ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריק יאיר אלייב נגד אס.אר. אקורד בע"מ :


בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

מבקש

אריק יאיר אלייב

נגד

משיבה

אס.אר. אקורד בע"מ

החלטה

בפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהגיש המבקש.

תיק זה נפתח במסגרת הליך של התנגדות לביצוע שטרות כאשר ניתנה למבקש רשות להתגונן וההליך מתנהל בסדר דין מהיר.

המשיבה התאימה את ההליך להליך בסדר דין מהיר, בדרך של צירוף תצהיר תמיכה ורשימת מסמכים.

בפתח הדברים אציין כי מאחר וההליך מתנהל בסדר דין מהיר, אין בו כבשגרה הליך כמנהגו של גילוי מסמכים.

ואולם, הבקשה הוגשה טרם החל שלב ההוכחות בתיק ועצם העובדה שההליך מתנהל במסגרת סדר דין מהיר, אין בה כשלעצמה כדי ליתן פטור מגילוי מסמכים ספציפיים. בתא"מ (חד') 21766-02-12 שמעון אוחיון נ' אטי אלמקיאס ( פורסם בנבו), נקבע:

"הגשת תובענה בסדר דין מהיר אינה כרוכה מניה וביה בהענקת פטור למי מהצדדים מפני גילוי מסמכים רלוונטיים המצויים בידו, בחזקתו או בשליטתו ושאותרו על-ידו לאחר קיום חקירה ודרישה, או מפני הצגתם לעיון הצד שכנגד. היפוכו של דבר הוא הנכון; התקנות החולשות על הגשת כתבי-טענות בגדרה של תביעה כזו מטילות על בעלי-הדין חובה לפרט ולציין את טיבם והיקפם של המסמכים הרלוונטיים המצויים תחת-ידו ובשליטתו כבר בשלב הגשת כתבי-הטענות, זאת מתוך מטרה לייעל, לקצר ולפשט את בירור ההליך בתביעות כספיות כאלה. חובת גילוי של מסמכים רלוונטיים וחובת הצגתם לעיון עומדות במלוא היקפן על-פי אמות המידה שצוינו לעיל גם בהליך המתברר בסדר דין מהיר. כל אימת שבהליך משפטי עסקינן ניצב על מכונו האינטרס של בירור האמת, הן כאינטרס פרטי של המתדיינים הישירים הן כאינטרס ציבורי רחב החולש על תכלית פעולתה של הרשות השופטת. אינטרס זה אינו נסוג ואינו נגרע כשעסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר.

ההסדר שהובא בתק' 214ח, עניינו בהיבט הדיוני של המועד והאופן בו יקיימו בעלי-הדין הליכי גילוי ועיון בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר בהשוואה לתביעות המתבררות בסדר דין רגיל; אין בו כדי לצמצם את ההיבט המהותי הנוגע לתוכנה והיקפה של חובת הגילוי."

אלא, שעל מסמכים אלו להיות רלוונטיים להליך. בית המשפט התייחס לסוגיה זו בתא"מ 21766-02-16 (אוזכר לעיל) וקבע:

"הליכי גילוי ועיון במסמכים כביטויים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי נועדו לסלול את הדרך לקיומו של הליך משפטי המתברר 'בקלפים פתוחים' ובאופן שתואם את יעודו להגיע לחקר האמת. כמה עקרונות מנחים מתווים את גבולות חובת הגילוי ואת היקף זכותו של בעל-דין לעיין במסמכים שבידי הצד האחר או בשליטתו [רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ בפסקאות 9-7 והאסמכתאות שם (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 15.10.2008)].

תנאי ראשון ועיקרי להיווצרותה של חובת גילוי הוא שהמסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב. חובת גילוי הוחלה גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי אינה ישירה, לרבות כאלה שבבוא היום לא יהיו קבילים כראיה: "[...] הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו [...] ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג אסור'" [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)]. הרלוונטיות נתחמת על-ידי כתבי-הטענות. 'דיג' במסמכי הצד שכנגד יהא פסול רק אם מטרתו לאתר תיעוד שאינו לצורכי ההליך הנוכחי התלוי ועומד [רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 22.8.2002)].

זאת ועוד, לצרכי גילוי ועיון לא נדרש שהרלוונטיות של מסמכים שהתבקשו תהא ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. הדברים יפים לא רק בהתייחס למסמך ספציפי אלא גם לגבי סוג מסמכים [ ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)]. ככל שהטענה שלשם הוכחתה מתבקש הגילוי אינה חסרת שחר או נטולת יסוד על-פניה, אין לומר שמדובר בגילוי מסמך שאינו רלוונטי [ רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 25.12.2007)]. "

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מקובלת עליי טענתה של המשיבה שבקשתו של המבקש כוללנית וגורפת . עסקינן בדרישה מכבידה ובניסיון ל"מסע דיג" שאולי יהיה בו בכדי לסייע למבקש בהוכחת טענותיו.

יתירה מכך, מרבית מהמסמכים אינם קשורים למבקש עצמו אלא לצדדי ג' שקולם לא נשמע. יש לשמור ולכבד את זכותם לפרטיות ושמירה על מידע עסקי של צדדים שלישיים . הזכות לגילוי מסמכים אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת בפני זכויות מוגנות אחרות.

כאמור, היסוד העיקרי העולה מבקשת המבקש הוא הרצון להוכיח את היעדר תום ליבה של המשיבה, וזאת על מנת לסתור טענה של אחיזה כשורה. באפשרות הנתבע לעשות כן אך שלא בדרך של מסע דיג גורף בנוגע ליחסי המשיבה עם צדדים שלישיים, ככל שיהיו.

כמו כן, ידיעות בתקשורת וכתבות למיניהן שפורסמו בעניינו של מר עדי צים ושניכר שהיוו בסיס פורה לדרישת המבקש במסגרת הבקשה אינן מחייבות את ביהמ"ש לתת להן משקל, וביהמ"ש אינו נותן דעתו לפרסומים שטרם נתבררו עד סופם.

לסכומים של דברים, למעט התייחסות נדרשת לסע' ג' בבקשה אשר קשור למבקש עצמו, הבקשה נדחית.

המשיבה תודיע תוך 14 ימים מהיום אם יש ברשותה הקלטה ו/או תמליל של שיחות נוספות עם הנתבע, מעבר לאלו אשר צורפו לבקשה מיום 5.3.17.

סוגיית ההוצאות תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריק יאיר אלייב
נתבע: אס.אר. אקורד בע"מ
שופט :
עורכי דין: