ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר עיסא נגד המוסד לביטוח לאומי :

14 מאי 2017
לפני: כבוד השופט דורי ספיבק – אב בית הדין
נציגת ציבור עובדים גב' הלן הרמור
נציג ציבור מעסיקים מר אהוד מטרסו

התובע:
אמיר עיסא
ע"י ב"כ עו"ד אדם וינצר
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

החלטה

1. התובע עבד כצבעי רכב במוסך, וזאת במשך מספר שנים. לטענתו, החל לסבול מכאבי גב והגבלות בתנועה בגב עקב העבודה, ויש להכיר בתביעתו בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות.

2. התובע, יליד 1985, עבד כצבעי רכב במשרד מלאה במוסך בשם " קרוסו את מאיר בע"מ". בשנת 2013 החל לסבול לטענתו מכאבי גב וממגבלות בתנועת הגב, ומהחמיר המצב הפסיקה ביוני 2014 לעבוד ונכון למועד הגשת תובענה זו אינו מסוגל לשוב לעבודתו. התובע טופל בקופת חולים מכבי, שם אובחן שהוא סובל מבלט דיסק. התובע הופנה על ידי אורתופד לקבלת טיפול פיזיותרפיה שלא הביאו לכדי שינוי במצבו, והוא ממשיך לסבול מכאבי גב.

התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה שנגרמה לפי מנגנון המיקרוטראומה, עקב שנים של עבודה פיזית. לאחר שמסר הצהרה מפורטת לחוקר הביטוח הלאומי נמסר לו כי הוחלט לדחות את תביעתו, שכן לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. לפיכך, פנה התובע והגיש את התביעה שבפנינו.

3. דיון מוקדם התקיים ביום 1.11.15 בפני כבוד סגנית הנשיאה השופטת הדס יהלום. לאחריו הועבר התיק לשמיעת ההוכחות בפני מותב זה. ביום 9.1.17 התקיים דיון ההוכחות, ובמהלכו נחקר התובע על תצהירו. בתום הדיון נעתרנו לבקשת התובע לקיים דיון הוכחות נוסף שבו יעיד מר מאיר עזרא, הבעלים של המוסך שבו עבד התובע. לאחר שמר עזרא העיד, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה

4. על פי תורת המיקרוטראומה, כדי לזכות בהכרה כנפגע עבודה יש להוכיח את שלושת היסודות הבאים:

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.

רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ( היסוד השני) ומנגנון הפגיעה ( היסוד השלישי)" (עבל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נוח (22.12.14); כן ראו: עב"ל 47434-09-13 חקנזרי נ' המוסד לביטוח לאומי (9.3.15)).

6. באשר ליסוד הראשון, יסוד ה"תנועות חוזרות ונשנות" נפסק בעניין יניב ( עבל 313/97 המל"ל נ' יניב (2.11.99)) שיש להוכיח את:

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק ממש הפוגע בכושר עבודתו של העובד. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות אבן במקום שבו הן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של פגיעות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא ' זהות במהותן', כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"

5. האם ניתן להכיר במיקרוטראומה במקרה של פועל העובד במוסך? הלכה פסוקה ותיקה וברורה היא, כי עצם העובדה שעובד עבד בעבודה פיזית קשה ומאומצת, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק קביעה כי קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה ( ראו: עבל 54603-11-14 קרייזנבורג נ' המוסד לביטוח לאומי (19.4.17, והאסמכתאות שם). כך, ובאופן ספציפי, נפסק כי במקרה הרגיל שבו עובד במוסך עובד עבודה פיזית קשה שהיתה מורכבת מתנועות רבות ומגוונות, ובין היתר " הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה", לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה ( עבל 1012/00 שבח נ' המוסד לביטוח לאומי (28.07.02, כבוד השופט ( כתוארו אז) יגאל פליטמן)). הלכה זו אושררה זה לא מכבר בפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין נוח ( עבל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נוח (22.12.14, כבוד השופט אילן איטח)).

עם זאת, בפסיקה הודגש כי כאשר ניתן להוכיח ש"המבוטח ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה" ניתן להכיר במיקרוטראומה ( עבל 38256-06-14 חילו נ' המוסד לביטוח לאומי (21.3.16)).

6. על רקע כל האמור, הגענו לכלל מסקנה שהתובע הוכיח כי בשנים שבהם עבד במוסך הוא היה נדרש לבצע פעולות חוזרות ונשנות, לא מגוונות, שהיוו חלק משמעותי מזמן עבודתו, ושלא מן הנמנע שניתן לייחס את כאבי הגב מהם הוא סובל לאותן פעולות, ועל כן יש מקום לדעתנו למנות רופא מומחה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. להלן ננמק כיצד הגענו למסקנה זו:

ראשית במהלך חקירתו בפני פקיד התביעות מיום 25.11.14 ( נספח א' לכתב ההגנה) העיד התובע כך ביחס לעבודתו:

" העבודה אצל רוסו את מאיר היא פרימיטיבית הוא לא משתמש במכונות הכל אנחנו עושים ביד. אני מגיע בבוקר וכבר יש לי מכוניות שצריך להכין אותן לצבע. אני מתחיל לשייף את הרכב עם נייר שיוף כל היום במצב של כיפוף. ימים שלמים שאני כל היום משפשף רכבים. יש לו הרבה עבודה תמיד יש לחץ אתה לא יכול לעמוד שנייה...

כל אחד אצלנו מומחה במשהו אני יש לי יד טובה ולכן אני הייתי עושה הכנות לצבע כל היום אני משייף ומכין מכוניות... אתה משייף את החלק לפעמים אותו רכב שני הצדדים. לכל הכנה יש 3 שלבים: אתה משפשף, לאחר מכן מורח חומר, שוב משפשף ושוב מורח חומר.... אני צריך להיות כל היום להיות בתנוחה של התכופפות ומבצע תנועות שפשוף עם שתי הידיים..... לפעמים אני עומד ורק הגב מתכופף כלפי מטה אבל אתה לא יכול להיות באותה תנוחה כל הזמן, לפעמים אני פשוט מכופף את הברכיים ויושב בתנוחת כמו צפרדע, לפעמים אני יושב על הברכיים ומשפשף תלוי איפוא החלק נמצא ותלוי כמה כואב הגב".

שנית בתצהירו כמו גם בעדותו בפנינו חזר התובע והדגיש את פעולות השפשוף המונוטוניות שנדרש לבצע במסגרת ה"ההכנה לצבע", תוך שהוא אף הדגיש לנו את הצורך להתכופף ( עמ' 5 ש' 3 לפרוטוקול) ועל פני הדברים התרשמנו לחיוב מעדותו, ומכל מקום לא מצאנו סיבה לפקפק בנכונות הדברים;

שלישית בתום דיון ההוכחות הראשון ביקש וקיבל התובע לזמן לעדות את מעסיקו, הבעלים של מוסך מאיר את רוסו. זה התייצב והעיד בפנינו, תוך שהוא תומך באופן מלא בגרסתו של התובע אודות מה שנדרש היה ממנו במהלך עבודתו. כך, המעסיק אישר שהתובע עסק אך ורק בתחום הצבע במוסך, ולא בתחום הפחחות ( עמ' 9 ש' 14). כמו כן אישר שחלק גדול מהעבודה היה להתכופף ולשייף חלקים נמוכים ברכב. המעסיק גם אישר שלאחר שלוש-ארבע שנים בעבודה הזו החל התובע להתלונן ולסבול מכאבי גב, ובסופו של דבר נאלץ לעזוב בשל כך את עבודתו;

רביעית הנתבע שם את הדגש בסיכומיו על כך שתקופת עבודתו של התובע במוסך מאיר את רוסו היתה " תקופת עבודה קצרה" (עמ' 13 ש' 2). בהעדר מחלוקת על כך שהתובע עבד במוסך זה במשך קרוב לארבע שנים, איננו סבורים שמדובר בתקופה קצרה מדי לצורך הכרה בפגיעה בגב כתוצאה ממיקרוטראומה, ומכל מקום לדעתנו נדרשת חוות דעת רפואית בטרם ייקבע שמדובר בתקופה קצרה מדי שבה תנועות התכופפות מונוטוניות היו עשויות לגרום לפגיעה בגב;

וחמישית עצם העובדה שגם מנהל המוסך וגם התובע עצמו העידו שהתובע נדרש למלא בחלק מזמן עבודתו מטלות נוספות, כמו למשל צביעה תוך שימוש באקדח צבע ( פיסטולט) אינה מובילה לדעתנו למסקנה שאין בסיס למיקרוטראומה, שכן לפי הפסיקה אותה הצגנו מעלה די בכך שהוא נדרש לבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, ושניתן לבודד אותן מאשר הפעולות, על מנת להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

7. סוף דבר, נחה דעתנו כי התובע, במהלך שנות עבודתו במוסך, נדרש מדי יום עבודה לשפשף במשך שעות רבות מכוניות כהכנה לצבע, תוך שהוא נדרש לצורך כך להתכופף במשך שעות רבות. התיק יופנה למומחה לצורך בירור שאלת הקשר הסיבתי בין ממצא עובדתי זה לבין הפגיעה בגבו של התובע. מינוי המומחה ייעשה במסגרת החלטה נפרדת.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, (14 מאי 2017), בהעדר הצדדים.

גב' הלן הרמור,
נציגת ציבור עובדים

דורי ספיבק, שופט
אב"ד

מר אהוד מטרסו,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: אמיר עיסא
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: