ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד לירן ארובס :

38148-01-XXXX421-01-17

לפני כבוד ה שופט דניאל בן טולילה

המאשימה

מדינת ישראל
ע"י עו"ד יערית דרעי

נגד

הנאשם
לירן ארובס (עציר) ת.ז. XXXXXX815
ע"י עו"ד אביטן

פרוטוקול

ע.ת. מס' 1 אלינור צבר מוזהרת לומר את האמת ח.ר.
ש. ספרי לי על עצמך?
ת. אני עובדת ברפאל אני קניינית
ש. את מכירה את הנאשם איך?
ת. נפגשנו בצבא, היינו ביחד 4 שנים התחתנו. יש לנו 3 ילדים בגילאי 13,10 ו-7.
ש. ב 13.1. ספרי על הארוע?
ת. אני אתחיל ביום חמישי אלירן התקשר אלי ואמר שיש לו אולי טרמפ להגיע לצפון והוא חושב לבקר את הילדים ואם אני מסכימה, באותו שלב נשמע רוב הפעמים שאני מנסה להקשיב ולהבין את המצב שלו, מה רמת אם שתה או לא שתה, היה נשמע לי בסדר, אמרתי לו בסדר, הוא אמר שלא יגיע, ובימי שישי הילדים בדרך כלל בבית ואין להם בית ספר. הם קמים מוקדם, זה היום החופשי שלי, אני מרשה לעצמי לישון יותר מאוחר. בסביבות 08.30 התעוררתי ראיתי את הבן הקטן בתוך הבית הוא ישב בסלון ורץ אלי ואמר לי אבא פה. הוא לא אמור היה להגיע באותו יום. יצאתי החוצה וראיתי אותו יושב באוטו. האוטו היה מחוץ לבית. הוא ישב בכיסא הנהג ולידו ישב הבן הגדול, מאחורה ישבה הבת האמצעית נעמי, הילל רץ לתוך האוטו, אני יצאתי החוצה. בפעמים אחרות שהוא בא לבקר את הילדים הוא נכנס בתוך הבית אני מסכימה והם משחקים, הבנתי שהוא יושב בתוך האוטו כנראה שהיה שתוי.
ש. האם יש סיפור רקע לדברים האלה שהוא שותה?
ת. אלירן שותה במשך הרבה שנים, התופעה התחילה קצת אחרי שהתחתנו, לאורך השנים הוא שותה ומוכר ברווחה כאלכוהוליסט, הוא היה בגמילה פעמיים, תופעת השתייה קורה במשך הרבה מאוד שנים.
ש. הילדים משחקים איתו באוטו בחוץ?
ת. הם בתוך האוטו ניגשתי לראות מה קורה, אני מכירה אותו המון שנים אני מזהה מהר מתי הוא מפוקח ומתי לא. אני מזהה את זה לפי בעיקר במבט עיניים, בסגנון הדיבור. ברגע שיש דיבור שהוא עם גידופין ואגרסיבי אני יודעת שכנראה שהוא תחת אזשהי השפעה. לא יודעת כמה. הבנתי מהר שהוא שתוי והיה לי חשוב להוציא את הילדים מהר מהאוטו. ניגשתי לאוטו וביקשתי מהילדים, הבנתי שהוא שתוי ופחדתי כי בדרך כלל שהוא שותה זה באלימות מילולית לא נעימה מתוך חשש דיברתי יפה ואמרתי בוא תצאו מהאוטו תשבו בחצר , אני אכין לשתות תשחקו, ניסיתי לשכנע אותם, הוא לא קם, הילדים הסתכלו עליו לראות איך הוא מגיב, הוא לא קם, דיברתי אליו מאוד יפה, אז הוא אמר להם או קיי בואו נצא מהאוטו. אז הם נכנסו לחצר, הם היו בחצר, שיחקו 10 דקות הוא חזר לאוטו הם הלכו אחריו, כמה פעמים הוא נכנס לאוטו והם נכנסו אחריו והוא יצא והם יצאו אחריו. אמא שלי התקשרה אלי להגיד שאבא שלי טייל עם הכלבים ופגש את אלירן ושאלה אם הכל בסדר, סיפרתי לה שהוא הגיע והוא לא נראה במצב כל כך טוב, היא שאלה אותי אם אני צריכה את אבא, אמרתי לה שכן, ב יקשתי שתגיד לו שלא יילך אלא שיישאר בבית שאם אצטרך עזרה שאתקשר אליהם. חששתי שזה יתלקח למקרים של בעיקר קללות, סוג של אלימות שהיה כמו בפעמים קודמות. פחדתי בעיקר הילדים יחשפו לזה. הילדים לא כל כך מכירים ולא ראו אותו תחת השפעת אלכוהול. הם לא מכירים את הצד הפחות נעים שלו, לא רציתי שהם ייחשפו. הרגעים האלה לא צפויים אי אפשר לדעת מה יקרה, יכול להיגמר יפה ובשבירת חפצים והשתוללות ואיזה סוג של אלימות. לא רציתי להיות לבד.
ש. מה היה עם אבא שלך?
ת. אבא שלי היה לו עיסוקים משלו, הואל א אוהב לפגוש את אלירן ואמר שלא רוצה להישאר ושהוא נוסע לעיסוקים אמא שלי היתה מודאגת. היא החליטה לבוא. היא התקשרה לשאול אם לבוא ואמרתי לה שכן. העדפתי לא להיות לבד בסיטואציה הזו. אמא שלי הגיעה וזה הכעיס אותו שהיא הגיעה. היא אמרה שלום מאוד יפה, שאלה איפה הילדים. זה לא היה בתוך האוטו זה היה בחצר. הוא היה בשלב זה בחוץ. היא נכנסה הביתה ומרגע שאמא שלי הגיעה הוא מאוד כעס, הוא דיבר לא יפה, לא זוכרת את תוכן המלים, התחיל לעלות על טונים ואז אמרתי לו או קיי אנחנו צריכים םלסיים את הפגישה הזו, תפרד יפה מהילדים שלא יהיה בצורה מכוערת. הוא באמת לא זוכרת את תוכן הדברים הטונים עלו, אמר לי לא זוכרת בדיוק מה הוא אמר, הרגשתי שהסיטואציה מתחילה להתחמם. הוא הוריד את הקול שהילדים היו לידו. אמרתי שאני חייבת לסיים סיטואציה הזו שהילדים ייחשפו לסיטואציה כזאתי. ניגשתי אליו ואמרתי לו יפה שהוא צריך ללכת ואחרי כמה דקות הוא הסכים. היו מלים לא יפותו טונים לא נעימים, פנה לאמא שלי בטון לא יפה, ואז אני אמרתי לילדים תכנסו הביתה, פניתי אליהם בצורה.. הם ידעו שמשהו לא בסדר, כי באותו רגע שאמרתי להם להכנס הביתה הם נכנסו, הם הבינו שמשהו קורה, אמרתי לו אלירן תכנס לאוטו ותיסע. אז הוא אמר בסדר אני רוצה להגיד לאמא שלך חמשהו, הוא פתח את הדלת והילדים היו בתוך הבית, אלירן יצא, השניים הקטנים היו בתוך הבית, חיכיתי שהוא יסתלק, התקרבתי לדלת ואמא שלי יצאה מהבית בסערת רגשות ושאלה אותי אם שמעתי מה הוא אמר, אמרתי שלא שמעתי, היא אמרה שהוא אמר שהוא יאנוס אותי ושזה יקרה בקרוב, היא יצאה בסערה גדולה והוא עלה לאוטו ונסע. אז התחלנו לחשוב מה עושים.
ש. איפה היה האוטו?
ת. האוטו היה ליד הבית
ש. באיזה מרחק?
ת. מאוד קרוב, השביל מאוד קצר בין הבית שלי, כמה מטרים בודדים.
ש. יש חניה מסודרת?
ת. בשלב הזה ככל הנראה הגיע בלילה כי ראיתי אותו בלילה, הבנתי בבוקר שזה הוא. ב 12 בלילה ביום חמישי, יצאתי לזרוק את הזבל, יש חנית גנים ויש פחים יצאתי עם שקית לזרוק את הזבל, זה חניה ריקה בדרך כלל בלילות, היא משרתת רק את הגן, אין שם רכבים, החניה הזו עומדת ריקה, ראיתי רכב עומד בקצה של החניה עם אור דולק ברכב ומישהו הסתכל לכיווני. הלכתילכיוון האוטו וראיתי בן אדם עם קוקו, היה אור בתוך האוטו, היה בן אדם שישב בכיסא הנהג. היה חשוד. באותו רגע חשבתי להתקשר לשומר לדווח על משהו חשוד, וכשראיתי קוקו חשבתי שזה אשה והיה חושך לא ראיתי צבע האוטו, אם הייתי רואה את הצבע הייתי מזהה. כשהתעוררתי האוטו היה ליד הבית שלי. הבנתי שמי שהיה באוטו זה הנאשם ופתאום נפל לי האסיפון שהקוקו שלו, והרכב, לא ראיתי צבע ולא את הפנים אבל את הצורה של הרכב, האוטו עמד ליד הבית עם הפנים כלפי החוצה. בעצם הבית שלי זה שביל, הבית עומד בצד, החניה מקדימה, הוא היה בחניה כשיצאתי האוטו עמד עם הפנים כלפי חוצה.
ש. באיזה שעה את ראית אותו ?
ת. ב 08.30. הוא נכנס לכיסא הנהג ואז נסע.
ש. מה ראית אותו אחיר שנכנס לאוטו?
ת. מניע את הרכב ונסע.
ש. באיזה מרחק?
ת. ראיתי אותו יורד בירידה מהבית שלי.
ש. באיזה שעה בערך הוא עזב את מקום הארוע?
ת. בסביבות לא זוכרת בדיוק, זה לא היה ארוך, ש. כמה זמן חלף מרגע שעזב מהודעת SMS הראשונה?
ת. את ההודעה שלחתי מיד. אפשר לראות לפי ההודעה.
ש. הוא עזב את הבית מה קרה אחרי זה ?
ת. היינו דיי מבוהלים, הילדים היו מבוהלים. אמא שלי אמרה והיתה נסערת. לא ידענו מה לעשות אם ללכת להגיש תלונה על מה שאמר לה, ואת האמת חששנו להגיש תלונה מפאת הכעס שלו כלפינו אחר כך וחשבנו מה צריכים לעשות כדי לעצור את הדבר הזה, מבלי שאנחנו נצטרך ללכת ולהגיש את התלונה. החלטנו לדווח למוקד המשטרה שהגיע פסול רשיון אלי הביתה. התקשר אלי שוטר ושאל אותי שאלות, הדבר שאני יכולה לשער שהם התקשרו אליו, כי התחלתי לקבל הודעות שפנה אליו שוטר ושאני הלשנתי עליו ל"כלבים" ל"נשרים".
ש. הודעות SMS שמסרת לחוקר ההודעה הראשונה מ- 13.1.17 בשעה 10.25 שלחת לו אתה אדם חולה מאוד, הוא שלח לך הודעות לאחר מכן ?
ת. אז יש הפסקה ואז הוא שולח אלי הודעה, לא זוכרת את הביטוי "כלבים" נשרים" הוא התכוון ששלחתי אליו את המשטרה. מהשלב הזה הפסקתי לענות לו, מאותו רגע במשך 3 ימים ההודעות לא הפסיקו עם התוכן הזה.
ש. אני מפנה אותך להודעה אחרונה ב 13.1 בשעה 16.35 "אני רוצה להבהיר את כח הר גילון ועל הזין שלי על הדרך", למה הכוונה ?
ת. צורית זה היישוב השכן לגילון והוא יבעיל את גילון גם צורית תפגע.
ש. באיזה תאריך הגעת למשטרה לתלונה?
ת. ביום ראשון בלילה.
ש. באותו יום הצגת לשוטר את הפלאפון שלך עם ההודעות, גם ב14.1 היתה הודעה תקריאי?

ב"כ הנאשם:
מתנגד. בכתב אישום לא כתוב על הודעות מ 14.1.
התובעת:
כתוב בצג המסך המילה "אתמול ". המתלוננת מציגה לשוטר את המסך שלה, ההודעה לפני זה 13.1


החלטה
מתיר את השאלה.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ז, 11/05/2017 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט

המשך:
ת. לפי מה שאני מבינה זה מ 15.1
ש. מה את רואה בפלאפון?
ת. בשעה 17.54
ש. מתי ההודעות התחילו ממנו אליך במסגרת הארוע הזה?
ת. מהרגע שהוא יצא ממני, ופסקו ביום שעצרו אותו ביום שני בצהריים. אחרי שהגשתי תלונה ביום ראשון בלילה ההודעות נמשכו.
ש. מה היו תדירות ההודעות?
ת. עשרות ביום.
התובעת:
מבקשת להגיש את ההודעות באמצעות העדה.
[הוגש וסומן ת/1]

המשך :

ש. כמה זמן אתם לא ביחד ?
ת. מאפריל 2014
ש. מה אמא שלך עשתה אחרי שיצאה מהבית נסערת ראית אותה?
ת. כן, ראיתי אותה שהיתה מבוהלת התקשרה לכמה מבני המשפחה של ערן. וסיפרה להם מה קרה. הם אמרו שאין להם מה לעשות ושהם מודעים למצב שלו, ושאין להם איך לעזוב בנושא הזה.
ש. במסגרת הימים האלה היה עוד ארוע שבו בני המשפחה, מה קרה שצריך עזרה מבני משפחה אחרים?

ב"כ הנאשם:
מתנגד. זה כבר מוגזם. לא עולה מחומר החקירה.

התובעת:
אני אראה את זה לבית המשפט.
המשך:
ש. ספרי על מפגשים נוספים שהיו או חשבת שיהיו בינך לבין הנאשם בימים האלה?
ת. לא זוכרת.


החלטה

לא מצאתי להתיר שאלות בנושא איומים שהיו או לא היו ואינם מופיעים בכתב האישום הדרך לכך לבקש לתקן את כתב האישום ואנו נמצאים בעיצומה של פרשת התביעה.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ז, 11/05/2017 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט

המשך
ש. מי התקשר למשטרה?
ת. אמא שלי.

חקירה נגדית
ש. בחקירה שלך במשטרה לא אמרת ששמעת דברים שאלירן אמר לאמא שלך איך פתאום כן שמעת ?
ת. אמרתי שלא שמעתי. אמרתי שהוא דיבר בטונים לא יפים, ברגע שאמא שלי הגיעה הוא דיבר מאוד לא יפה והרים טונים. מהכרות שלי איתו אני יודעת שזה נפיץ ועלול לעבור לאלימות.
ש. עם מי הוא דיבר לא יפה?
ת. הוא דיבר אלי ואל אמא שלי שעמדה לידי
ש. למה לא אמרת את זה במשטרה?
ת. אמרתי שהוא דיבר בצורה לא יפה.
ש. את ידעת שאלירן בפסילה?
ת. כן.
ש. איך ידעת את זה ?
ת. הוא ישב בכלא על נהיגה בשיכרות ויצא מהכלא..
ב"כ הנאשם:
אני מבקש לא להזכיר את העבר שלו.
המשך
ש. איפה ראית את האדם או הבחורה עם הקוקו שישבו בתוך הרכב, הם ישבו בתוך הרכב או מחוץ לרכב?
ת. היה בן אדם אחד, שישב ברכב עם קוקו קטן וגבוה לא שיער ארוך. קוקו קטן. לא כמו שיש לו עכשיו, עכשיו יש לו הרבה יותר ארוך.
ש. 4 חודשים אחרי הארוע את מספרת את זוכרת שראית רכב לילה לפני ו- 5 דקות אחרי הארוע לא סיפרת את זה?
ת. אני בטוחה שסיפרתי.
ש. ברגע שהוא יצא פעם אחרונה מהבית הוא בעצם יצא לגמרי ולא חזר?
ת. לא הבנתי את השאלה. הוא יצא.
ש. באותה שניה שהוא יצא אמא שלך אמרה לך שמעת מה הוא אמר לי?
ת. נכון
ש. למה לא אמרת לו כלום באותו רגע, לכאורה היית בסערה הוא אמר לאמא שלך משהו לא יפה, האינסטינק שלך להגיד לו משהו?
ת. האינסטינקט שלי לסתום את הפה ושיילך מהר מאוד, אם הייתי מרימה עליו את הקול זה לא היה נגמר טוב, שמחתי שהוא הלך. עמדתי ליד האוטו שלו. אמא שלי יצאה מפתח הדלת, עמדתי בחוץ ש. בחוץ , בגינה?
ת. בין הדלת של הבית עד המקום שהאוטו עמד, אני עמדתי בין הדלת לבין האוטו, אני מציירת איפה הרכב עמד ואיפה אני עמדתי.
ש. מי שעומד בפתח הבית לא יכול לראות מי יושב בתוך הרכב?
ת. נכון
ש. איפה את היית?
ת. הוא נכנס פנימה ואני עמדתי וחיכיתי שייצא, אמא שלי פתחה את הדלת, הוא יצא בסערה לכיוון האוטו, אמא שלי סימנה לי תקחי את מספר הרכב עכשיו. הוא עלה לאוטו וראיתי אותו עולה לאוטו ונסע.
ש. אמא שלך לא יכלה לראות ?
ת. רואים את האוטו אי אפשר לראות את דלת הנהג.
ש. מהכניסה של הבית איפה שאמא שלך עמדה אי אפשר לראות מי נכנס לדלת הנהג?
ת. זה גדר נמוכה יכול להיות שאפשר לראות, היא תגיד אם ראתה או לא. אני עמדתי פה. אני מסמנת.
ש. מה הסיבה שיצאת אחריו?
ת. לוודא שהוא הלך.
ש. לא יכלת לשמוע רכב מונע ונוסע?
ת. רציתי לוודא שהוא הולך, לא הלכתי אחריו הייתי בחוץ, אני מזכירה זה ענין של מטר או שניים, בין אמצע לסוף השביל ש. את העדת שנכנסת לבית, שבאת להכנס לתוך ה בית מהחצר לירן יצא?
ת. נכון ואני הייתי בחוץ עדיין על המדרכה על השביל.
ש. מאיפה לירן יצא מהדלת או משער החצר?
ת. הוא יצא מהדלת. אולי התיאור שלי לא פרופורציונלי אבל יש 2,3 מ' בין הבית לסוף השביל, לא מדובר בהרבה צעדים. הייתי ליד הדלת.
ש. אמרת שהעדפת לשתוק ולא להגיד כלום?
ת. נכון
ש. ובכל זאת במקום לראות אותו יוצא מהגינה ולחזור חזרה הבית ה ולהרגיע את אמא שלך בחרת לצאת אחריו , זאת אמרת לקחת סיכון להפגש איתו שוב אם כל כך פחדת?
ת. וידאתי שהוא נוסע.
ש. כמה זמן אחרי שהוא עזב שלחת לו את ההודעה?
ת. דקות ספורות. עד 5 דקות.
ש. אם אני אומר לך שזה לא מסתדר עם הזמנים ואת את ההודעה שלחת לו רבע שעה אחרי שהוא עזב את הבית?
ת. יכול להיות.
ש. איך זה מסתדר עם סערת הרגשות, למה לקח רבע שעה?
ת. אני זוכרת שזה היה דיי מיידי, אני מעריכה ש 15 דקות זה זמן קצר לסערת רגשות.
ש. הרגשת שהוא שיכור?
ת. הרגשתי שהוא כנראה שתוי.
ש. באיזה רמה?

התובעת:
מתנגדת לשאלה.


החלטה

מתיר את השאלה.

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ז, 11/05/2017 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט

ת. אני מכירה את לירן 15 שנים, כשהוא מדבר בצורה כזאת גסויות ובצורה אלימה ומתנהג ככה ככל הנראה הוא שתה, הוא לא במצב של אובדן חושים, הוא שותה המון הוא לא מסוגל לזוז, בקושי לדבר, שלא לדבר על לנהוג הוא בסה"כ היה בסדר, הגיע הביתה והוא דיבר והתנהג בצורה אגרסיבית.
ש. אז חשבת שהוא כשיר לנהיגה?
ת. מה פתאום.
ש. הרגע אמרת שהוא לא היה במצב מאוד שיכור שמאפשר לו לא לנהוג?
ת. כל בן אדם שנוגע באלכוהול לא יכול לנהוג, היה ברור לי שהוא נגע באלכוהול.
ש. אדם כזה עולה על רכב ברמת שיכרות שהוא היה בה לפי דעתך היית חושבת שזה מסוכן?
ת. אם לא הייתי מכירה אותו לא הייתי יודעת שהוא שתוי. אם אדם זר רואה אותו עולה על אוטו לא היה בטוח שמזהה שמדובר באדם שתוי.
ש. כשראית אותו חשבת שהוא שיכור ברמה כזו שהוא מסכן את ציבור המשתמשים בדרך אם יעלה על אוטו?
ת. אני מעריכה שהוא היה במצב שהוא מסוגל לנהוג עדיין. אני חושבת שכל בן אדם שעולה על אוטו לאחר שתיה הוא מסכן באזשהו מקום.
ש. את קצת מתחמקת, אנו לא מדברים על כל אדם אלא על לירן, במצב שהוא היה לפי דעתך הוא סיכן נהגים אחרים בכביש?
ת. אני חושבת , אני לא יודעת להגיד את זה, הוא היה מסוגל לנהוג. עובדה שהוא הגיע.
ש. בהודעה שאמא שלך התקשרה למשטרה ואני מניח שהיית לידה שהיא התקשרה?
ת. לא הייתי לידה.
ש. דיברתם ביניכם?
ת. דיברנו הרבה זמן עד שאמא שלי התקשרה. היא כבר חזרה הביתה.
ש. מה סיכמתם ביניכם?
ת. היא אמרה שהיא תתקשר כדי שאני לא אגיש את התלונה.
ש. למה רציתם להתקשר?
ת. אני אגיד את זה בצורה ברורה, זה לא פעם ראשונה שהוא שתוי מגיע אלי הביתה בלי להודיע זה כבר קרה בעבר, זה משהו סיסטמתי שחוזר על עצמו זה היה עוד קש שצריך לעצור זה קש ששבר את גב הגמל, היה צריך לעצור אותו היה ברור לי להגיש תלונה, מזה חששתי, גם בגלל שידעתי מרחמים עליו שהוא על תנאי, ושככל הנראה זה יגרור מיידית חזרה למעצר. בסופו של דבר אחרי התלבטויות אחרי מה שאמר לאמא שלי שאמרה שהיא לא שותקת, וגם בשביל להפסיק את התופעה הזו שהוא מגיע אלי הבית ה בלי רשיון שתוי בלי הזמנה התקשרתי למשטרה לדווח.
ש. מה היה דחוף לך להתקשר הוא כבר נסע?
ת. הסברתי כבר.
ש. היתה שיחה בינך לבין אמא שלך אחרי שהוא עזב?
ת. לקח לדעתי, לא מיידית התקשרנו למשטרה. לפחות שעה אם לא יותר. אפשר להסתכל.
ש. אם אמא שלך אמרה לפני רבע שעה עשרים דקות הוא יצא, אז היא שיקרה ?
ת. אני אומרת מה שאני זוכרת.
ש. את התקשרת למשטרה כי רצית שיעצרו אותו לא בגלל שדאגת למשתמשי הדרך?
ת. הרגשתי שאני בסיכון. התקשרתי למשטרה שייעצרו אותו כי ידעתי שהוא על תנאי, כשהחלטנו להתקשר למשטרה.
ש. בסופו של דבר לירן היה שתוי כשהיה אצלך בבית אבא של הילדים שלך עולה על רכב כשהוא שתוי, לא חשבת לעצור אותו?
ת. לא.
ש. אני אומר לך בניגוד למה שאמרת שאת מה שלירן לכאורה אמר לאמא שלך, אמא שלך סיפרה לך רק אחרי רבע שעה, אני אומר לך שאת ידעת שמה שלירן לכאורה אמר לאמא שלך את בערך 10 דקות רבע שעה אחרי שלירן עזב את הבית זה גרם לך להתעצבן ואז סימסת לו אתה אדם חולה מאוד מה אמרת לאמא שלי?
ת. אמא שלי פתחה את הדלת ואמרה שמעת מה הוא אמר לי, אמרתי לה לא, הוא הלך ואז הלכתי אחריו לראות שהוא הולך, חזרתי ואז היא אמרה לי מה שהוא אמר, עדין של דקה מרגע שיצא מהאוטו ראיתי אותו ועמדתי שם והוא הלך .
ש. כמה זמן אחרי שלירן עזב את הבית אמא שלך אמרה לך מה שהוא אמר לה לכאורה?
ת. דיי מיידית.
ש. הוא כבר עזב את הבית?
ת. כן
ש. למה באותו רגע לא סימסת ההודעה עם שלושה סימני שאלה?
ת.
ש. אני מציג לך דו"ח פעולה מס' 017-X080 עולה שאמא שלך התקשרה למשטרה 20 דקות אחרי שהוא עזב את הבית?

התובעת:
מתנגדת לשאלה.

ש. בואי נניח שלירן עזב את הבית 20 דקות לפני שנפתח הארוע בשעה 10.13 את ההודעה שלחת לו ב 10.25?
ת. קודם אמא שלי התקשרה ואז שלחתי לו את ההודעה ?
ש. שלחת לו הודעה ב 10.25 ואמא שלך התקשרה ב 10.33 ואמרה שהוא עזב לפני רבע שעה, חצי שעה, כנראה בדרכו שיכור נוהג ללא רשיון, מהזמנים אלה אני מבין שלא שלחת לו הודעה דקה אחרי אלא 13 דקות אחרי שעזב?
ת. אני לא יכולה להגיד לך הפרשים של דקות מה קרה ומתי. אבל רצף הארועים הוא מבחינתי העיקר.
ש. אני אומר לך שאת לא ידעת מיד אחרי שהוא עזב מה התוכן מה שאמר לאמא שלך , אלא רק אחרי רבע שעה, ולאחר מכן אמא שלך התקשרה למשטרה בגלל אותה אימרה שאמא שלך אמרה לך שגרמה לך לכעוס אליו וזו הסיבה שהתקשרתם למשטרה?
התובעת:
מתנגדת. לא היא התקשרה למשטרה
ת.
ש. כשאמא שלך התקשרה למשטרה הסיבה הרשמית ממה שעולה מהשיחה עם המשטרה שדאגתם לשלום הציבור ושהוא נוהג שיכור, ולא בגלל הכעס?
ת. הסברתי למה אמרתי את זה.
ש. אז כנראה שלא הבנתי למה אמרת את זה?
ת. אמא שלי אמרה ואמרו לה במשטרה אם אתן מפחדות ואם היה נושא של איומים אז תגישו תלונה זו היתה התשובה.
ש. בעצם הדבר רשאון שאמרתם למשטרה זה לא על איומים אלא שהוא נוהג שיכור ובפסילה ובלי רשיון?
התובעת:
מתנגדת. לא היא התקשרה למשטרה

ת.
ש. השיחה עם אמא שלך מיד אחרי שלירן עזב את הבית, מה היתה ההתלבטות אם להתקשר למשטרה מחומר חקירה זה לא כל כך ברור, את כעסת עליו אחרי מה שאמר לאמא שלך או שחששתם לשלום הציבור בכביש כי הוא נוהג שיכור ובלי רשיון?
ת. אני חששתי לשלומי ושלום הילדים.
ש. שיתפת את אמא שלך, זו היתה הסיבה להתקשר למשטרה?
ת. מי שקורא את כל ההודעות שנקראו, יכול להבין בצורה שלא משתמעת להרבה פנים למה חששתי לדווח למשטרה. כי ברגע שהבין שדיווחתי למשטרה קיבלתי מבול של איומים במשך 4 ימים.
ש. ההודעות היו אחרי שהתקשרת למשטרה?
ת. זה מוכיח למה פחדתי, פחדתי בגללו.
ש. בעבר את התלוננת על לירן שידעת שמדובר בדברים לא נכונים?
ת. בקשר לתלונה הקודמת שלי?
ש. האם עשית פעולה או אמרת משהו לרשויות ביודעך שהדברים לא נכונים ?

התובעת:
מתנגדת לשאלה, העדה אינה עומדת למשפט כאן. כל שאלה בנוגע לפעולות קודמות שלא בתיק החקירה אשר לטעם קשורים להימנעותה היו צריכות להבחן בקשה לחומר חקירה לפי סעיף 74 לא היתה בקשה כזו בתיק.

ת. התלונה הקודמת לא היתה שיקרית
ש. האם היא היתה מוגזמת?
ת. אם אתה היית בסיטואציה שמישהו אומר אני הולך עכשיו לנפץ לך את כל הגלגלים באוטו ורץ לתוך הבית לחפש סכין ורץ לאוטו שלי שולף את הילדים בוכים ומנפץ לי את השמשה להתקשר ולהרגיש שאני מאויימת לחיי זה לא שיקרי ולא מוגזם ש. לא רק אמרת שאת מרגישה מאוימת אמרת שהוא גם איים?
ת. אמרתי שהוא מאיים עליי ? התלונה בסופו של דבר נסגרה כי אמרתי לשוטר שהוא אמר שלא הולך להרוג אותי הוא נתן לי תחושה שאני מאויימת.
ש. בניגוד למה שאמרת בהתחלה?
ת. אני הייתי בסיטואציה של 5 ילדים מסביבי, ובן אדם משתולל, מאיים לקחת סכינים היו שלושת הילדים שלנו והילדים של האחות.
ש. את סיפרת משהו שהטה את התחושות שלך באותו זמן אבל יכול להיות שגם הפעם הגזמת במה שאמרת כי בטאת תחושות של כעס או פחד גם?
ת. אני לא אמרתי שום דבר , נתתי את ההודעות והכל כתוב שם ש. בפעמים קודמים שלירן הגיע אליך לבקר את הילדים, בחלק מהפעמים לפחות הוא הגיע עם עוד מישהו?
ת. כן
ש. למה?
ת. כי הוא לא יכול להיות עם הילדים לבד, זה צו של הסדרי ראיה, רק בהשגחה של מישהו נוסף, זה לא הוראה חד משמעית מי יהיה איתו, כתוב שההורים אבא שלו, אבא שלי, וחברה שלו.
ש. אבא שלך היה איתו עם הילדים?
ת. בהתחלה כן.
ש. זה לא מופרך שאבא שלך יהיה איתו כשהוא עם הילדים?
ת. כן
ש. ובכל זאת בפעמים הקודמות לירן הגיע בליווי של מישהו מנתיבות עד למושב כשיכל להיות עם אבא שלך יש לך הערכה למה?
ת. כי יש ביניהם, הם לא אוהבים לראות אחד את השני, והרבה פעמים הוא בא בלי ליווי ואני הייתי מלווה.
ש. אני אומר לך בפעמים קודמות שהוא הגיע אליך הוא הגיע בליווי אדם שהוא נוהג לו ברכב כי הוא יודע שהוא לא יכול לנהוג?
ת. בתקופות אחרונות הוא הגיע ברכבת ואני באתי לאסוף אותו. היו מקרים כאלה וגם היו מקרים שלא, שהוא הגיע ברכבת או בכוחות עצמו עם האוטו.
ש. למה לא סיפרת את זה בעבר ?
ת. מאותה סיבה שאמרתי קודם.
ש. החלטת כן לספר, וקרה משהו מיוחד גם בפעם הזאת שלא קרה בפעמים הקודמות, שמעת שהוא אמר לאמא שלך אני יאנוס אותך?
ת. הגשתי את התלונה אחרי שהוא איים עלי בוואטסאפים שיש בהם איומים מאוד חמורים ש. האיומים היו אחרי הגשת התלונה?
ת. לא, אני הגשתי את התלונה אחרי ה

ב"כ הצדדים:
ההודעה המשטרתית הוגשה ב 15.1
ש. אני מדבר על הטלפון?
ת.
ש. כשראית את אותו רכב ב 00.00 בלילה הרכב היה מונע?
ת. לא
ש. איזה מעגל חשמלי היה דלוק בתוך הרכב ?
ת. האור בפנים.
ש. היה חושך, באיז ה מרחק היית מהרכב?
ת. אני לא טובה במרחקים, אולי 100 מ' 200 מ'. סוף החניה.
ש. וזיהית קוקו?
ת. כן
ש. הצלחת לזהות קו קו 100 או 200 מ'?
ת. כן
ש. אמרת את זה במשטרה?

ח.ח
ש. את יכולה להעריך את המרחק בינך לבין הנאשם ?
ת. 4 מ'.

ברשות בית המשפט לב"כ הנאשם:
ש: אני אומר לך שלירן כמו בפעמים קודמות הגיע אליך ביום 13.1 בליווי אשה שנהגה ברכב, יכול להיות שלא ראית אותה ת. אין מצב, לא היה אף אחד אחר. ביום שישי לא היה אף אחד אחר , לא בתוך הרכב ולא מסביב לרכב.
ש. אף אחד לא הלך ברחוב
ת. יכול להיות.
ש. אז למה להגיד אף אחד
ת. בסיטואציה שלנו לא היה אף אחד אחר.
ש. איך יכלת לדעת אם הבן אדם קשור ללירן או לא ת. אני לא זוכרת שהיה אף אחד אחר באיזור.
ש. את לא שוללת שהיה
ת. יכול להיות.

החלטה
פוסק לעדה גב' אלינור צבר ארובס שכר עדות לרבות נסיעות בהתאם לנהלים.
ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ז, 11/05/2017 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט
גב' אלישבע צבר לאחר שהוזהרה כדין:
ח.ר.
ש. מי הנאשם בשבילך?
ת. הוא האקס של בתי
ש. כמה זמן את מכירה אותו?
ת. אולי קרוב ל-15 שנה
ש. איך את מגדירה את רמת ההכרות שלך איתו? ארוכה?
ת. סבירה.
ש. מה היה ב-13.1. עם הנאשם?
ת. כן, בבוקר בתאריך הזה קיבלתי טלפון מאלינור והיא אמרה שהנאשם נמצא שם והוא תחת השפעת אלכוהול. הרגשתי שהיא צריכה אותי בסביבה שאלתי אם היא רוצה שאבוא והיא אמרה שכן. אז ניגשתי אליה –היא גרה לידי. ראיתי אותם בחוץ ואמרתי שלום ונכנסתי אליה לתוך הבית, התעסקתי במטבח. זמן מה אחרי זה הנאשם נכנס לבית, התקרב, ניגש לפתח המטבח ואמר לי – אני מת לאנוס אותך ואני אאנוס אותך ויצא, אני יצאתי אחריו. הוא נכנס לאוטו ונסע משם. הייתי ממש בהלם, בשוק אני לא יודעת איך להגדיר את זה – נבהלתי, הושפלתי. לאחר מכן, רצתי לבית, בכיתי, התקשרתי ל-100, אני חושבת שלפני זה אני לא בדיוק זוכרת כי עשיתי2 טלפונים לא זוכר אם לפני או אחרי. התקשרתי לאבי הנאשם לספר לו את זה ובנוסף לאחיו – גיל. הם שניהם שמעו זאת ממני ולאחר מכן התקשרתי 100. כאשר התקשרתי 100 אמרתי 2 דברים – קודם כל ראיתי בזה סוג של פצצה מתקתקת על הכביש הוא נסע תחת השפכת אלכוהול ונהג ברכב ואמרתי להם את זה. סיפרתי גם את מה שאמר לי. הייתי מאוד נסערת. מאוד מאוד נסערת. מאוד מפוחדת, זה נורא, כל מה שאפשר לומר על זה. בשלב הזה אני עוד לא, עוד לא הייתי בטוחה שאני מתכוונת להתלונן על זה, לא החלטתי שאני מתלוננת על הנושא הזה על מה שהוא אמר לי האיום הזה. אבל, מכיוון שהוא המשיך ואיים במשך מספר ימים שלח הודעות לאלינור, רמת הפחד שלי הלכה וגברה. עד שיום ראשון בערב כאשר הוא כתב שהוא קרוב אלינו והוא בא כדי לנקום, כולנו נכנסו ממש לפחד. התקשרתי גם לבן שנמצא בצבא ומשרת בשטחים והוא שאל אם אני רוצה שיגיע, אבל הוא קצין וזה לא פשוט. יבוא מהשטחים להגן עלינו – זה היה על הפרק. פחדנו מאוד וחשבנו מה לעשות. בסופו של דבר זה ברור שהפחד חייב לבוא עם תלונה ואי אפשר להשאר עם הפחד.
ש. אני מציג לך תמלול של 2 שיחות, תאשרי שאת אמרת את הדברים.
ת. מאשרת.

ב"כ המאשימה:
אבקש להגיש דיסק 100 (התקבל וסומן ת/3) יחד עם תעודת עובדי ציבור ותמלול (התקבל וסומן ת/2) של 2 השיחות אותן ביצעה העדה למוקד 100.

ח.נ.
ש. כשאת אומרת בחקירה שלך במשטרה שאת יוצאת החוצה ורואה אותו נוהג. הכוונה יצאת החוצה – הכוונה יצאת מהחצר, משטח הבית נכון? ואז ראית את הרכב ?
ת. לא יצאתי מהחצר, יצאתי מהבית, הייתי בחצר.
ש. היית בפתח הבית או יותר קרוב ל...?
ת. אני לא זוכרת. אבל אין שם הסתרה.
ש. אם הבת שלך אומרת שיש גדר?
ת. יש גדר אבל היא לא מסתירה. אני ראיתי אותו נכנס לרכב ויושב ליד ההגה ש. היית בחצר וראית אותו נכנס למושב הנהג
ת. כן
ש. מה הגובה של הגדר?
ת. זאת גדר מתכת.

ב"כ המשיב:
אני מבקש להגיש את השרטוט שערכה העדה.

המשך:
ת. יצאתי מפתח הבית יותר קרוב עד כמה שאני זוכרת.
ש. למה בכלל יצאת אחריו?
ת. רציתי להיות בטוחה שהוא הסתלק וגם הייתי מאוד נסערת.
ש. כשהוא נסע כמה היית צמודה לאלינור?
ת. לא זוכרת
ש. את לא זוכרת, אבל את זוכרת שהוא נהג
ת. אני זוכרת שהוא נכנס ויושב ליד הדלת ונוסע ש. זאת אומרת מהמקום שהיית בו ראית אותו יושב במושב של הנהג ת. כן
ש. אני אומר לך שמהמקום שאת עמדת לפי עדותה של אלינור אי אפשר לראות אדם שיושב במקום של הנהג ת. אני אומרת לך שאני ראיתי אותו
ש. מה היה מצבו להערכתך? שיכור? פיכח?
ת. הוא היה תחת השפעת אלכוהול, שתוי. בטוח לא פיכח.
ש. לא חששת שאדם כזה ייסע על הכביש?
ת. בהחלט חששתי וזו הסיבה שהתקשרתי כדיי שחלילה לא יקרה איזשהו, לא יהרוג את עצמו ואחרים.
ש. למה לא עצרת אותו?
ת. אני לא יכולתי לעצור אותו, אני לא רציתי שהוא יהא בסביבה, לא עלה בדעתי.
ש. את היית במצב שבה האבא של הנכדים שלך עולה על כביש שיכור, את לא חשבת לעצור אותו שלא יסכן את עצמו?
ת. הדרך שלי לעצור אותו... הדבר האחרון שתוכל לחשוב עלי שאני ארצה שיקרה משהו לאבי נכדיי, אני לא רוצה שיקרה לו כלום. הדרך שלי לעצור אותו – הייתה על ידי זה שהמשטרה תעצור אותו ולא תאפשר לו להמשיך לנהוג. אני לא יכולה לעצור אותו ולא בדברים שלי.
ש. התקשרת מיד למשטרה?
ת. דיי מהר. לדעתי רבע שעה אחרי זה.
ש. דיברת עם אלינור אחרי שהוא עזב עד שהתקשרת למשטרה?
ת. אני לא זוכרת, אני הייתי מאוד נסערת אני הלכתי ישר הביתה. אני ממש לא זוכרת. לא זוכרת.
ש. לא הייתה החלטה ביניכם להתקשר למשטרה?
ת. ממש לא, זו הייתה החלטתי.
ש. ואם אלינור אומרת שהיא הייתה שותפה להחלטה הזאת?
ת. אני לא זוכרת שאמרנו עכשיו נתקשר למשטרה. לא זוכרת שדיברנו על זה. הייתי בסערת רגשות.
ש. אהבת את היחסים בין הנאשם לאלינור? השלב הסופי ת. אין פה משהו לאהוב זה יחסים בין גרוש לגרושתו כשהוא פיכח הוא בסדר.
ש. וכשהוא אמר את מה שאמר הרגשת שהוא אומר את זה בהשפעה ישירה של אלכוהול ת. הנחתי. קודם כל כן. כי אני קשה לי להאמין שהוא היה אומר לי דבר כזה כשהוא לא תחת השפעה של אלכוהול וזה היה משהו מאוד נורא ואיום.
ש. יכול להיות שפעם לקראת סוף הנישואים שלהם ניסית לשכנע את אלינור למסור בנוגע אליו ידיעה כוזבת?
ת. מעולם לא.
ש. ניסית לשכנע אותה לפעול בדרך מסוימת כדי לפגוע בנאשם?
ת. ממש לא.
ש. הסיבה העיקרית שהתקשרת למשטרה – כי הנאשם נהג שיכור ולא רצית לסכן אותו ואת משתמשי הדרך ת. היו שני דברים – האחד האיום כלפיי שהרגשתי צורך גם שצריך להגיד את זה. בעיני זה גבול מאוד קשה. הסיבה השנייה הייתה כדי שהבחור לא ייסע שיכור.
ש. אבל את במשטרה דווקא את האיום התלבטת אם לספר ת. לא, אני יודעת בדיוק מה שאמרתי. אמרתי את שני הדברים, שהוא איים ושהוא נוסע תחת השפעת אלכוהול. מה שהוא אמר לי חזרה שהנושא של האיום לא הולך בטלפון וצריך להגיש תלונה. באותו שלב לא הייתי בטוחה שאני רוצה להגיש תלונה. כי פחדתי. הדבר הראשון שחשבתי שיהיה חשוב – שלא יתנו לו לנהוג במצב הזה כי הוא מסכן את עצמו ואת האחרים.
ש. את לא זוכרת שהייתה החלטה משותפת בינך לבין אלינור להתקשר למשטרה?
ת. לא זוכרת.
ש. אני שואל למה היה דחוף לך להתקשר למשטרה ולהגיד שיש אדם שיכור שנוהג בכביש?
ת. כי אדם שיכור יכול להרוג את עצמו ואחרים. זו הסיבה שהתקשרתי. גם זה וגם האיום. שני הדברים יחד ש. אם אני אגיד לך שאת התקשרת למשטרה ודיווחת על אדם שיכור שנוסע בכביש רק אחרי חצי שעה שהוא יצא מהבית, ת. רבע שעה לא יותר. וזה מיד מבחינתי
ש. את לא חושבת שברבע שעה יכול לקרות אסון? את לא חושבת שזה קריטי לדווח למשטרה? את לא חושבת שאם באמת כוונתך הייתה טהורה לדווח על אדם שיכור ולהזהיר את משתמשי הדרך, היית צריכה לעשות זאת מיד אחרי שהוא עזב המקום?
ת. מבחינתי זה ממש מיד. גם כשאמרתי שזה רבע שעה זאת הייתה הערכה ואולי אפילו פחות. ראיתי שהוא יצא יכול להיות שהוא היה בתוך גילון.
ש. מתי אמרת לאלינור, מתי סיפרת לה על תוכן המילים ששמעת שהוא אמר לך?
ת. יכול להיות שסיפרתי לה מיד. יכול להיות כשיצאתי אמרתי לה את יודעת מה שהוא אמר. יכול להיות. אני אל זוכרת כרגע. אני הייתי בסערת רגשות. סביר להניח.
ש. איך את מתארת את התחושה שהייתה לך באותו זמן? יותר כעס? יותר חשש?
ת. גם וגם.
ש. תקני אותי אם אני טועה. לפי מה שתיארת, התחושה העיקרית שהרגשת באותו רגע – כעס ועלבון מהמילים שהוא אמר, אני צודק?
ת. היה פחד, היה חשש, היה גם עלבון. להגיד דברים כאלה אין ספק שיש בזה גם עלבון.
ש. את שמה לב שאת מנסה לגמד את העלבון? את תיארת את העלבון הקשה בחקירה הראשית ועכשיו את אומרת היה חשש והיה קצת עלבון, איך זה מסתדר? את מנסה לכוון את העדות שלך לפי מה שבימ"ש רוצה לשמוע ת. זו הייתה תערובת. גם וגם.
ש. מתוך החצר, את אומרת שראית את הנאשם נכנס למושב הנהג. מה גובה הגדר?
ת. אני מאוד גרועה דברים האלה. אני ממש לא יודעת. אני יודעת שאני התקרבתי ולא הייתי בפתח הבית. אני לא זוכרת כמה קרובה הייתי. אני יודעת שראיתי אותו.
ש. הרכב היה סמוך לשער?
ת. כן, הרכב היה סמוך. הרכב היה בכביש. השער לא גבוה.
ש. את יודעת שאפשר לבדוק את זה – אם מתוך החצר רואים את הרכב ת. בוודאי. אם אתה עומד ליד הגדר ומתקרב לשער אין שום בעיה לראות מה שיש מחוץ, זה לא מסתיר. אין בעיה לראות. המכונית עמדה ממש מעבר. אני לא אמרתי לך באיזה נקודה.
ש. אלינור העידה שאת היית בסמוך לפתח הבית
ת. אני לא יודעת אם הייתי ממש בסמוך לפתח הבית. אני הייתי בחצר והתקרבתי קצת.
ש. הגבת לו אחרי מה שהוא אמר? קיללת אותו?
ת. אני לא מקללת אף פעם
ש. ענית לו? או שמחלת על כבודך?
ת. דברים כאלה לא הייתי עונה בחיים והסתכלתי בתדהמה ברור שלא עניתי לו.
ש. הוא אמר לך את זה בתוך המטבח?
ת. אני הייתי במטבח והוא היה בפתח.
ש. למה יצאת אחריו?
ת. קודם כל רציתי לראות שהוא עוזב ויצאתי, מה הייתי צריכה לעשות? רציתי ללכת הביתה ש. את לא זוכרת אם היית ליד אלינור או לא?
ת. אני ממש לא זוכרת.
ש. בטלפון כשהתקשרת למשטרה, אני חוזר על זה ורוצה לומר לך משהו – אמרת למשטרה שיש בן אדם שיכור שנוהג בכביש, אני מפנה לשיחה הראשונה, מעבר לאיום את דיווחת למשטרה על אדם שיכור. אני אומר לך שהכוונה שלך לא הייתה תמימה. אם היית רוצה באמת למנוע מהנאשם לנסוע כאשר הוא שיכור ולסכן עצמו ואחרים, לא היית מתקשרת למשטרה רבע שעה אחרי. ז"א אם היית שומעת בשיחת טלפון שהנאשם נוהג בכביש שיכור ואז היית מתקשרת ומדווחת שהוא שיכור, הייתי יכול ומקווה שגם בימ"ש יראה את זה כדבר מובן – את מדווחת כי את דואגת למשתמשי הכביש. אבל אחרי שהוא אמר לך שמאוד כעסת בגלל זה והיית בשוק. ואז סיפרת לאלינור מה הוא אמר לך. שתיכן מאוד כעסתן. ידעת שאסור לו לנהוג והחלטת להתקשר למשטרה כדי שיעצרו אותו וכדי לדפוק אותו – ולא כי חששת לחיו או לחיי המשתמשים בכביש. אני טוען שלא ראית אותו נוהג כי הוא לא נהג, זה הדבר הכי קל להתקשר למשטרה ולהגיד שהוא שי כור ת. זה לא נכון התיאוריה שהצגת. אין בי שום רגשות נקמה כלפי הנאשם, אני מסתכלת עליו עכשיו, הדבר היחיד אני סבתא לשלושה נכדים מדהימים – אני רוצה אבא פיכח, שפוי וראוי לנכדיי. אני לא רוצה לדפוק אותו, אני לא רוצה שאני לא יודעת מה יקרה לו. אני רוצה שיחזור להיות אב נורמלי ואחראי לילדיו. אין לי שום רגשות אחרים שאפשר לייחס. היה לי חשוב שבימ"ש יבין את זה – אין לי שום רגשות שנאה ונקמה. רק צער על זה שלנכדים שלי אין אבא שהוא יכול להיות כל הזמן. ואם בימ"ש יוכל לגרום לו להגיע לטיפול אמיתי, מעמיק, ממושך שיחזיר אותו לחיים נורמליים ויוציא אותו מתוך אלכוהול – לא יהא בעולם אדם מאושר ממני.
ש. איך זה מקדם את הרצון שלך שיהיה אבא נורמלי לנכדים שלך השיחת טלפון?
ת. היה חשוב לי שתבינו. אין קשר לשיחת טלפון. אני לא רציתי לדפוק אותו ואין לי כאלה רגשות כלפיו. אני אדם שסולח ומקבל וכו'. השיחת טלפון לא קשורה לרגשות נקמה.

ח.ח.
ש. מה הוא עשה אחרי שהוא נכנס לאוטו?
ת. נסע.

החלטה
פוסק לעדה גב' אלישבע צבר שכר עדות לרבות נסיעות בהתאם לתקנות.
ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ז, 11/05/2017 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט
ב"כ המאשימה:
מבקשת להגיש דוח פעולה של ע.ת.6 (הוגש וסומן ת/4).
מבקשת להגיש פרוטוקול בית משפט ביחס לפסילה.

ב"כ הנאשם:
על מנת שבימ"ש לא ייחשף למלוא הגז"ד מוסכם כי במועד הרלוונטי הנאשם היה פסול מלנהוג.

ב"כ המאשימה:
בנסיבות אלו לא אגיש את הפרוטוקול.
מבקשת להגיש חקירת נאשם מיום 16.1.2017 (הוגשה וסומנה ת/5).
מבקשת להגיש חקירת נאשם מיום 18.1.2017 (הוגשה וסומנה ת/6).

אלו עדיי.

לשאלת בימ"ש האם נוכח כך שהחובות עתידים להיסגר בקרוב ניתן יהא לשנות את סדר ההעדה אני עונה כי, הייתי מעדיפה שסדר פרשת ההגנה יהא בהתאם לחוק דהיינו שהנאשם יעיד ראשון. לאחר ששמעתי את הערת בית משפט, אשר יאפשר לי ככל שהדבר יידרש לזמן פעם נוספת את עדת ההגנה לאור עדותו של הנאשם, אין מנעיה כי עדת ההגנה תשמע לפני הנאשם.

ע.ה. גב' ליאת בר - און לאחר שהוזהרה כדין:
ח.ר.
ש. מה הקשר שלך לנאשם?
ת. אני בת הזוג שלו מזה שנתיים וחצי. לסירוגין.
ש. קרו מקרים בעבר שהסעת את לירן לבית של הגרושה שלו בצפון כדי לראות את הילדים?
ת. המון המון פעמים.
ש. למה?
ת. בכל התקופה שהוא היה בשלילה, אני נהגתי. לשאלת בית משפט, במועד הרלוונטי במייחסים לנאשם ב-13.1.2017, האם לקחתי אותו – אני משיבה שאני לא לקחתי אותו. אבל שבועיים לפני אנחנו נסענו ביחד ואני הגעתי. כשאני מגיעה איתו אנחנו מחנים את הרכב בכניסה לבית ונכנסים ביחד ומקבלים אותו יפה. אנחנו בקשר טוב.

ח.נ.
ש. את מכירה את אליאנה אלון?
ת. לא מאוד. אני מכירה אותה בערך – יודעת שבעלה חבר של הנאשם.
ש. מה הקשר בין אלינה לנאשם?
ת. הם חברים טובים. חברים מאוד טובים. אני לא יודעת ש. את לא מכירה את החברים של הבן זוג שלך
ת. אני מכירה את בעלה.
ש. הייתם יוצאים לבלות ביחד?
ת. אני באופן אישי כמעט ולא יוצאת לבלות. יש לי ילדים בבית. אני גרה באופקים והנאשם היה גר קרוב אליהם והם היו מבלים ביחד, אני לא ראיתי בזה שום דבר פסול. לשאלת בימ"ש כמה זמן נסיעה זה לגילון – אני משיבה בסביבות 3 שעות או פחות, דרך כביש שש וזה תלוי אם יש עצירות או לא.
ש. את יודעת שאליאנה אומרת שהיא זאת שהסיעה אותו ב-13.1 לצפון?
ת. אם אני יודעת שהיא אומרת? כן זה הגיוני. אז לא ידעתי את זה. ידעתי את זה אח"כ ובגלגל זה הסתכסכנו עם לירן. אבל זה הגיוני שהיא תעשה את זה כי היא מאוד אוהבת את לירן והם תמיד עזרו זה לזה.
ש. תארי מקרה אחד שהיא עזרה לו
ת. אני יודעת שהוא עזר להם המון במשפחה. בבעיות, עם הילדים. אני יודעת שהיחסים ביניהם טובים – בינו לבין אליאנה ולבין מומי בעלה של אליאנה.
ש. בעלה גם היה ברכב כשהיא לקחה אותו בצפון?
ת. אין לי מושג.

ח.ח.
אין

ב"כ המאשימה:
אני מגישה לבית המשפט תע"ת (הוגש וסומן ת/8)..
החלטה
קובע לסיום פרשת הגנה וסיכומים ליום 1.6.2017, משעה 14:00 עד השעה 19:00.
המזכירות תזמן שירותי הקלטה למועד זה.

הנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס.
ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ז, 11/05/2017 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: לירן ארובס
שופט :
עורכי דין: