעלות והן במסגרת אישור המועצה שצורף לבקשה וסומן שם נספח ד'.

בתצהיר התומך בבקשתו לביטול הצו, טען המבקש כי הצילום שצורף ע"י המשיבה לצו אינו צילום מקורי וכי מחיקת המבנה בגינו הוגש הצו לסילוק הפולשים, גובל בפלילים. כמו כן ציין המבקש כי הוא הגיש תובענה על מנת להצהיר על זכויותיו וכי לא יגרם כל נזק למשיבה , לו יינתן הצו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו מניעה זמני ובנספחים שצורפו לה ואף בהמרצת הפתיחה אשר כאמור זהה לנוסח הבקשה, לא ראיתי לנכון ליתן צו מניעה במעמד צד אחד כמבוקש.

עיון בבקשה למתן צו מניעה זמני וכן בהמרצת הפתיחה מעלה כי המבקש על אף שהכתיר את בקשתו כבקשה למתן צו מניעה זמני ואת התובענה כהמרצת פתיחה , הרי שעניינה של בקשתו היא פניה לבית המשפט בהתאם להוראת סעיף 5ב' לחוק מקרקעי ציבור ( סילוק פולשים) התשמ"א- 1981 ( להלן: "חוק סילוק פולשים").

היות והבקשה שלפניי הינה לעכב את ביצועו של הצו לסילוק הפולשים מיום 13/3/17 הרי שהדרך היחידה אשר החוק מעמיד לרשות המבקש על מנת לתקוף או לבטל את הצו נשוא הבקשה, הינה בהתאם להוראות חוק סילוק פולשים.

ולכן השאלה העומדת לפתחו של בית המשפט היא: האם המבקש הניח תשתית עובדתית ו/או משפטית לקבלת צו המורה על עי כוב ביצועו של צו לסילוק הפולשים ולאור האמור בסעיף 5ב' לחוק לסילוק פולשים , הרי השאלה הראשונה והמרכזית העומדת לדיון לפניי, הינה זכותו של המבקש במקרקעין נשוא הצו . ( ראה ע"א 32634/05/10 אבו ג'מעה נגד ממ"י.)
עיון בתצהיר מטעם המבקש אשר צורף לבקשה מעלה כי המבקש לא טען וכל שכן לא הוכיח כי קיימת לו זכות כלשהיא במקרקעין נשוא הצו .

עיון בבקשה עצמה מלמד כי המבקש מודה, ללא כחל ושרק, כי הוא לא רכש את המגרש/המקרקעין נשוא הצו שעליו בנה הוא את המבנה וכי כנגד המבנה נשוא הצו עומד צו הריסה מינהלי ( ראה נספח ד' לבקשה).

את טענת המבקש לפיה מכתבו של ראש עיריית רהט מיום 10/5/17 מהווה אישור בדבר זכויותיו של המבקש במקרקעין, אני דוחה מכל וכל וטוב היה עושה המבקש, לו לא טען זאת כלל. נספח ד' לבקשה ( אישור ראש המועצה ) מלמד כי המבנה נשוא הבקשה נבנה ע"י המבקש ללא היתר בניה, מבלי שבמקרקעין ישנה תכנית מתארית ומפורטת לתכנון מגורי בתים וכי בגין כל אלה, הוצא כנגד המבקש צו הריסה מינהלי.

למעשה מתוך מכתבו של ראש עיריית רהט וצירופו ע"י המבקש עצמו לבקשה, עולה כי המבקש מודה כי בניית המבנה על המקרקעין נעשתה שלא בהתאם להיתר בניה כחו ק.

טענתו כי הוא מתגורר במקרקעין מאז הולדתו יחד עם בני משפחתו, אין בה כדי להקנות למבקש זכות מוכרת במקרקעין.

לטענת המבקש בבקשה, אשר כאמור לא נתמכה כלל בתצהירו, זכותו במקרקעין נסמכת גם על תביעת בעלות. המבקש בבקשתו לא פירט מי הגיש את תביעת הבעלות, מה עלה בגורלה והאם תביעת הבעלות הוגשה ע"י המבקש עצמו או מי ממשפחתו והאם ניתנה בה החלטה .

אף אם המבקש היה משכיל להוכיח כי אכן הוגשה על ידו באופן אישי תביעת בעלות על המקרקעין נשוא צו סילוק הפולשים, הרי שעדיין אין בכך כדי להוכיח את זכותו במקרקעין.

ההלכה הפסוקה, קובעת כי תביעת בעלות איננה טענה לזכויות במקרקעין ובוודאי שאין בה כדי לגבש זכות מוכרת במקרקעין (ראה ע"פ 4614/07 אבו סבילה נגד הועדה המחוזית – פורסם המאגרים). למותר לציין כי המבקש כלל לא צירף את תביעת הבעלות לה הוא טוען.

עיון בהמרצת הפתיחה מלמד כי המבקש לא רכש את המגרש עליו בנה את ה מבנה נשוא הצו, וכי אף לשיטתו, אין בידיו כל זכות במקרקעין/במגרש, מכוחה הוא זכאי להגיש בקשה זו.

ככל שאכן המבקש היה רוכש את המגרש נשוא הצו, לא היה נדרש הוא להגיש עתירה במסגרתה ביקש הוא מבית המשפט להורות למשיבה להקצות לו מגרש. סעד זה המפורט הן בבקשה והן בהמרצת הפתיחה מעיד כאלף עדים, כי המבקש מודה כי אכן לא רכש את המקרקעין נשוא הצו.

טענתו של המבקש בבקשתו בלבד ( בשונה מתצהירו) , כי נערך הסכם בע"פ בינו לבין המשיבה בשנת 2011 וכי מתן הצו נשוא הבקשה, סותר את ההסכמות משנ ת 2011, נטענה בעלמה ללא כל פירוט. בבקשה לא ציין המבקש עם מי הגיע להסכם, מתי נערך ההסכם ומה הוראות ההסכ ם המיוחדות ומה משך תוקפן. המבקש אף לא ציין האם פנה לאותם גורמים אשר ערכו איתו את ההסכם בשנת 2011, דבר היכול היה לייתר את הבקשה וטענתו כי פנה לרשות על מנת לתאם פגישה נטענה אם היא בעלמה ללא כל תימוכין בכתב ואף לא נתמכה בתצהירו .

המסקנה המתבקשת היא כי המבקש, לא השכיל לטעון וכל שכן לא להוכיח, ולו בר אשית ראיה ( אין כל אסמכתא וטענה על כך בתצהיר שצורף לבקשה) כי יש לו כל זכות במקרקעין נשוא הצו , ועצם הגשת הבקשה ו/או הקמת מבנה כזה או אחר, לא מקימה לו כל זכות במגרש.

כמו כן, המבקש לא נתן כל הסבר באשר לשיהוי הניכר בהגשת בקשתו, ממועד המצאת/מתן הצו ועד למועד הגשת הבקשה לבית המשפט. המבקש כלל לא נימק את האיחור הניכר בבקשתו שכן על פי הוראות סעיף 5ב' לחוק סילוק פולשים, הרי שהמבקש רשאי לפנות לבית המשפט עד למועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו, אשר במקרה דנן חל לכל המאוחר ביום 19/4/17.

משהמבקש לא נתן כל הסבר ואף לא ביקש ארכה להגשת הבקשה, הרי שהוא מנוע מהגשת הבקשה כנגד הצו, כמפורט בסעיף 5ב' לחוק והוא מנוע מלהיכנס בשערי בית המשפט, לצורך תקיפתו של צו סילוק הפולשים .

נוכח כל האמור לעיל, עולה כי על פי האמור בבקשה, המבקש לא ה וכיח כי קיימת לו זכות מוכרת במקרקעין נשוא הבקשה, שמכוחה זכאי הוא להגיש בקשה זו. העובדה כי המבקש בחר להקים מבנה על קרקע שאינה שלו, ללא אישור וללא היתרי בניה כנדרש על פי חוק, לא מקנה לו חסינות בפני סילוקו בהתאם לצו. ויודגש, עיון בתצהירו של המבקש וכן בבקשה שהגיש מעלה כי המבקש אינו חולק על טענת המדינה כי המקרקעין הינם בבעלותה וכי עסקנין ב"מקרקעי ציבור" כהגדרתם בחוק.

בנסיבות אלו, בהם עולה כי המבקש בנה את המבנה נשוא הבקשה על מקרקעין שאינם שלו כלל וכלל, ואשר על מבנה זה מרחף צו הריסה מינהלי, ואשר אין לו כל זכות מוכרת במקרקעין בהם, וכאשר הבניה נעשתה על מקרקעי ציבור, ללא היתר בניה כחוק וכנדרש- היעתרות לבקשה משמעה כי "חוטא יצא נשכר", ולכך אין בית המשפט ייתן את ידו.

על מבקש הפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני, לפעול בידיים נקיות ובהתאם להוראות החוק. הודאתו של המבקש כי בנה את המבנה על מקרקעין שאין לו בהם כל זכות, קרי הם אינם שלו, ושלא בהתאם להיתר בניה, מעידה גם היא על חוסר ניקיון כפיו מצידו של המבקש.

נוכח כל האמור, ובהינתן השיהוי הרב בהגשת הבקשה, אשר הוגשה לאחר חלוף של 52 ימים ממועד קבלת הצו, ו-22 ימים לאחר כניסתו לתוקף של הצו , איני רואה להיעתר לבקשה במתכונתה הנוכחי.

לפנים משורת הדין, והיות והבקשה לא הועברה לתגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה בדחיפות הראויה למבקש ולמשיבה, באמצעות פרקליטות מחוז הדרום אזרחי.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גמיל אלזיאדנה
נתבע: רשות מקרקעי ישראל
שופט :
עורכי דין: