ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דורה קטנוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

השופטת נטע רות
נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר אהוד מטרסו

התובעת
דורה קטנוב, ת"ז XXXXX874
ע"י ב"כ: עו"ד ינון תמרי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מהלשכה המשפטית

פסק דין

רקע
התובעת היא בת 64 ומקבלת קצבת זקנה. ביום 7.11.13 הגישה למל"ל תביעה לגמלה חודשית להבטחת הכנסה ("הגמלה"). ביום 5.1.14 נדחתה בקשה בשל הכנסות בגובה השולל את הגמלה. במסגרת חישוב הכנסותיה, שקללה המל"ל תקבולים שקיבלה התובעת במסגרת תאונת דרכים שעברה במרץ 2,000 אשר הותירו אותה פגועה מוחית, לוקה מבעיות רפואיות ומנזק נפשי, בסך 280,000 ₪. סך כספי הפיצויים עומד היום על סך של 123,675 ₪ ("כספי הפיצויים").
לטענת הנתבע, כספי הפיצויים מהווים "הכנסה" לפי ס' 9(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 ("החוק") בהיותם "נכס", כהגדרתו בס' 9(ג) לחוק.
לטענת התובעת, כספי הפיצויים שולמו בגין נזקים פיזיים ונפשיים שנגרמו וייגרמו לה בעתיד, כך שלמעשה מדובר בכספים שנועדו להחזיר את המצב לקדמותו, כאילו שהיא מעולם לא עברה את התאונה, ולפיכך אין להחשיבם בכלל "הכנסה" המורה על תוספת לעושר.
האם כספי הפיצויים שקיבלה התובעת מהווים הכנסה לצורך החוק? זו השאלה שעומדת לפנינו להכרעה.
דיון והכרעה
"הכנסה" מוגדרת בס' 9 לחוק כהכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה, לרבות גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי ותשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; דמי מזונות; סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס... ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה.
ההגדרות הרלבנטיות לענייננו, העשויות להחיל את המונח "הכנסה" על כספי הפיצויים הינן הכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה או סכום שיראו אותו כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה.
אשר לאפשרות הראשונה, הגדרת כספי הפיצויים כהכנסה לפי ס' 2 לפקודת מס הכנסה, נוכל לקבוע כבר עתה כי תקבול ששולם במסגרת תביעה נזיקית שבא להחזיר את המצב לקדמותו אין לו מקור המפורט בס' 2 לפקודה והוא לא נחשב להכנסה ברת מיסוי. הרציונל לכך הוא שתכלית תשלום פיצויים בגין נזק היא להחזיר את המצב לקדמותו והאדם שקיבל את הפיצויים לא מתעשר בעקבות קבלת כספים אלו כך שאין מקום למסות אותו עבור כך (ראה עא 4635/94 לב נ' פקיד השומה חיפה , נה (1) 344 (23.12.99); עמה (ת"א) 1146/03 דוידוביץ אברהם נ' פקיד שומה נתניה (26.1.15) (פס"ד " דוידוביץ").
אשר לשאלה אם יש להגדיר את כספי הפיצויים כהכנסה בהיותם "נכס" הרי שליבון סוגיה זו מצריכה בירור מעמיק יותר על מנת להעמיד את הדין על בוריו. ס' 9(ג) לחוק מגדיר "נכס" המהווה "הכנסה" באופן הבא:
"כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים)".
הוראה זו זהה בעיקרה למקבילתה בס' 88 לפקודת ההכנסה המגדירה "נכס" כך:
"כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט – (1) מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם האישי של בני משפחתו או של בני-אדם התלויים בו; (2) מלאי עסקי; (3) זכות חזקה במקרקעין - בין שבדין ובין שביושר - המשמשים לצרכי מגורים ולא לשם השתכרות או ריווח; (4) זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק האמור".
בפס"ד דוידוביץ, שהוזכר לעיל, נראה כי השופט אלטוביה קיבל את עמדת המערער לפיה פיצויים שניתנו בגין נזק גופני אינם נחשבים גם ל-"נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה, ולפיכך "הפרשי ההצמדה והריבית הנלווים לפיצוי צריכים שיהיו פטורים שהרי הם ’נצבעים‘ בצבע הקרן".
לו במסגרת פקודת מס הכנסה עסקינן, היה מקום לקבוע נוכח דברים אלו כי כספי הפיצויים אינם מהווים הכנסה, אלא שדיני המס לחוד, ודיני הביטחון הסוציאלי לחוד. לשתי מערכות דינים אלו מטרות ותכליות משל עצמן ויש לבחון את הפרשנות הנכונה של חוק הבטחת הכנסה על פי מיקומו וסביבתו הנורמטיבית (ראה עבל (ארצי) 20952-04-11 אהוד יאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פס' 49 (20.11.15) (פס"ד "יאיר"): "בהקשר זה אין מחלוקת כי בעת פרשנותו של חוק יש לבחור בפרשנות העולה בקנה אחד עם חוקי היסוד וזכויות היסוד המוגנות במסגרתם"). על תכליתו של חוק הבטחת הכנסה נכתב בפס"ד יאיר כי:
"חוק הבטחת הכנסה, על אף שנחקק טרם חוק היסוד, הינו אחת הדרכים המרכזיות באמצעותן מיישמת המדינה את חובתה כלפי אזרחיה להבטחת מינימום של קיום אנושי בכבוד".
ועל דרך פרשנותו נכתב שם כי ראוי לייחס להוראותיו את המובן שיימנע פגיעה בציבור הזקוק לעזרה שהחוק מקנה:
"[ו]כאשר הקביעה הפרשנית עלולה להביא לשלילת גמלת קיום ולפגיעה בזכות החוקתית - נראה כי ראוי להותירה למחוקק, ולא להרחיב את הוראות החוק לרעת הנזקקים בדרך של פרשנות" (פס' 62. כן ראה שם, פס' 65).
דברים אלו אשר נאמרו לגבי הכנסה של ממש בהקשר של עזרה כספית למימון דירת מגורים, יפים ונכונים שבעתיים בענייננו, בכל הנוגע למהותם ותכליתם של כספי הפיצויים המהווים רכיב כספי שאיננו מוכר כהכנסה בדיני המס כהכנסה, ואף אין היגיון כלכלי לראות בו כהכנסה כלל בהיותם כספים המשתלמים כנגד נזק גופני ונפשי בניסיון, המוגבל מטבע הדברים, לשמש תחליף לגופה ובריאותה של התובעת. בהקשר זה ראה עב"ל (ארצי) 681/07 אהרון בנישו נ' המוסד לביטוח לאומי (6.7.09):
"הכנסה המובאת בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה, היא רק הכנסה כהגדרתה בחוק ולא כל הכנסה אחרת".
עוד יש לציין שתחשיב הפיצוי הנזיקי מגלם בתוכו בדר"כ את הערך המוסף של הכסף על פני הזמן ולכן הוא מהוון לערכים הכספיים במועד תשלומו. לפיכך, לו יותר לנתבע להתחשב בערך המוסף של הכסף על פני הזמן שהתקבל כפיצוי נזיקי הרי שהמבוטח יפסיד פעמיים – פעם אחת בשל ההיוון ובפעם השנייה כאשר יזקפו את הערך המוסף כהכנסה בידו המצמצמת את סך זכאותו לגמלה. גם מטעם זה אנו מגיעים למסקנה שראוי לפרש את המונח "נכס" בחוק כך שאיננו כולל פיצויים שהתקבלו בגין נזק גופני או נפשי למבוטח.
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה באופן שבו עניינה של התובעת יועבר לבחינת המל"ל בשנית כאשר במסגרת הערכת סך הכנסות התובעת יהא עליו להתעלם מהחלק בכספי הפיצויים שמקבלת התובעת המהווים תחליף לנזקיה הגופניים והנפשיים.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, (14 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חנה קפלניקוב, נציגת ציבור עובדים

נטע רות, שופטת

אהוד מטרסו, נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: דורה קטנוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: