ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבראהים שובקי נגד נאפז ג'ית :

בפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

המבקש
אבראהים שובקי
ע"י ב"כ עו"ד וליד מסראווה

נגד

המשיבים

1.נאפז ג'ית
ע"י ב"כ עו"ד חוסיין ג'נאים
2.מייסה אחמד רג'ב חטיב
ע"י ב"כ עו"ד קאסם חטיב
3.מוחמד אבראהים גאדללה ז"ל (הבקשה נמחקה)

4.ג'מאל ג'ולאני
ע"י ב"כ עוה"ד רמי וכילה ותאופיק דראושה

החלטה

1. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לבצע פעולות בניה כלשהן במקרקעין שבבעלות המבקש.

2. ביום 15/11/16 ניתן צו ארעי כמבוקש בכפוף להפקדה בסך של 8,000 ₪ ולאחר קיום דיון במעמד הצדדים הוריתי על הפקדה נוספת בסך של 18,000 ₪.

רקע והליכים קודמים:

3. המבקש טוען כי הוא בעל הזכויות הבלעדי במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 30283 בבית צפפה (להלן – "המקרקעין") מכוח רכישתם כבר ביום 12/04/03 מידי המשיב 3, על פי ייפוי כח נוטריוני .

4. בחודש אוקטובר 2010 הגיש המשיב 3 תובענה כנגד המבקש בבית משפט המחוזי בירושלים בתיק 40803/10/10 למתן סעד הצהרתי בדבר היותו הבעלים במקרקעין ועל בטלות יפוי הכוח אותו הוא נתן למבקש.

5. המבקש טוען כי החזיק במקרקעין באופן בלעדי ממועד רכישתם בשנת 2003 ואילך וכי הופתע לגלות ביום 09/07/10 כי המשיב 1 פלש למקרקעין והחל בבצוע עבודות חפירה להכשרתם לבנייה. נוכח זאת, הוא הגיש בקשה בתיק 16528/07/10 למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב 1 שיאסור עליו להיכנס למקרקעין. המשיב 1 הסכים למתן הסעד הזמני בהודיעו אין לו כל זכויות במקרקעין (להלן-"צו המניעה הראשון").

6. המשיבה 2 , אשתו של המשיב 1, הגישה בחודש מאי 2010 תובענה לבית משפט המחוזי בירושלים בתיק 51578/05/10 כנגד המשיב 3, למתן סעד הצהרתי על בעלותה במקרקעין. ניתן פסק דין כבקשתה, בהיעדר הגנה. 3 .
טענות הצדדים:
7. המבקש טוען כי בחודש דצמבר 2010 פלש המשיב 1 למקרקעין והוצא בשנית צו מניעה זמני כבקשתו בתיק 16528/07/10 זו הפעם כנגד המשיבים 1 ו-2 בהיעדר התייצבות לדיון בבקשתו (נספח ה' לבקשה , להלן-"צו המניעה השני").
לדידו של המבקש, עסקינן במזימה ועשיית יד אחת בין המשיבים 1-3 בניסיון לנשל אותו מזכויותיו במקרקעין בהגשת התובענות כמובא לעיל.

8. המחלוקת היא בין השאר בשאלת תוקפו של צו המניעה השני. זאת בעוד המבקש טוען, כי המשיב 1 ביקש לבטל את אותו הצו אך חזר מבקשתו לאור מו"מ שהתנהל ביניהם. בהתאם לכך אף הודיעו המשיבים 1-2 לבית המשפט כי הם מנהלים מו"מ עם המבקש לרכישת זכויותיו במקרקעין (פרוטוקול דיון מיום 14/06/11 בת.א. 16528/07/10, נספח ו' לבקשה), מה שלדידו של המבקש מלמד על הכרתם בזכויותיו במקרקעין.

9. מאוחר יותר, ביום 14/01/12, הוגשה הודעה משותפת מטעם הצדדים בת.א. 16528/07/10 שנוסחה על ידי ב"כ המבקש אז, עו"ד גנאים בהסכמה של ב"כ המשיבים 1-2 אז, עו"ד שחאדה. לפיה , הושגו הבנות ביניהם אך דרוש להם פרק זמן "על מנת להבטיח כי ההסדר יוצ א אל הפועל וכי בפועל יעמד ו המשיבים בהתחייבויותיהם" (נספח ח' לבקשה).

10. טוען המבקש כי במסגרת המו"מ למכירת זכויותיו במקרקעין, דרש המשיב 1 כי הוא בלבד יהיה הרוכש וכי הבעלות בהם תועבר על שמו קודם למתן מלוא התמורה. בכך ביקש הלה לאפשר לו לשלם את התמורה בסך של כ 530,000$ מ תשלומי רוכשים בפרויקט שבכוונתו לבמות במקרקעין. לכך הוא סירב ודרש כי ההסכם יהיה בינו ובין המשיבים 1ו-2 ובכפוף להתחייבות של המשיב 3 בדבר וויתור על כל טענותיו כנגד זכותו של המבקש במקרקעין.

11. עוד טען המבקש , כי בסופו של יום גובש הסדר ביניהם שנחתם ע"י המבקש ולכאורה גם ע"י המשיבים 1-2 באישורו של עו"ד שחאדה ובחתימה של עו"ד גנאים עליו (נספח ב' לבקשה , להלן-"הסדר הפשרה"). הצדדים הסכימו כי יינתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין וביום 13/03/12 ניתן לו תוקף של פסק דין ע"י כבוד השופטת א' שניידר.

12. לשיטתו של המבקש, עותק מההסדר הפשרה שנחתם על ידו נמסר למשיב 1 על מנת שיעבירו לעו"ד שחאדה שהיה עליו להחתים את המשיבים עליו. אלא מאי, בדיעבד הוברר לו כי הוגש הסדר פשרה מזויף למתן תוקף של פסק דין בשינוי העמוד הראשון בו. קרי: שינוי מועד תשלום התמורה בהקדמתו מיום 30/03/13 כמובא במסמך המקורי ליום 30/12/12 במסמך המזויף, והעברת הזכויות במקרקעין למשיבה 2 עם החתימה על הסדר הפשרה ולא בזיקה ולאחר תשלום התמורה כמבוא בהסדר המקורי.

13. הוסיף המבקש וטען כי לאחר שנוהל מו"מ בין הצדדים להסדר הפשרה הוסכם כי פסק הדין שאישר אותו יבוטל והוסכם על הגשת בקשה מוסכמת לביטולו ועל ביטול ההסדר שאושר בו בנימוק כי נוסחו אינו זה שהוסכם עליו ושנחתם על ידם (נספח ב' לבקשה, להלן- "הבקשה לביטול"). למרות ההסכמות, לא חתם המשיב 1 על הבקשה לביטול ולא הוגשה לבית המשפט. כמו כן, אף שהמשיב 1 חזר והתחייב בפני המבקש כי התמורה תשולם עד המועד שנקבע בהסדר הפשרה המקורי, עד יום 30/03/13 ושלא לעשות שינוי במקרקעין עד אז, הופרה גם התחייבותו זו. המבקש המתין לדבריו עד יום 27/07/13 לתשלום התמורה ומשלא שולמה שלח לו בא כוחו עו"ד ג'נאים הודעה כי בכוונתו לבטל את ההסכמה למכירת המקרקעין בשל אי תשלום התמורה וחזר וביקש לקבל את עמדת ב"כ המשיבים 1 ו-2 בנוגע לביטול על מנת ל ייתר את הצורך בניהול הליכים בגין ההסכם (נספח י"ג לבקשה, להלן – " פניית המבקש").

14. בחודש ספטמבר 2013 מחה המבקש בפני המשיב כנגד הנחת קונטיינר במקרקעין מה שעומד בניגוד להתחייבות של בא כוחו עו"ד שחאדה כי לא תהיה שום התקשרות של המשיבים 1-2 עם צדדי ג', בקשר למקרקעין (מכתב מיום 04/09/13, נספח יד' לבקשה).

15. לאור כל האמור באי קיום הסדר הפשרה המקורי והזיוף של מסמך הסדר הפשרה אשר אף הובר בדיעבד בהודעה של המשיבה 2 במסגרת הליך אחר כי היא כלל אינה חתומה עליו הוגשה הבקשה. זאת עקב ביצוע עבודות בנייה במקרקעין בסמוך ועובר להגשת הבקשה ע"י המשיב 1 ו/או מי מטעמו ו/או המשיב 4.

16. המשיבה 2 השאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ולא הגישה תגובה לגו ף הבקשה.
המשיב 3 הלך לבית עולמו וההליך כנגדו נמחק.

17. המשיב 1 טען כי המשיבה 2 היא הבעלים במקרקעין אותם היא רכשה מיורשו של הבעלים המקורי, המשיב 3 שהציג עצמו כבעלים יחיד ומבלי שלמאן דהוא זכויות כלשהן בהם. הרכישה בוצעה ביום 07/08/08 ובגינה שולמה למשיב 3 תמורה בסך של 205,000 $ מתוכם סך של 55,000$ נמסר לו לצורך העברתו למבקש בגין עסקה ביניהם במקרקעין, שבוטלה. המשיבה 2 דיווחה לרשויות המס על העסקה, בשונה מהמבקש שלא דיווח על איזו מהעסקאות שלו במקרקעין, בהיותו פושט רגל וללא הודעה לכונס הנכסים.

18. לאחר רכישת המקרקעין ע"י המשיבה 2, נמכרו הזכויות למשיב 4 שביקש להקים עליהם פרויקט בנייה. המשיב 3 המשיך בהליכי רישוי בהם החלה המשיבה 2 ודאג להוציא היתר בנייה כמו גם תשלום אגרות והיטלים בעלות של כ- 850,000 ₪ . כל זאת בידיעה של המבקש וברכתו על העסקה.

19. עוד נטען כי כנגד המבקש שהציג מצג על מכירה של מלוא הזכויות למשיבים 1-2 אף שהוא מכר מחצית מהזכויות למר פאקיה לפני עשר שנים (להלן – "פ אקיה") ובכך הוליך שולל את המשיבים. (נספח 2 לתצהירו של משיב 2). לפיכך, לא בכדי חדל המבקש מלהחזיק במקרקעין, בידיעתו כי אינו בעליו.

20. המשיבים טענו כי פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה הוא פסק חלוט והוכחשה טענת הזיוף. המשיב 2 טען כי חתם על הסדר הפשרה על מנת שיהא בידו לתבוע את המשיב 3 בגין המכר לגביו טענו אחרים לזכותם בהם. סך של 100,000$ שולם למבקש בגין המכר והוכחש כי עו"ד שחאדה מטעמם, חתם על הסכמה לביטול הסדר הפשרה. חל שיהוי ארוך ממועד החתימה על הסדר הפשרה ופסק הדין . מה עוד, שמאזן הנוחות נוטה לטובתם לאור השקעותיהם בסכומים ניכרים להוצאות לתכנון ולהיתר בנייה ונוכח השלב המתקדם בבנייה שבוצעה ע"י המשיב 4.

21. המשיב 4 טען כי למבקש אין כל זכויות במקרקעין ורכישתו נעשתה בידיעתו ובהסתכמותו על פסק הדין היוצר מעשה בית דין והשתק עילה, אשר אישר את הסדר הפשרה והבעלות של המשיבה 2 במקרקעין. על העסקה לכאורה של המבקש לא נעשה דיווח לרשויות המס, ואילו פסק הדין נרשם בלשכת רישום המקרקעין.
נזקיו בגין רכישת המקרקעין; השקעותיו לתכנון , היתרים ותשלומים בגינם הגיעו לסך כולל של מעל 3.5 מיליון ₪. הבנייה להקמת בניין בן 2 קומות וחניון החלה לפני 3 חודשים והוקמה כבר הקומה התחתונה ויציקת בטון בשטח של 500 מ"ר כמו גם רצפה והכנת תשתיות. בכל אלו, יש כדי להטות את מאזן הנוחת לטובתו.

22. בנוסף טען המשיב 4 לשיהוי ארוך שדי בו כדי להביא לדחיית הבקשה שעה שהמבקש לא התנגד לבקשה להיתר בנייה , אף שטופלה על ידי המהנדס שפעל בזמנו גם מטעמו, ולאחר התקדמות העבודות. לאור כל האמור, ביקש המשיב שתידחה הבקשה.
דיון ומסקנות:
23. בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שעניינה בבקשה לסעד זמני נקבע כי סעד זמני יינתן רק אם שוכנע בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.
בהחלטה בבקשה ל מתן הסעד הזמני, על בית המשפט להתחשב בנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני מול נזקו של המשיב אם יינתן הסעד. בנוסף, יש לבחון אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. ההחלטה הסופית, נובעת ממשקלם הכולל של כל השיקולים במצטבר לאחר בחינת כתבי בי-דין והעדויות (רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, 25/06/07) אך, ככל שמאזן הנוחות נוטה ל כיוון מבקש הסעד, כך הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת (ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 121-122).

24. בעניין סיכוי התביעה, עולה שאלה בנוגע לטיב ושיעור הזכויות של המבקש במקרקעין שעה שמ העדויות עולה לכאורה בדבר מספר טוענים, או מי שעשויים לטעון, לזכותם במקרקעין.
המבקש , לא הציג בשלב זה עותק מקורי של ייפוי הכוח שניתן לו לכאורה מהמשיב 3 ויש לברר במסגרת התיק העיקרי, מה מקור זכויותיו מעבר לתעודת מוכתר שהוצגה לו (עמ' 12 שורות 18-32; עמ' 13 ו-14) שמשקלה אינו רב לכאורה. המבקש הודה כי קיימת אפשרות לקיומם של יורשים אחרים למקרקעין (עמ' 14 שורות 7-33) ונימצא כי הייתה יריבות וכן הליך קודם קודם ביניהם בשאלת המכר למבקש. בנוסף, היו לכאורה לפאקיה טענות לזכותו במקרקעין והמבקש ידע כי אחרים עשויים לטעון לזכותם בהם, והוא הגיע להסכמה עם המשיב 3 בנוגע לפיצוי לאותם יורשים (עמ' 15 שורות 11-13). מעדותו גם עולה כי המשיב 3 התחייב לפצות את המבקש בדרך אחרת ככל שיתברר כי קיימים יורשים אחרים כדוגמת אחייניו, ילדי אחיו ואחותו (עמ' 15 שורות 27-30) מה שמעלה תהייה כאמור בנוגע לשיעור זכותו של המבקש במקרקעין נשוא המכר למשיבים ומבלי שאדרש למהימנות הגרסה במסגרת ההחלטה.

25. עם זאת, נוכח המצג של המבקש על זכותו במקרקעין, בוצע המכר למשיבים שאין חולק כי הם נקשרו בהס דר פשרה לפיו נקבעה התמורה בגינו. איני נדרשת בשלב זה לשאלת זיוף הסדר הפשרה, מה שיתברר בתיק העיקרי כי אם לבחינת התנהלות הצדדים ביחס אליו.
המבקש מצדו, נהג בשיהוי ארוך למשך 5 שנים בהגשת תביעתו בגין הזיוף. לא זו אף זו, לאחר גילוי דבר הזיוף, הוא לא ביקש לבטל את העסקה כי אם דרש את התמורה מהמשיבים בגינה.
מנגד, מהעדויות עולה כי התמורה טרם שולמה במלואה לכאורה (עדותו של עו"ד ג'נאים עמ'
33, עדותו של המשיב 2 עמ' 38-39) ולו גם במועד שנקבע בהסדר הפשרה המקורי , לשנת 2013, כגרסת המבקש.

26. עולה קושי לכאורה בגרסתו של המבקש לפיה , הוא נמנע מלנקוט בהליכים לביטול פסק הדין והסדר הפשרה המזויף למשך מעל 5 שנים, לאור האמון שלו במשיבים, שהתחייבו לבטלו ולהימנע מבנייה ו/או העברת הזכויות במקרקעין לאחר עד לאחר תשלום התמורה.
בשים לב להליכים קודמים בהם נקט המבקש בהוצאת שני צווי מניעה זמניים כנגד המשיבים וגילוי דבר הזיוף לפי שיטתו, עולה תהייה הכיצד הוא נתן אמונו בהם, מה שעשוי להשליך על שאלת סיכויי התביעה, נוכח התנהגותו ביחס למסמך מזויף.
בנוסף, לא נשלחה הודעת ביטול של הסכם המכר כי אם הודעה על אפשרות לעשות כן, למרות חלוף מספר שנים ממועד ההפרה הנטענת באי תשלום התמורה , ומלמד על רצונו בקיום העסקה עד לגילוי דבר הבנייה במקרקעין ע"י המשיב 4.

27. מעבר ובנוסף לשיהוי הארוך בהגשת התביעה לביטול הסדר הפשרה ומבלי שהוגשה תלונה למשטרה בגין זיוף, נמנע המבקש מלהגיש התנגדות לרשויות התכנון בגין הליכי הרישוי של המשיב 4 או מי מטעמו (נספחים לתצהירו של משיב 4) . יתירה מכך, לא ניתן היה שלא להבחין בביצוע עבודות בנייה נרחבות במקרקעין למשך מספר חודשים (ראו תמונות שצורפו כנספח לתצהירו של משיב 4). המבקש, אף היה ער להנחת קונטינר הרבה קודם לתחילת העבודות ו השתהה בהגשת הבקשה אלא בחלוף תקופה ארוכה (רע"א 3851/11 יוסף נדב נ'
אביעד לוי , 7/06/11).

28. אוסיף כי חלפו שנתיים ממועד הוצאת היתר הבנייה ללא עוררין והתנגדות כאמור מצד המבקש ושמא, באופן שעשוי להיטיב אתו. שכן, מלאכתו נעשתה לכאורה ע"י אחרים, בהוצאת היתר בנייה לפרויקט באמצעות אותו מהנדס שהחל במתן שירותיו עבורו להקמת הפרויקט. לא זו אף זו, המשיב 4 הסתמך לכאורה על פסק הדין החלוט בין יתר בעלי הדין מבלי שהמבקש דאג לביטולו ואף לא דיווח על העסקה על מנת שיהי בידי המשיב 4 ללמוד עליה מה שהביא להשקעה ברכישה וכן להוצאות כבדות לקידום הפרויקט על ידו ו/או בסיוע של אחרים מטעמו. כולל אגרות, היטלים, מיסים, עבו דות פיתוח, יציקות וכיוצ"ב .

29. בנסבות אלו, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב 4 ובפרט בנסבות בהן ביטול הסדר הפשרה ככל שיהיה בסופו של הליך, עשוי להביא לפיצוי כספי בגין עסקת המכר ולאו דווקא למתן צו מניעה קבוע כעתירת המבקש.
הלכה פסוקה, כי בידי בית המשפט הרשות לבחור בין סעד של פיצויים לסעד של אכיפה באמצעות מתן צו מניעה, כאשר לעיתים כשמדובר בנזק כספי לא יהא מקום למתן צו מניעה ויינתן פיצוי בלבד (רע"א 10277/08 גסטטנרטק בע"מ נ' האוניברסיטה העברית בירושלים, 12.3.09; רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 24.10.07).
מה עוד, כאשר המבקש נמנע ממשלוח הודעת ביטול העסקה לכאורה, כי אם הודעה על אפשרות לעשות כן ובשים לב לעדותו בדבר אפשרות לפיצוי בגין המקרקעין, כפי שהסכים בזמנו שייעשה ביריבות עם המשיב 3 המנוח.

30. עם זאת ואף שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב 4 ל אפשר לו להמשיך בביצוע עבודות בנייה במקרקעין, אין להתעלם ממצבו הכלכלי הדחוק של המשיב 2 (עמ' 43) וקיומו של חוב לכאורה בגין המכר, שיש בו כדי להביא למתן צו מניעה זמני בנוגע למכר של חלק מהמקרקעין או הנכס שיוקם עליו.

31. לאור האמור, אני מורה על ביטול צו המניעה הזמני שניתן ביום 15.11.16 וניתן צו מניעה זמני לפיו נאסר על המשיבים, או מי מהם, למכור או לבצע דיספוזיציה בשתי דירות מגורים בבניין שייבנה במקרקעין עד להכרעה בתביעה .
הצו יירשם בלשכת רישום המקרקעין . צו פורמלי יוגש לחתימתי תוך 3 ימים.
להבטחת נזקי המשיבים אם יבוטל או יפקע הצו הזמני , יפקיד המבקש סך של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום.

32. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין בהתאם לתוצאה.

עותק יישלח לצדדים בפקסימיליה.
ניתנה היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בה עדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבראהים שובקי
נתבע: נאפז ג'ית
שופט :
עורכי דין: