ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל אליאס נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ

התובע
דניאל אליאס
ע"י ב"כ: עו"ד גיל קראוס
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי

פסק דין

האם החליק התובע בעבודתו על רצפה רטובה וכתוצאה מכך נפגע בפלג גוף שמאל – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד.

המחלוקת
התובע עובד במחסן בבית חולים, טוען כי באחד מימי השישי בסוף חודש 9/2013 כשעבד בגיהוץ והסתובב ממכונה למכונה, החליק לפתע על הרצפה שנשטפה על ידי עובדת ניקיון שהייתה חלקה ורטובה. הנתבע כופר בקרות האירוע.

עדויות:
שמעתי את עדות התובע וכן העידו מטעמו:
מר יחונוב רפאל, אשר עובד יחד עם התובע ;
גב' טלי אפיקדו, אשר עובדת יחד עם התובע;
גב' זיוה סמבטו, אחותו של התובע.

הכרעה:
לאחר ששמעתי את העדים, עיינתי במסמכים ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

יום הפגיעה

התובע מסר מספר גרסאות ליום הפגיעה הנטען על ידו.

בטופס התביעה למל"ל טען התובע כי נפגע ביום 13.10.13 וכך גם טען התובע בפני חוקר המל"ל (עמ' 1 להודעה שורה 5).

בפנייתו של התובע לרופא האורתופד ביום 13.10.13 נרשם: "כאבים במפשעה שמאל מזה כחודש..." קרי, באמצע חודש 9/2013.

בכתב התביעה נטען כי הפגיעה אירעה בסוף 9/2013 (סעיף 4 לכתב התביעה) ובתצהיר הורחבה גרסה זו : " באחד מימי השישי האחרונים בחודש ספטמבר 2013, או בתאריך 20.09.2013 או בתאריך 27.09.2013...".

העד מטעם התובע העיד כי האירוע קרה בקיץ ( עמ' 4 לפ' שורות 19-18 לעדות יחונוב) אולם לא ידע לציין מתי אירע האירוע הנטען.

מסקנתנו כי התובע לא הוכיח את המועד שאירעה לו הפגיעה.

פנייה לרופא:

התובע פנה לטענתו לרופא לאחר 3 שבועות:
"ש. מרגע הנפילה ועד שהלכת לרופא כמה זמן עבר?
ת. אולי... שלוש שבועות, משהו כזה. אני לא זוכר בדיוק. "
(עמ' 6 לפ' שורות 15-14 לעדות התובע).

עיון במסמכים הרפואיים מעלה כי התובע פנה לרופא אורתופד לאחר חודש של כאבים: "כאבים במפשעה שמאל מזה כחודש. לדבריו לאחר החלקה בעבודה."

בהודעה לחוקר אומר התובע כי פנה אל רופא לאחר שבוע וחצי (עמ' 1 להודעה שורות 15-14).

טוען התובע כי הבעיה ברישומים הרפואיים החלה לאחר הביקור אצל הרופא ביום 2.1.14, שלאחריה הוצאה תעודה ראשונית לנפגע בעבודה ובטעות צו יין בה כי הפגיעה אירעה ביום 13.10.13, שהוא המועד הראשון שבו פנה התובע לרופא ולא מועד התאונה.
אף אם היינו מקבלים טענה זו, אין בכך די כדי לקבל את התביעה כי התובע עובד בית חולים ובנקל יכול היה לקבל תעודה ראשונית לנפגע בעבודה או למצער להיבדק אצל רופא בסמוך לאירוע הנטען ולא להמתין מספר שבועות בטרם פנה לרופא.

נציין כי לו גרסתו של התובע הייתה סדורה, ניתן היה לקבל את טענתו של התובע כי לא פנה למעסיקו על מנת לקבל אישור על פגיעתו כיוון שחשש שיפטרו אותו.

תיאור האירוע:

התובע לא הוכיח את אופן הפגיעה הנטענת.

בטופס התביעה נרשם: "החליק על צד שמאל", ללא תיאור נוסף, ובהודעה לחוקר נכתב מפי התובע: "החלקתי מהסבון של המנקה..." (עמ' 1 שורה 7 להודעה לחוקר).

לטענת התובע נכחו 2 עדים לאירוע:
"ש. אתה מציין שנכחו 2 עדים: דני אדנו יודגה ופנטה טגיה ת. כן, עובדים, חברים.
ש. למה הבאת עדים שלא היו במקרה ולא עדים אחרים?
ת. הם הסכימו לבוא. אני רציתי לרשום גם את העדים שהבאתי היום אבל לא היה מספיק מקום לרשום.
ש. למה ספציפית דני ופנטה לא ביקשת מהם להעיד?
ת. יותר הם ראו שם (העדים שהגיעו היום). אני צולע , הם ראו שכואב לי. "
(עמ' 7 שורות 19-13 לעדות התובע)

אולם התובע לא זימן עדים אלו אלא בחר להעיד עדים, אשר לא ראו את האירוע אלא עדויותיהם הן עדויות שמיעה בלבד.

כידוע, רשאי בית הדין לפסוק במקרה של עדות יחידה של בעל דין, כל עוד יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו (סע' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). כך שעצם העובדה שמבוטח התובע את המל"ל מסתמך רק על עדותו היחידה, אינה סותמת את הגולל על תביעתו. במקרה דנא, התובע לא הוכיח את קרות האירוע באמצעות עדים אשר היו עדים לנפילתו והמסמכים שצירף לא תומכים בגרסתו.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏‏י"ח אייר תשע"ז ( ‏14 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: דניאל אליאס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: