ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סרגיי אלפרט נגד אולג חיימוב :

לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

מערערים

סרגיי אלפרט
ע"י ב"כ עו"ד אנסטסיה פוקס

נגד

משיבים

1. אולג חיימוב
ע"י ב"כ עו"ד מאיר ישראלי
2. סוריה הניה
3. יצחק הניה
ע"י ב"כ עו"ד מקסים בן עזרא

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו מיום 26.1.17 של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד השופטת י' רוטנברג) בת.א. 56225-08-15 (אשר אוחד ביחד עם ת.א. 11688-09-15 ו- ת.א. 24026-03-16) בגדרו קבע בית המשפט ביצוע עבודות לתיקון הליקויים בבניין ברחוב ששון 30 תל אביב (להלן: הבניין) בהתאם לאמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אינג' יקי נחמן (להלן: המומחה, להלן: חוות הדעת), וכן הורה בהסכמת הצדדים על מינוי בא כוח המערער, בא כוח המשיב 1 (להלן: חיימוב) ובא כוח המשיבים 2 ו-3 (להלן: הניה) כונסי נכסים לביצוע תיקון הליקויים. כמו כן הורה למערער לשלם סך של 41,000 ₪ ל חימוב. יש לציין כי המערער חויב לשאת בעלות תיקון הליקויים בסך כולל של 66,500 ₪ וכן חב במלוא תיקון הליקויים ברכוש המשותף בסך של 125,000 ₪. עוד נקבע גם כי הניה ישתתפו בתיקון הליקויים בסך של 8,500 ₪ וחיימוב בסך של 4,250 ₪.
הבניין הוא בן שתי קומות ובו שלוש יחידות דיור, שתי יחידות בקומת הקרקע, ויחידה אחת בקומה הראשונה המשתרעת על פני הקומה כולה. המחלוקת העיקרית הי יתה מי מהצדדים אחראי לנזקי הבניין ומצבו, וכנגזרת על מי חלה החובה לתקן את הליקויים והנזקים הקיימים; המערער שהוא בעל הזכויות בדירה בקומה הראשונה מטיל את האחריות לכך על חיימוב והניה, בעלי הדירות בקומת הקרקע, ואילו הם מטילים את האחריות על בעל הדירה בקומה העליונה. עוד טרם הגשת התביעות בבית משפט קמא הכריז מנהל יחידת מבנים מסוכנים בעיריית תל אביב על המבנה כמבנה מסוכן (הכרזה מיום 18.03.15 ). בהכרזה נדרשו בעלי הדירות לבדוק את ביסוס הבניין בחלקו העורפי ובחלקו הקדמי, במידת הצורך ולפי ממצאי הבדיקה לחזק את יסודות הבניין, לתקן קירות סדוקים בכל הבניין, ולתקן את התקרה העורפית בקומת הקרקע.
בית המשפט כאמור מינה בהסכמת הצדדים מומחה, אשר מצא כי המערער אחראי לחלק הארי של הנזקים, ומשום כך עליו לשאת בעיקר הנטל הכספי הכרוך בתיקון הנזקים. המומחה מצא כי המערער בנה ללא היתר תוספות, אשר מכבידות על המבנה וגרמו לסדקים האמורים.
בבקשת עיכוב הביצוע, המערער טוען כי חיימוב ביצע התקנת ביוב שלא כדין והניה ביצעו התקנת צלחת לויין שלא כדין ו בעטיים הפך המבנה למבנה מסוכן. לטענת המערער סיכויי הערעור גבוהים כיוון שחוות דעת המומחה שגויה, היות ולא התייחס למלוא הנזקים שנגרמו לבניין ובית המשפט לא נתן מלוא המשקל לשאלות ההבהרה שהופנו למומחה.
חיימוב הגיב לבקשה לעיכוב ביצוע וטען כי סיכויי הערעור נמוכים וכי מדובר בבניין שהוכרז על ידי העירייה עוד 15.3.15 כ"מבנה מסוכן", אשר מרחפ ת עליו סכנה מידית לקריסה, לכן אין מקום להמתין עד לשמיעת הערעור שמא יקרוס הבניין תוך סיכון חיי אדם ואין לעכב ביצוע.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפסק הדין ובחוות הדעת של המומחה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, תוך קביעת מועד קרוב ככל הניתן לשמיעת הערעור בהרכב.
נקודת המוצא היא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. הביצוע יעוכב רק כאשר סיכויי הערעור הם טובים וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. מדובר בתנאים מצטברים, אך היחס ביניהם מוגדר בפסיקה כ"מקבילית כוחות", ככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקש, ניתן להקל בדרישת הנוגע לסיכויי הערעור ולהיפך (ע"א 7769/15 ליאת אנקורי נ' אסתר גל-ער (פורסם בנבו, 3.12.2015)). עוד נפסק לא אחת כי מאזן הנוחות הינו אבן הבוחן המרכזית בקביעת גורל הבקשה (ע"א 1334/16 הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 14.3.2016)).
בחוות הדעת של המומחה, אשר התקבלה במלואה על ידי בית המשפט , נקבע ה רשימה של עבודות שיש לב צען על מנת לתקן את הנזקים ולהסיר הסכנה מן המבנה, וכן על מי נטל האחריות לב יצוע כל עבודה , ועלות ה הכספית. מרבית העלויות והעבודות הוטלו על המערער והוא אף נדרש לפרק את מבואת הכניסה לדירתו ומהלך מדרגות וכן לבצע תיקוני סדקים, טיח, צבע וכו'.
נראה כי במקרה זה, ומבלי להביע עמדה באשר לסיכויי הערעור, יש להבחין בין סוגי הוראות המומחה בחוות דעתו לביצוע. קיימות הוראות לביצוע, אשר ככל שיתקבל הערעור, עלולות להביא למצב שיקשה להחזירו לקדמותו. מנגד קיימות הוראות, שאינן כאלה , או ככל שיבוצעו ניתן להשיב למערער את עלותן הכספית, ככל שיתקבל הערעור. כמו כן יש לשים לב לכך שלגבי חלק מהוראות הפירוק בחוות הדעת, כבר ניתן גזר דין בבית המשפט לעניינים מקומיים המורה על הריסתם (ראו גזר דין בבית משפט לעניינים מקומיים תל אביב-יפו מיום 29.4.13 בת"פ 2477/01/12 וכן דחיית הערעור ביום 6.6.13 בעפ"א 5568-05-13- הוגש ביום 21.9.16 בבית משפט קמא). על פי גזר הדין בבית המשפט לעניינים מקומיים נדרש פירוק של גרמי המדרגות, מעקה ממתכת ופרגולה, כמפורט בכתב האישום. לפיכך פירוק זה ממילא צווה גם על ידי בית משפט לעניינים מקומיים בפסק דין חלוט ולכן אין מקום לעכב פירוקים אלה.
אשר לפירוק בנייה שאינה כלולה בגזר הדין הנ"ל, הרי שלנוכח הקושי בדבר השבת המצב לקדמותו (נדרש הית ר בנייה הן לפירוק והן לבנייה מחדש ככל שיתקבל הערעור), אני מעכבת ביצוע פירוק של אלמנטים, כ כל שאינם נכלל ים בכתב האישום וגזר הדין הנ"ל .
אשר לחלק הכספי שבחוות הדעת ולעבודות שאינן עבודות פירוק, הרי שאין מקום לעכב ם, באשר ניתן יהיה להשיב למערער את כספו, אשר ממילא משולם לכונסים ומטרתו ביצוע הנדרש, ככל והערעור יתקבל.
אשר לפיצוי הכספי בסך 41,000 ₪ שנפסק לחיימוב- הרי שלא נטען, כי יקשה על חיימוב להשיב את הסכום לידי המערער, היה ויתקבל הערעור, והואיל ואין מעכבים פסק דין כספי, הרי שאין מקום לעכב תשלום זה.
לנוכח הכרזת הבניין כ"מבנה מסוכן" הרי יש לקדם את הדיון בערעור בהקדם ולכן אבקש מהמזכירות לקבוע דיון בהקדם על פי יומן ההרכב.
לשלמות התמונה אבהיר, כי תגובת חיימוב הובאה לעיוני רק כעת, ולכן ניתנת ההחלטה במועד זה.
סוף דבר
אני מעכבת את פירוק הנדרש בחוות הדעת ככל שאינו נכלל בגזר הדין בבית המשפט לעניינים מקומיים ( ת"פ 2477/01/12).
יתרת העבודות והתשלומים הכספיים - אינם מע וכבים.
המזכירות תואיל לקבוע דיון בפני ההרכב בהקדם האפשרי על פי היומן לנוכח הכרזת המבנה "מבנה מסוכן".
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סרגיי אלפרט
נתבע: אולג חיימוב
שופט :
עורכי דין: