ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נחום וינקר נגד גן שמואל מזון בע"מ :

בפני כבוד השופטת תמר בזק רפפורט

המבקש:

נחום וינקר
ע"י ב"כ עו"ד ניצן שמואלי ועו"ד אריאל גיז

נגד

המשיבה:

גן שמואל מזון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רון פלג ועו"ד נועם גילאון

פסק דין

בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 ל חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).
לאחר קבלת הבקשה לאישור הסדר פשרה, הוריתי ביום 1.12.2016, על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדויות חלף, ללא שהוגשו התנגדויות. כעולה מדבריו של ב"כ המבקש בדיון שנערך בפניי ביום 2.4.2017, אין התנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה לאישור הסדר הפשרה.
עניינה של התובענה בתמצית
ביום 19.6.2016, הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת גן שמואל מזון בע"מ (להלן – המשיבה), אשר נסבה על סימון וכיתוב שלא כדין על גבי אריזת המוצר "נקטר חמוציות" המיוצר ומשווק על ידי המשיבה תחת שם המותג "פרימור" (להלן – המוצר). בקשת האישור מתמקדת בשתי סוגיות מרכזיות: האחת, נטען כי תווית המוצר מייחסת למוצר סגולות ריפוי, וזאת בניגוד לתקנות בריאות הציבור (מזון)(איסור ייחסו סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978 ולתקן ישראלי 1145. השנייה, נטען כי ביחס לתאריך השימוש במוצר נכתב על גבי התווית "לשימוש עד" במקום הכיתוב "עדיף להשתמש לפני", וזאת בניגוד לתקן ישראלי 1145 ( סימון ואריזה של מוצרי מזון).
בבקשת האישור נטען, כי המשיבה הגדילה בכך את הביקוש למוצר הן בזכות צרכנים שביקשו ליהנות מסגולות הריפוי המובטחות והן בזכות צרכנים שרכשו את המוצר והשליכו אותו לפח אף אם נותר בו משקה תוך הסתמכות על הכיתוב ביחס לתאריך השימוש במוצר. לטענת המבקש, מעשי המשיבה עולים כדי הטעיית הצרכן לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכי התנהלות המשיבה נעשתה תוך הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ועשיית עושר ולא במשפט לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט,התשל"ט-1979 .
נוכח זאת, עתר המבקש להורות למשיבה לתיקון הכיתוב על גבי אריזות המוצר וכן לפיצוי מלא לחברי הקבוצה.
לאחר שהוגשה התובענה ובקשת האישור, החל משא ומתן בין הצדדים על מנת להגיע להסדר ראוי אשר ייתר את הצורך בהגשת כתב תשובה.
כעולה מהבקשה לאישור הסדר הפשרה, במהלך הדין ודברים בין הצדדים, העלתה המשיבה טענות הנוגעות לפרשנות התקנים האמורים ואופן יישומם. עוד טענה המשיבה בפני המבקש, כי ניצב בפני המבקש קושי בולט לאתר את חברי הקבוצה הרלבנטיים, אשר רכשו את המוצר בשל סגולות רפואיות, הסתמכו על אריזת המוצר והוטעו על ידי הכתוב בה. בהקשר זה, חלוקים הצדדים לגבי נפקות קיומן של סגולות מרפא בפועל לשאלת קיומה של הטעיה. עוד הכחישה המשיבה כי למי מהצרכנים נגרם נזק כלשהו.
עוד עולה מהבקשה לאישור הסדר פשרה, כי לאחר עיון בנתוני המכירות של המוצר, התברר לצדדים כי סכום התביעה המצרפי בפועל נמוך באופן משמעותי ביחס לסכום המקורי שבו נקב המבקש בבקשת האישור (סכום שהועמד על 14,000,000 ₪). בטבלה שצורפה לתצהירו של נציג המשיבה אשר הוגשה לעיונו של בית המשפט, צוין כי כלל מכירות המוצר במהלך התקופה הקובעת קטן בסדר גודל מהסכום שננקב בבקשת האישור. עוד טענה המשיבה, כי מתוך סך המכירות יש להחריג את המכירות לגופים מוסדיים דוגמת מועדונים, מסעדות ומלונות, אליהם הכיתובים נשוא התובענה אינם רלבנטיים בהקשר של הטעיה וכיוב' , כאשר מכירות אלה מהוות חלק ניכר מסך מכירות המוצר. כעולה מהבקשה הנדונה, המשמעות היא כי סך הנזק הפוטנציאלי לחברי הקבוצה עומד על סכום נמוך באופן ניכר מזה שננקב בבקשת האישור. הצדדים אמנם עודם חלוקים ביחס להיקף הנזק, אולם מצאו לנכון להגיע להסכם פשרה. עוד צוין בהקשר זה, כי לא מן הנמנע כי יש ציבור צרכנים שרכש את המוצר לצורך טיפול בדלקת דרכי השתן לא משום שעיין בתווית המוצר, אלא מעצם העובדה שמלכתחילה ביקש לקנות מיץ חמוציות בשל סברתו כי מוצר זה יועיל לטיפול בדלקת. כמו כן, צוין כי לא מן הנמנע, כי חלק ניכר מחברי הקבוצה אדישים למשמעות ההבדל שבין הכיתוב ביחס לתאריך. על כן, הובהר בבקשה הנדונה, כי קיימת סבירות שערכה הכלכלי הפוטנציאלי של התובענה הייצוגית עומד על לא יותר ממאות אלפי שקלים בודדים. נתון זה, כך הוטעם, מעמיד בסימן שאלה את התועלת בניהול הליך יקר ומורכב, והשקעת משאבים בה.
בנסיבות אלה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לצורך סיום ההליך המשפטי, בכפוף להסכמות שהושגו בין הצדדים, כפי שיפורט להלן.
עיקרי הסדר הפשרה המתוקן
במסגרת הסדר הפשרה אשר הוגש ביום 16.10.2016, הוסכם כי המשיבה תתקן את אריזות המוצר לטובת חברי הקבוצה וכלל הציבור, בהתאם למתווה המפורט להלן:
המשיבה תחדל לאלתר לשווק את המוצר, כפי שקיים במלאי, הנושא את הכיתוב האמור לשוק הקמעונאי הפרטי בישראל (שהוא, כפי שנטען, בניגוד לשוק המוסדי, השוק הרלבנטי לטענות המועלות בבקשת האישור).
המשיבה תחזור לשווק את המוצר לשוק הקמעונאי הפרטי בישראל רק לאחר יישום השינויים הבאים:
המשיבה תסיר לחלוטין את הכיתוב המייחס, לכאורה, סגולות ריפוי למוצר כמפורט בסעיף 5.1 לבקשת האישור, דהיינו, יימחקו המילים: "העוזרים למערכות הגוף השונות, בהגנה ובשמירה על בריאותנו", "ויטמינים מינרלים ונוגדי חמצון – מרכיבים מנצחים חיידקים ופגעי זמן וסביבה", "נוסף על כך, מחקרים מצאו כי החמוציות מסייעות בטיפול בדלקות בדרכי השתן, בהאטת תהליכי הזדקנות התאים ופגעי הזמן".
המשיבה תתקן את סימון התאריך המפורט בסעיף 5.2 לבקשת האישור כך שבמקום התיבה "לשימוש עד", ביחס לתאריך, תבוא התיבה "עדיף להשתמש לפני".
למען הסר ספק הובהר כי התיקונים המפורטים ביחס לתאריך יחולו באופן צופה פני עתיד בלבד, וכי המשיבה לא תידרש לבצע פעולה כלשהי ביחס לאריזות המוצר שיצאו ממחסניה עובר ליום אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט.
עוד הובהר, כי שינוי אריזות המוצרים ביחס להסרת הכיתוב בעניין סגולות המרפא וביחס לתאריך המוצר, יחול על כלל אריזות המוצר, הן המיועדות לשוק הקמעונאי והן המיועדות לשוק המוסדי.

עוד הוסכם במסגרת הסדר הפשרה, כי מאחר שקיים קושי ממשי באיתור חברי הקבוצה, תעניק המשיבה תרומה ממוצריה בשווי של 70,000 ₪ (במונחי מחיר לצרכן, כולל מע"מ), בהתאם לנתוני חברת "סטור נקסט" באשר למחיר לצרכן של המוצרים בחודש שבו תועבר התרומה בפועל. התרומה תיועד לקידום רווחתם של מטופלים בבתי החולים הממוקמים בפריפריה ובני משפחותיהם השוהים במחיצתם. בתי החולים המוצעים אשר התרומה תחולק בחלוקה שווה ביניהם הם: מרכז רפואי העמק (עפולה); בית החולים פוריה (טבריה); המרכז הרפואי לגליל (נהריה); בית החולים הלל יפה (חדרה); בית החולים זיו (צפת); בית החולים אסף הרופא (ראשון לציון); בית החולים קפלן (רחובות); בית החולים ברזילי (אשקלון). במסגרת ההסדר המוצע צוין כי מערך התפעול של המשיבה יהיה אחראי על ביצוע התרומה וכי באי כוחם של המבקשים ישמשו כמפקחים על ביצוע התרומה, וזו תבוצע להנחת דעתם, לאחר שהמשיבה תמסור את פרטי התרומות שבוצעו, שווי המוצרים שהועברו ואישורים על קבלתן על ידי המוסדות הנתרמים. עוד צוין בהסדר הפשרה, כי שווי תרומת המוצרים בסך 70,000 ₪ מהווה אחוז ממשי מתוך שוויה הפוטנציאלי המקסימאלי של התביעה כולה, שמוערך במאות אלפי שקלים בודדים לכל היותר. הצדדים מסכימים כי סכום זה הולם את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול ההליך, תוך התחשבות בכל שמדובר אך ברכיב אחד מכלל הסדר הפשרה.
בהתאם להסכמת הצדדים, קיום התחייבויות אלה של המשיבה יהוו סעד מלא וסופי ביחס לכל הטענות והתביעות של המבקש וחברי הקבוצה הנזכרות בבקשת האישור.
כן הוסכם, כי הסדר הפשרה מגבש מעשה בית דין כלפי קבוצת התובעים בכל העילות והסעדים הנובעים מבקשת האישור, ובכפוף לאישורו מוותרים חברי הקבוצה על כל טענה, דרישה, זכות או עילה הקשורות לאיזה מן הטענות והסעדים שהתבקשו בהליך זה.
דיון
ההסדר הינו דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת נוכח ההסדר לפרטיו, ובכללם הנתונים החסויים שהציגה המשיבה לבית המשפט, בהתחשב בסיכויי התובענה ובעלויות הגבוהות הכרוכות בניהולה, וכן בהינתן התועלת לציבור הצרכנים לנוכח הפסקת שיווק המוצרים בהתווייתם המקורית לשוק הקמעונאי הפרטי ותיקון כלל אריזות המוצר ביחס להסרת הכיתוב בעניין סגולות המרפא וביחס לתאריך המוצר, הן המיועדות לשוק הקמעונאי והן המיועדות לשוק המוסדי, נראה כי הסדר הפשרה ראוי והוגן ומהווה את הדרך היעילה להכרעה במחלוקת בין הצדדים. בנוסף, מנגנון הפיצוי לציבור בגין נזקי העבר באמצעות סעד לטובת הציבור, הינו מנגנון ראוי והולם בנסיבות העניין. מנגנון זה נועד להעניק פיצוי לציבור הצרכנים לנוכח הקושי הממשי והעלויות הכרוכות באיתור חברי הקבוצה.
הגדרת חברי הקבוצה
חברי קבוצת התובעים כהגדרתם בבקשת אישור התובענה כייצוגית, הם: "כל צרכני המוצר, אשר רכשו את המוצר בתקופת 7 השנים שקדמה להגשת הבקשה או מ התקופה שבה החלה המשיבה לייצר ולשווק את המוצר, לפי המוקדם".
שאלות משותפות
קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן, בין היתר, שאלת הפרת התקנות ביחס לפרסום האסור של ייחוס סגולות ריפוי למוצר או פרסום אסור לפיו המוצר עשוי למנוע או עשוי לרפא מחלה או הפרת תקנות בשל אזכור איברים מאיברי הגוף; שאלת הפרת התקן בשל הפרסום האסור; שאלת קיומה של עילת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן בגין הפרסום האסור; שאלת הפרת התקן בשל סימון מטעה ושגוי של התוויית השימוש ביחס לתאריך; שאלת קיומה של עילת הטעייה בגין הפרת התקן ביחס לסימון התאריך; שאלת זכותם של הצרכנים שנפגעו מהפרות הדין שעשתה המשיבה, לצו עשה, לפיצוי ולהשבה.
עילות התביעה
העילות והסעדים שלגביהם יהווה הסדר הפשרה מעשה בית דין הם: הטעיה צרכנית לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; התעשרות שלא כדין לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
מינוי בודק
הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק. החלטתי להיעתר לבקשה זו, מכיוון שנראה כי הנתונים הדרושים לאישור הסדר הפשרה הונחו בפני בית המשפט. הנתונים העובדתיים בדבר היקף המכירות של המוצר נשוא התובענה הונחו במסגרת תצהיר חסוי שהוגש לבית המשפט. הערכת סיכויי התובענה על רקע נתון זה הינה עניין משפטי מובהק, שאינו מצדיק מינוי בודק. לנוכח הערכת הסיכונים שבניהול ההליך, מוצאת אני כי מנגנון הפיצוי המוצע ראוי בנסיבות העניין ומצדיק הימנעות ממינוי בודק.
גמול ושכר טרחה
הצדדים המליצו כי הגמול המשיבה תשלם למבקשים גמול בסך של 5,000 ₪, ולב"כ המשיבה שכר טרחה והוצאות (שלא פורטו) בסך כולל של 80,000 ₪ בתוספת מע"מ.
הסעד לטובת חברי הקבוצה הוא תרומה של מוצרי המשיבה בשווי קימעונאי של 70,000 ₪ בגין העבר ותיקון האריזות מכאן ואילך. מטבע הדברים, הגמול ושכ"הט הראויים נגזרים בעיקר משווי ה סעד, ואינני סבורה כי הסעד עליו הסכימו הצדדים מצדיק את שיעור שכה"ט שהמליצו עליו. אשר לתרומת המוצרים בגין העבר – אף שאין ל המעיט בערכה של תרומת המוצרים, במקרים רבים ערכה הציבורי נופל במידה ניכרת מערכה הכספי, בניגוד לתרומה כספית ישירה. בדרך כלל רק תרומה כספית ישירה ניתן להפנות למטרה האופטימלית להשקפת מקבל התרומה. כמו כן בתרומת מוצרים העלות לתורם מופחתת. נוכח כך, שכ"ט הוצאות וגמול בסך כלל של 85,000 ₪ נראה מופרז. אכן, לצד ההסכמה למתן תרומה, הוסכם גם על תיקון האריזות וגם עניין זה יש לקחת בחשבון, אלא שמשקלו ושוויו נלמד ונגזר בין היתר משווי הפיצוי שהוסכם לעבר. בהינתן זאת, סבורה אני כי שכה"ט שהומלץ גבוה מדי, וכי שכה"ט ההולם איננו עולה על 50,000 ₪ בצירוף מע"מ. אשר לגמול – ניתן לאשר את הגמול כפי שהו מלץ – 5,000 ₪.
סוף דבר
סיכומו של דבר, המשיבה תחדל לשווק את המוצר במתכונתו הנוכחית לשוק הקמעונאי הפרטי, ות תקן את כלל אריזות המוצר, הן המיועדות לשוק הקמעונאי והן המיועדות לשוק המוסדי, בהתאם למתווה המוצע על ידי הצדדים כמפורט לעיל (פסקה 8 לפסק דין). בנוסף, תתרום המשיבה ממוצריה בשווי של 70,000 ₪ למוסדות הרפואיים המפורטים לעיל בחלוקה שווה ביניהם, הכל כמפורט לעיל (פסקה 9 לפסק הדין).
לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף של פסק דין. כאמור לעיל, הגמול למבקש יעמוד סך של 5,000 ₪, החיוב בגין שכ"ט עו"ד והוצאות יעמוד על סך של 50,000 ₪, בצירוף מע"מ.
נוכח הצורך לוודא כי התחייבויות המשיבה יוצאות מהכוח אל הפועל, אני מורה, כי מחצית הגמול ושכר הטרחה תשולם בתוך 30 יום מהיום, בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שבאי כוח המבקש יודיעו לבית המשפט בהודעה הנתמכת בתצהיר, כי התחייבות המשיבה לתרומה ממוצריה לבתי החולים המצוינים לעיל, קוימה במלואה. המחצית השנייה של הגמול ושכר הטרחה תשולם בעוד 60 יום נוספים, בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שבאי כוח המבקש יודיעו לבית המשפט בהודעה הנתמכת בתצהיר, כי בדקו ומצאו כי המשיבה אכן עמדה בהתחייבויותיה והסדירה באופן מלא את תיקון אריזות מוצריה בהתאם להסכמות המפורטות לעיל, וכי על כלל מדפי הקמעונאות משווקים מוצריה באריזתם המתוקנת. לתצהיר תצורף תמונה ברורה של אריזת המוצר המתוקנת כפי שהיא משווקת על מדפי הקמעונאות.
3אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.
התיק יובא בפניי ביום 31.5.2017.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נחום וינקר
נתבע: גן שמואל מזון בע"מ
שופט :
עורכי דין: