ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בולוס סלים נגד סלים מועד :

בפני כבוד ה שופטת עידית וינברגר

המבקשים

  1. בולוס סלים ת.ז XXXXXX632
  2. אברהים סלים ת.ז XXXXXX958

ע"י ב"כ עו"ד סאדר אלפרד

נגד

המשיבים

  1. סלים מועד ת.ז XXXXXX798
  2. מוחמד חלאילה ת.ז XXXXXX220
  3. אמאל חלאילה ת.ז XXXXXX436
  4. אימן חוסניה 308149293

ע"י ב"כ עו"ד שחאדה אשרף

החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבים או מי מטעמם, לגדר את השטח המוחזק על ידי המבקשים בחלקה 14 בגוש 12198 ששטחה 9,735 מ"ר (להלן:"החלקה") ולהפריע למבקשים בעיבוד החקלאי, של חלק מהחלקה המוחזק על ידיהם מזה עשרות שנים.

המבקשים, בעלי הזכויות בחלקה 22 בגוש 12198 הגובלת בחלקה מדרום, הגישו, בחודש אפריל 2015 , תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 32241-04-15) נגד בעלי הזכויות בחלקה, ובעלי הזכויות בארבע חלקות נוספות (15,16,17 ו- 19), הסמוכות לחלקה 22. בתביעתם , ביקשו להצהיר על בעלותם בחלק הדרומי של החלקות הגובלות בחלקתם, בהסתמך על זכותם ההיסטורית, המעוגנת, לטענתם , בחזקה בשטח מאז 1927, ובהחלטה שניתנה במסגרת הליכי ההסדר בשנת 1947 (במהלכם נקבע תשלום פיצויים לפי צו המינימום), ובפסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בנצרת, בהליכים קודמים בין הצדדים בע"א 37/69 וע"א 40/69.
המשיבים נתבעים אף הם בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, אך לטענתם לא בוצעה להם מסירה של כתב התביעה.

בתאריך 21.2.17 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שנחתם בין המבקשים לנתבעים 17 ו- 19 בת"א 32241-04-15 במסגרתו הוסכם כי המבקשים ירשמו כבעלים של 420/9735 חלקים מהחלקה.
הסכם פשרה נוסף נחתם בין המבקשים, התובעים שם, לבין נתבע 18, בו הוסכם כי המבקשים ירשמו כבעלים של 204/9735 חלקים מהחלקה (פסקי הדין צורפו כנספחים יב' לבקשה).
בתאריך 7.5.17, יומיים לפני מועד הדיון בבקשה, נרשמו לטובת המבקשים הערות אזהרה, בלשכת רישום המקרקעין, מכח אותם פסקי דין (מוצג מב/1).

המשיבים נרשמו כבעלי 34/96 חלקים בחלקה בתאריך 15.12.14.

במהלך חודש אפריל, החלו המשיבים בגידור שטח מסוים בחלקה. בתאריך 23.4.17 הוגשה הבקשה המונחת לפניי. דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 9.5.17.
לטענת המבקשים, המשיכו המשיבים בעבודות הגידור גם לאחר הגשת הבקשה, משלא ניתן צו במעמד צד אחד, בעוד שלטענת המשיבים הסתיימה בניית הגדר עוד טרם הגשת הבקשה.
אין חולק, כי במועד הדיון הושלמו עבודות הגידור.

לטענת המבקשים, השטח שגודר כולל שטח שהם מעבדים מזה שנים ארוכות, וגידורו מונע מהם להמשיך לעבד את אדמתם, אותה עיבדה משפחתם מאז שנת 1927. לטענתם, ידעו המשיבים על זכויותיהם בחלקה, ותפסו חזקה בשטח מסוים בחלקה, אף ששטח זה מעולם לא הוחזק על ידי מי שמכרה את הזכויות בחלקה למשיבים, ג'טאסה שחאדה.
עוד טוענים המבקשים, כי אין הסכם חלוקת שימוש בין הבעלים בחלקה, וכי השימוש שהם עצמם עושים בחלקה הינו רגיל וסביר, בעוד שהגידור אותו ביצעו המשיבים אינו מהווה שימוש רגיל וסביר, ולפיכך מצריך הסכמת כל השותפים.

לטענת המשיבים, למבקשים אין כל זכות בחלקה, בפרט לא בשטח שגודר על ידי המשיבים. לטענתם, השטח שגודר הוחזק כל השנים על ידי ג'טאסה שחאדה , שמכרה להם את הזכויות בחלקה, בהתאם להסכם שימוש שקיים בין בעלי הזכויות בחלקה. תשריט הסכם השימוש התקבל כמוצג מש/1.

דיון והכרעה:
לא שוכנעתי כי הגדר הוקמה לאחר הגשת הבקשה. מעיון בתמונות שצורפו לתגובת המשיבים עולה כי כבר בתאריך 24.4.17 עמדו במקום הגדר והשער, לפיכך, לכאורה, הושלמה הקמתה לפני הגשת הבקשה.
משכך, מדובר במעשה עשוי, ואין בפני בקשה להורות על הריסת הגדר.
עם זאת, המבקשים עתרו גם למתן סעד זמני אשר יאסור על המשיבים להפריע להם בעיבוד החקלאי של השטח המוחזק על ידיהם מזה עשרות שנים.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ושמעתי את חקירות המצהירים, נחה דעתי כי יש ליתן צו מניעה זמני, ביחס למניעת השימוש. אנמק;

זכות לכאורה
כאמור, לטובת המבקשים ניתנו לאחרונה שני פסקי דין, בהסכמה, במסגרת ת"א (מחוזי-חיפה) 32241-04-15. שלושה מתוך הנתבעים באותה תביעה, בעלי הזכויות במספר חלקות סמוכות לחלקה 22 שבבעלות המבקשים, הסכימו, למעשה, להכיר בזכותם של המבקשים, ביחס לחלקים המוחזקים על ידיהם מתוך החלקות הסמוכות, בצמוד לחלקה 22 – הכל כמתואר בתשריט שצורף כנספח ט' לבקשה. בתאריך 7.5.17 נרשמו הערות אזהרה לטובת המבקשים בגין אותם פסקי דין. כלומר, המבקשים זכאים להירשם כבעלים של כ- 620 מ"ר מתוך החלקה, ובכך עדיין לא מוצו טענותיהם כלפי יתר הנתבעים באותה תביעה.

המבקש 2 העיד כי הוא מעבד את החלק הדרומי של חלקה 14, יחד עם החלק הדרומי של כל החלקות הנוספות, כמפורט בתשריט נספח ט' לתצהירו, מאז היה בן 5, ואביו עיבד אותו שטח לפניו (בעמ' 5 לפרוט' ש' 26-28). עדותו לא נסתרה, בשלב זה.

המצהיר מטעם המשיבים, עבדאללה חסנייה, העיד כי כשהגיע לחלקה, ראה שהחלק אותו גידר מעובד, וכי היו בו באותה עת גידולים. לטענתו, מי שמעבד את הקרקע במקום הוא זהרן אבו רדא, והוא הסכים עמו שישלם לו דמי שכירות (בעמ' 11 לפרוט'). עם זאת, הסכם בכתב לא הוצג, ואבו רדא לא זומן על ידי המשיבים לעדות. הימנעותם מלהגיש תצהיר מטעם אבו רדא פועלת לחובתם. לפיכך , לא נסתרה טענת המבקשים, לפיה, לכאורה, הם המעבדים את הקרקע שגידרו המשיבים.

הוכח לכאורה, כי המשיבים ידעו, עוד טרם רכישת הזכויות בחלקה 14, שהמבקשים מעבדים את החלקה, וטוענים לזכויות בעלות או לכל הפחות לזכויות של בני רשות מזה שנים רבות.
חסנייה העיד כי בא כח המשיבים, מי שטיפל עבורו ברכישת הזכויות, אמר לו, עוד לפני הרכישה, שלטובת המבקשים רשומה הערה משנת 1947 בלשכת רישום המקרקעין, וכי ניתן למחוק אותה תמורת תשלום כספי . לדבריו, אמר לו עורך הדין שיפקיד את הסכום בלשכת רישום המקרקעין ויכנס לקרקע (בעמ' 10 לפרוט' ש' 15-32). המשיבים לא באו בדברים עם המבקשים בנדון, ופעלו מאחורי גבם, לכאורה לפחות.

טענת המשיבים, לפיה רכשו חלק מסוים בחלקה, אותו החזיקה בעלת הזכויות שמכרה להם, על פי תשריט חלוקה, או הסכם שימוש , לא הוכחה. המצהיר מטעם המשיבים העיד בעצמו, כי העבודה על הכנת התשריט שהגישו המשיבים (מש/1) החלה לפני כשלוש שנים, כשרכשו את הזכויות בחלקה, והסתיימה רק זה עתה (בעמ' 12 לפרוט' ש' 13-22). אמנם, העד העיד כי גם כשרכש את החלקה היה תשריט שהכין המודד סאמר טיים, וכי רכש לפי התשריט הזה, עליו היו חתומים בעלי הזכויות, אלא שתשריט זה לא הוצג כראיה, ואין לדעת מי חתם עליו.

כידוע, על פי דין, אין תוקף לעסקת מכר ביחס לחלק מסוים במקרקעין (סעיף 13 ל חוק המקרקעין התשכ"ט – 1969). והדרך היחידה "להתגבר" על מגבלה זו בחוק, הינה באמצעות הסכם שיתוף. בלשכת רישום המקרקעין לא נרשם הסכם שיתוף, והטענה בדבר החזקתה של גב' שחאדה בחלק שגודר לא הוכחה, שכן המשיבים לא זימנו לעדות את גב' שחאדה, ולא הוכיחו כי שחאדה החזיקה באותו חלק שגודר, על פי הסכם עם השותפים בחלקה, עוד טרם רכישת הזכויות על ידי המשיבים.

הסכם שיתוף אינו מפקיע את זכות הבעלות של כל אחד מהשותפים בחלקה, בכל שעל בחלקה.
ראו לעניין זה דברים שנכתבו בע"א 269/74 מנחם בוקובזה נ' הממונה על המרשם פ"ד כט(1) 243:

"הסכם-שיתוף אינו בגדר "עסקה במקרקעין" המקנה זכות קנינית (סעיף 6 לחוק), כי אם אך חוזה אובליגטורי בלבד. במקום לנהל את המקרקעין המשותפים כאמור בסעיפים 30 עד 36 לחוק (ראה סעיף 29(ב)), מסכימים הבעלים זה עם זה, ומתחייבים זה כלפי זה, שעל-אף כל זכויותיהם הקניניות הבועות בחוק. ינהגו במקרקעין בדרך המוסכמת ביניהם: זה יחזיק חלק פלוני וזה יחזיק חלק פלמוני... לשון אחר: יהא אשר יהא ההסדר אשר השותפים מסכימים עליו בהסכם-השיתוף לענין השימוש במקרקעין המשותפים, החזקתם וניהולם, ולענין "זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין" - זכויותיהם הקניניות בעינן עומדות ואינן נפגעות... והיא הנותנת גם לענין סעיף 27 לחוק: הבעלות של כל אחד מן השותפים שכרתו ביניהם הסכם-שיתוף מתפשטת, כמאז כן להבא, "בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסויים בהם" - על-אף חלוקת ההחזקה והשימוש, ועל-אף כל הנאמר בהסכם-השיתוף: לא בהסכם אובליגטורי יכולים שותפים לשנות טיבה או להפקיע קיומה של בעלותם במקרקעין המשותפים.
וכשם שהבעלות מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין המשותפים ואינה מוגבלת לחלק מסוים בהם, כן מתפשטת זכות ההחזקה של כל אחד מן השותפים על כל אתר ואתר שבמקרקעין המשותפים, על-אף כל הנאמר בהסכם-השיתוף שאחד יחזיק רק בחלק פלוני.
השותף המחזיק בתוקף הסכם-השיתוף בחלק פלוני, מחזיק בו לא רק מכוח זכות הבעלות שלו עצמו כי אם גם מכוח זכות הבעלות של שותפו; והשותף המחזיק בתוקף הסכם- השיתוף בחלק פלמוני, מחזיק בו אף הוא גם מכוח זכות הבעלות של שותפו...

קיצורו של דבר: "הבלעדיות" של ההחזקה החלקית האמורה בהסכם-השיתוף אינה תופסת אלא בין שני השותפים לבין עצמם בלבד , ואינה גורעת מזכויותיו הקניניות של כל אחד מהם בכלל המקרקעין המשותפים."

הקמת גדר, התוחמת את חלקו של אחד השותפים, על דעת עצמו בלבד, מהווה בניה לכל דבר, ואף מונעת מהשותף הטוען אף הוא לחזקה במקום, גישה לחלק המגודר. לפיכך, אין מדובר בניהול או שימוש רגיל שאינו מצריך הסכמת כל יתר השותפים בחלקה.
אין בכוחו של הסכם שיתוף לייתר את הצורך בהסכמת כל בעלי הזכויות לבנייה של אחד השותפים בחלקה.
ראו דברים שנכתבו על ידי המשפט העליון בעע"מ 2832/09 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים נ' בני אליעזר בע"מ (9.1.11).
"נזכיר, כי פרק ה' ל חוק המקרקעין אמנם מבטא את גישתו הפוזיטיבית של המחוקק, לפיה לכל שותף חופש פעולה לשימוש בנכס - אך בד בבד קבע המחוקק גם סייגים לחופש הפעולה מחשש להתנגשויות בין השימושים השונים (י' ויסמן דיני קניין - בעלות ושיתוף (תשנ"ז), 527-526). דוגמה לסייג שהוטל על חופש השימוש נמצא בסעיף 30(ג) בו נקבע, כי שותף המבקש לבצע פעולות החורגות מהניהול והשימוש הרגיל בנכס המשותף זקוק להסכמת שותפיו. בחוק אמנם אין הגדרה לדיבור "ניהול או שימוש רגילים ", אך סבורני, כי הפסיקה והוראות אחרות בחוק מובילות אותנו למסקנה, כי בניה על המקרקעין המשותפים אינה באה בגדר "שימוש רגיל...

כאמור, זכויותיהם של המבקשים מכח פסקי הדין שניתנו לפני כחודשיים, לא נרכשו על ידיהם בהסכם מכר. הנתבעים באותה תביעה הסכימו, לכאורה, לתת תוקף לזכויות הסטוריות של המבקשים, אשר לכאורה מוגנות בפסקי דין שניתנו לפני עשרות שנים.

אין כל ראיה לכך שהמבקשים ידעו על הסכם שימוש שנערך בין בעלי הזכויות בחלקה 14.

מהמקובץ עולה, כי המבקשים הוכיח ו קיומה של עילת תביעה וזכות הראויה להגנה , על בסיס ראיות מהימנות לכאורה.
מאזן הנוחות
בחינת מאזן הנוחות מובילה למסקנה שהנזק העלול להיגרם למבקשים אם תידחה בקשת ם למתן צו מניעה זמני עולה על הנזק העלול להיגרם למשיבים אם יינתן צו המניעה הזמני, שכן לעומת העיכוב שייגרם למשיבים ב תחילת מימוש זכויותיהם בחלקה, תימנע מהמבקשים האפשרות להמשיך ולעבד את אותם חלקים בחלקה שעיבדו משך עשרות שנים, ושפרנסתם תלויה בעיבוד זה.

העובדה שהסעד הזמני המבוקש זהה לסעד המבוקש בכתב התביעה, אין בה להוות טעם לדחיית הבקשה, כטענת המשיבים. מטבע הדברים, זהות הסעד מתבקשת כאשר הסעד העיקרי הינו צו מניעה זמני.
בתי המשפט פסקו לא אחת, כי זהות הסעד אינה אלא אחת הנסיבות שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשה לסעד זמני, ולא לעולם תביא לדחיית הבקשה (ראו: רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S מדיטרניין בע"מ פ"ד נב (4) 721).

שיקולי יושר
על בית המשפט לשקול, האם קיימים שיקולי יושר, המונעים את מתן צו המניעה הזמני, כגון: העדר נקיון כפיים.

במקרה שלפנינו, לא קיימים שיקולי יושר המונעים מתן צו כמבוקש. המבקשים הגיע ו לבית המשפט בכפיים נקיות.
לטעמי, דווקא המשיבים הם שפעלו בחוסר תום לב, שכן לכאורה לפחות, ידעו על זכויותיהם של המבקשים בחלקה, ועל כך שהם מעבדים אותה, ובכל זאת גידרו חלק מהחלקה, אף שראו כי הם מגדרים שטח המעובד עיבוד חקלאי.

סיכומו של דבר, אני נעתרת לבקשה, ומורה כדלקמן:
ניתן בזה צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים למנוע מהמבקשים כניסה אל החלק שגודר בחלקה 14 בגוש 12198 ולהפריע להם לעבד עיבוד חקלאי בחלק המגודר או בכל חלק אחר מחלקה 14.
מאחר שלא ניתן צו להריסת הגדר, על המשיבים להותיר את השער פתוח, או לחלופין ליתן בידי המבקשים מפתח לשער.
לאור אופיו של הצו, אני פוטרת את המבקשים מהמצאת ערבות, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 364(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 .

המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך 3, 500 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום.
512937178313

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בולוס סלים
נתבע: סלים מועד
שופט :
עורכי דין: