ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנית שושני נגד אליהו שוקרון :

28
לפני כבוד ה שופטת יעל הניג

המבקשת:
אילנית שושני
ע"י ב"כ עו"דכדורי

נגד

המשיב:
1. אליהו שוקרון
ע"י ב"כ עו"ד ליברמן ועו"ד גזית

החלטה

בבקשת תובעת למינוי מומחים

מתברר שהתובעת הגיבה לתשובת הנתבע בבקשה מס' 30, אלא שתגובתה נסרקה לחלון בקשה מס' 28. לפיכך ההחלטה מיום 12/5/17 מבוטלת.

1. הנתבע הודה והורשע בכך שביום 27/3/11 תקף את התובעת, בת זוגו, וגרם לה לחבלה של ממש – שבר בצלע מס' 7 (להלן: התקיפה). התובעת הגישה נגדו תביעת פיצויים, היא התביעה שלפניי. התובעת דורשת פיצוי על נזקים לא ממוניים ועל נזקים ממוניים, כולל הפסדי השתכרות שנגרמו לאחותה בשל הצורך לסעוד אותה בחודשיים לאחר התקיפה . הנתבע מודה באחריות וחולק על הנזק.

2. התובעת לא צירפה לתביעה חוות דעת רפואיות ועותרת לפטור ולמינוי מומחים מטעם בית המשפט, במימון הנתבע. במענה לדרישת הנתבע להמציא תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון, מסרה לו "תצהיר" חתום על ידי באת כוחה. בדיון מיום 5/4/17 הצטוותה התובעת להמציא תצהירים ערוכים כדין ונקבע שהדיון בבקשתה יתקיים לאחר קיום הצווים.

3. התובעת המציאה לנתבע תצהירי גילוי מסמכים (ומסמכים) ותשובות לשאלון. לטענתה ביצעה את המוטל עליה ובשלו התנאים לדיון בבקשתה. לטענת הנתבע המציאה תצהירים חסרים ופגומים וטרם ביצעה את המוטל עליה.

לאחר עיון -

תצהיר גילוי מסמכים
4. התובעת פירטה וצירפה תלושי שכר שלה , אישורי מל"ל על תשלום גמלת הבטחת הכנסה ומסמכים מתיקה בקופת חולים המסומנים "ג" ומתעדים ביקור מיום 26/4/17, לאחר מתן הצווים (להלן: הביקור האחרון). בניגוד להצהרת התובעת, אין במסמכים מרשם לתרופות בתחום הנפשי. בביקור האחרון נרשם בפרק התלונות ש"אובחן מצב חרדתי, טופלה בתרופות נגד חרדה, כדורי שינה ... נוטלת כדורי שינה כגון nocturno". התובעת פירטה וצירפה תלושי שכר של אחותה למעט לתקופה הנטענת (אפריל – מאי 2011) , מסמך מעובד סוציאלי ותכתובת עם עו"ד (חסויה). בסיום הצהירה שאין ברשותה ובשליטתה מסמכים נוספים.

5. לטענת הנתבע, מדובר בתצהיר כוללני אשר אינו מפרט כל מסמך ומסמך ותאריכו; בביקור האחרון תיארה התובעת תלונות קודמות, ללא ממצא; לא צירפה מסמכים רפואיים על נטילת תרופות; מתלוש שכר לחודש אוגוסט 2011, עולה שאחותה עבדה בחודשים אפריל – מאי 2011 ; בתצהיר קודם מסרה שיש בידה "מסמכים רפואיים בתחום הנפשי" אשר אינם מופיעים בתצהירה הנוכחי . משכך, ברור שבידיה מסמכים נוספים ועליה לגלותם בתצהיר כדין. ככל שאין בידיה מסמכים על תרופות, עליה לתקן את תצהירה בהתאם.

6. לטענת התובעת, בהיעדר יכולת כלכלית, אינה מקבלת טיפול נפשי מלבד "כדורים"; היא המציאה לנתבע את מלוא המסמכים שבידה והצהירה על היעדר מסמכים נוספים ; בכל פעם שהיא פונה לקופת חולים כדי לקבל תרופות, עולה ה"היסטוריה" בתיק אופן אוטומטי וכך גם בפנייה האחרונה; התרופות מתועדות בתיק; בתלוש השכר האחרון של האחות לא מתועדים כל חודשי עבודתה ובפועל לא עבדה בחודשים אפ ריל - מאי 2011.

7. התצהיר כשלעצמו עומד בדרישות תקנה 112 וטופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 19 84 (להלן: התקנות). התובעת לא פירטה כל אחד מהמסמכים ותאריכו, אך יצאה ידי חובתה בצירוף העתקי המסמכים.

משהצהירה שאין בידה מסמכים נוספים, על הנתבע להסתפק בכך ושמורות לו טענותיו וזכויותיו לגבי קיומם של מסמכים נוספים ותוכנם של המסמכים שצורפו.

תצהיר תשובות לשאלון
8. התובעת נשאלה באילו תרופות השתמשה לאחר האירועים והתבקשה לצרף אסמכתאות. בתשובה מסרה שהיא נוטלת כדורים נגד חרדות, פחדים, דיכאון וכדורי שינה בעקבות התקיפה וציינה שהיא מצרפת מרשם. היא נשאלה האם בחמש השנים שקדמו לתקיפה אושפזה במוסדות פסיכיאטרים או במוסדות לגמילה בסמים והאם טופלה על ידי רשויות הרווחה. לטענתה מדובר בשאלות לא רלוונטיות הפוגעות בשמה הטוב ובפרטיותה, הגם שענייני רווחה לעולם חסויים.

9. לטענת הנתבע היה על התובעת לפרט את שמות התרופות, בפרט כאשר לא צירפה מרשמים; השאלות בנוגע לעברה הנפשי רלוונטיות לבחינת קשר סיבתי בין מצבה הנטען לבין התקיפה; משבחרה להגיש תביעה, אינה יכולה להיתלות בזכות לפרטיות כדי להימנע ממסירת ראיות הדרושות לנתבע לביסוס הגנתו; חיסיון המידע הנמסר לרשויות הרווחה מוגבל לעדותו של עובד סוציאלי כאמור בסעיף 50 א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 (להלן: פקודת הראיות) ואינו חל על מענה התובעת לשאלון.

10. בתגובתה, שבה התובעת ומפנה לרישומים בתיק בקופת חולים וחוזרת על התנגדותה להשיב על שאלות בעניין עברה.

11. התובעת מקשה על עצמה שלא לצורך. במקום לפרט אילו תרופות היא נוטלת בתחום הנפשי, הפנתה ל"מרשם", שאינו אלא תיעוד מתיקה בקופת חולים. אך כאמור לעיל, הרישומים היחידים בתיק, הם של תלונותיה ואין בהם המלצות או מרשמים ל טיפול תרופתי.

אחת משתיים, אם קיבלה מרשם, עליה להציגו ובכך תצא ידי חובת ה. אם לא קיבלה מרשם, עליה להצהיר שלא קיבלה מרשם ולפרט את שמות התרופות שהיא נוטלת ללא מרשם.

12. הצדדים חלוקים על קשר סיבתי בין התקיפה לבין מצבה הנפשי של התובעת ומדובר במחלוקת מרכזית. מצבה הנפשי עובר לתקיפה, רלוונטי לקביעת הקשר הסיבתי ובירורו דרוש לנתבע לשם ביסוס הגנתו .

13. בעבר נפסק שככלל, לא יישמע תובע בטענה שזכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני נתבע ראיות רלוונטיות הדרושות לביסוס הגנתו (רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום [1991] בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י נה (2) 102, 104). בהמשך הובעה הסתייגות מקביעת כלל גורף. כך למשל, הוצע להעדיף את אינטרס התובע לפרטיות על פני מסמך רלוונטי, כאשר הרלוונטיות "נוגעת לשולי התביעה (ת.א. (חי') 995/05 ליפניצקי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים וניקיון בע"מ, פורסם בנבו (2006)).
בכך אין לגרוע מהגישה הליברלית והמרחיבה לגילוי, החלה גם במשפט הפלילי (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר, עמ' 10, פורסם בנבו (2014)).

14. הנתבע הפנה לתובעת שאלות רלוונטיות הנוגעות ללב התביעה ולפיכך, מתגבר האינטרס שלו למשפט הוגן על האינטרס שלה לפרטיות.

15. סעיף 50 א' לפקודת הראיות מטיל חיסיון על מידע שהגיע לעובד סוציאלי תוך כדי עיסוקו. החיסיון חל על המידע ולטובת האדם שמסר את המידע. ככל שהמוסר מתנגד להסרת החיסיון, רשאי בית המשפט להסירו אם מצא שהצורך לגילוי ראיה לשם עשיית צדק, עדיף על העניין שלא לגלותה. מדובר אם כן בחיסיון יחסי שייבחן בכל מקרה לגופו.

16. בשלב זה, התובעת אינה נדרשת לגלות מסמכים לפי תקנות 113 ו – 117 , ממילא אין בפני בית המשפט מסמכים כלשהם ואין מקום לבחון את החלת החיסיון.

17. כל שנדרשה התובעת הוא להשיב אם אושפזה במוסדות פסיכיאטרים או במוסדות לגמילה מסמים ואם טופלה על ידי רשויות הרווחה קודם לתקיפה.

התשובות לשאלות אלה רלוונטיות לבירור מחלוקת מרכזית, אינן מוגנות בחיסיון כלשהו ועל התובעת להשיב עליהן.

סוף דבר -

התובעת תשלים את תשובותיה לשאלון תוך 10 ימים.

לאחר מכן אשוב לדון בבקשתה למינוי מומחים.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ז, 13 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילנית שושני
נתבע: אליהו שוקרון
שופט :
עורכי דין: