ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד ניר לוי נגד דוד סיידוף :

בפני כבוד השופט גד ארנברג, סגן הנשיא

מערער

עו"ד ניר לוי

נ ג ד

משיבים

1.דוד סיידוף
2.אירין סיידוף

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצל"פ דניאל דמביץ אשר דחה בקשה בטענת פרעתי של המערער בתיק הוצל"פ שנפתח נגדו לביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר אישר את פסק הבורר ביני בר לב. המערער טען בבקשתו נשוא ערעור זה כי פסק הבורר אינו סופי. מדובר בפסק בורר זמני ועיתי כאשר ההסכם לפיו מונה הבורר קובע במפורש כי הבורר יכריע כמגשר או כבורר בכל סכסוך בין הצדדים בעתיד. המערער טוען כי לא היה מקום להגיש את פסק הבוררות ללשכת ההוצל"פ אלא להחזירו לבורר על מנת שיכריע בחילוקי הדעות.

מדובר בסכסוך שמקורו בהסכם לפי שכר המערער את דירת המשיבים. המערער החליט להפחית את דמי השכירות שהיה עליו לשלם לפי הסכם השכירות עקב ליקויים במבנה שהושכר לו (מדובר היה במבנה חדש שהיו בו ליקויי בניה). עקב הפחתת דמי השכירות הגישו המשיבים בקשה לפיצוי ובמסגרת ההליכים בה הועבר התיק למהו"ת שבו הושג הסכם גישור.

על פי הסכם זה מונה מר ביני בר לב להיות המגשר או הבורר (בהתאם לתנאי ההסכם) בכל הקשור לסכסוכים שבין הצדדים.

בסופו של דבר נתן הבורר בר לב פסק בורר שאושר בבית המשפט המחוזי.

בפסק הבורר נקבע אופן ביצוע התשלום של דמי השכירות וכן נקבע מה יהיו הסנקציות במקרה שאלה לא ישולמו כסדרם. הסנקציה שנקבעה היא פינוי ותשלום דמי השכירות לפי ההסכם. המערער טוען כי בהתאם להסכם הגישור ופסק הדין שנתן לו תוקף, אם התעוררה מחלוקת מאוחרת באשר לדמי השכירות היה על הצדדים – למעשה על המשיבים – לפנות לבורר ולא ללשכת ההוצאה לפועל.

טענה זו נדחתה על ידי כבוד הרשם ועל כך הוגש הערעור.

המשיבים טוענים כי מדובר בפסק בורר שאושר בפסק דין על ידי בית המשפט המחוזי. כל טענות המערער לפיהן אין מדובר בפסק בורר סופי ו/או טענותיו לפיהן יש להחזיר את חילוקי הדעות לבורר נטענו כבר בעת הגשת הבקשה לאישור פסק הבורר, ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי שאישר את פסק הבורר. ברור וכפי שעולה גם מהחלטת כבוד רשם ההוצל"פ כי הבורר קבע בסעיפים 7 ו- 8 לפסק הבורר כדלקמן:

בסעיף 7 נקבעו חיובי המערער לביצוע תשלום ובסעיף 8 נקבע כי אם המערער לא יעמוד בהוראות סעיף 7 יהיה עליו לשלם את דמי השכירות בהתאם להסכם השכירות ממועד תחילת השכירות וכן לפנות את הדירה. אין ספק שהמערער לא עמד בהוראות סעיף 7 לפסק הבורר בכך שלא שילם את מלוא הסכומים שנקבעו בסעיף זה לפיכך תיק ההוצל"פ נפתח כדין ובצדק דחה כבוד הרשם את הבקשה בטענת פרעתי.

לבקשת המערער נקבע גם דיון בע"פ בו למעשה חזרו הצדדים על טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים לא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטתו המנומקת והמבוססת היטב של כבוד הרשם. כבוד הרשם סקר בהחלטתו את ההליכים השונים שהתנהלו בין הצדדים וכן את אופן ביצוע החלטות הבורר באשר לתשלומים. כבוד הרשם קבע, ובצדק קבע כך, כי עד ליום 1.2.15 עמד המערער בתנאים שקבע הבורר ואולם לאחר מועד זה כאשר היה על המערער לשלם תשלומי שכר דירה בסכום של 8,000 ₪ לחודש, חציים לב"כ המשיבים וחציים לחשבון נאמנות, חדל המערער לשלם את הסכום האמור כאשר הוא טוען טענות שונות לענין זה. כבוד הרשם קבע כי ככל שלמערער היו טענות שהצדיקו לטענתו את הפחתת דמי השכירות היה עליו לפנות לבורר או לבית המשפט אך הוא לא היה רשאי להחליט על דעת עצמו לקצץ בתשלום דמי השכירות. כבוד הרשם דחה, ובצדק דחה, את טענות המערער לפיהן הוא היה רשאי לעשות כך בשל אי ביצוע תיקונים במושכר על ידי המשיבים. כבוד הרשם קבע, ובצדק קבע, כי אין מדובר בחיובים שלובים ולפיכך היה על המערער לשלם את מלוא הסכום, חציו לב"כ המשיבים וחציו לחשבון נאמנות שהיה אמור לשמש בטוחה לביצוע התיקונים. משהתברר שהמערער לא עשה כן , היינו , שהמערער לא שילם את מלוא הסכום שהיה עליו לשלם לפי פסק הבורר, ואין מחלוקת שהמערער לא שילם את מלוא הסכום, בדין פעלו המשיבים לפי הוראות סעיף 8 לפסק הבורר שאיפשר להם לפנות את המושכר ולדרוש את מלוא דמי השכירות מתחילתה.

כבוד הרשם דחה, ובצדק דחה, את טענות המערער לפיהן הצדדים הגיעו להסכמות כלשהן לאחר פסק הבורר שאיפשרו למערער לשלם רק מחצית מדמי השכירות לתקופה שלאחר 1.2.15. לא הוכחה הסכמה כזו כאשר ברור שהנטל להוכיח הסכמה, אם היתה, ששינתה את פסק הבורר חל על מי שטוען להסכמה כזו. גם לוחות הזמנים של פעולות המשיבים כפי שפורטו על ידי כבוד הרשם בסעיף 39 להחלטתו מלמדים שלא היתה הסכמה כזו.

התוצאה היא איפוא שיש לדחות את טענות המערער מהנימוקים שפורטו היטב בהחלטת כבוד רשם ההוצל"פ.

יש לציין עוד כי אותן טענות שהמערער מעלה בערעור זה נטענו על ידו כבר בעת הבקשה לאישור פסק הבורר אך אילו נדחו על ידי בית המשפט ודי בכך כדי לדחות את הטענות כפי שנטענו בהליך זה ובפני כבוד הרשם. הן כבוד הרשם והן ערכאה לו אינם מהווים ערכאה נוספת לבחינת החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה טענות אילו.

משנדחו טענות המערער ערך כבוד הרשם את תחשיב החוב בהרחבה כמפורט בסעיפים 48 – 45 להחלטתו וגם בענין זה אין מקום להתערבות ערכאה זו.

התוצאה היא איפוא שהערעור נדחה ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

יש להעביר למשיבים את הסכומים שהפקיד המערער הן כערובה לערעור והן כתנאי לעיכוב הליכים.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה


מעורבים
תובע: עו"ד ניר לוי
נתבע: דוד סיידוף
שופט :
עורכי דין: